הרחובות בשכונת "הזמר העברי" החדשה במערב כפר-סבא נקראים על שם עפרה חזה, מאיר אריאל, יוסי בנאי, עלי מוהר וכותבים ומוזיקאים אחרים. שמות ניטרליים ונוסטלגיים המקלים, בוודאי, על שיווק הדירות החדשות. גם בית הספר היסודי שנפתח בשכונה השנה, בתכנונו של אדריכל ערן זילברמן, ממשיך בקו הזה: הוא קרוי על שמה של רחל המשוררת, ואולם הספורט שלו מנציח את אריק איינשטיין (כנראה שכחו שפעם הוא שר "אוי ארצי מולדתי את הולכת פייפן").
"הבניינים הטובים של 2016" בערוץ האדריכלות של Xnet
בניין תמ"א יפה? כן, ועוד ברמת גן | מרכז חוויות ברחובות החדשה | בית אליאנס בירושלים
18 כיתות לימוד יש בבית הספר, והשנה כבר לומדים בו 215 תלמידים; בסיום אכלוסו, ילמדו בו 750 תלמידים. כ-30 מיליון שקל עלה לבנות אותו, כמעט כפליים מהתקציב הסטנדרטי שנותן משרד החינוך, ואת ההפרש מימנה עיריית כפר סבא.
החלטת העירייה להשקיע בחינוך ראויה לשבח, ובזכות ההחלטה הזו בחרתי בבניין כטוב ביותר שנחנך בישראל השנה. השקעה בחינוך היא ערך, גם אם הפרויקט אינו פורץ דרך. "האדריכלות שלי", אומר זילברמן, "היא תגובת נגד לזילות שיש בשנים האחרונות מצד מתכננים של מבני ציבור. כך נוצרים מבנים שמאבדים את הערך הציבורי שלהם. לכן", הוא מוסיף, "נתתי דגש למבנה הכניסה לבית הספר. זו לא סתם דלת עם גגון; יש פה ממש מבנה מזמין".
ואכן, המבנה מוסיף ממד טקסי למעמד הכניסה לבית הספר. הודות לנפחו הוא מודגש היטב ביחס לשאר חלקי הבניין. חזיתו הראשית, הממוקמת מול שער הכניסה למוסד, מצופה בלוחות HPL (לוחות של סיבים דחוסים) בגוון עץ, והוא סוגר מעט על החצר הגדולה. במבנה הכניסה יש מבואה גדולה, משרדי הנהלה וחדרי מורים.
אך עוד לפני שנכנסים לבית הספר, רואים כמה הוא בולט בחזותו הפיסולית. אמנם העמדת המבנים, ביחס לממדי המגרש, וארגון הכיתות בטור של תשע בכל אחת משתי הקומות, נערכו באופן פורמלי, אבל זילברמן הקפיד לשלב מה שהוא מכנה "אקראיות" ו"חופש". "תכנון מבנה חינוך", הוא מסביר לערוץ האדריכלות של Xnet בביקור שאנו עורכים בבית הספר, "אמור לשקף בין השאר את חיי התלמידים. לכן החזיתות לא פורמליות. יש בהן משהו שמהדהד מהאקראיות. הן פלסטיות ותלת-ממדיות, משתנות לאורך היום עם שינוי הזווית של פגיעת קרני השמש בהן, ומייצרות רקע נעים ורענן לפעילות התלמידים בחצר, מבלי להפוך למרכיב רועש ומושך תשומת לב יתר על המידה".
מה שחלון גדול עושה לחדר השירותים
אולם המבואה במבנה הכניסה כולל מקומות ישיבה לתלמידים, מומות המשולבים בקירות. מדובר בנישות, שבגבן הותקנו לוחות צבועים בגוון כחול נעים, שעליהם ניתן לתלות כרזות, תמונות ועבודות של תלמידים. כך דאג האדריכל לנתב את קישוט הקירות החביב על מורים לאזורים מוגדרים, והצליח למנוע את הרעש הוויזואלי המקובל במסדרונות בתי ספר. גודל הכיתות סטנדרטי (53 מטרים רבועים), אך האדריכל הקפיד על חלונות גבוהים ורחבים, התופסים כמעט את כל שטח החזית הפונה אל החוץ.
בתיאום עם מנהלת בית הספר, ומתוך התחשבות בכך שגובה התלמידים בכיתה א' ובכיתה ו' אינו זהה, תכנן האדריכל גם את הריהוט הצמוד לקירות בכיתות: תאי אחסון (לוקרים), ספרייה כיתתית, לוחות תלייה, ארון מורה, ארון מחשב, ארון מחזורית, לוח מודעות ומדף תלייה למעילים. הריהוט נצבע בגוונים פסטלים - תכלת, ירקרק וקרם, כדי להשרות אווירה נעימה ורגועה.
מנהלת בית הספר, מיכל עזרא, היא בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, ובעזרת זילברמן היא הסבה את אחת הכיתות לכיתת מחול מקצועית. כל התלמידים, בנים ובנות, משתתפים בשעת ריקוד אחת בשבוע. ובכיתות א'-ב' הוקמה גם להקה ייצוגית. כיתת המחול מאובזרת במאחז יד לאורך הקירות ומראה גדולה שבה יכולים התלמידים להשקיף על עצמם בעת השיעור.
חדרי השירותים מעוצבים בפשטות, אך מעניקים תחושה של רעננות ונוחות, באופן המאפשר ניקיון ותחזוקה קלים. בקצה כל חדר יש חלון גדול יחסית, שממנו יכולים הנכנסים להשקיף אל החוץ. כך יש בחדר השירותים, שלרוב נתפס כמקום מוזנח, מלוכלך שעדיף לא להיכנס אליו, תאורה ואוורור טבעיים, וגם תחושת ביטחון. כמו בשאר חלקי בית הספר, גם כאן צבעי פסטל מחפים את הקירות, כשבכל אחד מארבעת החדרים נבחר גוון אחר (תכלת, ירקרק, צהבהב או קרם), במטרה להעניק לו זהות שונה.
מסדרון רחב מקשר מצד אחד אל כיתות הלימוד, הפונות לצפון-מערב ומשקיפות על אולם הספורט ומגרשי המשחק, ומצדו השני אל חדרי השירותים, חדרי הספח, מבנה הכניסה ושתי חצרות פנימיות, הפונים כולם לכיוון דרום-מזרח.
החצרות הפנימיות משמשות למשחק ולימוד
החצרות הפנימיות הן הגרעין המחולל של המבנה. יש בהן ספסלים נוחים ושני עצי צפצפה מכסיפה, שייתנו עם הזמן צל. מצד אחד מקושרות החצרות בדלתות זכוכית למסדרון הפנימי, ובצידן השני יש פתחים רחבים הפונים לחצר הגדולה.
החצרות הפנימיות לא רק יוצרות מעבר ייחודי בין החצר הגדולה לכיתות; הן משמשות כמקום שהייה ומשחק בהפסקות, ומוגדרות ככיתות חוץ המשמשות, בין השאר, את המורה לגינה אקולוגית.
"הפרדתי את החצר הפנימית בקיר מהחצר הגדולה", מספר האדריכל, "גם כדי ליצור אינטימיות, אבל גם בראייה קדימה. אם בעתיד יהיה צורך בתוספת חדרים, ומניסיוני לרוב יש צורך בתוספת חדרים, אז הנהלת בית הספר תוכל להפוך בקלות את החצרות הפנימיות לשטח סגור, מבלי לפגוע בחזות השלמה של המבנה".
בדופן החצר ניצב אולם הספורט, שבנייתו הושלמה ממש בימים אלה. האולם תוכנן כאולם ספורט טוטו תקני, והוא משלב אולם כדורעף וכדורסל, וניתן לקיים בו משחקי ליגה. אחרי שעות הלימודים הוא פתוח לתושבי השכונה הסמוכה. כמו שאר חלקי בית הספר, האולם מצופה בשני חומרים עיקריים: אבן לבנה טורקית ולוחות HPL בגוון עץ. לאורך החזית שלו משולבים פסי תאורה דקורטיביים המוסיפים את הממד האקראי והפיסולי למבנה התיבתי.
בשעות היום "שוברים" הפסים את הקווים האופקיים, ועם רדת החשיכה הם מאירים ומבליטים את בית הספר, בעיקר לעיני הנוסעים בכביש הראשי הנושק לבניין ומקשר את השכונה לכביש 4 ולרעננה השכנה.
ההורים והתלמידים, מספרת המנהלת עזרא, למדו במהרה להעריך את סביבת הלימודים החדשה. "אתמול", היא אומרת, "ניגש אליי אחד האבות ואמר לי שיש פה מצד אחד משהו מתוחכם ומצד שני פשוט. מרגישים", היא מוסיפה, "שהמבנה משרה אווירה נעימה. הוא מאוד מואר, רחב ומתאים לתלמידים".
התמחות במבני חינוך
ערן זילברמן עומד בראש משרד האדריכלים רגבים+. הוא מתמחה בתכנון מסחר ומשרדים ובעיקר מבני חינוך, והספיק לתכנן כ-40 גני ילדים. בימים אלה הוא מתכנן בית ספר יסודי-דתי בחולון, מעונות סטודנטים בהרצליה, ושני מרכזים מסחריים - באריאל ובפארק תעשיות חבל מודיעין. בתכנון בית הספר "רחל המשוררת" בכפר סבא השתתפו האדריכלים ליה עוזר ועמית הס.
גן ילדים לא צריך להתיילד ולהתחפש לג'ירפה: לחצו על התצלום
כתבה על בית הספר מתפרסמת, בגרסה שונה, גם בכתב העת "הד החינוך".
