הכוכבת העולה התפרנסה מניקוי הבית של מנהל הסטודיו למשחק

    כשלירז חממי התקשתה במימון לימודיה, בא אליה יורם לוינשטיין והציע עסקה מקורית. כיום היא חיה בלונדון בעקבות נישואים לאנגלי. על הרומן שלהם אפשר לכתוב מחזה

    ירדן אלעזר

    |

    27.12.16 | 01:56

    צפו בלירז חממי בסצנה מתוך "מפלצות קטנות"
    באדיבות רשת
    לירז חממי. "הסיפור שלנו כל כך רומנטי, שבחודשים הראשונים שאלתי את עצמי אם אני מאוהבת בסיפור או בבן" (צילום: רדי רובינשטיין)
    לירז חממי. "הסיפור שלנו כל כך רומנטי, שבחודשים הראשונים שאלתי את עצמי אם אני מאוהבת בסיפור או בבן" (צילום: רדי רובינשטיין)
    עם בעלה, בן ניילור. "הייתי אחרי פרידה, פלירטטתי עם כל מה שזז, והוא מאוד מצא חן בעיניי. ניסיתי לדבר איתו, אבל הוא רק מילמל דברים" (צילום: אילן מור)
    עם בעלה, בן ניילור. "הייתי אחרי פרידה, פלירטטתי עם כל מה שזז, והוא מאוד מצא חן בעיניי. ניסיתי לדבר איתו, אבל הוא רק מילמל דברים" (צילום: אילן מור)
    בתיאטרון גלוב הלונדוני שבו התחיל הרומן. "אני לא חושבת שבאמת ארגיש פה בבית אי פעם" (צילום: אלבום פרטי)
    בתיאטרון גלוב הלונדוני שבו התחיל הרומן. "אני לא חושבת שבאמת ארגיש פה בבית אי פעם" (צילום: אלבום פרטי)

    את הראיון הראשון שלה נותנת לירז חממי דרך הסקייפ – תוכנה שתופסת חלק נכבד מחייה. באמצעותה היא עושה אודישנים, משוחחת שעות עם החברה הטובה נלי תגר, מתקשרת עם ההורים ועם האחיות. מול מצלמת המחשב היא גם מרגישה הכי קרוב לבית, שנמצא במרחק חמש שעות טיסה ממנה.

     

    >> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

     

    עוד בערוץ אנשים:

     

     

    "האמת, לאודישנים זה מעולה", אומרת חממי, "בעיקר לקונטרול פריקית כמוני. עם הסקייפ אני יכולה לשלוט בהכל: בחדר שבו אני נמצאת, בתאורה, במה שאני לובשת". התוצאות מדברות בעד עצמן: מאחוריה תפקידים בסדרות "המדרשה", "תא גורדין" ו"מפלצות קטנות", והשבוע תופיע גם בסדרת הדרמה החדשה של הוט, "אורי ואלה".

     

    אבל חממי כמעט לא מרגישה את האפקט של כניסתה לתודעה בארץ: ככה זה כשהקריירה שלך מנוהלת בשלט רחוק על קו אנגליה-ישראל. כבר שנה וחצי שהיא חיה בלונדון, לשם עברה כדי לחיות עם בעלה הבריטי, כך שבזמן שכאן היא כוכבת עולה, שם היא עובדת כמורה לעברית ובונה רהיטים – בין אודישן לאודישן, כמובן. "יש לי תלמידים שלא מאמינים לי שאני שחקנית", היא מספרת. "הם מפקפקים, אומרים שזה לא הגיוני, כי אם אני שחקנית, למה שאלמד אותם? ואז הם עושים גוגל או מסתכלים על 'המדרשה' בנטפליקס – ומאמינים לי".

     

    ייתכן שאם בעבר היו מעלים בפניה אפשרות שתחיה בחו"ל – גם היא לא הייתה מאמינה שזה יכול לקרות. לתפנית כזו, שתיקח את חייה ליבשת אחרת דווקא כשהיא מתחילה להגשים את החלום שלה, חממי ממש לא ציפתה.

     

    חממי בלונדון. "יש לי כאן תלמידים שלא מאמינים שאני שחקנית" (צילום: איתן סורג'ון שריד)
      חממי בלונדון. "יש לי כאן תלמידים שלא מאמינים שאני שחקנית"(צילום: איתן סורג'ון שריד)

       

      החוויה הכי מחשמלת בחיים

       

      חממי (32) נולדה בנתניה, בת אמצעית במשפחה של שלוש אחיות. היא גדלה בשכונה שמתוארת מפיה כ"די לא סימפטית", ולתחום התיאטרון נחשפה לראשונה בתיכון. אחרי שירות בחיל האוויר ארזה מזוודה לקראת מה שנראה לה כתחנה ראשונה בדרך להצלחה – צוות בידור במלון באילת. אחרי שחזרה למרכז, החלה להיבחן לבתי ספר למשחק, הגיעה לשלב האחרון באודישנים לסטודיו של יורם לוינשטיין - ולבסוף קיבלה סירוב. כעבור שנה ניגשה לאודישן נוסף, והפעם עברה אותו בהצלחה.

