הופעות חיות, פינות משחקים ומצפה שממנו תיראה היטב רצועת עזה – כך תיראה האנדרטה המרכזית לחללי מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014. האנדרטה תוקם על חורבות התיאטרון הפתוח והנטוש, שנמצא בכניסה לקיבוץ גברעם, ויתכנן אותה משרד "אב אדריכלות נוף". האתר כולו יוקם בשטח הפתוח והכפרי שמקיף את האמפיתיאטרון, באופן שיציע אטרקציות הרבה מעבר לאתר הנצחה בימי זיכרון בלבד.
המשרד זכה בתחרות מוזמנים סגורה לאדריכלים, שהקרן הקיימת לישראל יזמה השנה אחרי שהראתה את המיקום למשפחות השכולות, ותוצאותיה מתפרסמות כאן לראשונה. המתמודדים האחרים היו אמיר מילר אדריכלות נוף, ז״ק-רייכר אדריכלים וצורנמל-טורנר אדריכלות נוף. קק"ל גם תממן את הקמת האנדרטה, שתאריך סופי לחנוכתה טרם נקבע.
בין זיכרון קולקטיבי לזיכרון אישי
קיבוץ גברעם נמצא כעשרה קילומטרים מדרום-מזרח לאשקלון, סמוך לקיבוץ יד מרדכי. האמפי-תיאטרון הוקם בשנות החמישים, סמוך לכביש הגישה שמוביל לקיבוץ, ושימש להופעות רבות. בשנות השבעים הוא ננטש. קק"ל ערכה תהליך איתור, במעורבות ההורים השכולים, ובחרה בסופו של דבר במבנה הנטוש – שבמקום להיהרס, יקבל שימוש חדש, ולא רק ביום הזיכרון השנתי אלא באופן יומיומי, כאתר הופעות וכיעד טיולים לסופי שבוע.
בהתאם להנחיה של קק"ל, מספרת ארנה בן ציוני (האדריכלית הזוכה, בשותפות במשרד עם האדריכל בארי בן שלום), ״בחרנו לא להקים אנדרטה, אלא מרכז של פעילות – גם קודש וגם של חול״. צמד האדריכלים הציע להשלים את ההיקף החיצוני של האמפיתיאטרון, לכדי שביל מעגלי שיציע לאורכו פעילויות שונות: מופעים בתיאטרון, נקודות יציאה לטיולים, אזורי פיקניקים ומתקני משחקים.
קיר הזיכרון, שהוא גולת הכותרת בהנצחת הרוגי "צוק איתן", ימוקם בנקודה הגבוהה ביותר מעל טריבונת האמפיתיאטרון, וממנו נשקף נוף רצועת עזה. 68 עצי שקמה יינטעו באתר האנדרטה, כמספרם של החיילים שנהרגו באותו קיץ, וסביבם ישובץ "מעגל זיכרון". חמשת האזרחים שנהרגו במהלך המבצע יזכו אף הם להנצחה, אך שונה, ושמותיהם יוקפו ב"מעגל זיכרון" קטן יותר.
"זה שילוב בין הזיכרון הקולקטיבי לזיכרון האישי״, מתארת בן ציוני. ״המעגל הגדול הוא גם של זיכרון וגם של שמחת חיים. המעגלים הקטנים הם מה שאנחנו קוראים להם ׳רסיסי זיכרון׳. הם נועדו לשמר מי-נגר, כדי לסייע לקליטת עצי השקמה, ויורכבו מארבעה חלקים שעל כל אחת יהיו הטבעות-בטון בטקסטורות שונות, כך שאין מעגל אחד שדומה לשני״. היא מדגישה כי כל שטחי האתר יהיו נגישים, כדי להבטיח את נוחות ההגעה לפצועים הרבים מ"צוק איתן".
בהתאם לדרישת קק״ל כי משרדי האדריכלים ישתפו פעולה עם אמנים לצורך ההצעה, יש בהצעה הזוכה נוכחות לעשייתה של המעצבת התעשייתית-סביבתית ססיליה ויט, שאחראית בין היתר לאלמנטים בגן "רמת הנדיב" הסמוך לזכרון יעקב. ויט היא חברת משרד ״כשר -תקשורת חזותית״, שיתכנן את כיתובי האנדרטה. המשרד יצר את הכיתובים במוזיאון ישראל בירושלים ובהיכל התרבות בתל אביב. האדריכלים הזוכים מעריכים את תקציב הפרויקט ב-7 מיליון שקלים, כולל שימורו של האמפיתיאטרון. זו הפעם הראשונה ש"אב" מתכננים אנדרטה; בימים אלה הם מתכננים את פארק סביון, פרויקט נוסף שבו זכו בתחרות מוזמנים סגורה.
לא זכתה: מפת הקרבות הקטלניים
צוותים אחרים שהשתתפו בתחרות הפגינו גישות שונות ביחסם אל התיאטרון הנטוש וסביבתו. ז״ק-רייכר, שהיו הקרובים ביותר לזכייה, הציעו סככת עץ ענקית, שתקרה את האמפיתיאטרון ותאפשר לקיים בו פעילויות שונות גם בשעות היום.
הסככה נועדה גם לקשר גם בין חלקי המבנה - רחבת הכניסה, מקומות הישיבה ואגף חדש שיוקם לצד הבמה, בין המושבים לחורשה, ושיהיה האנדרטה עצמה שממנה ייפתח חלון אל הנוף. הרעיון היה להרחיב את תחום האנדרטה אל היער כולו, שבו תמוקם "מפת כוכבים" בשיתוף הפסל הוותיק נחום טבת – פעילויות שונות שיזמינו את הצופים "להשתהות, לשחק, ׳לנסות ולקרוא׳, ולחלץ את ההיגיון במערך שלפניו״.
"צורנמל-טורנר" (בשיתוף המעצב המוערך דב גנשרוא) מיקמו את האנדרטה על הבמה עצמה, באמצעות שני אלמנטים מפלדת אל-חלד, שפרצו את קיר הבמה אל הנוף. שמות הנופלים חקוקים במרווח שנותר בין שני החלקים. באותה שפה עיצובית, של שילוב בין פלדת אל-חלד ובטון, הם הציעו מקומות ישיבה ברחבי היער.
גם ההצעה של אמיר מילר, שנקראה "איתן 68" כמספר הרוגי המבצע, הציעה טקטיקה של מיפוי - אך כזו שעוקבת אחר אתרי הקרבות השונים ברצועת עזה, ומפזרת 68 אלמנטים ברחבי היער, שכל אחד מהם מוקדש לחייל אחר. אלמנט הבטון היה אמור לכלול עמוד שבו חקוק שמו של החייל שנפל, באופן שמאפשר להניח לזכרו פרח ונר זיכרון, על גבי משטח בטון שיתקפל לכדי ספסל.
אנדרטות אישיות ל''צוק איתן'' כבר יש
האנדרטה בגברעם משלבת כמה גישות של תכנון אנדרטאות בישראל: שימוש במבנה קיים, כמו "יד לשריון" בלטרון שהוקמה במצודת טיגארט בריטית; פיסול בנוף, כמו באנדרטת חטיבת הנגב (בתכנון דני קרוון) מצפון לבאר שבע; ושילוב של אתר הנצחה עם פעילות נוספת, כמו פסטיבל המוזיקה "יערות מנשה" שמתקיים סמוך לאנדרטת חללי התנועה הקיבוצית.
בכך תצטרף האנדרטה לכ-2,900 אתרי הנצחה לחללי ישראל הפזורים ברחבי המדינה, לפי נתוני אגף ההנצחה במשרד הביטחון – מה שהופך אותה ככל הנראה לשיאנית עולמית ביחס למספר התושבים. כמעט מחצית מהאנדרטאות הן אישיות או משפחתיות, והיתרה נחלקת בין יחידות, יישובים, מבצעים ומלחמות. לצד היכל הזיכרון הרשמי לחללי מערכות ישראל בהר הרצל (בתכנון קימל-אשכולות אדריכלים) שנחנך השנה בירושלים, הוקמו בשלוש השנים שחלפו מאז מבצע "צוק איתן" כבר כמה אנדרטאות להנצחה אישית: ״מצפה נעם״ ביער מיתר לזכר סמ״ר נעם רוזנטל, מצפה לזכר רס״ל נדב גולדמכר וסמל מקס שטיינברג בטיילת אימבר בבאר שבע, ופינת התצפית ״עין אורן״ ברכס ציפורי לאורך שביל ישראל, לזכרו של סמ״ר אורן נח.
המשפחות היטו את הכף לטובת הזוכים
בצוות השיפוט כיהנו ארבעה נציגים של ועד משפחות חללי צוק איתן: שמוליק לביא, אורית חי, אסתי טל ולימור כהן; שלושה נציגים מקק״ל - מנהל מחלקת תכנון של מרחב הדרום, אדריכל זהר צפון, מנהלת מחלקת תכנון אדריכלי, נעה טל, ומנהל אזור הנגב הצפוני, דני גיגי; ושופטת מקצועית אחת - פרופ' נורית ליסובסקי מהמסלול לאדריכלות נוף בטכניון, בה מלמדים שניים מהמתמודדים, אמיר מילר ומתניה ז״ק ממשרד ז״ק-רייכר.
דוברת קק״ל, אינה דולזנסקי, מסרה כי לוועד המשפחות היה משקל מהותי יותר בקבלת ההחלטה, מה שהכריע את הכף לטובת הצעתם של אב אדריכלים, כאשר הצעתם של ז״ק-רייכר הגיעה למקום השני בפער של נקודות ספורות. ״ההצעה שגורמי המקצוע של קק״ל חשבו שהיא יותר טובה, היא לא ההצעה שנבחרה״, מסרת דולזנסקי, ״נבחרה ההצעה שוועד המשפחות חשב שהיא טובה. חשוב לנו שהאנדרטה הזו תהיה עבורם מקום מכובד, מעריך, שנותן להם ביטוי, ולכן מלכתחילה גם מספרית וגם תוכנית ניתן להם משקל יותר גדול״.
יו"ר קק"ל, דני עטר, מסר כי הקרן "קיבלה החלטה לאפשר לכל המשפחות השכולות הנצחה משמעותית שתהיה גם שוויונית. האנדרטה תהיה אתר הנצחה קולקטיבי, מכובד ומכבד, שינציח את כל הנופלים במלחמה בצורה הראויה ביותר".
-------------------
יזכור עם ישראל, וגם יראה: תרבות ההנצחה ברחבי הארץ
