מיכאל רובינשטיין אמנם רק בן 23, אבל כבר הספיק להחליף יותר שמות מפאף דדי. במולדובה, ארץ מוצאו, הוא היה זמר פופ שזכה להצלחה נאה תחת השם אר. מייק (R. Mike); בהמשך הופיע גם תחת השמות מישה רובין (Misha Rubeen), מישה רובינשטיין (Misha Rubinshteyn) ומייקל רובין (Michael Rubeen); ועכשיו, כשהוא מתיישב לראיון הראשון שלו בישראל, הפעם במסגרת הקריירה החדשה שלו כיזם סטארט-אפ - אני שואל אותו לשמו, והוא אומר שעדיף לו שארשום "מיכאל". אם החבר'ה הטובים מהמוסד עדיין מחפשים אנשים שיכולים להחליף את עורם כזיקית - נראה שיש כאן מועמד מתאים.
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
עוד בערוץ אנשים:
- עינת דורון הביאה תאומים בפונדקאות וגם ילדה תינוק בעצמה יעל מישלי טיילה לבד בספרד: 800 ק"מ בחמישה שבועות ויקי דור הותקפה מינית בגיל שש וכעת עוזרת לנפגעים אחרים
מה פתאום מחליט זמר מצליח ממזרח אירופה להמציא את עצמו מחדש כיזם בישראל? התשובה משלבת שלושה גורמים: החלטת המשפחה לעלות לארץ, רצון אישי ליצור ולחדש ותחושת מיצוי מעולם המוזיקה. האם יש סיכוי שנראה אותו מופיע גם כאן? רובינשטיין לא שולל. "חשבתי לנסות את מזלי ב'דה ווייס ישראל'", הוא אומר, "אבל באמת שרק כתחביב. אני כבר די שבע מעולם המוזיקה".
במרכז העניינים
הקריירה המוזיקלית שלו החלה בגיל צעיר. "יש ילדים שרוצים לשחק כדורגל, ואילו אני בגיל שבע התחלתי לכתוב מילים לשירים", הוא אומר. "כשהייתי בן 13, אבא שלי נתן לי 50 דולר ואמר לי להשקיע אותם בתבונה. החלטתי להקליט שלושה שירים באולפן - והם הצליחו. תמיד רציתי להיות במרכז העניינים ושאנשים יכירו אותי, ופתאום החלום שלי התגשם. עד היום אני זוכר רגע שבו הגעתי לאימון טניס, ופתאום כל מי שהיה שם שר את השיר שלי בפניי".
הגיל הצעיר שיחק לטובתו, שכן באותה תקופה חיפשו תחנות הרדיו במזרח אירופה משהו עדכני, שייתן מענה הולם לזמר הינוקא דאז ג'סטין ביבר, שהחל לצבור עוד ועוד תאוצה בצד המערבי של העולם. העובדה שרובינשטיין שר בשפה הרוסית סייעה להצלחתו המהירה במספר טריטוריות. "רציתי להראות לאנשים שאפשר להיות צעיר ולעשות משהו", הוא אומר. "תוך כדי הלימודים בתיכון התחלתי להופיע ולהצטלם לתוכניות טלוויזיה, והשירים שלי זכו להשמעות לא רק במולדובה, אלא גם ברוסיה, באוקראינה ובבלארוס. בהמשך הוצאתי אי.פי ושני אלבומים, ששוחררו באינטרנט בלבד".
צפו באחד מלהיטיו:
איך הגיבו במשפחה?
"סבתא שלי תמיד האמינה בי. היא הייתה מורה, וכבר בגיל עשר אמרה לי שיש לי כישרון כתיבה ושאני צריך לעסוק בזה. אמא שלי רצתה שאהיה רופא או עורך דין כדי שיהיה לי מקצוע רציני. גם אבא שלי תמיד אמר שמוזיקה זה לא רציני. צריך להבין שכשאתה יהודי במולדובה, אתה נחשב לשונה; אנשים מסתכלים עליך ואומרים: 'אתה יהודי'. אם אתה מעז להצליח – לא רק שאתה שונה, אלא שיש הרבה אנשים שלא אוהבים את ההצלחה שלך. לאורך הדרך היו הרבה אנשים שאמרו לי שלא אצליח, וזו הייתה הרגשה מצוינת לעשות את זה בכל זאת. אחרי שהצלחתי, המוטיבציה שלי הייתה לעזור לאנשים אחרים, וכך קיבצתי סביבי צוות של זמרים, תקליטנים וצלמים צעירים שנהניתי לעבוד איתם".