       

      "בהתחלה ההורים שלי לא התלהבו מהרעיון שאלמד משחק", היא נזכרת. "הם הרימו גבה ואמרו לעצמם: 'טוב, אולי זה עוד יעבור לה'. אבל אני תמיד ידעתי שזה יגיע; לא היה לי ספק בכלל. השאלה היחידה הייתה מאיפה אביא כסף כדי ללמוד ולחיות בתל אביב. ההורים ניסו לעזור עד כמה שיכלו, אבל זה לא היה הרבה. כל הזמן היה סביבי לחץ כלכלי".

       

      כדי להתמודד עם הבעיה, לא הפסיקה לעבוד. במשך שלוש השנים בסטודיו למשחק הייתה לומדת ומקיימת חזרות במהלך היום, עובדת כברמנית בלילה, ובין לבין מנקה דירות בעיר, בהן זו של המנהל שלה, יורם לוינשטיין. "בתור סטודנט אתה נלחם על כל שקל, ואני מאוד אוהבת ניקיון, אז זה היה לי בסדר", היא אומרת. "כשיורם שמע שאני עובדת בזה, הוא הציע לי לבוא אליו. ככה נבנה הקשר בינינו, שהוא מיוחד וקרוב. הפכנו לחברים מאוד טובים. בפרמיירה של 'המדרשה', למשל, בעלי לא יכול היה להגיע, אז לקחתי איתי את יורם. הבטחתי לעצמי שאמשיך לעבוד אצלו עד שאקבל את העבודה הראשונה בתיאטרון".

       

      "בתור סטודנט אתה נלחם על כל שקל, ואני מאוד אוהבת ניקיון, אז זה היה לי בסדר. כשיורם שמע שאני מנקה בתים, הוא הציע לי לבוא אליו. ככה נבנה הקשר בינינו, שהוא מיוחד וקרוב. הפכנו לחברים מאוד טובים"

      את הלימודים סיימה ב-2010, אבל הניקיונות אצל לוינשטיין נמשכו. כמו כל שחקנית מתחילה, היא ניגשה לאודישן אחר אודישן, אולם במקרה שלה קיבלה בעיקר תשובות שליליות. אחת הפעמים הראשונות ששמעה "כן" הייתה כשהתמודדה על תפקיד ג'סיקה במחזה השייקספירי "הסוחר מוונציה", שהועלה בתיאטרון צוותא. ההפקה גם הוזמנה לפסטיבל שנערך בתיאטרון גלוב בלונדון, ואת ההופעה שם מתארת חממי כ"חוויה הכי מחשמלת שהייתה לי בחיים", כשהיא לא מתכוונת רק להיבטים האמנותיים.

       

      בקהל ישב במאי בריטי-יהודי, מורה לתיאטרון קלאסי, בשם בן ניילור. הוא לא הבין מילה מהטקסטים שנאמרו על הבמה, אבל עיניו נתפסו בשחקנית אחת, צעירה ממנו בשמונה שנים – לירז חממי. כמה שעות מאוחר יותר, בערב גאלה חגיגי, תלמידה שלו הפגישה ביניהם. "הוא כבר היה לגמרי מאוהב ולא ממש הצליח לדבר", משחזרת חממי. "אני הייתי אז אחרי פרידה, פלירטטתי עם כל מה שזז, והוא מאוד מצא חן בעיניי. ניסיתי לדבר איתו, אבל הוא רק מילמל דברים. אחרי לא הרבה זמן הוא הסתובב אחורה והלך. אמרתי לעצמי שכנראה לא ייצא ממנו כלום".

       

      בהצגה שנערכה למחרת הוא שוב ישב בקהל, וזה הספיק כדי שחממי תבין שטעתה. "הבנתי שהוא חזר בשבילי, כי איזו סיבה יש לו לבוא להצגה יומיים ברציפות? בדיעבד הוא סיפר שאחרי שנפגשנו בפעם הראשונה, הוא ביטל דייט שהיה מתוכנן לו והשיג כרטיס להצגה שלי, כי רצה לראות אותי שוב". את המשך הערב בילו יחד, ומאז לא נפרדו. "חזרתי לארץ כמתוכנן, וכבר במטוס הייתה לי תחושה מאוד מוזרה. רציתי להישאר שם איתו, אבל ידעתי שזו תהיה טעות. הייתי חייבת לחזור לארץ ולהתחיל לבנות את הקריירה שלי".

       

      אחרי שבועיים עלה ניילור על טיסה לישראל. הוא שהה כאן שבוע, וזה הספיק בשביל שהשניים יבינו שהם נכנסים למערכת יחסים רצינית. "התחלנו לחיות מפרויקט לפרויקט, כשלפעמים אני שם, ולפעמים הוא פה. הסיפור שלנו כל כך רומנטי, שבחודשים הראשונים שאלתי את עצמי אם אני מאוהבת בסיפור או בבן". כעבור שנתיים, באחד הביקורים של חממי בלונדון, שלף בן זוגה טבעת; היא אמרה כן, אבל לאחר ימים אחדים נאלצה לחזור לארץ משום שבדיוק עלתה עם הצגת יחיד, "שייכת", שמביאה את סיפורה של אחת מנשותיו של גואל רצון. אחרי שההצגה עלתה, קיבלה תפקיד ב"בית ברנרדה אלבה" בתיאטרון באר שבע. בשלב זה, ארבע שנים אחרי סיום לימודי המשחק, היא הרשתה לעצמה לעזוב את העבודה כברמנית וגם הפסיקה לנקות את הבית של לוינשטיין.

       

      חממי וניילור. "רוצה שיבינו את ההומור שלי" (צילום: אלבום פרטי)
        חממי וניילור. "רוצה שיבינו את ההומור שלי"(צילום: אלבום פרטי)

         

        הדברים שהכי מרגשים אותי

         

        כיום, מדירתה בלונדון, חממי מנסה להרחיב את גבולות הקריירה אל מעבר לישראל. האודישנים המצולמים שלה משוגרים למדינות שונות, אבל הגעגועים הביתה מציבים את התפקידים כחול-לבן בעדיפות ראשונה.

         

        "אני לא חושבת שבאמת ארגיש פה בבית אי פעם", היא אומרת כשדמעות עולות בעיניה. "אני מאוד רוצה לקבל פרויקטים בארץ, פשוט כדי להיות מתחת לשמש, לטייל בשוק ולפגוש את החברים שלי. אני רוצה שיבינו את ההומור שלי, את ההומור השחור בעיקר, כי כאן ההומור הוא מאוד עדין. זה חסר לי".

         

        אחד האודישנים שצילמה בפינת הסקייפ שבדירתה היה לסדרה "המדרשה" בבימוי דני סירקין, שכבר הכיר אותה מתפקיד השוטרת שגילמה ב"תא גורדין" בבימויו. "מאז התחיל מסע ארוך שלי ושל דני יחד", היא מספרת. "חמש שנים עשיתי אצלו אודישנים עד שקיבלתי אצלו את התפקיד הראשון, וברגע שזה קרה, הרגשתי שפרצתי את תקרת האנונימיות שלי כשחקנית. אפשר לומר שהוא האבא שלי בכל התעשייה זו. הוא ראה אותי כבוסר והבין מה יש מתחת".

         

        אחרי התפקיד ב"המדרשה" נתן לה סירקין גם את תפקיד מאיה בסדרה "מפלצות קטנות", שעלתה בערוץ 2 (רשת) בחודש שעבר, ומחרתיים (חמישי) היא תיראה ב"אורי ואלה" של הוט. אילו הייתה גרה בישראל, הייתה יכולה ליהנות ממבטים סקרניים ברחוב ומבקשות לסלפי, אבל כרגע היא מסתפקת בהודעות ווטסאפ מהחברים בארץ. "קיבלתי הודעות מאנשים שהיו איתי ביסודי, ואלה הדברים שהכי מרגשים אותי", היא אומרת. "יהיה נחמד אם יזהו אותי ברחוב, אבל ההכרה שאני רוצה היא כזו שתגרום לכל במאי, מפיק ונערת מים שעבדו איתי לרצות לעבוד איתי שוב. זה מה שאני מאחלת לעצמי".

         

        _____________________________________________________

         

        גם היא שחקנית ישראלית שגרה בלונדון, ואת המשפחה שלה אתם מכירים היטב. הקליקו על התמונה:

         

         

        "במשפחה אמרו לי: 'עדיף לך לא ללכת על משחק, אלא אם אין לך ברירה'". הקליקו על התמונה (צילום: בועז טורפשטיין)
        "במשפחה אמרו לי: 'עדיף לך לא ללכת על משחק, אלא אם אין לך ברירה'". הקליקו על התמונה (צילום: בועז טורפשטיין)

         

         

         
        הצג:
        כל התגובות לכתבה "הכוכבת העולה התפרנסה מניקוי הבית של מנהל הסטודיו למשחק"
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד