שוק הספרים בצרות? לא זה הרושם ב"בית הספרים" החדש

    הוצאת זמורה-ביתן כנרת-דביר חונכת בחבל מודיעין מטה לוגיסטי ראוותני שהענף לא הכיר. גולת הכותרת: ספרייה שמסתירה מחסן עם 3 מיליון ספרים

    הילה שמר

    |

    21.08.16 | 08:33

    הספרייה עוצבה בהשראת מוזיאון ספרי הילדים של האדריכל היפני טדאו אנדו. התאים אינם עמוקים כמקובל בספריות, וכך הספרים ''יוצאים'' החוצה לעיני המבקרים (צילום: עוזי פורת)
    הספרייה עוצבה בהשראת מוזיאון ספרי הילדים של האדריכל היפני טדאו אנדו. התאים אינם עמוקים כמקובל בספריות, וכך הספרים ''יוצאים'' החוצה לעיני המבקרים (צילום: עוזי פורת)
    מחצית מהשטח הכולל (5,550 מ''ר) מוקדשים לאחסון מיליוני ספרים; החצי השני משמש את העובדים וההנהלה (צילום: עוזי פורת)
    מחצית מהשטח הכולל (5,550 מ''ר) מוקדשים לאחסון מיליוני ספרים; החצי השני משמש את העובדים וההנהלה (צילום: עוזי פורת)
    על מדפים אדומים שמתנשאים לגובה של כ-20 מטר, מאוחסנים מיליוני הספרים שמחכים להפצה (צילום: עוזי פורת)
    על מדפים אדומים שמתנשאים לגובה של כ-20 מטר, מאוחסנים מיליוני הספרים שמחכים להפצה (צילום: עוזי פורת)
    ספריית הראווה מיתמרת לגובה של כ-14 מטר ומציגה ספרים נבחרים של ההוצאה (צילום: עוזי פורת)
    ספריית הראווה מיתמרת לגובה של כ-14 מטר ומציגה ספרים נבחרים של ההוצאה (צילום: עוזי פורת)
    אורבך-הלוי אדריכלים, שתכננו את המתחם, ביקשו לייצר סביבת עבודה עירונית בלב אזור תעשייה שמרוחק מעיר. החצר, החלל העוטף והמבטים פנימה ללובי הגבוה אמורים לסייע בהגשמת המשימה (צילום: עוזי פורת)
    אורבך-הלוי אדריכלים, שתכננו את המתחם, ביקשו לייצר סביבת עבודה עירונית בלב אזור תעשייה שמרוחק מעיר. החצר, החלל העוטף והמבטים פנימה ללובי הגבוה אמורים לסייע בהגשמת המשימה (צילום: עוזי פורת)
    מבנה גלילי מחופה זכוכית (מימין) מאכלס את חדרי הישיבות וחללי העבודה המשותפים. משמאלו נמצא אגף המשרדים, שבו מתבצעת עיקר העבודה של ההוצאה (צילום: עוזי פורת)
    מבנה גלילי מחופה זכוכית (מימין) מאכלס את חדרי הישיבות וחללי העבודה המשותפים. משמאלו נמצא אגף המשרדים, שבו מתבצעת עיקר העבודה של ההוצאה (צילום: עוזי פורת)

    בימים שבהם שוק הספרים הישראלי שרוי בטלטלה ובאי-וודאות - על רקע ביטול חוק הסופרים, והחלטת הממונה על ההגבלים העסקיים לאשר את רכישת הוצאת "כתר" על ידי הוצאת "מודן" - מספקת הוצאת "כנרת-זמורה ביתן-דביר" מפגן ראווה מרשים. לאחרונה היא חנכה את "בית הספרים", שהוא מתחם מעוצב בלב פארק תעשיות חמן בחבל מודיעין. מדובר במטה לוגיסטי המשתרע על כ-5,500 מטרים רבועים, חציים מחסנים לכשלושה מיליון ספרים, וחציים משרדים, חללי עבודה ושימושים ציבוריים משותפים ל-70 עובדי החברה.

