








בפאתי חורשה בדרום תל אביב, לא רחוק מהמכון הפתולוגי ובית המעצר אבו כביר, התקיים בשבוע שעבר מבצע אגרונומי והנדסי שקט, אך מרשים וראשון מסוגו: עץ אקליפטוס בן כ-90 שנה הועתק למקום אחר.
בישראל לא נהוג להזיז עצים ותיקים וגדולים כאלה, משום שהתהליך יקר ומסובך, אבל כאן החליט מישהו לחוס על חייו של העץ הזקן והעצום, ובעבור אלה שלא מתביישים להיקרא "מחבקי עצים", העניין מסקרן ומעורר תקווה. בדיקה בארכיון הממוחשב של מינהל ההנדסה העירוני גילתה כי לא מדובר בחיבוק עצים נטו, אלא בצעד ראשון לקראת פרויקט הרבה יותר גדול: הקמת שכונה חדשה במפגש הדרכים קיבוץ גלויות ופנחס לבון.

האזור הזה, שמתנהג כיום כמו אי ירוק בלבו של החלק הקשוח של דרום תל אביב, רומנטי ומתוק במיוחד. אלא שמתחת לפני השטח מקודמות כאן תוכניות לרוב, ועתידו של האזור לוט בערפל. עיריית תל אביב-יפו מפזרת כעת חלק מהערפל, ומאשרת שהעתקת האקליפטוס היא אכן צעד ראשון במימוש תוכנית "צפון מערב קרית שלום" (שאושרה ב-2011) ותוכנית "גורן גולדשטיין" (שאושרה ב-2013).

"שתי התוכניות האלה", נמסר בתגובת העירייה לפניית Xnet, "מאפשרות את פיתוח חלקה המערבי של שכונת קריית שלום, את העצמת האזור בדגש על ספורט (העתקת האקליפטוס תאפשר בנייה של מגרש כדורגל חדש עבור גדנ"ע ת"א); וכן את חיזוק הקשר בין פארק החורשות לקאנטרי גורן גולדשטיין ושכונת קריית שלום. התוכניות גם מסדירות את הגישה, הכניסה והחנייה מכיוון דרך לבון – לקאנטרי, לשכונה החדשה ולמגרש הכדורגל החדש".
קרית שלום הוותיקה
שכונת קרית שלום, שנמצאת מדרום לדרך קיבוץ גלויות, נוסדה בראשית שנות ה-50. כמו שכונות נוספות שקמו באותה תקופה, היא מאופיינת בבתים דו-קומתיים ("רביעיות") עם דירות זעירות, במנותק מהעיר הוותיקה. תחילה התיישבו בה ותיקי ההסתדרות, התנועה הרוויזיוניסטית ו"הפועל המזרחי". בשנות ה-70 הגיעו לכאן עולים רבים מבוכרה, ובשנים האחרונות מגלים אותה צעירים, שמתפעלים ממחירי הדיור הנוחים יחסית ומהאווירה הכפרית.


היתרון היחסי הגדול של קרית שלום הוא סמיכותה לפארק החורשות, הידוע גם כ"יער המגינים". הפארק הגדול נכלל בציר המטרופוליני הירוק הדרומי, שיימתח בין פארק אריאל שרון (חיריה) ממזרח עד יפו ממערב. חלקו הדרום מערבי של פארק החורשות, המכונה "גן ההגנה", שוקם להפליא לפני כשנתיים, בתכנונה של אדריכלית הנוף ברברה אהרונסון, והעניק תוספת ירוקה משמעותית לתושבי דרום תל אביב.
שרידי הכפר הערבי אבו כביר
מי שנוסע בדרך קיבוץ גלויות לכיוון קריית שלום מבחין שהנתיב הדרומי של הכביש מוגבה בצורה מוזרה. הסיבה לכך היא מציאתם של קברי יהודים מהמאות ה-4 וה-5 מתחת לכביש. וזו לא ההיסטוריה המעניינת היחידה כאן. בשכונה הוותיקה ובחורשות הסמוכות אליה פזורים מבני כורכר הרוסים למחצה ועצי בוסתן, המהווים תזכורת לקיומו של הכפר הערבי אבו כביר. מוקד הכפר שכן במערב הגבעה, בפינת הרחובות קיבוץ גלויות והרצל, ותושביו גורשו או נמלטו אחרי 1948. הדופן הצפונית של הגבעה שימשה במשך שנים כמזבלה. כיום היא מגודרת אך פתוחה, וניתן לפגוש בה חובבי טבע, מתבודדים וגם נרקומנים.
קריית שלום החדשה
השכונה החדשה, שנקראת כרגע "תוכנית צפון-מערב קרית שלום", תציע כ-650 יחידות דיור באחד המיקומים הטובים שנותרו בתל אביב. התוכנית ממוקמת במגרש הריק שבפינת דרך לבון ודרך קיבוץ גלויות. המגרש הזה משמש היום כתחנת המתנה ואיסוף של מהגרי עבודה שחורים, המבקשים פרנסה.
את התוכנית ערכו האדריכלים דרור גרשון ועירית סולסי כבר לפני כעשר שנים. היא מציעה להקים כארבעה מבנים בני 19 קומות על דרך לבון, ובניין אחד בן תשע קומות ובניינים נוספים בני שש קומות לאורך דרך קיבוץ גלויות. בסך הכל מדובר, כאמור, ב-650 יחידות דיור. האדריכלות, לפחות לפי ההדמיות, פשוטה וסטנדרטית.

את תוכנית העיצוב והפיתוח ערך אדריכל הנוף שלומי זאבי מ"מנעד", והיא כוללת שימור של חלק מהעצים הוותיקים, נטיעת עצים חדשים ברחובות ופיתוח כיכר קטנה בצומת לבון-קיבוץ גלויות. אין ספק שמיקומה של השכונה החדשה במרחק של כ-2 קילומטרים ממרכז העסקים של שדרות רוטשילד, הנגישות המצוינת לנתיבי איילון ולקו הרכבת הקלה שיעבור ברחוב לבון, יהפכו אותה ללהיט.

מצד שני, מטריד שגם השכונה החדשה - כמו קריית שלום שמנותקת מהמרחב שסובב אותה - תהיה מנוכרת לעיר. רצועה ירוקה ברוחב 12 מטרים מפרידה את המבנים מהרחוב, ובהיבט העירוני משמעות הדבר היא שהשכונה אולי תהיה מטופחת וירוקה, אך הרחובות הראשיים של דרום תל אביב ימשיכו להיות צירי תנועה סואנים ובלתי נעימים ביום ובלילה, ולא יעודדו הליכה ברגל - משום שהשכונה לא משפרת אותם כלל.
עירית סולסי, אדריכלית התוכנית, מתחרטת בדיעבד על שלא התעקשה בסוגייה הזו. המחשבה שעמדה לנגד עיניהם של אנשי צוות דרום במינהל ההנדסה בעירייה, הייתה המחויבות לייצר רצועה ירוקה רחבה ככל האפשר, שתממש את חזון הציר המטרופוליני הירוק; השאיפה להפיכת ציר קיבוץ גלויות לרחוב עירוני נתפשה אז כמשנית.
חורשת ההסתדרות על הכוונת
בו בזמן, "חורשת ההסתדרות" בקצה הדרום-מזרחי של פארק החורשות ממשיכה להוות פוטנציאל בלתי נדלה לתוכניות בינוי ופיתוח. החורשה היפה נמצאת מול בית המעצר אבו כביר, מצפון לדרך בן צבי וממזרח לדרך לבון. לפני כשנתיים נודע לתושבי השכונה, במקרה, כי העירייה מתכוונת לשתף פעולה עם יוזמה של משרד האדריכלים יסקי-מור-סיוון. המשרד הגדול פעל כאן דווקא כיזם, וביקש לקדם כאן תוכנית לבניית פרויקט גדול.
מדובר במיזם "בינוי-פינוי", שנועד לתת מענה לדייריו של מבנה שיכון שקרס ברחוב אופטושו, שבמזרח השכונה. תושבים שחרדו מהרס הנוף הירוק הנשקף מחלונם שכרו את שירותיה של עורכת הדין ענת בירן, ולפי הידוע כעת, התוכנית בוטלה.

