הצלחה זמנית במאבק על שימורו של הבית בשדרות יצחק 5 בחיפה: בית המשפט המחוזי הורה לבטל את החלטתה של ועדת הערר לתכנון ובנייה במחוז חיפה, שהתירה את הריסת המבנה המרהיב בכרמל הוותיק.
כפי שנחשף בערוץ האדריכלות של Xnet בפברואר השנה, אזור זה של הכרמל מוגדר כ"מתחם מורשת ברמת רגישות גבוהה מאוד" בתוכנית המתאר החדשה של חיפה - אך מתברר כי העירייה לא שומרת על בנייניו. בלב האזור ניצב בית מגורים דו-קומתי, שתכנן האדריכל המוערך (והחיפאי) שמואל רוזוב ב-1937. היזם היה יצחק לייב גולדברג, "הנדיב הלא ידוע" שעל שמו נקרא הרחוב כולו, ובאחת מהדירות התגוררה בתו, שולמית הוכפלד, עם משפחתה.
היזם אביב מזרחי מבקש להרוס את הבניין ההיסטורי, ולהקים על חורבותיו בניין בן חמש קומות ו-13 דירות עם קומת חניון תת-קרקעי. על אף שהבניין מעוצב בסגנון הבינלאומי ומוקף בעצי ברוש וחרוב ותיקים, בעירייה לא השכילו להכניס אותו לרשימת השימור העירונית. "די זיגזגנו", הודה ראש צוות השימור בעירייה, האדריכל וליד כרכבי. "בהתחלה אמרנו שאין לבניין ערך לשימור ואחר כך אמרנו שיש לו, אבל דעתנו לא כל כך נשמעה".
סכנה להרס המתחם כולו
החשש לגורלו של הבניין הביא למאבק תושבים בגיבוי של מומחים והמועצה לשימור אתרים. האדריכלית פארה גולדמן, מרצה במסלול לתכנון ערים בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון וראש מחלקת שימור לשעבר בעיריית תל אביב-יפו, הזהירה כי הריסת הבניין תוביל בהדרגה להרס המתחם כולו. "ברגע שתתאפשר הריסת המבנה הזה, המתחם ייפרם", אמרה. "בתים נוספים עשויים לבקש ללכת בדרכו, המרחבים המגוננים ישתנו לבלי הכר וחיפה תאבד את המבנים המקוריים ואת הסביבה הייחודית האורבנית".
פרופסור יוסי בן ארצי הוא חבר בוועדת השימור, וכיהן בעבר כרקטור אוניברסיטת חיפה. מחקריו מתמקדים בין השאר בתולדות אזור הכרמל. הוא ציין, בחוות הדעת שהגיש לוועדה, כי "חותם נוף כזה של אדריכל כמו רוזוב היה זוכה בכל עיר בעולם המכבדת את עברה ומורשתה, ופועלת על פי קריטריונים בין לאומיים של שימור נכסי מורשת בנויה, להערכה גבוהה ביותר וליחס מיוחד בעת אישור הליכי בנייה ושינויים".
אפילו האדריכל המפורסם משה ספדיה, שמשפחתו החזיקה בבעלות על הבניין במשך שנים ארוכות, הזדעזע כאשר קרא ב-Xnet על הכוונה להרוס את הבניין. באופן אירוני, ספדיה הוא זה שמכר את הנכס ליזם הנוכחי, ולכן מנוע מלהביע דעה מפורשת בנושא, אך הוא מסכים כי אין להרוס את את הבית.
"אנחנו מנהלים את המאבק כבר שבע שנים והוצאנו עליו מאות אלפי שקלים", מספר עו"ד עופר סולומנוב, תושב השכונה שנמנה על שמונת מגישי העתירה. לדבריו, המאבק המתיש הוא בלתי נמנע, משום שהתוכנית "הייתה פוגעת במרקם המיוחד של האזור, ומבחינתנו, שגרים במגרשים הסמוכים, הפגיעה היא אנושה גם בזרימת האוויר, גם באור שמש, גם בתנועה וגם במרקם השכונתי. הרחובות גם ככה חד-סטריים, ואם יכניסו בניין עם 13 דירות, הכביש לא יוכל לספוג נפח כזה של חניות ורכבים".
פסק הדין אמנם מחזיר את הדיון לוועדת הערר, כך שאיום הריסת הבניין והפגיעה במרקם ההיסטורי עדיין קיימים, אך הוא מתווה לוועדה גישה המתייחסת לנושא מנקודת מבט של שימור, גם אם הבניין לא הוכרז לשימור.
הפסיקה
פסיקתו של השופט אברהם אליקים, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, מתפרשת על פני 30 עמודים. אליקים חשף שורה ארוכה של מחדלים מצד ועדת הערר, המופקדת בין השאר על איזון והגנה על הציבור והמרחב מפני עודף פיתוח.
