פסטיבל העיצוב לונדון: תערוכות שלא חידשו, וגאווה ישראלית אחת

השנה לא הוצבה כאן תחרות אמיתית לשבוע העיצוב של מילאנו: שילוב של חומרים טבעיים, צבעוניות נייטראלית וסגנון שנוטה לסקנדינבי הוביל לכיוון מאופק ושמרני

ניבה יחיאב

|

28.09.16 | 16:28

מתוך הביתן הישראלי בביאנלה לעיצוב בלונדון

בכניסה לתערוכת ה-Tent ניצבה הבטחה לשילובים מעניינים של חומר וצבע. בניגוד ל-100% design ול-Design junction, שהפכו לתערוכות מסחריות ומשמימות, דווקא ה"אוהל" נתן הרבה מקום למעצבים-יוצרים  (צילום: ניבה יחיאב)
בכניסה לתערוכת ה-Tent ניצבה הבטחה לשילובים מעניינים של חומר וצבע. בניגוד ל-100% design ול-Design junction, שהפכו לתערוכות מסחריות ומשמימות, דווקא ה"אוהל" נתן הרבה מקום למעצבים-יוצרים (צילום: ניבה יחיאב)
קערות מאבקה מינראלית של Troels Flensted. אחת מנקודות האור בפסטיבל, שהתאפיין בקו  מאופק עד שמרני
קערות מאבקה מינראלית של Troels Flensted. אחת מנקודות האור בפסטיבל, שהתאפיין בקו מאופק עד שמרני
המראה הטבעי של החומר – בטון חשוף, עץ מחוספס, חלודה, נחושת ו- rose gold – ממשיכים לתת את הטון ומופיעים כמעט בכל מקום. בתמונה: כסאות מבטון וברזל בניין של Lyon Beton
המראה הטבעי של החומר – בטון חשוף, עץ מחוספס, חלודה, נחושת ו- rose gold – ממשיכים לתת את הטון ומופיעים כמעט בכל מקום. בתמונה: כסאות מבטון וברזל בניין של Lyon Beton
החיפוש אחרי חומרים ידידותיים לסביבה, כמו מוטיב החזרה אל הטבע, הפכו את הבמבוק לאחד החומרים הפופולריים בשנים האחרונות. כעת מצטרף אליו הקש. בתמונה: ספסל קש של Camilla Aggestrup
החיפוש אחרי חומרים ידידותיים לסביבה, כמו מוטיב החזרה אל הטבע, הפכו את הבמבוק לאחד החומרים הפופולריים בשנים האחרונות. כעת מצטרף אליו הקש. בתמונה: ספסל קש של Camilla Aggestrup
הבטון כחומר בולט מסתעף אל הנגזרות שלו. אחת מהן היא השימוש בו כחומר מליטה לצורך יציקת חיפויים ואריחים – אבל גם פריטים משלימים. בתמונה: משטחי טראצו של Olivia Aspinall
הבטון כחומר בולט מסתעף אל הנגזרות שלו. אחת מהן היא השימוש בו כחומר מליטה לצורך יציקת חיפויים ואריחים – אבל גם פריטים משלימים. בתמונה: משטחי טראצו של Olivia Aspinall

בשנים האחרונות התקבל הרושם שפסטיבל העיצוב בלונדון ממצב את עצמו במקום גבוה ברשימת המקומות-שצריך-להיות-בהם כשמדברים על עיצוב, כזה שנושף בעורפה של מילאנו. השנה הפסטיבל לקח כמה צעדים אחורה ולעיתים נראה כאילו מדובר בתערוכת בנייה מקומית. פה ושם הבליחו כמה נקודות אור: ייחודיות, חדשניות ואפילו מרגשות.

 

גאווה ישראלית שנגעה ללב

כחלק מהתחרות על הסצנה האירופית, השנה לונדון הציגה לראשונה ביאנלה לעיצוב, שכללה מיצגים ומוצרים מ-37 מדינות. הנושא היה אוטופיה באמצעות עיצוב, במלאת 500 שנה לספר "אוטופיה" של תומס מור וכמחווה לו. מרבית העבודות שהוצגו היו מופשטות מאוד, חלקן התרפקו על העבר בפרץ סכריני של נוסטלגיה וחלקן הציצו אל העתיד מבלי לחדש דבר.

