היריעה הפכה לענן רך: המשרדים עוצבו בהשראת הנוף ומוצרי החברה

שימוש יוצא דופן בחומר הביא את ''פריצקי ליאני אדריכלים'' לקו הגמר בתחרות בלופרינט הבריטית. אמש הוכרזו הזוכים: משרדה של זאהה חדיד גרף 3 פרסים

הילה שמר

|

20.10.16 | 23:41

שלושת האלמנטים הבולטים בעיצוב משרדי PRS: יריעת פלסטיק דמויית כוורת, שמכסה את התקרה כענן רך, חדר ישיבות שמוקם בזווית, עם שתי צלעות מזכוכית רפלקטיבית ושתיים מזכוכית שקופה, ומשטח לישיבה אחרת (צילום: עמית גרון)
שלושת האלמנטים הבולטים בעיצוב משרדי PRS: יריעת פלסטיק דמויית כוורת, שמכסה את התקרה כענן רך, חדר ישיבות שמוקם בזווית, עם שתי צלעות מזכוכית רפלקטיבית ושתיים מזכוכית שקופה, ומשטח לישיבה אחרת (צילום: עמית גרון)
יריעת הפלסטיק היא מוצר של החברה. על התקרה היא מרשימה, ועל קיר הכניסה החיבור עם שאר האלמנטים נראה מקרי, פרום (צילום: עמית גרון)
יריעת הפלסטיק היא מוצר של החברה. על התקרה היא מרשימה, ועל קיר הכניסה החיבור עם שאר האלמנטים נראה מקרי, פרום (צילום: עמית גרון)
במשטח שמול הים נעשה שימוש בשתי יריעות של החומר, רק שכאן הן מולאו בחצץ. המראה מדמה גן זן, והמטרה היא להדגים את היציבות (צילום: עמית גרון)
במשטח שמול הים נעשה שימוש בשתי יריעות של החומר, רק שכאן הן מולאו בחצץ. המראה מדמה גן זן, והמטרה היא להדגים את היציבות (צילום: עמית גרון)
הפרקט מהמשרדים הישנים פורק והורכב מחדש, ומכיוון שכאן השטח גדול יותר, נעשה שימוש גם בלייסטים לבנים שמאפיינים יאכטות. השימוש החוזר בחומרים והפתרונות התכנוניים חסכו בעלויות: תקציב הפרויקט הסתכם בכ-200 אלף שקל, שרובם הושקעו במערכות חדשות של חשמל ומיזוג אוויר (צילום: עמית גרון)
הפרקט מהמשרדים הישנים פורק והורכב מחדש, ומכיוון שכאן השטח גדול יותר, נעשה שימוש גם בלייסטים לבנים שמאפיינים יאכטות. השימוש החוזר בחומרים והפתרונות התכנוניים חסכו בעלויות: תקציב הפרויקט הסתכם בכ-200 אלף שקל, שרובם הושקעו במערכות חדשות של חשמל ומיזוג אוויר (צילום: עמית גרון)

אמש (חמישי) התקיים טקס הכרזת הזוכים בתחרות הבריטית הנחשבת Blueprint. אחד המתמודדים בקטגורית עיצוב הפנים היה המשרד הישראלי "פריצקי-ליאני אדריכלים". הם אמנם לא זכו בפרס, אך היו חלק משורת פיינליסטים מרשימה, ביניהם משרד abell nepp הבריטי, קבוצת רוקוול ומשרד אולסון-קודינג האמריקאי - שקיבל בסוף הערב את הפרס.

 

מה שהביא את פריצקי-ליאני לקו הגמר של התחרות הם משרדי PRS, שעיצבו בקומה ה-12 של מגדל בית שרבט, על הטיילת של תל אביב. הם עשו שימוש אוונגרדי ביריעת פלסטיק לבנה, אחד מפתרונות החיזוק שהחברה משווקת, ובמקור כוורת הנדסית שפיתחו האמריקאים בזמן מלחמת וייטנאם כשיטה מהירה לסלילת דרכים בשטח לא מעובד.