1. ביקורת על ועדת הערר
"דרך בחינת כל אחד משלושת הנושאים - מבנה המיועד לשימור, ערכו האדריכלי וערכו ההיסטורי - נעשתה בחריגה קיצוני ממתחם הסבירות. בנוסף, טענות מהותיות שהעלו העותרים לא זכו להתייחסות כלל מצדה של ועדת הערר". כך מתאר השופט כיצד זימנה הוועדה באופן מיידי חבר בוועדת שימור, מבלי ליידע בכתב את שאר חברי הוועדה, כך שנבצר מהם להביע את דעתם שלהם.
בנוסף מצא השופט, כי "אין בהחלטה התייחסות עניינית לשאלת השימור. כבדרך אגב מציינת ועדת הערר כי המבנה אינו מיועד לשימור, ובכך היא מסתפקת". בדיון ועדת הערר שהתקיים מאוחר יותר "התעלמה הוועדה לחלוטין משאלת השימור". לא עזרה גם עמדתו של מהנדס העיר, "שהוצגה כחלק מהטיעונים ולפיה הוא תומך בהמלצת ועדת השימור".
2. ביקורת על חוות הדעת שהגיש האדריכל דן איתן בהזמנתה של ועדת הערר, וטענתו שלפיה אין לבניין חשיבות:
לדברי השופט, "בפרק המכונה 'פתיחה' מציין המומחה כי תכליתה של חוות הדעת 'להמליץ על בחירה של אחת משתי חלופות לתכנון המבוקש במגרש בשדרות יצחק 5, בכרמל הוותיק'. הנחה עובדתית שגויה מיסודה. מי שנדרש לבחון חלופה אחת מתוך שתיים יכול להגיע למסקנה המנותקת מערכו האדריכלי של המבנה, ערך שצריך להיבחן לא מתוך שתי אפשרויות אלא באופן שעומד בפני עצמו".
לפי פסק הדין, הוועדה המקצועית בחרה להיעזר בשירותיו של דן איתן כיועץ מומחה לבחינת ערכו של הבניין, אך "היא רק לא דאגה לספר לו על כך, ובפועל מתוכן חוות דעתו עולה כי הוא בדק נושא אחר (...) בנוסף חרג המומחה מהמסגרת לשמה מונה".
3. דרישה מהעירייה לערוך סקר שימור:
"אני מצפה מוועדת השימור ועיריית חיפה כי ייערך בהקדם האפשרי סקר שימור לגבי המבנה או האזור הספציפי".
מסקנתו של השופט היא לבטל את ההחלטה של ועדת הערר, ולהחזיר את הבקשה של היזם לדיון מחודש. "הריסת מבנה הנמצא באזור המיועד לשימור היא בלתי הפיכה", הזכיר השופט, "ולכן יש לבחון לעומק ובזהירות את כל השאלות – האם הוא מיועד לשימור, האם יש לו ערך אדריכלי או ערך היסטורי. באזור עירוני רגיל יש לתת עדיפות לתכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, אך באזור בעל ערך לשימור בו נמצא המבנה יש לשקול חלופות ולפעול במידתיות".
מה הלאה?
הבית בשדרות יצחק 5 עדיין לא ניצל. הוועדה תחזור ותדון בעתידו, ואין לדעת כיצד תפסוק הפעם. שני חברים בוועדת השימור העירונית דורשים מהעירייה לפתוח בסקר שימור יסודי, שישמש בסיס להחלטות עתידיות. העותרים מקווים שפסיקת השופט, הקובעת כי על הוועדה להפעיל שיקול דעת של חשיבות השימור, תוביל להחלטה לשמור על המבנה, ובכך לבלום יוזמות דומות שיהרסו את המרקם המיוחד של השכונה.
"אנחנו סובלים בשקט", מגיב היזם אביב מזרחי. הוא מתלונן כי הפרויקט מתעכב כבר שבע שנים, וכי הדיונים הממושכים גובים ממנו מחיר. "ועדת הערר תחליט מה שתחליט", הוא אומר.
לדעתו של העותר עו"ד סולומונוב, "זהו פסק מנחה בכל מה שנוגע לשאלות של בקשות המוגשות במסגרת תמ"א 38 במתחמים לשימור, וכיצד צריך לבחון בקשות כאלה". תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה מאפשרת להרוס בניינים ותיקים לטובת חדשים, בתוספת זכויות בנייה מוגדלות. זה המהלך שהיזם ביקש להשיג גם כאן, וכעת עליו לנסות מחדש.
--------------
והנה עוד פרויקט מופתי של שמואל רוזוב, הפעם בתל אביב, שכן זכה לשימור:
