זו הולכת להיות השנה של השחקנים המוכשרים רעות אלוש, מאיר תמם ואדוה רודברג. ואם הם נראים לכם מוכרים, זה בגלל שאתם כבר מכירים את האחים הגדולים שלהם.
רעות אלוש
========
בת 27, גרה בתל־אביב עם שני שותפים, בזוגיות כשנה. הופיעה בסדרה "תאג", "מתים לרגע", גילמה תפקידי אורח בשתי סדרות שיעלו בקרוב: "ההרמון" (רשת) ו"הסטייליסטית" (קשת), מככבת בהצגות ילדים של תיאטרון גושן ("אני ירושלמי" ו"דני דין"), מופיעה ב"אם נדע לאהוב" – ערב משירי ז'אק ברל של תיאטרון באר־שבע, ועסוקה בחזרות למחזמר "סוליקא" של תיאטרון באר־שבע.
היא גדלה בכרמיאל, בת זקונים לגננת ומנהל חנות בגדים. בנוסף לאחיה הבכור, השחקן אביב אלוש (36), יש לה אח נוסף: אלעד (32), עובד נמל וצלם. למרות שכבר כשהייתה בת 15 אחיה הגדול התפרסם אחרי שכיכב בסדרה "פיק אפ", היא טוענת שהחלום להיות שחקנית לא הגיע ממנו: "אביב לא גרם לי לרצות להיות שחקנית, אבל כן גרם לי להאמין. ההצלחה שלו נתנה אור ירוק לזה שאפילו אם את רק נערה מכרמיאל הרחוקה, את יכולה לעסוק במשחק ולהצליח".
מאיפה הגיע יצר הבמה?
"גדלנו בבית מלא מוזיקה, אבא ניגן בגיטרה ואמא הייתה שרה. הם התגרשו כשהייתי בתיכון, וכשסיימתי י"ב עברתי עם אמא לפתח־תקווה. לא מזמן היא חזרה לכרמיאל ועזרתי לה לארוז את החפצים. מצאתי פתק מהיסודי שבו כתבתי את החלומות שלי: 'שיהיה שלום בעולם, שאהיה מאושרת ובריאה ושאהיה שחקנית וזמרת'. הייתי עושה מונולוגים למראה, ואמא שלי הייתה אומרת: 'תפסיקי לדבר עם עצמך. בסוף יצא מישהו מהמראה וייתן לך סטירה'".
בתיכון למדה במגמת תיאטרון, וכשלוהקה לתפקיד הראשי של ולמה קלי ב"שיקגו", כבר לא היה לה ספק שזהו הייעוד שלה.
אביב תמך בהחלטתך להפוך לשחקנית?
"כן, אבל הוא גם הסביר לי מה זה אומר. בגיל 16 הלכתי לאודישנים של המחזמר 'היי סקול מיוזיקל'. מי שבחן אותי היה אמיר פרישר גוטמן. עברתי את כל השלבים של המשחק והשירה, אבל בשלב הריקוד בסוף נפלתי. אחרי שאמרו לי שלא התקבלתי התפרקתי. בכיתי והייתי בדיכאון. ואז אביב לקח אותי לשיחה. הוא אמר לי, 'אם את רוצה להיות במקצוע הזה, את צריכה לפתח עור של פיל'".
היית רוצה לשתף פעולה עם אביב?
"אני ואביב אף פעם לא אומרים: 'איזה כיף יהיה אם נשחק יום אחד ביחד'. אנחנו אומרים: 'כשנשחק ביחד'. זה משהו ששנינו רוצים לעשות".
אולי תגלמי את אחותו ב"להיות איתה".
"יש לו כבר אחות בסדרה. אבל את מוזמנת לדבר עם אסי עזר. תבקשי ממנו שיכתוב לו עוד אחות".
מאיר תמם
========
בן 34, מתגורר בתל־אביב. שיחק בתפקיד אורח בסדרה הקומית "השוטר הטוב" (yes), הצטלם לעונות החדשות של "האחיות המוצלחות שלי" (yes) ו"כפולה" (ערוץ kidZ, בלווין ובכבלים) ולסרט קצר בשם "נור עינייא". מגלם תפקיד ראשי בהצגה "איתמר הילד העברי הראשון" של תיאטרון השעה הישראלי לילדים ונוער.
מאיר ועמוס תמם דומים מאוד, לא רק בפנים, אלא גם בטון הדיבור. אבל תמם עצמו לא רואה את הדמיון בינו לאחיו, המבוגר ממנו בשש שנים. "אני יודע שאנחנו דומים רק כי אומרים לנו את זה כל הזמן. פעם אמרו לי שהמלהקים חוששים שזה יגרום לאנשים להתבלבל. אבל אני תמיד אומר: 'בוא נהפוך את הדפקט לאפקט'. אני ועמוס יכולים לשחק אחים או קרובי משפחה".
הוא נולד ברמלה, בן לקצב וכורכת בבית דפוס, הרביעי בין שישה ילדים. "אחותי הבכורה מירב היא מטפלת רפואית בקוסמטיקה ואחותי הקטנה שירז בעלת סטודיו לשמלות. אחי כפיר איש קבע, ואורן מנהל אזור בחברת אבטחה. לא תשמעי בעתיד על עוד שחקנים ממשפחת תמם".
מתי הבנת שאתה רוצה להיות שחקן?
"בגיל ארבע. שרתי לילדה מהגן 'היום יום הולדת'. מקורי מאוד. מחאו לי כפיים, הרגשתי את אהבת הקהל ואהבתי את זה. אבל עמוס ואני לא דיברנו על זה כשהיינו קטנים, כל אחד היה עסוק במסלול שלו".
הוא למד בבית הספר למשחק "הדרך". "בשנה ג' גילמתי תפקיד ראשי בסרט קצר בשם 'רב"ט דניאל', שהוצג בפסטיבלים, והייתי בטוח שאחרי הלימודים ישר אתחיל לעבוד, ולצערי זה לא קרה. עשיתי אודישנים להצגות, סרטים, טלוויזיה, אבל כל הזמן קיבלתי 'לא'. אני מקבל גם עכשיו הרבה 'לא', ומשתדל לא לקחת את זה אישית, אלא להבין שכנראה יש מישהו מתאים יותר לתפקיד ספציפי".
"לפני שנה וחצי הייתי קרוב מאוד לתפקיד ראשי בסרט שרציתי מאוד, ובסוף לא התקבלתי. חזרתי הביתה מארוחת שישי לבד, נכנסתי למקלחת והתחלתי לבכות. ממש ירדו לי דמעות כמו ילד קטן. ואז התיישבתי על הרצפה והתחלתי לכתוב באייפון את כל מה שאני מרגיש. כתבתי עד ארבע בבוקר והרגשתי שירדה לי אבן מהלב. הראיתי את זה ליוסי כהן, חבר שהוא גם במאי, והוא אמר: 'אנחנו מרימים את זה'. כך נולדה הצגת היחיד 'תפילת הלב', שאני מתכנן להעלות בעתיד".
אתה נעזר בעמוס לפעמים?
"בשום דבר. הוא לא יודע, למשל, שאני מתראיין ל'לאשה'. הוא בטח יגיד לי אחרי שישמע: 'למה לא דיברת איתי קודם?' אבל אני מעדיף לעשות את הדרך שלי. ללמוד ולטעות בעצמי".
אדוה רודברג
==========
בת 29, גרה בתל־אביב. משחקת בסדרת הילדים "המלאך השומר שלי" (ניקלודיאון, הוט) ובעונה השנייה של סדרת הנוער "נעלמים" (הוט). מופיעה בהצגת הפרינג' "מחלת נעורים" ויוצרת סרטונים קצרים לערוץ הצחוק של פרטנר T.V ("העליתי סרטון ביוטיוב שבו גילמתי סוכנת נדל"ן ששמה איב, ואז פנו אליי מ'טדי הפקות' וביקשו שאצור עוד סרטונים קצרים שלה").
היא אנרגטית ומצחיקה בטירוף. וכן, היא האחות הקטנה של אגם רודברג. בניגוד למאיר תמם ורעות אלוש, חבריה לשער שחלמו להיות שחקנים מאז שהיו זאטוטים, היא קלטה את זה בגיל מאוחר.
היא נולדה במושב רמת־צבי למשפחה בעלת רפת. כשהייתה בת שבע וחצי אביה נפטר מסרטן, והיא ואחיה, מעיין (40), פלג (35) ואגם (31), גדלו עם אמם שמעולם לא נישאה בשנית. "אבא שלי היה חולה מאז שהייתי בת שלוש, ורוב הזמן היה בבית החולים. רק היום אני מבינה את ההשלכות של לגדול בלי דמות אב".
בגיל 24 נרשמה לבית הספר למשחק "גודמן" בבאר־שבע, ועברה לגור בעיר. "כשגרתי עם אגם נחשפתי לעולם הזה, ופתאום הרגשתי שמשחק כן מדבר אליי". בניגוד לבוגרי בתי ספר למשחק רבים שמופתעים לגלות שאף אחד לא מחכה להם בחוץ, לה קרה ההפך.
את מרגישה שהעובדה שאת "אחות של" משפיעה על הקריירה?
"בפן המקצועי אין לזה השפעה. כשמישהו כותב משהו, הוא רוצה למצוא את האדם הכי נכון לגלם את התפקיד. לא יעניין אותו אם אני האחות של אגם. יכול להיות שהייתי מקבלת פחות סיקור תקשורתי, אם לא הייתי אחות של אגם. מצד שני, יש עוד הרבה 'אחים של' שלא כותבים עליהם, כך שאין לזה תשובה ודאית. מה שבטוח הוא שברור לי שבכל כתבה שיכתבו עליי כרגע, יתייחסו לזה שאנחנו אחיות. זה יהיה תמים ומתייפייף מצדי להגיד: 'אני לא מבינה למה שואלים את זה'. אני מוכנה לחפור על זה כמה שרוצים, עד שיום אחד זה פשוט יפסיק לעניין.
"אני זוכרת שלפני שנתיים, כשגרתי ולמדתי בבאר־שבע, אמא אחת, שהייתה ברחוב עם הבנות שלה, רצה אחריי וצעקה: 'אגם, אגם, אני יכולה לעשות איתך סלפי?'".
מה אמרת?
"לא היה לי נעים לאכזב אותה. היא כל כך התלהבה שלא רציתי להרוס לה. אז עשיתי איתה סלפי ואמרתי לה: 'יום נעים ממי'".
- הראיון המלא עם רעות אלוש, מאיר תמם ואדוה רודברג בגיליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