     

    כנרת-זמורה ביתן-דביר היא הוצאת הספרים הגדולה בישראל. שמה (שהוא בוודאי הכי ארוך בישראל) נגזר ממיזוג שנערך ב-2001 בין הוצאת זמורה-ביתן (שמקורה בהוצאת "מחברות לספרות" ההיסטורית, מיסודו של ישראל זמורה), הוצאת דביר הוותיקה (שייסד חיים נחמן ביאליק), והוצאת כנרת (שייסדו יורם רוז ותלמה אליגון-רוז). קטלוג ההוצאה מגוון מאוד ומציע ספרות מקור וספרות מתורגמת, קלאסיקות עולמיות וישראליות, ספרי עיון, ספרי שירה, ספרי לימוד וספרי ילדים ונוער.

     

    החזיתות הצבעוניות. "כמו ספרי ילדים על המדף", אומר האדריכל (צילום: עוזי פורת)
      החזיתות הצבעוניות. "כמו ספרי ילדים על המדף", אומר האדריכל(צילום: עוזי פורת)

       

      עם סופרי ההוצאה נמנים אתגר קרת, אשכול נבו, יובל נח הררי,  סמי מיכאל, אהרן אפלפלד, יהונתן גפן, אמיר גוטפרוינד ז"ל, יוכי ברנדס, נועה ידלין, תלמה אליגון-רוז ועוד. מנכ"לי ההוצאה, השותפה ברשת "צומת ספרים" ומציעה גם סדנאות כתיבה, הם ערן זמורה ויורם רוז. עד שעברה למשכנה החדש פעלה ההוצאה במשרדים באור יהודה, וכעת ביקשה לשמר את אותה אווירה "משפחתית". והמשפחה הזו בהחלט גאה בבניה: את פני הבאים מקבלת ספריית ענק מקורית: כ-200 מספרי ההוצאה מוצגים בה לראווה ויוצרים אפקט דרמטי ומרשים.

       

      ספריית תצוגה לספרים בגובה 14 מטרים

       

      הפרויקט כולו, שעלותו מוערכת בכ-25 מיליון שקלים, יצא לדרך לפני כחמש שנים במשרד אורבך-הלוי אדריכלים. אלה ביקשו לייצר סביבת עבודה עירונית בלב אזור התעשייה. "המבנה", מסביר אדריכל אורי הלוי, "לא ממוקם ברקמה עירונית, ובסביבה של מפעלים היה צריך לייצר עירוניות יש מאין. בכוונה לייצר חיים פנימיים, פתחנו חלל שעוטף את המבקר כבר בכניסה למתחם, בשלוש וחצי דפנות של המבנה, עם צמחייה וצל ומבט פנימה אל הלובי הגבוה".

       

      לא, זה רק דומה למגדלי עזריאלי. אגפי העבודה מחופים זכוכית ומדפי הצללה. כל העובדים נהנים מכניסת אוויר ואור  (צילום: עוזי פורת)
        לא, זה רק דומה למגדלי עזריאלי. אגפי העבודה מחופים זכוכית ומדפי הצללה. כל העובדים נהנים מכניסת אוויר ואור (צילום: עוזי פורת)

         

        חצר הכניסה מוקפת באגפיו השונים של המטה, הנחלקים בין משרדים וחדרי עבודה, מחסנים ושימושים ציבוריים. בין האגף הציבורי לאגף המשרדים מחברים גשרים קומתיים, שמוקמו בניצב לאלמנט החזותי הבולט של הפרויקט - אותה ספריית תצוגה. היא מתנשאת לגובה של כ-14 מטר ומשתרעת על פני שלוש קומות, החל בקומת הקרקע וכלה במרפסת הגג. הספרים אינם מונחים עליה כמקובל בספרייה, אלא באופן כזה שכריכותיהם הקדמיות פונות אל עיני המבקרים.

         

        מקור ההשראה היה מוזיאון ספרי הילדים (2005) של האדריכל היפני המהולל טדאו אנדו, בעיר איוואקי במחוז פוקושימה. האדריכל, זוכה פרס פריצקר, תכנן ספריית עץ עצומה לצד גרם מדרגות, כשפניהם של הספרים פונים אל העולים והיורדים.

         

        ספריית התצוגה הענקית. בכל תא שני ספרים (צילום: עוזי פורת)
          ספריית התצוגה הענקית. בכל תא שני ספרים(צילום: עוזי פורת)

           

          בזכות אופן ההצגה החזיתי, שהועתק לפרויקט במודיעין, עומק הספרייה הוא כ-10 סנטימטרים בלבד (לעומת כ-30 סנטימטרים הנדרשים להצבת ספרים בדרך כלל). גובה התאים נגזר מגודל הספר המרבי שמפיצה ההוצאה, ובקצה כל תא, המשמש להצגת שני ספרים, יש מעצור דק שבולם את נפילתם. יחד נוצר מארג חזותי צבעוני ועשיר. "באופן ההעמדה הקונבנציונלי", מסבירה האדריכלית מיה פלסנר שעיצבה את הספרייה, "לא רואים את הספרים אלא רק את שדרותיהם. אילו היינו בוחרים להעמיד את הספרים באופן שגרתי על המדפים, האוסף היה מגיע לכ-50 אלף ספרים".

           

          מחסן הספרים מבחוץ. "קופסת" פח מלאה ביצירות מופת (צילום: עוזי פורת)
            מחסן הספרים מבחוץ. "קופסת" פח מלאה ביצירות מופת(צילום: עוזי פורת)

             

            אלא שלקיר הספרים הייצוגי יש גם תפקיד שימושי. "הוא החיץ שבין העולם הלוגיסטי לעולם של ההוצאה לאור", אומר הלוי. מאחורי הקיר מסתתרת קופסת פח כסופה וגדולת-ממדים, שבה מאוחסנים, על מדפים אדומים שמיתמרים לגובה של כ-20 מטרים, כשלושה מיליון ספרים. כאן הן נשמרים במחסן התפעולי עד להפצתם.

             

            קיר ירוק פורח בגובה שתי קומות

             

            אגף המשרדים הוא מלבני ובן שתי קומות. חדרי העבודה שהוא מכיל מסודרים בצמוד לחזית, כך שהעורכים, המתרגמים, הגרפיקאים ושאר העובדים נהנים מאור טבעי ומאוויר צח - לא מובן מאליו בבנייני משרדים רבים בישראל. המונוטוניות של המסדרונות נשברת בעזרת אלמנטים אדריכליים ופרטי נגרות מורכבים, שעוצבו כולם במשרד פלסנר אדריכלים עטור הפרסים (רכטר, 1994; רוקח, 2005), מי שהופקד על עיצוב הפנים של הפרויקט.

             

            ההפרדה בין חדרי העבודה למסדרון בנויה כספרייה דו-צדדית (צילום: עוזי פורת)
              ההפרדה בין חדרי העבודה למסדרון בנויה כספרייה דו-צדדית(צילום: עוזי פורת)

               

              כיאה להוצאת ספרים, בין המשרדים למסדרון אין קירות הפרדה רגילים, אלא ספרייה דו-צדדית. "כלפי המסדרון", מספרת פלסנר, "זו ספריית כוורת שמציגה את השדרה הצרה של הספרים; פנימה, כלפי המשרדים, הורכבה יחידת נגרות פרקטית עם מדפים סגורים ופתוחים לפי הצורך". עומק הספרייה הדו-כיוונית הזו כ-70 סנטימטרים, והרווח מעליה ועד התקרה הושלם בצוהר זכוכית, המשווה לחיץ בין החדרים מראה קל יותר מאשר מילוי בגבס או בבלוקים.

               

              הקיר הירוק ופינת הישיבה. הקיר מכיל מילוי אדמה. סקיילייט מחדיר אור טבעי (צילום: עוזי פורת)
                הקיר הירוק ופינת הישיבה. הקיר מכיל מילוי אדמה. סקיילייט מחדיר אור טבעי(צילום: עוזי פורת)

                 

                בקצה המסדרון הוקם קיר ירוק פורח ולצדו פינת ישיבה רכה. הקיר, שמכיל מילוי אדמה, מואר באור שמש דרך סקיילייט (חלון תקרה). גובהו של הקיר הירוק כתשעה מטרים והוא נפרש על פני שתי הקומות, ומשמש כמכנה משותף עיצובי ביניהן. בקצה הקומה העליונה יש מרפסת.

                 

                אל הקצה הדרומי של האגף מחובר מבנה גלילי מחופה זכוכית. הגליל, שמהווה פאה נוספת של חצר הכניסה, מכיל חדרי ישיבות וחללי עבודה משותפים. כדי למנוע כניסת שמש ישירה אל חללי העבודה הותקנו על גבי קירות הזכוכית שלו מדפי הצללה.

                 

                חדר אוכל, חדר כושר ומרפסת גג

                 

                האגף המערבי של המתחם, שצורתו כרבע עיגול, חובק את השימושים הציבוריים: בקומת הקרקע ממוקם חדר אוכל לעובדים, שתוכנן כחלל פתוח בלי קורות נמוכות או עמודים. "את הקפיטריה הגדרנו כ-WORK CAFE", אומר הלוי, "שאליו העובדים יכולים להגיע בבוקר עם מחשב נייד ולהתחיל את היום. בצהריים הם יתכנסו לארוחה משותפת, ובשאר הזמן ניתן לקיים בחדר האוכל הרצאות, הדרכות וכנסים".

                 

                חדר האוכל של העובדים. יכולים לפתוח את היום על כוס קפה (צילום: עוזי פורת)
                  חדר האוכל של העובדים. יכולים לפתוח את היום על כוס קפה(צילום: עוזי פורת)

                   

                  בקומה השנייה של האגף הציבורי ממוקם חדר כושר, הכולל גם מיטת טיפולים, חדר התארגנות ומקלחת. גג האגף משמש כמרפסת גדולה הצופה מלמעלה אל החצר הפתוחה, ודרומה אל עבר אזור התעשייה על מפעלי האלקטרוניקה והקרמיקה שלו. במתחם יש גם חנייה תת קרקעית לעשרים כלי רכב וחניה עילית מול חזית המבנה.

                   

                  סלט פירות גדול

                   

                  את הדרך שבה התקבלו ההחלטות העיצוביות בנוגע לחזיתות המבנה, מתאר הלוי כך: "באופן ילדותי ומאוד צבעוני. למה? כי ככה אני עובד כאדריכל. התכנון, העיצוב, ההשראה והדימויים מעורבבים בסלט פירות גדול. בהתחלה הפרויקט היה צבוע לבן, ועליו היו מדפי הצללה כהים, כמו שורות כתובות בספר. זה נראה לי דל. יש לי אלפי ספרים בבית, ואני יודע שספרייה זה דבר צבעוני. ואז הופיעו החלונות הצבעוניים בחזיתות, כמו לראות ספר ילדים על המדף".

                   

                  הקומפלקס כולו בלילה. "נדהמנו מאוסף הצורות וההשתקפויות" (צילום: עוזי פורת)
                    הקומפלקס כולו בלילה. "נדהמנו מאוסף הצורות וההשתקפויות"(צילום: עוזי פורת)

                     

                    החלונות הצבעוניים יוצרים הפוגה בחומרי הגמר האחרים שמחפים את המבנה. "וכשהורכבו החלונות", מוסיף הלוי, "נדהמנו מאוסף הצורות וההשתקפויות שהם מייצרים באופן כל כך מגוון לאורך כל שעות היום".

                     

                    • ניהול פרויקט: אפרתי מדפיס, רון בן דוד; קבלן ראשי - נצח מסילתי

                     

                    תוכנית הקומה הראשונה (תוכניות: אורבך הלוי אדריכלים, פלסנר אדריכלים)
                      תוכנית הקומה הראשונה(תוכניות: אורבך הלוי אדריכלים, פלסנר אדריכלים)

                       

                       

                      תוכנית הקומה השנייה (תוכניות: אורבך הלוי אדריכלים, פלסנר אדריכלים)
                        תוכנית הקומה השנייה(תוכניות: אורבך הלוי אדריכלים, פלסנר אדריכלים)
                         

                         

                        איך חזרו הספרים לענף האדריכלות - ובגדול? לחצו על עטיפת הספר

                        איך חזרו ספרי האדריכלות לתמונה - ובגדול? לחצו על התמונה לסקירה המלאה
                        איך חזרו ספרי האדריכלות לתמונה - ובגדול? לחצו על התמונה לסקירה המלאה

                         

                         

                         
                        הצג:
                        כל התגובות לכתבה "שוק הספרים בצרות? לא זה הרושם ב"בית הספרים" החדש"
                        אזהרה:
                        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד