לא קל להיות עץ בתל אביב, וברחובות שלנו במיוחד. למשל שני עצי הדקל הגבוהים והיפים האלה:
עברו התעללות קשה. הם אמנם לא יכולים להתחרות בהתעללות שעוברת השקמה בת מאות השנים ברחוב מאז"ה, אבל גם להם חפירה מזדמנת של חברת כבלים:
קרעה את השורשים:
ולא רק הם. מעט הלאה ברחוב, בסביבה של עבודות תשתית:
נעקר השבוע עץ, כפי שנעקרו רבים לפניו, וגם הוא הותיר אחריו ערוגה ריקה ועצובה:
ויש עוד. עץ צעיר שוכב על המדרכה. לפי מצב הערוגה, די ברור שאיזה מנוול פשוט דרס אותו:
ברחובות שלנו צומחים בניינים. עצים הם כמעט פלא. יש מהם פחות ופחות. אבל בשדרות וושינגטון הם העיקר. הם גבוהים, עבותים, מצלים ומגדירים מרחב קטן שונה:
אפילו במהלך העבודות להפיכת השדרה למדרחוב לפני שנים אחדות, העצים נשמרו במלוא יופיים:
ומאז המשיכו לעמוד. כמו עצים. זקופים וגבוהים, גאים בגזעים מרשימים:
צופני סוד:
וברעמות שיער מתנופפות ברוח:
בשנה שעברה, לקראת אירוע של העירייה בשדרה, שודרגו לכאורה. בערוגות הגדולות שלהם פוזר טוף לקישוט:
והשבוע החליט מי שהחליט שהגיע הזמן לטפל לא רק ברגליים, אלא גם בראש:
כי למה שעץ יהיה עץ, אם הוא יכול להיות פטיפור?
כששאלתי למה גוזמים בצורה כזו עגלגלה, פועל נחמד הסביר שעץ אחד הם גזמו אחרת:
אבל אז "אמרו שזה לא טוב, שזה צריך להיות כמו בקלאווה". ככה הוא אמר, בקלאווה:
בכתבה מרתקת במיוחד על גינון עירוני מתקדם, שפורסמה לא מזמן ב-XNET, נטען ש"ברחובות הערים נפוץ גיזום מופרז של עצים ושיחים. גיזום כזה", הסבירו שם, "מחליש את הצמחים... במקרים רבים הוא גם מפחית את יכולתם לעשות את תפקידם במערכת האקולוגית -- לייצר חמצן, לקלוט פחמן דו-חמצני ולשמש בית לבעלי חיים".
אם לא די בזה, דבי לרר, מתכננת נוף שמתמחה בגינון בר-קיימא, הסבירה בכתבה ש"קיימת מכניזציה גבוהה של ענף הגינון, ובמקביל חוסר ידע מקצועי. כל פועל גננות יודע לכסח בצורה מרובעת; אבל לגיזום מקצועי נדרש יותר ידע. בענף הגינון הכול מופרט לעבודת קבלנים, והעבודה נעשית במהירות... בכלל, מתי הפסקנו לגנן והתחלנו לכסח?" היא שואלת.
איני מטילה, חלילה, ספק בגוזמים שעבדו בחריצות בשדרות וושינגטון:
הם בוודאי מקצועיים, וייתכן שהכיסוח שהרביצו בתוך כמה שעות לעצי השדרה מטרתו אך ורק להיטיב עם העצים (למרות שקשה לראות את זה):
מכיוון שפעמים רבות קוראים מאשימים אותי ביללנות סרק, פניתי גם לגוגל. הקשתי "גיזום עצים", ובאתר משרד החקלאות והכפר מצאתי עמוד "לשאלות ותשובות נפוצות – כל מה שרצית לדעת על עצים".
השאלה הראשונה בעמוד היא: "מדוע ההתנגדות ל'תספורת' לראשי העצים? זה בריא לשיער, אז מדוע לא לעצים?"
והתשובה: "בניגוד לשיער, שהוא רקמה מתה, העץ הוא אורגניזם חי. כל חיתוך בעץ יוצר פצע שלרוב אינו מחלים. דרך פצע זה נכנסים לתוך העץ מזיקים ופטריות, העלולות לפגוע בעץ ואף לגרום למותו. בנוסף, העץ שאנו רואים מעל האדמה אינו העץ כולו. מתחת לפני הקרקע נמצאים השורשים. כאשר נגזמים ענפי העץ, כמות העלים קטנה ואינה יכולה להזין את השורשים. במקרים רבים ה'תספורת' אינה משאירה כמעט עלים על העץ. המאמץ שנדרש מהעץ כדי להוציא שוב עלים הוא עצום, מקצר את חייו בהדרגה אך בשיטתיות, או הורג אותו".
אולי זה רק מפני שהוא בכפר ואנחנו בעיר. כך או כך, יש לקוות שמראה השדרה העגום בתום יום הגיזום הראשון:
לא מבשר על העתיד השחור, שמבטיח משרד החקלאות והכפר, לעצים שעברו תספורת. בכל מקרה, אסור לאבד תקווה. ברחובות שלנו יש חיים אחרי המוות. עובדה -- העץ שנעקר בקיץ ליד בית הספר החדש:
לא שאל אף אחד בעירייה אם אפשר לחזור לחיים:
הוא פשוט חוזר.
