בפעם האחרונה שבה פגשנו את אשמורת משעל היא הייתה אולטרא מרתוניסטית שגומאת 100, 144 ואפילו 200 קילומטרים בריצה. קצת פחות משנה עברה מאז, והיום אשמורת (25), מנהלת פרויקטים בישראל ובניו יורק במקביל, מעבירה סדנאות, מפרסמת סרטונים באתר udemy.com, עובדת על ספר ועל כיבוש העולם - והכל עם שתי רגליים קלות על האספלט. "אימנתי הרבה קבוצות ריצה, ותמיד הייתי מתוסכלת מכך שהמתאמנים שלי חזרו הביתה רק עם שרירים תפוסים. רציתי שהריצה תיתן להם משהו אחר, איזה ערך מוסף מעבר לכושר הגופני", היא מתארת את המחשבה שעומדת בבסיס "רקיע", השיטה בת 12 הצעדים שפיתחה לחיבור בין ריצה למנהיגות.
עוד במנטה:
- הסודות של פיליס גלזר למטבח בריא
- חמישה צמחי מרפא לטיפול באלרגיה וצינון
- לא תאמינו כמה שימושים מצאנו לקוקוס באמבטיה
"הרעיון לשיטה הגיע באמצע ריצת אולטרא מרתון של 144 קילומטר", היא מספרת. "היה לי שם רגע מאוד קשה. אחרי 70 קילומטר של ריצה הגוף רצה להפסיק. הרמתי את עצמי, ופתאום הבנתי - זו מנהיגות. כמו שאני עכשיו מרימה את עצמי במשבר, זה יכול לעזור לאנשים לפתח כישורי הנהגה בעבודה. כשנפל לי האסימון הזה הבנתי שזה מה שחיפשתי כל הזמן".
להירגע, להמשיך, להתמודד
גל: "לי זה קרה כשהבנתי שאם רצתי 100 קילומטר כשאני פצוע, זה אומר שיש לי מנגנון שיכול להתמודד גם עם דברים אחרים בחיים"
התוכנית מבוססת על הגדרת היעד מראש, וגם על רוגע ושלווה בדרך אליו. גל מטפל ב-NLP, והשימוש בדמיון מודרך, מספרת אשמורת, מסייע למתאמנים רבים לשפר את התפקוד שלהם גם מחוץ למסלול הריצה. "הרבה תלמידים מספרים שהתוכנית עזרה להם לנשום, להירגע, להמשיך להתמודד, וזה מחזק את ההערכה העצמית שלהם".
למה דווקא ריצה מובילה לשם? למה לא ענף אחר בספורט?
גל: "ריצה זה משהו שמשנה לך את המיינד סט. לי זה קרה כשהבנתי שאם רצתי 100 קילומטר כשאני פצוע, זה אומר שיש לי מנגנון שיכול להתמודד גם עם דברים אחרים בחיים, בזוגיות, במשפחה או בעבודה".
רצה בשביל נשים
אשמורת היא תופעת טבע מיוחדת. ספורט היא נושמת מגיל צעיר. כשהייתה בת 15 עברה להתגורר עם משפחתה במשך שנתיים בארצות הברית, שם החלה לעסוק בהתעמלות קרקע ובקפיצה אמנותית למים. בישראל החלה לרוץ, עברה הכשרה כמדריכה במכון וינגייט, ובמקביל למדה לתואר ראשון בפסיכולוגיה.כבר בווינגייט היו מסתכלים עלי גברים שגילם כפול מגילי ושואלים 'מה את עושה כאן?'. סליחה, מה אתה עושה כאן? אני מתמקצעת בספורט, ממש כמוך, אני רוצה להתפרנס מזה. פעם מישהו אמר לי 'את לא עוצרת, הא?', והוא אמר את זה כאילו זה דבר רע. לגבר גם היית אומר את זה?".
בניו יורק זה אחרת?
"כן, זה מאוד שונה. היחס לנשים אחר לגמרי. ידעת שבארץ רק 4% מהעסקים בישראל הם בבעלות של נשים? יש בארץ קושי עם סטריאוטיפ מגדרי, ובניו יורק אין שום בעיה עם נשים חזקות. אין היררכיה מול הגברים".
יש הבדלים בין המינים גם בגישה לריצה?