 

Louder של שרונה מרלין: רמקולים לחירשים, שמתרגמים צלילים לוויברציות ומאפשרים לשמוע ואפילו לרקוד לפי הביטים (צילום: תמי דהן)
    Louder של שרונה מרלין: רמקולים לחירשים, שמתרגמים צלילים לוויברציות ומאפשרים לשמוע ואפילו לרקוד לפי הביטים(צילום: תמי דהן)

     

    דווקא הביתן הישראלי הציג עבודות קונקרטיות, פשוטות להבנה ולהמחשה, ובעיקר – נוגעות ללב. שני פרויקטים של בוגרי "שנקר" הצליחו להעלות לי דמעות בעיניים. אין כאן סיפור ענק או חזון אוטופי, אלא פתרונות מעוצבים להפליא למצבים אנושיים, שאצרו בקפידה תמי ורשבסקי והילה שאלתיאלי לכדי חוויה שלמה.

     

    העבודה של יניב קדוש - רחפנים מקרטון המספקים עזרה ראשונה לאזורי אסון - בביתן הישראלי בביאנלה
      העבודה של יניב קדוש - רחפנים מקרטון המספקים עזרה ראשונה לאזורי אסון - בביתן הישראלי בביאנלה

       

      טיפת השראה

      אחרי כמה ימים של ביקורים בתערוכות שלא הצליחו לעורר בי השראה, התערוכה ב-Tent בבריקליין הצליחה להחזיר קצת ברק לעיניים. כבר בכניסה ניצבה הבטחה לשילובים מעניינים של חומר וצבע. בניגוד ל-100% design ול-Design junction, שהפכו לתערוכות מסחריות ומשמימות, דווקא ה"אוהל" נתן הרבה מקום למעצבים-יוצרים (makers).

       

      חומרים חשופים, משחקי שקיפויות וכחול קובלט דומיננטי בכניסה ל-Tent (צילום: ניבה יחיאב)
        חומרים חשופים, משחקי שקיפויות וכחול קובלט דומיננטי בכניסה ל-Tent(צילום: ניבה יחיאב)

         

        ובכל זאת, מה חדש (יחסית?)

        המראה הטבעי של החומר – בטון חשוף, עץ מחוספס, חלודה, נחושת ו- rose gold – ממשיכים לתת את הטון ומופיעים כמעט בכל מקום: במרצפות ובחיפויים, ברהיטים ובאביזרים. אין כאן חידושים מהפכניים, אלא המשך של מגמה.

         

        קופסה מקש שזור עם מכסה נחושת של Native & Co
          קופסה מקש שזור עם מכסה נחושת של Native & Co

           

          Florence Vases - כדים מנחושת ועץ של ניר מאירי
            Florence Vases - כדים מנחושת ועץ של ניר מאירי

             

            כך, למשל, הבטון כחומר בולט מסתעף אל הנגזרות שלו. אחת מהן היא השימוש בו כחומר מליטה לצורך יציקת חיפויים ואריחים – אבל גם פריטים משלימים – מטראצו. החיפוש אחרי חומרים ידידותיים לסביבה, כמו מוטיב החזרה אל הטבע, הפכו את הבמבוק לאחד החומרים הפופולריים בשנים האחרונות. כעת מצטרף אליו הקש, שהופיע בתערוכה כתחליף לריפוד של כסאות וספסלים.

             

            הכתובת על האגף הישן של הטייט מודרן קוראת לעוברים ולשבים "האמנות משתנה, אנחנו משתנים". פסטיבל העיצוב לא בישר על שינויים: השילוב של חומרים טבעיים, צבעוניות נייטראלית וסגנון שנוטה לסקנדינבי מוביל אותנו דווקא לכיוון מאופק ופוליטיקלי קורקט, כמעט שמרני, שלא נותן ביטוי לרגשות.

             

            איך אבקה מינראלית הופכת לקערה?

             

            מה לא ראינו כאן וחשוב שיהיה על סדר היום? שילוב של טכנולוגיה, דיגיטציה וקראפט, מעורבות חברתית וקהילתית, עיצוב כלכלי שמתייחס לאורך חיי המוצר ולסוגיות כמו מיחדוש, חיבור לחיים העירוניים הדינמיים, קריאת תיגר על חללים קלאסיים לנוכח ההצטופפות העירונית ועוד. אז אולי מלונדון לא יצאה הפעם כל בשורה, אבל אם צריך להמר – היא בדרך.

             

            את מי מעניינת הפירמידה החדשה של הטייט מודרן? לחצו על התמונה לכתבה המלאה:

            הפירמידה החדשה של לונדון: לחצו לכתבה המלאה (צילום: בועז רותם)
            הפירמידה החדשה של לונדון: לחצו לכתבה המלאה (צילום: בועז רותם)

             

             

             
            הצג:
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד