>> 10 תחליפים מוצלחים לחלבון מהחי
>> דל שומן אאוט? יותר ויותר אנשים חוזרים לשתות חלב 3%
2. עם זאת במהלך ההיסטוריה, תקופות של בצורת או היעדר גיוון של המזון מסיבות שונות גרמו לכך שאלה שנשאו מוטציה נדירה יחסית שגרמה להם לסבילות ללקטוז, שרדו ויכלו לשתות חלב. כך קרה שכיום כשליש מהמין האנושי מעכלים חלב גם בבגרות.
3. בתחילת המאה ה־20 נחשב החלב למזון־על כמעט ללא עוררין. ההמלצות לצרוך אותו נתמכו על ידי ההרכב התזונתי שלו שכולל מגוון רכיבים הידועים בתועלת שלהם לגוף, החל בחלבון, דרך ויטמינים כמו A, D ו־B12 וכלה במינרלים כמו סידן, אשלגן, זרחן ועוד.
4. עד היום גופי הבריאות הרשמיים מעודדים צריכת מוצרי חלב. ה־USDA (ארגון החקלאות האמריקאי) ומשרד הבריאות הישראלי ממליצים על צריכת שלושה מוצרי חלב רזים ביום למבוגרים ולילדים מגיל תשע. יש הגורסים שמאחורי ההמלצות האלה עומד לחץ של איגודים כמו מועצת החלב הישראלית או איגוד החלב האמריקאי.
5. אף על פי שנראה שהטבעונות נעשית פופולרית יותר ויותר, הרי שבעשור האחרון ממוצע צריכת החלב לנפש בישראל עלה בשלושה ליטרים. על פי נתוני מועצת החלב, הישראלי צורך בממוצע 176 ליטר חלב בשנה - שהם כ־2.2 כוסות חלב ליום.
6. הארגונים המצדדים בצריכת חלב מצטטים גוף גדול של מחקרים המראים שהחלב מעודד גדילה, שהשומן בו טוב להתפתחות המוח ושהסידן בו טוב לבריאות העצם והשיניים בשנות הילדות. במבוגרים נטען שהחלב עוזר למניעת אוסטיאופורוזיס, לאיזון לחץ הדם, מקטין את הסיכון למחלות לב ואפילו מסייע להרזיה.
7. הם אינם מסתפקים בהמלצות ויוצאים גם בקמפיינים רחבי היקף. בין הידועים שבהם הקמפיין "יש לך חלב?", שבו כיכבו עשרות סלבס אמריקאיים כששפם חלב מעטר את פניהם, והציגו שימושים מקוריים לחלב (כמו לנקות את הפה מחמאת בוטנים). בארץ נודע הקמפיין של "חלב בחלל" שבו שיגרה חברת תנובה חלב עמיד לחלל כדי להוכיח שהוא שומר על עמידותו.
8. אבל יש גם לא מעט ארגונים שמתנגדים לשתיית חלב מטעמים בריאותיים, מצפוניים וסביבתיים. גם הם מנהלים קמפיינים שיווקיים נגדיים תחת סלוגנים כמו "חלב פרה זה לעגל" ועוד. לטענתם החלב גורם לבעיות עיכול, מגביר את הסיכון למחלות לב ואינו תורם למניעת אוסטיאופורוזיס. כדוגמה לכך הם מביאים את האסייתים ששכיחות האוסטיאופורוזיס אצלם נמוכה למרות שכמעם אינם צורכים חלב.
9. אריזות החלב השתנו מאוד במהלך המאה ה־20. בימי המנדט הגיע החלב בכדי ברזל שחמור נשא על גבו ומהם מזג החלבן את המשקה. בשנות ה־50 הופיעו בקבוקי הזכוכית עם מכסי האלומיניום שנאספו ומולאו מחדש בכל פעם. בשנות ה־60 הוחלף בקבוק הזכוכית בשקית החלב (והמכל שנשא אותה), ובשנות ה־80 החלה תנובה לייצר את אריזות הקרטון של ימינו.
10. ב־2013 יצא נייר עמדה של חוקרים מאוניברסיטת הרווארד שגרס כי חלב אינו בהכרח רכיב חיוני בתזונה. לטענתם, תוספת חלב אינה מועילה למי שתזונתו עשירה בחלבון, בירקות ירוקים עליים, קטניות, זרעים ואגוזים. לעומת זאת, כשהתזונה אינה איכותית מספיק, צריכת מוצרי חלב תועיל לבריאות של ילדים ומבוגרים. לכן לדבריהם יש להעמיד את ההמלצה על 0 עד 2־3 מנות ביום.
מקורות: Archaeology: The milk revolution, Andrew Curry, אתר הנוסטלגיה הישראלי, דייוויד סלע