עידן עמית, מתכנן קהילת ת"א-יפו והסביבה בחברה להגנת הטבע, מדגיש שלחורשת ההסתדרות יש מעמד מוגדר: היא חלק בלתי נפרד מפארק החורשות, כפי שנקבע בתוכנית האב שהוציאה העיריה ב-2008, וכפי שנקבע בהוראות המיוחדות של תוכנית המתאר, הקובעות שהפארק, משני צדי דרך לבון, יפותח תוך קידום שימור המורשת והטבע המקומי.
אדריכל יואב מאירי, תושב השכונה, אינו מצליח להבין כיצד באותו זמן שהוועדה המקומית אישרה את תוכנית-האב לאתרי טבע עירוני - קידם צוות דרום במינהל ההנדסה יוזמה פרטית לבנייה על אחד מהאתרים האלה ממש. לדבריו, "כל מי שמשתמש בשטחים הירוקים הציבוריים של העיר, ורואה שהם בבחינת פוטנציאל להעברת זכויות, חש תחושה רעה של ספק ביחס לסביבה המוכרת".
העירייה, בתגובה, טוענת שחורשת ההסתדרות אינה חלק מפארק החורשות. "עתיד החורשה", נמסר בתגובתה, "נבחן במסגרת אפשרויות הסיוע, באמצעות פרויקט פינוי-בינוי, לתושבים המתגוררים ברחוב אופוטושו ליוויק, סמוך לנתיבי איילון, במבני שיכוני רכבת שמצבם הפיזי מדורדר. לאור מצבם הרעוע של המבנים, ולאור המורכבות האנושית של האוכלוסייה, מצאה העירייה לנכון לבחון פתרונות וחלופות לשיפור המצב. בין הפתרונות שנבחנים נמצאת החורשה".
"רעיון זה נבחן לצד אפשרויות נוספות, תוך התחשבות במורכבות התכנון בתוך רקמה בנויה קיימת, ובינתיים אין החלטה לגבי פתרון. בכל מקרה, כל תוכנית שתקודם, תשמור על מאזן השטחים הציבוריים בשכונה, לא תגרע מהם, ותיעשה בשקיפות מלאה".
הרכבת הקלה: היכן ימוקמו שטחי ההתארגנות
וזה לא האיום האחרון שמעיב על השלווה של קרית שלום. 7 דונם מחורשת ההסתדרות עומדים להפוך לאתר בנייה אינטנסיבי, כאשר יתחילו העבודות להקמת הקו הירוק של הרכבת הקלה. השטח מיועד ל"התארגנות", שמשמעותה אחסון ציוד כבד ועודפי עפר.
התוכנית הזו כבר נתקלה בהתנגדות מצד תושבים וגופים שונים, בהם "האגודה השיתופית ליוצאי צבא קבע בקרית שלום", "הפורום למען טבע עירוני ואיכות הסביבה", ופורום תושבים מקרית שלום ושכנות דרום תל אביב. לטענתם, תפיסת השטח להתארגנות אינה מוגבלת בזמן, והמשמעות היא שנתח משמעותי משטח הפארק ייגזל מהתושבים למשך שנים ארוכות, וספק אם בכלל יוחזר לציבור.

העירייה מסרה בתגובה, כי התנגדה לתוכנית משום שביקשה לייעד אותו לפתרון לתושבי אופטושו, אך "ההתנגדות נדחתה על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות".
בקהילת תל אביב של החברה להגנת הטבע רואים את מכלול התוכניות האלה בצורה שונה. "הפגיעה בפארק החורשות", אומרת גליה חנוך-רועה, מנהלת הקהילה, "היא חלק מתמונה רחבה של פגיעה בשטחים הפתוחים המועטים בדרום העיר, כגון גינת לוינסקיוגינת דרויאנוב. התהליכים מקודמים מאחורי הקלעים, נעשים באופן שאינו שקוף לציבור ולתושבי השכונות הסמוכות, שעבורם הפארק הוא הריאה הירוקה היחידה באזור".
ואיך תיראה שכונת תל גיבורים, מדרום לקרית שלום, בעקבות הפינוי-בינוי? לחצו על התצלום