לאבי מלספין עובדת בארץ כמאמנת כושר אישית, אבל כשהיא מגיעה לקנדה, היא מקבלת שם יחס של סלבריטאית: עשרות מעריצים עומדים לפניה בתור, מחכים לקבל ממנה פוסטר חתום או לעשות סלפי איתה, והרציניים שבהם גם משתתפים בקורס שהיא מעבירה בנושא תפעול הרובה תבור בשיטה הצה"לית.
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
עוד בערוץ אנשים:
- יצא בשאלה ומנסה להשלים פערים בהשכלה החילונית מת"א והדתייה מהשומרון מנסות לעשות שלום יחד
- עורכת הדין ויתרה על נכס יקר כדי לכייף בחו"ל
מלספין משמשת שם כמדריכת ירי, ובתור שכזו היא מתמודדת עם לא מעט סכנות שאורבות לה במהלך העבודה. "אם אנחנו יורים במטווח", היא משרטטת את אחד מתרחישי האימה, "ולמישהו נתקע הנשק, הוא עלול להילחץ ולהסתובב עם כל הגוף לכיווני, כשהנשק טעון ומופנה אליי. במצב הזה הוא יכול ללחוץ על ההדק בטעות ולירות בי או במישהו אחר. אחד החניכים גם יכול לפרוק את הנשק בצורה לא נכונה ולהישאר עם כדור בקנה אחרי שהסתיים הירי.
"בכל פעם שאני מגיעה למטווח, אני חושבת לעצמי: וואלה, זה יכול להיות היום האחרון שלי על פני האדמה. אבל אני כבר לא ממש מפחדת, כי אני בתוך זה כבר הרבה שנים".
הלקוחות התלהבו
מלספין (24), תושבת ראשון לציון, נולדה בארצות הברית, עלתה לארץ עם משפחתה בגיל תשע, וכבר בילדותה פיתחה זיקה לכלי נשק. "האחים הגדולים שלי שירתו כלוחמים בצה"ל", היא אומרת, "וגם אני רציתי תפקיד רציני כשהתגייסתי. כשהציעו לי להיות מדריכת ירי, הרגשתי שאני מגיעה למקום הנכון".
במהלך הכשרתה למדה לתפעל שישה כלי נשק, בהם אם-16, מיקרו תבור ומאג. "כל שבוע שלחו אותנו לבסיס אחר כדי שנעביר הדרכות ירי ללוחמים. אפשר לומר שביקרתי כמעט בכל הבסיסים של חיל רגלים".
אחרי שהשתחררה, נכנסה לתחום של אימוני כושר ועבדה במקביל כדוגמנית צילום. "יום אחד חברה שלי ראתה בפייסבוק שחברה לאביזרי נשק מחפשת דוגמנית שתצטלם עם כלי נשק ואביזרים נלווים. התקשרתי אליהם, ומאז אני עובדת בחברה הזו, Zahal. כשהמנהלים ראו שהאנגלית שלי טובה, עברנו לצלם סרטוני הדרכה; לקוחות צפו בסרטונים והתלהבו, והמנהל שלי אמר לי שהם רוצים להכיר את לאבי".
מכאן, הדרך להעברת הדרכות ירי בחו"ל הייתה קצרה. "שלוש-ארבע פעמים בשנה אני טסה להעביר קורס על תפעול התבור בקנדה ובארצות הברית. אני מעבירה את ההדרכות המעשיות, ובחור נוסף מעביר את ההרצאות בכיתה".
משתתפי הקורסים הללו הם בדרך כלל שריפים, שוטרים, ציידים או חיילים. הגיל הממוצע הוא 40, "אבל כבר היה לי חניך בן 16", ובמהלך ההדרכות מקפידה המדריכה הישראלית על הוראות הבטיחות שלמדה אי שם בטירונות. "אנחנו מתעסקים בנשק, אז מאוד חשוב לשמור על בטיחות. אני צריכה להיות מאוד קפדנית, גם אם זה מציק לחניכים. לפעמים הם מתלוננים, לא מבינים למה אני מתעקשת על הדברים הקטנים, אבל אני חוזרת על החוקים שוב ושוב, ממש כמו בצבא. אני גם מבקשת שיהיה איתי במטווח עוד מדריך, עוד זוג עיניים, בייחוד בקורסים גדולים".
לדבריה, גם כשכל הנהלים נשמרים, עלולים להתעורר סיכונים בלתי צפויים. "כשיורים, התרמילים של הכדורים עפים לכל מיני כיוונים. קורה שתרמיל קופץ לתוך החולצה, וזה שורף, זה כמו לזרוק פנימה גחל. במצב הזה אסור להשתולל או להעיף את הנשק. אתה חייב להיות רגוע, לסבול את הכאב עד שמגיע מדריך ולוקח לך את הרובה".
הפחד הגדול באמת
בעוד שהפחד מפליטת כדור או מתאונת נשק הוא מובן מאליו, מלספין מתמודדת עם פחד נוסף, מפתיע למדי. "יש לי פחד טיסות מטורף", היא מתוודה. "אנשים לא מבינים עד כמה זה חמור. לא מזמן אמרו לי שבקרוב אסע לצ'כיה ואעבור שם הכשרה על נשק שצבא קנדה משתמש בו, כדי שאוכל להעביר הדרכות עליו בעצמי. באותו רגע בכלל לא חשבתי על ההצלחה של הפרויקט; רק שאלתי את עצמי איך אתמודד עם הטיסות שצפויות לי".
מה חושבים החברים בבית על העבודה שלך?
"רוב החברים שלי לוחמים, אז הם חושבים שזה ממש מגניב. אני עושה להם הנחות על אביזרים לאקדח. חוץ מזה, כל הזמן שואלים אותי בפייסבוק למה אני מצטלמת עם כלי נשק".
קשה להיות אישה בתחום הזה?
"גם כמאמנת כושר וגם כמדריכת ירי אנשים חושבים שבגלל שאני בחורה יהיה להם יותר קל, או שאולי אני לא יודעת מה אני עושה, אבל בסוף הקורס אנשים לוחצים לי את היד, מתלהבים מהידע ומהשיטות שלימדתי אותם, וגם מזה שאני לא מוותרת לאף אחד ודואגת שכולם ייצאו עם מידע חדש. אם מישהו טוב במה שהוא עושה, המין והגיל הם לא פקטור".
______________________________________________________
גם היא מתמודדת עם סכנות במהלך עבודתה. הקליקו על התמונה:
