סורג ותופר הכל - ממחברות ועד הטוסטוס הפרטי שלו: תערוכה חדשה

את שי שניידרמן פגשנו בפעם הראשונה בתערוכת הגמר של המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר. צלילי הטראנס שליוו את העבודה שהציג במסדרון, יחד עם דרך לא שגרתית, שהובילה אותו ללימודים בגיל מאוחר יחסית, סימנו אותו כיוצא דופן. שנה וחצי מאוחר יותר, הטראנס ממלא גם את האוויר בגלריה "פריסקופ", שבה הוא מציג תערוכה שלובשת ופושטת צורה ככל שהימים נוקפים. הבד שאותו היא פושטת ולובשת הוא בעיקר ג'ינס, משולב בעבודת סריגה, והוא מכסה אובייקטים שונים בחלל הגלריה: ממחברות ונעליים ועד כורסה, שולחן איקאה זול וסטנדרטי שלא יזוהה בתום העבודה, וגם סירות מפרש קטנות וגדולות בסגנון ישן, רק מחומרים חדשים.

עובד בגלריה בכל יום, מהבוקר עד הערב(צילום: אחיקם בן יוסף)

הטוסטוס שימושי לחלוטין, כמו יתר האוביקטים(צילום: אחיקם בן יוסף)

במקום בולט בגלריה עומד שולחן העבודה של שניידרמן, מאחוריו שידת חומרים וסביבו הכלים הדרושים לו, מכלי תפירה וסריגה ועד מגהץ מרשים. הוא שם, בכל יום מהבוקר עד הערב, ואפשר לפגוש ולראות אותו בפעולה. שניידרמן לא מתאים למגירה מסוימת ולא ברור - לו או לאחרים - אם הוא מעצב אופנה, מעצב טקסטיל או אמן, בעצם.

סירת המפרשים הגדולה שעומדת במרכז הגלריה, אפופה בחוטים שמחזיקים אותה צפה באוויר, עולה 3,000 שקל, ושניידרמן מתלבט בשאלה אם הוא צריך ללכת לכיוון מסחרי נגיש יותר (ולעצב מחברות כרוכות בבד או דגמים ייחודיים של נעלי פלדיום), או לכיוון של עבודות אמנות שיכולות לעטר סלון גדול.

''ילדים, אפשר לשחק במכוניות כל החיים''

שי שניידרמן

אחרי שנה שלמה שבה קיבל חלון ראווה ב"קום איל פו בנמל" ואחרי התערוכה הזו, הוא אומר, "אני צריך להתמקד, משהו חייב לקרות. זו הייתה שנת חשיפה, שנת השקעה, לא שנת רווח. אני חותר במעלה הנהר". בינתיים הוא מוצף בהזמנות מיוחדות - כורסאות ישנות שאותן הוא מלביש מחדש, למשל - אך הוא עדיין לא נטש את עבודתו הקודמת, וממשיך לשמור בכל סוף שבוע בבוטקה של מפעל, לא רחוק ממקום מגוריו, קיבוץ נען.

אפשר להביא כורסה ישנה, ולקבל משהו אחר(צילום: אחיקם בן יוסף)

עדיין בתהליכי עבודה: שולחן פשוט שיעמוד בסוף במשרד של לאה פרץ בשנקר, בלי נקודה אחת לבנה(צילום: ענת ציגלמן)

ללימודים בשנקר הגיע בעקבות תאונת עבודה במפעל שבו עבד, שהשביתה אותו לחודשים ארוכים. הוא ישב בבית, שמע מוזיקה ועיצב כל סנטימטר פנוי סביבו. "אנשים התרגשו, ואז הבנתי שזה הכיוון, שזה הייעוד שלי". כשהלך למכינה אובחנו הקשיים הלימודיים שלו והוא קיבל ריטלין, מאז ועד היום. "הריאקציה בין התרופה הזו למה שיש בתוכי - זו מתנה. אני מרגיש שקיבלתי מתנה, יש לי לאן לכוון את הזרם הזה שבתוכי, יש לי תואר ויש לי מקצוע. תביאי את הטישו", הוא צוחק על עצמו.

ספינת מפרשים, אחוזה בחוטים שמייצבים אותה באוויר(צילום: ענת ציגלמן)

איפה תהיה בעוד חמש שנים?

"בגדול החלום הוא להתפרנס מהאמנות הזו. תכל'ס קשה לי לומר שאני אמן, אמן זה תומרקין, אני עוד צריך להרוויח את התואר הזה. אני מקווה שהתערוכה הבאה תהיה בחו"ל, להיפתח למקומות ולאנשים חדשים".

• איפה: גלריה פריסקופ, בן יהודה 176, תל אביב.
• אוצרת: מירב רהט.
• מתי: עד 3 בדצמבר.
  

-------------------------------------------------------------------------------------------

ביתה של מעצבת האופנה לארה רוסנובסקי משלב בין הודו ללונדון. לחצו על התמונה לכתבה המלאה: 

פריטים מרחבי העולם בבית של מעצבת האופנה לארה רוסנובסקי. לחצו לכתבה המלאה (צילום: שירן כרמל)