"בטח. שמתי לב שגברים מתאבדים על משימות ונשים לא. הן לא מתמסרות ולא תמיד נותנות לעצמן להיות אמיצות. יש להן הערכה עצמית נמוכה יותר. אם הן מצליחות, הן לא ייקחו על זה קרדיט כמו גבר. הנושאים האלה מאוד חשובים לי. באמצע מרוץ, כשקשה לי ואני כמעט מתמוטטת, אני מזכירה לעצמי שאני רצה כדי להעצים נשים אחרות, וזה עוזר לי להמשיך. קל להגיד לנשים שהן לא יכולות להצליח, אבל אנחנו צריכות לא להקשיב לזה".
12 השלבים של תוכנית "רקיע"
תוכנית "רקיע" כוללת אימון הנמשך בין שעה לשעה ורבע בכל צעד שבועי, ולאחר מכן רבע שעה של דיון קבוצתי. אשמורת מפרטת חלק מהשלבים:
צעד 1: הצבת מטרה
"יש מודל פסיכולוגי בשם Smart שעל פיו מטרה צריכה להיות ספציפית, ניתנת לניהול ואפשרית. היעד שיציב כל מתאמן בתחילת הדרך הוא יעד מספרי - כמה קילומטרים אתה רוצה לרוץ? עבור חסרי ניסיון אני בדרך כלל ממליצה על חמישה ק"מ. המטרה בסוף הדרך היא לסיים מרוץ במקצה שנקבע בצעד הראשון. בו זמנית בוחרים גם יעד בחיים, כדי שבסוף התוכנית נבדוק אם הכלים שקיבלנו יעזרו לנו להגשים גם אותו".
צעד 3: התאמת היעד ליכולת
"אנחנו עושים אימון אינטרוולים של סטים, בודקים את המרחק הכי גדול שכל מתאמן בקבוצה גומא בחמש דקות. האימונים האלה עוזרים לנו לתכנן לטווח הרחוק, לבדוק אם היעד שהגדרנו מתאים ליכולת. מובן שהכלי הזה עוזר גם בהתאמות בעולם הניהול, כי צריך לדעת להשתנות בכל פעם מחדש ולתרגל מנהיגות גמישה".
צעד 6: מודעות עצמית
"כאן אנחנו מדברים על החוזקות והחולשות שלנו בריצה, במה אנחנו טובים ואיפה אנחנו צריכים להשתפר. על ידי מודעות עצמית נדע אילו תכונות להעצים כדי להשיג את המטרה. זה כלי יעיל בניהול כי מנהל חכם יודע להשיג צוות שיש לו חוזקות שאין לו בהכרח".
צעד 8: עקביות
"אחד הדפוסים שאני רוצה לשפר אצל מתאמנים הוא התמדה. אנשים נוטים להתחיל עם המון מוטיבציה אבל לאט־לאט היא יורדת. כלי אחד להתמודדות הוא ג'וגינג - לא לרוץ בכל הכוח אלא להוריד את הקצב, לעשות צעדים קטנים. כלי נוסף הוא לרוץ עם ראש קדימה ולא למטה. הורדת הראש למטה בזמן הריצה מובילה לוויתור. עדיף להתבונן אל האופק".
צעד 9: ניהול משברים
"בשלב זה נערוך אימון מאוד אינטנסיבי ומאתגר, ואחריו נדון בדברים שהוא הציף אצלנו. לא מעט מתאמנים מספרים על האמונות המגבילות שמשתלטות עליהם ברגעים כאלה, מעין קול פנימי שאומר 'אני לא יכול יותר!'. אנחנו ממליצים על ויזואליזציה - דמיון מודרך. מחשבה יוצרת מציאות, וצריך לדעת לדמיין את קו היעד. אם צפה מחשבה מגבילה, אנחנו אומרים לתלמידים שלנו לענות לה. להגיד לעצמנו שאנחנו מסוגלים, לא לחפש את החוזק החיובי מבחוץ אלא מבפנים. גם בחיים ובניהול אין תמיד מישהו שיחזק. חייבים למצוא את הכוחות בפנים".
צעד 11: שליטה עצמית
"זה הצעד שיעזור לנו לא לחטוף רגליים קרות לפני רגע האמת. אנחנו מבצעים בו מדיטציה ודמיון מודרך ונותנים כלים לנשימה. קיבלתי את הרעיון לצעד הזה אחרי שלילה לפני המרוץ של 200 קילומטר לא הצלחתי להירדם מהדאגות, ושוב ושוב דמיינתי את עצמי רצה את כל המרחק הזה ומגיעה לקו הגמר. לא קל לדמיין את עצמך כך, אבל זה חשוב מאוד".
לשיעורים של תוכנית רקיע באתר udemy
