המפענחת: האישה הראשונה שעומדת בראש מחלקת זיהוי פלילי

תנ"צ מרים עזורי, האישה הראשונה בתפקיד היוקרתי ראשת מז"פ במשטרה, יודעת שגם אם אין קצה חוט, בסוף יגיע למעבדה הממצא המרשיע. ריאיון ראשון

 16 שנה לאחר שהנערה נועה אייל מירושלים נרצחה, והמידע הזה הוביל לפענוח הרצח בזכות דגימת דנ"א (צילום: עמית שאבי)
16 שנה לאחר שהנערה נועה אייל מירושלים נרצחה, והמידע הזה הוביל לפענוח הרצח בזכות דגימת דנ"א (צילום: עמית שאבי)

יש רגעים שנצרבים בזיכרון. כאלה שאתה יודע בדיוק מוחלט היכן היית כשהם תפסו אותך. תת־ניצב מרים עזורי, ראשת מז"פ, מחלקת זיהוי פלילי במשטרת ישראל, זוכרת גם היום, שנתיים אחרי, את הערב ההוא, שבו קיבלה עדכון בלתי צפוי מהעבודה.

 

 

"הלכתי להתאמן במכון הכושר", היא משחזרת, "ובסיום האימון ראיתי בטלפון הרבה מאוד שיחות שלא נענו מרמ"ח (ראשת מחלקת) מעבדות. אני זוכרת איפה
עמדתי, איך נכנסתי לרכב, ואני בעיקר זוכרת את ההתרגשות בקולה כשאמרה לי: 'את יושבת? תקשיבי, אני חושבת שעלינו על קצה חוט. יש לנו מידע ראשוני, משמעותי מאוד'. זה היה 16 שנה לאחר שהנערה נועה אייל מירושלים נרצחה, והמידע הזה הוביל לפענוח הרצח בזכות דגימת דנ"א".

 

וכמו השיחה ההיא, חקוקים בזיכרונה עוד רגעים רבים מפרשות שטלטלו את המדינה – ובהן הרצח של רינת רואס, חטיפת שלושת הנערים בגוש עציון, רציחתו של הנער מוחמד אבו חדיר ורצח השר רחבעם זאבי.

 

כל אלו ועוד פוענחו בין היתר בזכות מאגר הדנ"א ומאגר טביעות האצבע הקיימים במז"פ, הגוף שעליו היא מפקדת. "בעידן שבו הטכנולוגיה משתנה בקצב מטאורי, אין סיפוק גדול יותר מלהביא תשובה למשפחה של נרצח, לסגור עבורה מעגל, וגם היום, אחרי שנים של עבודה בתחום, כל פענוח כזה גורם לי התרגשות גדולה".

 

תנ"צ עזורי (60) מכהנת בתפקיד היוקרתי כבר יותר משלוש שנים ונחשבת אשת מקצוע מן המעלה הראשונה. זו הפעם הראשונה שהיא מוכנה להתראיין ולאפשר הצצה נדירה אל עולם המז"פ המרתק, המספק חומר לתסריטים עבור סדרות רבות, ובהן "סי־אס־איי" המפורסמת. "בטלוויזיה הגבול בין המציאות לדמיון מטושטש. שם הפענוח מתרחש ב־45 דקות, אצלנו זה לוקח קצת יותר זמן, אבל אני מודה שגם אני נוהגת לצפות בסדרות משטרה", היא מחייכת.

 

תנ"צ מרים עזורי. האישה הראשונה בתפקיד (צילום: עמית שאבי)
    תנ"צ מרים עזורי. האישה הראשונה בתפקיד(צילום: עמית שאבי)

     

    סוף עידן הדיו

    לתחום הזיהוי הפלילי הגיעה באקראי, כשהייתה בת 25. היא סיימה לימודי תואר שני בביולוגיה באוניברסיטה העברית ועמדה להתחיל את הדוקטורט, כשראתה מודעה ובה הצעת עבודה במחלקה לזיהוי פלילי.

     

    "ידעתי שחברתי לספסל הלימודים, אשירה זמיר (כיום נצ"מ, ראשת מחלקת מעבדות), התחילה לעבוד שם כבר בתקופת הלימודים והחלטתי לנסות גם אני. ישבתי בריאיון, שמעתי מהי העבודה וחשבתי שאוכל להגיע לחקר האמת תוך שימוש בידע שצברתי באוניברסיטה. התחברתי לתחום מהרגע הראשון ונטשתי את חלום הדוקטורט. היום אני האישה הראשונה שמונתה לראשת מז"פ, והראשונה שצמחה מהתפקידים הזוטרים ועד הבכיר ביותר".

     

    איך זה בדיוק עובד?

    "בחטיבה שאני עומדת בראשה יש שתי מחלקות: מחלקת המעבדות, שבראשה עומדת נצ"מ אשירה זמיר, הכוללת בין השאר את התחומים של הדנ"א, טביעות אצבע, זיהוי סמים, זיהוי חומרי נפץ וחומרים לא ידועים, בדיקות נשק, בדיקת מסמכים והשוואת כתב יד; ומחלקת סיוע מרחבי, שבראשה עומד נצ"מ ארז דריאל, האחראית על המעבדות הניידות בשטח, בדיקות פוליגרף, זיהוי חללים ועוד, ומן המחלקה הזו יוצאות משלחות סיוע לזירות אסון".

     

    מה היחס בין מספר הנשים לגברים בעבודה שלכם?

    "בשטח יש רוב גברי, אבל במטה אנחנו כבר 51 אחוז נשים. יש כאן עתודה פיקודית נשית, וחשוב שנשמור על האיזון הזה. אני זוכרת שכשמוניתי לתפקיד ראשת המחלקה לסיוע מרחבי ספגתי הערות והרמת גבה מצד שוטרים גברים שנראה להם מוזר שמונתה אישה לתפקיד. עניתי להם שאני משוכנעת שנבחרתי בשל הכישורים והניסיון שלי".

     

    במה שונה המציאות שאתם מתמודדים איתה כיום מזו שבעבר?

    "הפשיעה השתנתה ולשמחתי גם הטכנולוגיה. הדוגמה הטובה ביותר היא המידע שמתקבל ממצלמות אבטחה. התפתחו כלי נשק שונים, תחמושת שונה, סמים חדשים, כמו סמי פיצוציות, וכל זה מחייב אותנו להתאים את כל סט הבדיקות שלנו. 

     

    ובתחום הדנ"א?

    "מאגר הדנ"א במדינת ישראל צעיר יחסית, אבל יעיל מאוד. אם בעבר תשובה מבדיקת דנ"א הייתה מתקבלת כעבור שלושה שבועות, כיום יש תשובה בתוך כמה שעות, מה שמוביל לפענוח מהיר יותר. בעבר הלא רחוק יכולנו להפיק דנ"א רק מכתמים ביולוגיים, כדוגמת דם, רוק או זרע. כיום אנחנו מצליחים להפיק דנ"א מכמות מזערית של חומר ביולוגי, מה שנקרא 'דנ"א מגע': זה יכול להיות קצה של אזיקון, סיגריה, חבל, חולצה, אפילו צווארון של חולצה, ועוד דברים שאני מנועה מלפרט.

     

    "ועדיין, מלכת הראיות היא טביעת האצבע. יש לנו כמעט מיליון וחצי טביעות אצבע, שלעולם יישארו במאגר. הן נלקחו מנחקרים באזהרה ומזירות עבירה, כאלה שפוענחו וכאלה שעדיין לא פוענחו. המערכת במשטרה מאפשרת כיום נטילת טביעת אצבע באופן דיגיטלי, על ידי דגימה של כל אצבע בנפרד והיד כולה, והדגימות נכנסות ישירות למאגר. אנחנו עומדים לקראת סוף עידן הדיו. לשמחתי, למז"פ יש יותר מ־5,500 גילויים בשנה בזכות טביעות האצבע ועוד היד נטויה".