 

את עבודתם המשותפת עם PRS החלו פאולה ליאני ואיתי פריצקי לפני כעשור, כשתכננו את משרדיה הקודמים של החברה. גם אז השתמש הזוג ביריעה כאלמנט עיצובי בולט, לצרכי מיתוג וחיזוק זהותה עם המוצר. אלא שהשימוש בחומר היה אז מצומצם: היריעה הוכנסה בין שתי מחיצות זכוכית מחוסמת באורך של כ-12 מטרים, מיסכה בין העובדים למבקרים וסיננה את האור.

 

המשרדים הקודמים. השימוש ביריעה היה מצומצם יותר (צילום: עמית גרון )
    המשרדים הקודמים. השימוש ביריעה היה מצומצם יותר(צילום: עמית גרון )

     

    במשרדים החדשים השימוש בחומר בולט וייחודי יותר. המחיצה הדו-ממדית הוחלפה במראה תל-ממדי דמוי ענן רך, שמכסה את התקרה כולה – על פני שטח של כ-250 מטרים רבועים. הצורה האורגנית נראית כהמשך של נוף הים הנשקף מבעד לחלונות. גם קיר הכניסה למשרדים כוסה בכוורות לבנות, שצפיפותן משתנה בהתאם למתיחת היריעה.

     

    ליאני מסבירה שההשראה הייתה קו האופק שמחבר בין העננים והגלים, "שני אלמנטים שהצורה שלהם אינה צפויה ואי אפשר לשלוט בה. החלטנו ליצור משהו שנדמה כי הוא אינו בשליטה, אך הוא למעשה מדויק מאוד ודורש הבנה, שליטה טכנולוגית ובקרה".

     

    והיום (צילום: עמית גרון)
      והיום(צילום: עמית גרון)

       

      למרות צורתה האמורפית, הגיאומטריה של היריעה תוכננה כך שתתאים לצרכים הבטיחותיים והטכנולוגיים שהיו דרושים למשרד. היא מבודדת אקוסטית, ותחתיה מוסתרות המערכות, כגון תעלות מיזוג האוויר. הנקודות הנמוכות של היריעה מתיישרות עם גובה מתזי המים. כדי לדייק בהתקנה נפרשה היריעה באופן אחיד בחלל, ולאחר מכן, בעזרת תופסנים ייעודיים, קיבעו האדריכלים את הכוורת יחד עם עובדי החברה, שמכירים את תכונות החומר היטב. אלא שקווי החיבור של היריעה עם אלמנטים בנויים אחרים לא תמיד מספקים את העין. סביב עמודי הבטון החשוף המפגש נראה מקרי, פרום.

       

      כמו היריעה, גם הפרקט פורק מרצפת המשרדים הישנים, והורכב מחדש. "השתמשנו במשטחי העץ באופן אחר, ליניארי", מסביר פריצקי. "מכיוון שלא היה לנו די חומר, הכנסנו לייסטים לבנים שריווחו בין משטחי העץ והגדילו את פני השטח. גם הם מתכתבים עם הים, כי זה חיפוי שמאפיין יאכטות". השימוש החוזר בחומרים והפתרונות התכנוניים חסכו בעלויות הקמת המשרדים: תקציב הפרויקט הסתכם בכ-200 אלף שקל, שרובם הושקעו במערכות חדשות של חשמל ומיזוג אוויר.

       

      תוכנית המשרד (שרטוט: משרדי Prs)
        תוכנית המשרד(שרטוט: משרדי Prs)

         

        צבעוניות לבנה וכסופה מאפיינת את המשרדים. שתיים מחזיתות חדר הישיבות ש"צף" בחלל עשויות זכוכית רפלקטיבית, שבה משתקפים הים והשמיים. שתי החזיתות הנגדיות עשויות זכוכית שקופה, כך שלא ברור היכן נמצא באמת חדר הישיבות, מה השתקפות ומה חומר. "אנחנו כל הזמן בודקים איך אפשר להקצין את התחושות בחלל. הגוף ששתלנו בו בצורה מלאכותית יוצר פנטזיה של טבע ואור", מפרטת ליאני.

         

        בצמוד לחלון שצופה אל האופק הותקן משטח של חצץ לבן, שמדמה גן זן, תוכנן כאזור חשיבה ומנוחה ומדגים למעשה את המוצר. המשטח מורכב משתי שכבות של היריעה, שמולאו בחצץ ומדגימות את יציבותה לאחר המילוי. בפינת המשרד חדר ישיבות נוסף, שדלתותיו נאספות פנימה והוא יכול להיפתח במלואו כשהוא לא בשימוש. מלבד אלו תוכננו עשר עמדות עבודה באופן ספייס, חדר מנהל, עמדת מזכירות, ושני תאים פרטיים לשיחות טלפון – כולם בלבן.

         

        פולה ליאני ואיתי פריצקי במשרדם (צילום: אביעד בר נס)
          פולה ליאני ואיתי פריצקי במשרדם(צילום: אביעד בר נס)

           

          "אנחנו לא מחשיבים עיצוב פנים כדקורציה", אומרת ליאני. "אני לא יכולה לסבול את איך שהמושג הזה נתפס. עיצוב פנים זו דרך לתפוס חלל ולהמשיך את סיפור המתאר העירוני, והוא אדריכלות לכל דבר. החללים הפנימיים בדירות, במשרדים ובחנויות יוצרים את הקוד של העיר, ביחוד בתל אביב".

           

          והזוכים הם:

           

          לפרס ''בלופרינט'' עשר קטגוריות שונות בתחומי האדריכלות והעיצוב. משרדה של זאהה חדיד, שהלכה לעולמה מוקדם יותר השנה, זכה בשלוש קטגוריות שונות: מבנה הציבור הטוב ביותר במימון פרטי (המוזיאון על ראש הר מסנר באיטליה, שחפור בהר ומוציא שלוש זרועות אל נוף עוצר נשימה), מבנה מסחרי (בניין משרדים במוסקבה, שקומותיו הלבנות וחלונותיו השחורים נערמים זה על גבי זה בהסטה קלה, וחובקים גרם מדרגות פוטוריסטי), ופרס על פועלה.

           

          זכה: מוזיאון הר מסנר, בתכנון זאהה חדיד (צילום: באדיבות World Architecture Festival announces 2016)
            זכה: מוזיאון הר מסנר, בתכנון זאהה חדיד(צילום: באדיבות World Architecture Festival announces 2016)

             

            זכה: בית הג'ונגל, בתכנון מרסיו קוגן (צילום: באדיבות World Architecture Festival announces 2016)
              זכה: בית הג'ונגל, בתכנון מרסיו קוגן(צילום: באדיבות World Architecture Festival announces 2016)

               

              משרדו של נורמן פוסטר היה בין המועמדים עם המרכז לסרטן על שם מגי במנצ'סטר, מבנה עץ דמוי חממה, המורכב ממשטחי זכוכית משולשים. האדריכל תומאס הת'רוויק, שבימים אלו מקים את מגדל המדרגות העצום בניו יורק, התמודד עם פרויקט "חממת הלמידה" שבסינגפור, והאדריכל הברזילאי מרסיו קוגן זכה בקטגורית מבנה מגורים פרטי, עם ''בית הג'ונגל''.

               

              בקטיגורית עיצוב הפנים זכו חמשת השותפים שמובילים את משרד אולסון-קודינג האמריקאי יחד עם קירסטן מורי, על משרדים חדשים שתכננו לחברת מדיה בשדרה החמישית בניו יורק. במרכז החלל תוכנן "עמוד שדרה" ציבורי - סדרה של מדרגות וטריבונות, מוקפות פנלים לבנים. במצב סגור הפנלים מפרידים בין החלל הציבורי לאזורי העבודה, ומצב פתוח שלהם מאפשר אירועים גדולים.

               

              בתוך הבית הזה יש סלע עצום, טבעי. לחצו על התמונה לכתבה המלאה: 

              בתוך הבית הזה יש סלע עצום, טבעי. לחצו לכתבה המלאה (צילום: עמית גרון )
              בתוך הבית הזה יש סלע עצום, טבעי. לחצו לכתבה המלאה (צילום: עמית גרון )

               

               

               
              הצג:
              אזהרה:
              פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד