צלחת אוכל לגני ילדים מיוחדים זכתה בתחרות "תחשוב טוב, תעשה טוב"

שלושה פרויקטים זכו בפרסי תחרות "תחשוב טוב – תעשה טוב 4" של מילבת: צלחת מעוגנת לשולחן – שעיצבו זוהר שרון וטל בטיט, בוגרים טריים של HIT; אביזר שמאפשר לחירשים לתקשר באופן עצמאי ונוח עם הסביבה – פרויקט הגמר של מוריה משיח, בוגרת טרייה של מכללת הדסה; וקביים מתקפלים לנכים פעילים וספורטיביים – פרויקט הגמר של אור אדטו, ספורטאי פראלימפי ובוגר טרי של HIT.

את מילבת - עמותה ציבורית ללא כוונת רווח, שמטרתה עיצוב ופיתוח מוצרים וטכנולוגיות שישפרו את איכות חייהם של אנשים עם צרכים מיוחדים – הקימו בשנת 1981 פרופ' רפי רוזין ז"ל, אז מנהל אגף השיקום בתל השומר ויו"ר האגודה הישראלית לשיקום, והמהנדס דני ברק, שניהל במכון ויצמן את מחלקת השירותים המדעיים.

אלפים זכו עד היום במילבת למענה שמאפשר להם "את האפשרות ליהנות מעצמאות מרבית" בכל גיל – ואין בעיה שהיא קטנה מדי, מדגישה יעל שקד-ברגמן, סמנכ"לית העמותה. "לפעמים הבעיות התפקודיות שאנשים מתארים כשהם פונים אלינו עשויות להיראות למתבונן מהצד כמשהו חסר חשיבות, אבל עבורם הן מאוד משמעותיות. לפעמים זה פשוט לחבר בינו ובין מוצר קיים, ואנחנו מציגים לו את הפתרונות שקיימים בארץ ובעולם ואיך ניתן לקנות אותם. חלק מהמוצרים האלה נמצאים אצלנו, ויש אפשרות לנסות אותם. ולפעמים צריך לפתח משהו מיוחד, ואז אנחנו נכנסים לפיתוח של האביזר בהתאמה אישית ובהתנדבות".

600 מתנדבים וצוות קבוע, קטן ורזה של אנשי מקצוע, נרתמים במסגרת העמותה. "עושים ביקור בית. רואים את הסביבה, מבינים את הבעיה התפקודית, בונים בהתאמה אישית את האביזר שייתן מענה, מנסים, מקבלים משוב, עושים תיקונים וחוזר חלילה עד שהבנאדם אומר: אני מאושר".

בכל שנה מפתחים במילבת כמה מאות אביזרים בהתאמה אישית. בשנים האחרונות אף הקימה העמותה את "פטל", מרכז פיתוח של מוצרים שיש להם פוטנציאל לעזור לקהלים גדולים בעולם. "כי המוגבלות", אומרת שקד-ברגמן, "היא אותה מוגבלות אם אני גר בישראל או בבנגקוק". ולא סתם היא מעלה את בנגקוק כדוגמה. ממש החודש הוזמנה מילבת בידי ארגון מאוד גדול בתאילנד, שמטפל באביזרי עזר לאנשים עם מוגבלויות, להשתתף בתערוכה השנתית שהוא עורך. בסיום התערוכה העביר צוות ממתנדביה המומחים סדנה בצ'אנג מאי למתנדבי הארגון התאי. בסדנה לימדו כיצד לעשות התאמות נגישות לכיסא גלגלים באמצעים זמינים, פשוטים וזולים, במיוחד בדירות קטנות. את המהלך הזה הוביל אודי פולק, סיפור מעניין בפני עצמו, שעליו תוכלו לקרוא כאן.

שלושת הזוכים

גם התחרות השנתית "תחשוב טוב – תעשה טוב" מבקשת להרחיב את מעגל הפתרונות, ולחבר בין אנשים עם מוגבלויות למי שיכולים לשנות את חייהם לטובה.

הפתרון של זוהר שרון וטל בטיט(עיצוב וצילום: זוהר שרון וטל בטיט)

במקום הראשון בתחרות השנה זכה Frisbee plates, הפרויקט של זוהר שרון וטל בטיט, בוגרים טריים של המכון הטכנולוגי חולון. את הצלחת המעוגנת עיצבו השניים בשנה האחרונה ללימודיהם במסגרת Fixperts, המיזם שפיתחו המעצבים ג'יימס קאריגן ודניאל צ'רני בלונדון, ומציע פלטפורמה שיתופית המאגדת פתרונות מעשיים לבעיות של אנשים עם מוגבלויות בקוד פתוח. כל מי שמעוניין יכול להציע פתרון ולהעלות אותו לאתר, או לאמץ כל אחד מהפתרונות הקיימים באתר – כפי שהם, או להתאימם לצרכיו הוא.

נכון להיום שותפים לפרויקט Fixperts כ-23 מוסדות להשכלה גבוהה מ-12 מדינות, וביניהם המכון הטכנולוגי חולון. במסגרת קורס החובה לשנים ג'-ד' במחלקה לעיצוב תעשייתי (אותו מעביר פרופ' גד צ'רני, אחיו של דניאל) פוגשים הסטודנטים אנשים המתמודדים עם בעיות שונות בעקבות מוגבלות כלשהי, ובדיאלוג מתמשך עימם מפתחים מוצר שמייצר הקלה תפקודית משמעותית.

שרון ובטיט הגיעו לרמלה, לגני לימן – אשכול גנים מיוחד, שילדיו מאובחנים כלוקים בעיכוב התפתחותי רב תחומי, לקויות קוגנטיביות, התנהגות מאתגרת וקשיי תקשורת. רובם אינם ורבליים, ומביעים את עצמם באמצעות מבט, הבעת פנים, צלילים, חיוך וחלקי מילה. אחרי מספר תצפיות ושיחות עם הצוות בחרו להתמקד באחת הבעיות המטרידות במיוחד: הנטייה של הילדים להעיף את צלחות האוכל שלהם כשהן עדיין מלאות מזון.

פתרון מעשי וגם פידבק של הילדים(עיצוב וצילום: זוהר שרון וטל בטיט)

"ההחלטה הראשונה שלנו", מספרים שרון ובטיט, "הייתה לא לשנות את השולחן, ולא את הצלחת, אלא לעצב מוצר שיתממשק אליהם ויצליח לעגן את הצלחת ביעילות, וכך ישחרר את הגננות והסייעות מטקס הניקיון המפרך אחרי הארוחות.. ההשגחה הצמודה חסרת סיכוי, לרוב".

הם עיצבו בסיס מתכת המעגן את הצלחת לשולחן, והוסיפו לו לוח תקשורת חדש ויעיל. את הלוח, עם סמן קל להזזה שהודפס במדפסת תלת ממד, מיקמו בזווית נוחה מול עיני הילדים. "הלוח הקודם היה פלייסמט שעליו אייקוני מזונות, והגננת הייתה מצביעה על האוכל שרצתה שהילדים יאכלו. בלוח שלנו היא הזיזה את הסמן ומיקמה אותו על סמל המזון הרצוי, והיה מדהים לראות איך הילדים מזיזים את הסמן בחזרה ומסמנים מה הם רוצים לאכול. היה כאן פידבק מצד הילדים, שלא התקיים בלוח התקשורת הקודם".

הרעיון של מוריה משיח. קשת מקרופונים ועדשה שמקרינה כתוביות(עיצוב וצילום: מוריה משיח)

במקום השני זכה CONTACT, פרויקט הגמר של מוריה משיח מהחוג לעיצוב תעשייתי מכליל במכללת הדסה. זהו קונספט למוצר שעוזר לחירשים וכבדי שמיעה לתרגם את הדיבור שסביבם לטקסט, ומצד שני מתרגם את דיבורם, הלא ברור לעתים – לשומעים שסביבם, אם בעזרת כתוביות, ואם בעזרת קול מלאכותי.

חברה כבדת שמיעה, מספרת משיח, העלתה יום אחד פוסט בפייסבוק ובו גוללה את התמודדותה המורכבת כסטודנטית חירשת בכיתת לימוד רגילה. היא דיברה על הקושי לסכם את השיעור כאשר היא חייבת כל הזמן קשר עין עם המרצה ותנועת שפתיו, על הצורך להיעזר בסיכומים של אחרים, על התסכול. משיח הרימה את הכפפה, וביקשה לעצב אביזר שיאפשר למשתמש כבד השמיעה להקטין את החסמים שמציבה המגבלה איתה הוא מתמודד.

"ומפה", היא מספרת, "עלה הרעיון שכמו שאנחנו רואים טלוויזיה וסרטים עם כתוביות באופן אוטומטי וזורם, אפשר לנצל את העיקרון הזה לטובת החירשים". משיח החלה להתקדם כשהיא מתייעצת מצד אחד עם מהנדסי אלקטרוניקה, ומצד שני עם קבוצת ווטסאפ של כבדי שמיעה, שנתנו פידבק מיידי בכל תחנה בדרך.

"קונטקט" היא קשת עם ארבעה מיקרופונים, שמונחת סביב הצוואר וקולטת את הקולות שמסביב. אלו מתורגמים לכתוביות המוקרנות על עדשה ייחודית, שמתלבשת על כל מסגרת משקפיים. כך יכול החירש לקרוא את הנאמר סביבו באופן ברור בזמן אמת. באותו האופן המערכת יודעת לתרגם את דיבורו הלא תמיד ברור של החירש לכתובית המוקרנת על עדשת המשקפיים, כך שמי שנמצא מולו יכול לקרוא את דבריו, או לקול מלאכותי, אם מדובר בשיחת טלפון. התרגום הכתוב נשמר במערכת ובכל רגע יכול המשתמש לגשת למידע ולארגן אותו כרצונו.

במקום השלישי זכה אור אדטו עם NOVUM - קביים לדור החדש. הקביים של אדטו, בוגר טרי של HIT, מיועדים לאנשים בעלי מוגבלויות שמבקשים לשמור על אורח חיים פעיל וספורטיבי. הם עשויים מסיבי פחמן ומציעים חוזק מבני במשקל נמוך בהרבה מזה של הקביים המוכרים, הם מתקפלים במנגנון קל ונוח לפתיחה וסגירה, נכנסים לתיק גב סטנדרטי ומצוידים במנח יד נייטרלי, שמספק חלוקת עומס טובה יותר על כף היד. והכי חשוב: הם ניתנים להתאמה אישית למשתמש.

עוד פרויקט שהוגש לתחרות, למשל, הוא עגלת קניות המתמשקת לכיסא גלגלים, שעיצבו רועי שלם ויעל חסיד:

"בסך הכל", מספרת שקד-רגמן, "נבחנו בשלב הסופי 60 רעיונות מתוך מספר גדול יותר שהוגשו. הקשת הייתה מאוד גדולה, בכל תחומי התפקוד האפשריים". הזוכים בתחרות מקבלים פרסים כספיים. "בשלב הבא אנחנו מנסים לראות מי מעוניין להמשיך לפתח את הרעיון שהציג, ולמי יש אפשרות לעזור לקדם את הרעיונות האלה לכדי יצירת מוצר, ללא קשר לזכייה. למעוניינים שאנחנו מוצאים שלרעיונות שלהם יש פוטנציאל להתקדם, אנחנו מחפשים משקיעים. בנוסף לזה, כל מי שהגיש עבודה לתחרות, יכול להגיש בקשה לקבלת ליווי משפטי בפיתוח ההצעה שהגיש, ללא עלות, מהמשרד של יגאל ארנון. מבין המעוניינים, המשרד של ארנון יבחר שלושה מגישים שאותם ילווה במשך השנה".

כבר יש אב טיפוס: ההליכון של יוהנה רם עשוי לשנות את התחום כולו(צילום: באדיבות עמותת מילבת)

מהי ההצלחה הגדולה ביותר שלכם נכון להיום, מהתחרויות הקודמות?

"ההליכון של יוהנה רם, פיזיותרפיסטית שהגישה רעיון מאוד ראשוני – ממש סקיצה שהיא שרטטה בעיפרון – להליכון חדשני, שישנה את כל תחום ההליכונים.Safe walk מצויד במערכת סנסורים ואפליקציה סלולרית, שמספקים משוב בזמן אמת על תבנית ההליכה ומתריעים על איבוד שיווי משקל. הוא נועד לייעל ולקצר את תהליך השיקום, ולהקנות הרגלי הליכה נכונים תוך הפחתת גורמי סיכון לנפילה. צוות המהנדסים שלנו עובד ביחד עם יוהנה על הפיתוח הטכנולוגי כבר שנתיים, והיום כבר יש אב-טיפוס עובד. בעזרת השקעה שקיבלנו מהרשות לחדשנות, אנחנו עכשיו בשלב של חיפוש משקיע נוסף לגמר הפיתוח ולהחדרת המוצר לשוק. ואנחנו כבר מתחילים לתכנן את התחרות הבאה".

-----------------------------------------------

נפתחה מעבדת המייקרים הגדולה בארץ. לחצו על התמונה לכתבה המלאה:

מה תוכלו לעשות במעבדת המייקרים החדשה בדרום ת''א? לחצו לסיור (צילום: גדעון לוין)