     

    אצבע הגורל

    כשהיא מדברת על טביעות אצבע, היא זוכרת במיוחד את הרצח של השר רחבעם (גנדי) זאבי. "הייתי בתחילת תפקידי כראשת מעבדת פיתוח טביעות אצבע, ואת ההודעה על הרצח קיבלתי ברמזור ליד המטה הארצי, קרוב מאוד למלון הייאט שבו התרחש הרצח. המוצגים שנאספו מהזירה הובאו במהירות למעבדה, אחד מהם היה עיתון של אותו יום. חשדנו שאחד הרוצחים החזיק אותו והחלטנו לנסות לזהות טביעות אצבע שהשאיר עליו.

     

    "בדיוק באותה תקופה סיימנו יחד עם האוניברסיטה העברית פיתוח של שיטה כימית חדשה לחשיפת טביעות אצבע, והשיטה הזו נמצאה יעילה במיוחד על נייר עיתון. הבעיה הייתה שעד אותו רגע השיטה עדיין לא הופעלה. התלבטתי אם זה נכון להפעיל אותה בפעם הראשונה על מקרה כל כך רגיש ובסוף החלטתי ללכת על זה. בשעות שעברו עד שהתקבלה התוצאה התהפכה לי הבטן.

     

    בסופו של דבר התקבלה תוצאה באיכות מדהימה והיא הובילה לאחד המעורבים ברצח. נוסף לכך הגיעו ממצאי דנ"א שהופקו מבדל סיגריה שנמצא בזירה והראיות האלה סגרו את האירוע".  

     

    נוסף על מאגר טביעות האצבע משתמשת המשטרה, כאמור, במאגר דנ"א, שבזכותו פוענח, בין היתר, רצח שלי דדון מעפולה ב־2014. חוקרי מז"פ שהגיעו לזירה היו מיומנים מאוד. תוך כדי סריקות הם הבחינו בציפורן שכנראה נתלשה מאצבעה במהלך המאבק שניהלה עם הרוצח. הציפורן הובאה לבדיקה ומתחתיה נמצא דנ"א של הנאשם, נהג מונית. זו ראיה שמובילה להרשעה, מרכיב משמעותי בפאזל.

     

    "אחרי הרצח של הצעירה רינת רואס מאשדוד בשנת 2005 חיפשנו קצה חוט במשך תשע שנים. בסופו של דבר היה אירוע תקיפה במפעל בדרום, שהוביל לחקירתו של גבר שעבד שם. התעקשות של שוטרת לקחת ממנו דגימת דנ"א הובילה לפענוח הרצח".

     

    נועה אייל, שאת פענוח הרצח שלה היא זוכרת בהתרגשות עד עצם היום הזה, הייתה נערה בת 17 שנרצחה לאחר שיצאה לבילוי עם ידיד ("אני, כירושלמית, עדיין זוכרת את האימה שאחזה בכולנו כשהבנו שיש רוצח שמסתובב חופשי"). 16 שנה המשטרה לא הניחה לתיק הזה, ומעת לעת חזרה אליו. באוקטובר 2014 הוחלט לבצע בדיקה מחודשת של מאגר הדנ"א מול הממצאים שנאספו בזירה.

     

    מתברר כי באמצעות הטכנולוגיה החדשה שהתפתחה מאז הרצח ניתן להגיע לחשודים פוטנציאלים גם באמצעות זיהוי דגימות דנ"א של קרובי משפחה. מערכת הנתונים העלתה כי אחת הדגימות במאגר שנלקחה שבע שנים קודם לכן, בנסיבות אחרות, מתאימה באופן חלקי לממצאים שעלו בזירה. לאחר ניתוחים ואיסוף מידע מודיעיני החלה המשטרה לעקוב אחר בניו של אותו אדם. במהלך המעקב, כשאחד מהם ירק ברחוב, נאספה דגימה מן הרוק, הדנ"א של היורק פוענח והתשובה הייתה חד־משמעית: הוא הרוצח.

     

    נצ"מ אשירה זמיר, ראשת מחלקת מעבדות שהתראיינה ל"לאשה" לפני שנתיים, סיפרה אז כי אלמלא הוחלט לבצע את הבדיקות האלה, הדנ"א היה יוצא מן המאגר בתום שבע שנים, כפי שקובע החוק, והפענוח לא היה מתבצע. "היינו פסע מפספוס הפענוח", אמרה.

     

    אם דנ"א הוא אמצעי יעיל כל כך, למה מוחקים אותו מהמאגר בתום שבע שנים?

    "דנ"א הוא עניין רגיש, מדובר למעשה בחדירה לפרטיות, ולכן החוק קבע שלאחר שבע שנים במאגר הוא יימחק. יש מקומות בעולם שבהם לא מוחקים בכלל את הדגימות שנמצאות במאגר ויש מקומות שבהם כל האזרחים נדגמים. בכל מקרה, בעולם כולו מבינים את ערכם של האמצעים הביומטריים, שמהווים חלק משמעותי מאוד בעשיית הצדק".

     

    תנ"צ עזורי מציינת כי כל אירוע של פענוח, גם אחרי עשרות שנים שהיא עובדת בתחום הזה, מעביר בה צמרמורת של התרגשות ובעיקר מעורר גאווה עצומה. מצד שני, יש מקרים שעדיין לא פוענחו והם הולכים איתה כבר שנים. למשל, הרצח של ורדית בקרקנוט מקיבוץ קריית־ענבים, סטודנטית לצילום שלמדה בתל־אביב, עלתה על רכב מסוג סובארו וכעבור יומיים נמצאה גופתה ביער סמוך לירושלים. מהחקירה עלה שנאנסה ונרצחה באכזריות.

     

    "זה קרה ב־1993, וזה לא עוזב אותי", אומרת עזורי. "אני מקווה שבזכות הטכנולוגיה שמשתנה כל הזמן נגיע לפענוח".

     

    אז מתי מתפרקים?

    "בסיום הטיפול באירוע. התקשורת מדווחת, אנחנו קוראים את הסיפורים האישיים, וזה הרגע שבו הכל מציף אותך והלב מתכווץ. רק אז אני מרשה לעצמי לדבר על האירוע בהיבט הרגשי. אם אני לא פורקת את הרגשות הללו, זה מצטבר בגוף ובנשמה".

     

    אני חייבת לשאול על תיק זדורוב. את מאמינה שכל מה שהיה צריך להיבדק בתיק הזה אכן נבדק?

    "אני לא אדבר על זדורוב. זה נגמר. התיק הוכרע בשלוש הכרעות ואמרנו את שלנו".

     

    לא הופק דנ"א מכל השערות שנמצאו בכף ידה של תאיר ראדה. יכול להיות שזה היה שופך אור על הפרשה?

    "הנושא של הדנ"א טופל על ידי המכון לרפואה משפטית. הנושא נדון כמה פעמים, ניתנו חוות דעת מקצועיות, אני מגבה את המומחים ובית המשפט פסק את דברו".

     

    תוכנת פוטושופ מיוחדת

    היא נולדה וגדלה בבריסל, בת בכורה במשפחה של שני ילדים. "אמא הייתה עקרת בית, אבא היה מהנדס חשמל, ובזכותו גדלנו בסביבה טכנולוגית מובהקת. לכן היה לי ברור מגיל צעיר שאעסוק בתחום המדע".

     

    בנעוריה הייתה חברה בתנועת הנוער השומר הצעיר, וכשהגיעה לביקור ראשון בישראל בגיל 16, הבינה מיד שזה הבית. "באנו לקיבוץ בית־ניר במסגרת מחנה קיץ, וברגע שהגענו ידעתי שכאן אני רוצה לחיות. החלטתי שאסיים ללמוד ואעלה ארצה".

     

    שלוש שנים לאחר שהגיעה לישראל עלה בעקבותיה אחיה הצעיר, פרופ' דניאל זייפמן, העומד כיום בראש מכון ויצמן ("אני לא יודעת אם הוא יאהב שאני מדברת עליו, אבל אני גאה בו מאוד"). ארבעת ילדיה בחרו לעסוק בתחומי המדעים: הבת הבכורה מיכל (36) היא מהנדסת מחשבים, הבן דורון (34) עושה דוקטורט בפיזיקה במכון ויצמן, עופר (29) הוא בוגר הנדסת תעשייה וניהול ועובד עבור גופים ביטחוניים ונדב (24) סיים שנה ראשונה בהנדסת חומרים.

     

    על מה מדברים אצלכם בשולחן ארוחת הערב, על תרכובות של חומרים?

    (צוחקת) "יש הרבה ממשקים, אז בהחלט מדברים ומשתפים, אבל יש לנו כלה וחתן שעוסקים בתחומים אחרים וזה מגוון את השיחות. יש לי שבט נהדר הכולל גם חמישה נכדים, וכשאפרוש אוכל להתפנות אליהם לגמרי".

     

    את היום שלה היא מתחילה בשש בבוקר, אז היא מקבלת עדכונים, אבל גם אם השבוע יהיה עמוס במיוחד, לעולם לא תוותר על ספורט. "אני מתאמנת שלוש פעמים בשבוע: פעמיים אימון אישי ועוד אימון בחדר הכושר. אם נותר קצת זמן, אני עושה עם בעלי הליכה בשכונה כדי לשמור על בריאות הנפש והגוף".

     

    תחת פיקודה נמצאים 250 אנשי מז"פ, שרובם עובדים במטה הארצי בירושלים, ועוד כ־250 אנשי מז"פ במחוזות השונים של המשטרה. כולם כפופים לה מקצועית. "אני עובדת עם אנשים שמעשירים את עולמי, בעלי ידע מקצועי רחב והשכלה גבוהה. האינטרס של הארגון הוא שהם ימשיכו להתמקצע במז"פ ולא יעברו לתפקידים שבהם ילך לאיבוד הערך המוסף שבגינו גויסו".

     

    במשרדה תלוי על הקיר פתק ממוסגר בכתב ידו של האסטרונאוט הישראלי אילן רמון, ועליו נכתב הקידוש של ערב שבת.

     

    "הפתק הזה נמצא במעבה היער שבו התגלו חלקים של המעבורת שהתרסקה. יחד איתו נמצאה ערימה של ניירות רטובים, בלתי קריאים. נאס"א קבע שמדובר בשרידי מחברת הצוות של אילן רמון והם הועברו אלינו לפענוח. בדקנו אותם במעבדת המסמכים, ובאמצעות טכנולוגיות שונות, כמו תאורת אינפרה־אדום ותוכנת פוטושופ ייחודית, הם פוענחו ושוחזרו. כשהעברנו אותם למשפחה זה היה רגע מאוד מרגש.

     

    "רגע מרגש לא פחות התרחש באירוע חטיפת שלושת הנערים ביוני 2014 בגוש עציון. בין החפצים שהובאו מהזירה מצאנו יומן שהיה שייך לאחד הילדים. הוא היה רטוב וחלק מהדפים היו בלתי קריאים. הצלחנו לשחזר כמה שניתן מהיומן והעברנו אותו לידי המשפחה. יש מדינות שיש להן כמה יחידות מז"פ, מז"פ צבאי, מז"פ עירוני ועוד. במדינת ישראל יש מז"פ אחד, ומחובתנו לתת שירות גם ברמה הערכית והלאומית. זו עבודה ממלכתית, ואני יכולה לומר בגאווה שאנחנו נחשבים לאחת מיחידות מז"פ המובילות בעולם".

     

    יצא לך לצפות בסדרה החדשה "עקרון ההחלפה"? ליאור אשכנזי מגלם בה חוקר מז"פ, ובריאיון ב"ידיעות אחרונות" הוא אמר שתפס אותו הרעיון שאנשי המז"פ הם יורמים שלא מגיעים מרקע ביטחוני.

    "שמעתי על הסדרה, אבל לא צפיתי בה. אני לא חושבת שאני עובדת עם יורמים, אלא עם אנשים מאוד מפוקסים. אני עובדת במקום שאין בו רגע דל ואני עדיין קמה כל בוקר עם חדוות עשייה וסכין בין השיניים".

     (צילום: רונן פדידה)
      (צילום: רונן פדידה)

       

       

       

       

       
      הצג:
      כל התגובות לכתבה "המפענחת: האישה הראשונה שעומדת בראש מחלקת זיהוי פלילי "
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד