דואגים לבריאות? 13 סודות עתיקים מארון התרופות היהודי שכדאי להכיר

"כולנו שמענו על הרמב"ם ועל אסף הרופא, אז למה להרחיק לכת למזרח במקום לאמץ את שיטות הריפוי היהודיות העתיקות?", שואל אותי אברהם דהאן, חוקר צמחי מרפא, כשאנו נפגשים. "איך זה יכול להיות שאנחנו מטפלים בעצמנו בעזרת צמחי מרפא שאנו מייבאים מהמזרח - לא הגיוני יותר להשתמש בצמחי המרפא שקיימים בשפע בישראל?"

עוד רפואה טבעית במנטה:

• שלוש דרכים טבעיות לטיפול בצרידות 
• חמישה צמחי מרפא להקלת אלרגיה עונתית
• מילה מהרמב"ם: כללים לאכילה נכונה
  

רסיסי מידע מכתבים עתיקים

אף על פי שהוא לא איש אקדמיה ("אין לי אפילו תואר ראשון"), המחקר שלו מעורר עניין רב באקדמיה. "אני עובד כעוזר מחקר אצל פרופ' נתיב דודאי במחלקה לצמחי מרפא, תבלין ובושם במכון וולקני. אני אוסף רסיסי מידע מספריות ומכתבים עתיקים ומסכם אותם לערכים". האנציקלופדיה שהוא כותב מסכמת את הידע שנצבר מהתנ"ך, מהמשנה, מהתלמוד הבבלי והירושלמי, מאסף הרופא במאה ה־6, משבתאי דונולו במאה ה־9, מהרמב"ם במאה ה־12, מרבי נתן בן יואל פלקירה במאה ה־13, מרבי חיים ויטאל במאה ה־16 ועוד.

"אחת ההמלצות החשובות ביותר היא לטחון זרעי תבלין במקום. תבלינים טחונים ומוכנים מראש מאבדים גם מטעמם המשובח וגם מהאיכות התזונתית שלהם. השמן האתרי מתנדף מהם והם יעילים פחות מבחינה רפואית. אני ממליץ לרכוש זרעי תבלינים שלמים בכמות קטנה ולטחון ממש לפני השימוש. אפשר להשתמש במטחנה חשמלית או במכתש ועלי. בין השימושים אפשר לשטוף את המכתש והעלי כדי למנוע העברת ריחות.

"כל מה שמבשלים עם תבלינים טריים מוצלח וטעים הרבה יותר, כך שהמאמץ שווה. אפילו בתבלין בסיסי כמו פלפל שחור אפשר להבחין בהבדל העצום בטעם בין פלפל שחור שנטחן מראש ובין הפלפל שאנחנו טוחנים בַּמָּקוֹם במטחנה. השמנים האתריים מכילים נוגדי חמצון רבים שגם הם הולכים לאיבוד באחסון ממושך".

אחת ההמלצות החשובות ביותר היא לטחון זרעי תבלין בַּמָּקוֹם(צילום: דן לב, סגנון: נועה קנריק)

מִרְשָׁמים מארון התבלינים

האנציקלופדיה, שתצא לאור בקרוב, מחולקת לחמישה חלקים: סודות עתיקים מארון התבלינים; סודות רפואיים משבעת המינים (למה התורה בחרה דווקא בשבעת המינים, מה מאפיין אותם ומה מגלה המחקר המדעי?); צמחי בר למאכל (סגולות הריפוי של צמחי הבר למאכל); סממני הקטורת במקדש (מה היה תפקידם בהיבט הרפואי ומניעת מחלות); ומתכונים ומרשמים עתיקים להכנת תרופות מכתבים רפואיים עתיקים.

השימוש בנענע היה נפוץ מאוד בעת העתיקה, והתרופה לכאבי ראש הייתה לעיסה של עלי נענע. המנטול, החומר הפעיל המרכזי בצמח, מרחיב כלי דם ומאלחש.

התערובת שימשה במצרים בעת העתיקה לטיפול בקלקול קיבה ובכאבי בטן. היא הכילה זרעי כמון, כוסברה, שומשום ובוטנים ונאכלה עם פיתה טרייה.

• 100 גרם שומשום מלא
• 2 כפות בוטנים קלויים, טחונים
• 1 כף זרעי כמון שלמים
• 1 כף זרעי כוסברה שלמים
• 1/4 כוס שמן זית
  

מה עושים:

1. טוחנים את השומשום במטחנת קפה (לא יותר מדי, שלא יגיע למרקם נוזלי כמו טחינה) ומוסיפים את הבוטנים.

2. קולים קלות את זרעי הכמון והכוסברה במחבת יבשה במשך 3־4 דקות.

3. טוחנים את הזרעים הקלויים במטחנת קפה או במכתש ועלי ומוסיפים לתערובת השומשום והבוטנים.

4. מערבבים היטב ומוסיפים בהדרגה את שמן הזית עד לקבלת משחה.

הרמב"ם המליץ על שימוש בקינמון לחיזוק הגוף בחורף. אז היה נהוג למרוח על הראש שמן קינמון (אפשר לרכוש בבתי טבע) ולשתות חליטת מקלות קינמון במהלך החורף.

צמח הסרפד שימש בתקופה העתיקה לריפוי אלרגיות. הטיפול היה פשוט: נגיעה בצמח בעל השערות הקטנות והצורבות (חומצת נמלים), שגורם לאדמומיות וגרד ובעקבות כך לייצור אנטי היסטמינים המפעילים את מערכת החיסון. מעבר לכך, הסרפד מכיל ויטמינים ומינרלים רבים כמו ברזל, ויטמין C ו־E ותורם להפחתת הדלקתיות בגוף. למניעת אלרגיות אפשר להשתמש בסרפד מיובש (מייבשים או רוכשים מוכן בבתי טבע) באמצעות שתיית חליטה.

על מרקחת זנגוויל המליץ הרמב"ם ואמר שכדאי שבכל בית במצרים תהיה מרקחת כזאת. היא נחשבת לאנטי ויראלית ולאנטי בקטריאלית, טעמה חריף־מתוק, ומומלץ לקחת ממנה כפית ביום (לא יותר!). בשל תכולת הסוכר שבה היא אינה מיועדת לחולי סוכרת.

• 200 גרם שורש זנגוויל טרי
• 1/2 כוס מים
• 3/4 כוס (140 גרם) סוכר חום או דבש
• כפית אבקת קינמון
  

1. מקלפים את הזנגוויל ומגרדים בפומפייה (לא מומלץ להשתמש במעבד מזון כי אז השורש נעשה מימי).

2. מבשלים את הזנגוויל המגורר בסיר קטן עם המים והסוכר או הדבש עד שכל המים מצטמצמים (לא רואים מים, אבל התערובת לחה).

3. מוסיפים את הקינמון, מעבירים לכלי סגור ומאחסנים במקרר. המרקחת נשמרת למשך שנה.

האזוב (זעתר) נחשב לתבלין עם כוחות ריפוי חזקים, ונעשה בו שימוש רב בעת העתיקה. אפשר לאכול את העלים או להכין תה זעתר ולשתות ממנו במהלך היום.

• 1 כף עלי אזוב טריים או מיובשים
• 4 כוסות מים
• מעט דבש או סוכר
  

בתקופת האביב היה נהוג לנקות את הכבד כדי לחזק את מערכת החיסון. עשו זאת באמצעות ממרח שורשי כורכום.

מה צריך:

• 6־8 שורשי כורכום טרי, קלוף
• 1/2 כוס שמן זית
• מיץ מלימון אחד
• 2 שיני שום
• מעט מלח
• פלפל צ'ילי שלם (לא הכרחי)
  

מה עושים: מרסקים את כל החומרים יחד באמצעות מוט ריסוק חשמלי עד לקבלת משחה צהובה וחלקה. משתמשים לתיבול מאכלים או לממרח בכריכים.

אחת ההמלצות הבריאותיות החשובות בעת העתיקה הייתה שצריך לנקות את הקיבה לפני הארוחה ואחריה. אסף הרופא המליץ על כך במאה ה־6 וגם רבי נתן בן יואל פלקירה במאה ה־13. הרעיון היה שכדי להכין את הקיבה לארוחה הבאה צריך לנקות אותה. את התה היה נהוג לשתות במהלך היום, במיוחד לפני ארוחות מרכזיות ואחריהן.

מה צריך:

• 2 כוסות מים
• 1 כף גדושה מתערובת של: מקלות קינמון מרוסקים, מסמרי ציפורן, זנגוויל מיובש ועלי תה ירוק.
  

מה עושים: מרתיחים את כל המרכיבים במשך רבע שעה, מצננים, מסננים ושותים.

עוד בתקופת הרמב"ם (לפני כ־800 שנה) אנשים עשו ניקוי רעלים. אז היה נהוג לעבור את הניקוי לקראת האביב, בתקופת חג הפסח. אחד הצמחים הבולטים ששימשו לניקוי הרעלים היה הסרפד, שנחשב למנקה דם ותורם לחיזוק המערכת החיסונית. דרך נוחה לצרוך אותו היא בצורת אבקה (אפשר לקנות מוכנה או להכין בעצמכם).

מה עושים: קוטפים את הסרפד (עם כפפות) ומייבשים בצל. כעבור שבוע מפרידים בין העלים לגבעולים וטוחנים את העלים במטחנת תבלינים. משתמשים באבקה לתיבול קציצות, מרקים ותבשילים וגם כתוספת לשייקים ירוקים.

הבזיליקום שימש לריפוי בעיות עור בעת העתיקה. לטיפול בפטרת הפה נהוג היה ללעוס את עלי הבזיליקום. לדברי דהאן, כיום מחקרים מדעיים מוכיחים כי לבזיליקום תכונות אנטי דלקתיות וכי הוא יעיל גם נגד חיידקים.

מה עושים: לועסים עלי בזיליקום.

הטיפול במצבים נפשיים נעשה באמצעות צמח הנקרא צלף קוצני. הרופא טוביה כץ מהמאה ה־17 טען שיש קשר בין מצבים נפשיים קשים לסתימה במעברי הטחול והכבד. הצמח על חלקיו מתאים לטיפול בבעיה. אפשר לאכול את הצלפים עצמם (תפרחת סגורה נראית ככדור קטן על ענף הצמח לפני פריחתו), יש להם טעם חריף שמזכיר חזרת או ווסאבי. משורשי הצלף היה נהוג להכין מרתח לשתייה ולכבוש את הצלפים עצמם. הצלפים גדלים בישראל מתחילת האביב ועד אמצע הקיץ כמעט בכל הארץ.

מה צריך:

• שורשי צלפים
• מים
  

מה עושים:

1. חותכים את שורשי הצלפים ושוטפים אותם היטב.

2. מרתיחים במים במשך שעה על אש קטנה (ביחס של 1:3 מים ושורשים).

3. מצננים ושותים כ־2 כוסות ליום.

בעת העתיקה השתמשו הרבה מאוד בבזיליקום והוא נחשב לצמח תבלין יעיל מאוד לחיזוק הזיכרון. מומלץ לשתות כוסית אחת ביום.

מה צריך:

• 1 בקבוק יין אדום יבש איכותי
• 1/2 כוס דבש
• צרור גדול של עלי בזיליקום רחוצים ומיובשים היטב
  

מה עושים:

1. מוזגים את היין לקנקן, מוסיפים את הדבש ומערבבים היטב.

2. אוגדים את גבעולי הבזיליקום באמצעות חוט קשירה ומכניסים לתוך קנקן היין.

3. כעבור 10 שעות (לא יותר!) מוציאים את צרור הבזיליקום מהיין ושומרים במקרר.

אסף הרופא המליץ על טיפול באמצעות הצמח אזוב (זעתר) לניקוי וייבוש הרחם מדימומים ולטיפול בדלקות בדרכי השתן.

מה עושים: משרים את עלי הזעתר במים רותחים במשך 15 דקות, מסננים ושותים 3־4 כוסות ביום.

צילום: שאטרסטוק

_________________________________________________________

עוד 18 תרופות טבעיות שתוכלו לרקוח בבית, הקליקו על התמונה:

אמבטיה עם סמבוק להורדת חום, עיסוי בלבנדר ומליסה לכאב ראש, הקליקו על התמונה (צילום: בן יוסטר, סגנון: דיאנה לינדר)