הצעד הבא היה מעבר לרוסיה במטרה להמשיך לפתח את הקריירה שלו. רובינשטיין חי שם יותר משנתיים, ובשלב מסוים מאס בפרסום והעדיף לעבור אל אחורי הקלעים. בין היתר, כתב שירים עבור אמנים אחרים. במהלך ביקור בלונדון קיבל שני טלפונים גורליים: האחד מאמו, שביקשה שיגיע לישראל ויצטרף אליה ואל אביו שהחליטו לעלות לארץ; והאחר מחבר ברוסיה, שהתקשר לבשר לו כי אמן ידוע בשם אמין (EMIN) מעוניין לרכוש את המילים לשיר שכתב. רובינשטיין השיב בחיוב לשתי ההצעות: הוא החליט לעלות לישראל ולמכור את השיר.
"המוזיקה הייתה חלום, והרגשתי שהגשמתי אותו. עבדתי בתחום הזה מגיל 13 עד גיל 22, אבל החלטתי שאני לא מעוניין לבנות את החיים הבוגרים שלי סביב זה. צריך לדעת לפרוש בשיא. כשמכרתי את השיר, הרגשתי שהשגתי את מה שרציתי ושהגיע הזמן לתמוך במשפחה. תחילה חשבתי שאגיע לישראל לארבעה חודשים בלבד, אבל התאהבתי באשדוד, ומאז, כבר שנה, אני כאן".
צפו בשיר "8 הפוך" שכתב רובינשטיין ומבצע אמין:
הסלבריטאית היחידה שהוא מכיר
בארץ החליט רובינשטיין להמציא את עצמו מחדש ולעסוק ביזמות. "מוזיקה היא חלק מחיי", הוא אומר, "כל יום אני נזכר בתקופה הזו, אבל הבנתי שהשאלה היא לא מי הייתי לפני עשר שנים, אלא מי אהיה בעוד עשר שנים. אני חושב שגם כשהייתי במוזיקה, הייתי יזם באופי שלי: ידעתי לכתוב שירים, לבצע אותם ולמכור אותם. מכרתי את השירים, ואז כרטיסים להופעות, ואז טי-שירטים. ומה עכשיו? הייתי צריך לחשוב על העתיד שלי".
המעבר לכאן לא היה קל, לדבריו. "הגעתי בגיל 22 והרגשתי קצת אבוד: עיר חדשה, אנשים חדשים, שפה חדשה. במהלך שיטוטים באינטרנט בניסיון לעזור לאבא שלי למצוא עבודה, נתקלתי בפרסום של אקסלרטור (תוכנית האצה לסטארט-אפים – ב"ע) והחלטתי לנסות את מזלי. כשהתקשרתי, אמרו לי שזה היום האחרון לרישום, ורק אם אספיק לענות בתוך שעה על טופס בן 45 שאלות - יוכלו לשקול את השתתפותי. החלטתי ללכת על זה, והתקבלתי".
התוכנית שאליה הוא התקבל נקראת The Hive ופועלת באשדוד מטעם עמותת גבהים המסייעת לעולים להשתלב בשוק העבודה המקומי. העמותה פועלת כעמותת בת של קרן רש"י - קרן פילנתרופית שמבקשת לקדם אוכלוסיות מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל, בעיקר צעירים. בתוכנית השתתפו שמונה סטארט-אפים של עולים חדשים שקיבלו הדרכה וסיוע. הסטארט-אפ של רובינשטיין, שאותו הוא הקים יחד עם שותפו מקס זלצר (25), נקרא "Feevy": מדובר באפליקציה שמאפשרת שימוש בפילטרים ייחודיים לתמונות בהתבסס על המקום שבו נמצא המשתמש. "תדמיין שאתה נכנס לחנות פיצה ויכול לערוך את התמונה שלך עם איור של פיצה על הפנים", הוא מסביר. "ברגע שאתה יוצא מהחנות, אתה כבר לא יכול להשתמש בפילטר הזה אלא בפילטר אחר".
להערכתו, האפליקציה תשוחרר במהלך 2018. "בתוכנית למדתי הרבה על ניהול עסק והכרתי אנשים מדהימים שעזרו לי להשתלב בישראל ולהרגיש חלק מהמדינה", הוא אומר. "הבנתי שוב את מה שהבנתי לפני עשר שנים, כשרציתי להשתלב בתעשיית המוזיקה: אפשר להצליח רק עם התמדה. יש הרבה חלומות, אבל חייבים התמדה, ואסור לאבד את האמונה שלך בעצמך".
מוזיקה ישראלית אתה כבר מכיר?
"מכיר ואוהב, אבל מאחר שאני עוד לא מדבר עברית, קשה לי לזכור שמות. הסלבריטאית הישראלית היחידה שאני מכיר וזוכר את השם שלה בינתיים היא בר רפאלי".
_______________________________________________________
גם גי מארדל היה פעם זמר מצליח, ולא תאמינו מה הוא עושה כיום. הקליקו על התמונה:
