אושרה הקמת ''בית הליבה'' ברחבת הכותל המערבי; המתנגדים: לא נוותר

המבנה המבצרי של הקרן למורשת הכותל צומצם מעט בשטחו, אך הוגדלה הרחבה המסופחת אליו למרות התנגדות המשטרה. האם ייערכו בו שמחות ואירועים?

מיכאל יעקובסון

|

03.12.15 | 11:09

הדמיית בית הליבה ברחבת הכותל. יחסום את המבט מהכותל לרובע היהודי. לחצו על ההדמיה לפרטים המלאים
הדמיית בית הליבה ברחבת הכותל. יחסום את המבט מהכותל לרובע היהודי. לחצו על ההדמיה לפרטים המלאים
כאן יקום הבניין, ממש מול הכותל. שטח בנוי של 1,505 מ''ר וחזיתות עם חלונות צרים כמו חרכי ירי (צילום: אוהד צויגנברג)
כאן יקום הבניין, ממש מול הכותל. שטח בנוי של 1,505 מ''ר וחזיתות עם חלונות צרים כמו חרכי ירי (צילום: אוהד צויגנברג)
הוחלט לא לאפשר שימוש חופשי לכלל הציבור בכל שטחי הבניין, אלא להגביל זאת למפלס העתיקות ולמפלס הקרקע (צילום: מיכאל יעקובסון)
הוחלט לא לאפשר שימוש חופשי לכלל הציבור בכל שטחי הבניין, אלא להגביל זאת למפלס העתיקות ולמפלס הקרקע (צילום: מיכאל יעקובסון)
התוכנית להקמתו של "בית הליבה" ברחבת הכותל המערבי בירושלים אושרה אתמול (ד') בלשכות התכנון המחוזית, למרות ההתנגדויות הרבות נגד הפרויקט. בסדרת טיעונים, המשתרעים על פני עשרות סעיפים, דוחה הוועדה את טענות המתנגדים ומאמצת כמעט ללא סייג את דרישות היזמים, הקרן למורשת הכותל המערבי. בין השאר נדחתה, ללא נימוק של ממש, טענת המתנגדים ולפיה אין לקדם תוכניות על רחבת הכותל וסביבתה ללא חזון מקיף ותוך פגיעה באתר מורשת עולמית, ויהודית בפרט.

 

הבניין המבצרי העצום עם פתחי חלונות דמויי חרכי ירי, שעיצבה האדריכלית הוותיקה עדה כרמי-מלמד, יקום בדופן המערבי של הרחבה וישקיף ישירות

על הכותל. בשטח בנוי של 1,505 מטרים רבועים מעל פני הקרקע, עתיד הבניין לכלול משרדים, חדרי מנוחה, ספרייה ואולמות לפעילותה של הקרן למורשת הכותל. קומת המרתף תוקדש לאתר ארכיאולוגי שנחשף במקום, הכולל קטע רחוב מתקופת הרומאים. ההחלטה לבנות מעל האתר הארכיאולוגי קוברת את התנגדותו של הארכיאולוג הבכיר פרופ' יורם צפריר, שהלך לעולמו לפני שבועות ספורים. צפריר, שזכה לאחרונה בפרס אמ"ת על הישגיו הארכיאולוגיים, טען כי הרחוב הרומי במהותו מוכרח להישאר חשוף ולשמש כחלק מהתוואי המקורי והרציף שנחשף בחלקו. בראיון שנערך איתו ב-Xnet לפני כחודשיים, הדגיש צפריר את עוצמתה של האדריכלית להכריע את הכף מול אנשי המקצוע והחשיבות ההיסטורית: "כשמולך עומדת עדה כרמי ואיתה כוחות מאוד גדולים שמרגישים שהכותל הוא שלהם, זו בעיה. בעיה ישראלית".

 

עדה כרמי-מלמד, מתכננת הפרויקט. המשיכה להגביה את הבניין גם כשהוגשו התנגדויות לשטחו. החלופה הזו נבלמה (צילום: מיכאל יעקובסון)
    עדה כרמי-מלמד, מתכננת הפרויקט. המשיכה להגביה את הבניין גם כשהוגשו התנגדויות לשטחו. החלופה הזו נבלמה(צילום: מיכאל יעקובסון)

     

    מבנה שסגור לחלקים מהציבור?

     

    עו"ד גלעד ברנע, שנמנה על המתנגדים לפרויקט, אמר ל-Xnet כי הוועדה קיבלה אמנם חלופה המצמצמת מעט את שטחו של הבניין, ו"זה לכאורה הישג שלנו, אך ההחלטה לא מספקת מכיוון שאנו מתנגדים לעצם הקמת הבניין". כמו כן הוחלט שלא לאפשר שימוש חופשי ל"כלל הציבור" בכל שטחי המבנה, כפי שהחליטה ועדת הערר, אלא להגביל את ההגדרה "כלל הציבור" למפלס העתיקות ולמפלס הקרקע, כפי שביקשה הקרן. הכרסום בנוסח החלטת הוועדה עשוי להצביע על עתידו של המקום, כמבנה שסגור לחלקים מהציבור.

     

    "זה לא סוד שרחבת הכותל הפכה למקום שנשלט על ידי מגזר מסוים", טוען ברנע. "הסעיף שאיפשר שימוש במבנה לכלל הציבור היה מאוד בעייתי מבחינת היזמים, כי מחר בבוקר תוכל לבוא למשל קבוצה של רפורמים ולעשות שם פעילות. זה, בלשון לא משפטית, יטריף אותם. לצערי, הוועדה החליטה משום מה ללכת איתם".

     

    המשטרה הזהירה, התוצאה הפוכה

     

    הופעתו של נציג משטרת ישראל, שהתריע מפני אסון שהבניין עלול ליצור ברחבת הכותל עקב הקטנת שטחה לטובתו, הביאה להחלטה מפתיעה במיוחד: ניכוס חלק נוסף משטח הרחבה הציבורית הפתוחה לטובת הבניין של הקרן. השטח יגודר, והגישה אליו תהיה מתוך הבניין בלבד. התכנון המעומעם שהוגש לוועדה אושר כפי שהוא, והוא כולל הגדרות מעורפלות המאשרות לקיים בבניין "פעילויות חינוכיות שונות" ו"אירוח אח"מים". האם המשמעות היא שאירועים ושמחות ייערכו בבניין החדש? ימים יגידו.

     

    הרחבה תוקטן לטובת הבניין החדש (צילום: מיכאל יעקובסון)
      הרחבה תוקטן לטובת הבניין החדש(צילום: מיכאל יעקובסון)

       

      עדה כרמי-מלמד מתכננת את מעון ראש הממשלה החדש בירושלים, ושם בחרה לכלול במסמכי התוכנית הדמיה לא מדויקת המציגה רק חלק מהיקף הבנייה המוצע. בבית הליבה, שגם אותו היא מתכננת, הוסיפה כרמי-מלמד גובה לבניין גם אחרי שההתנגדויות הובילו להחלטה להקטין את שטחו. בשונה ממקרה מעון ראש הממשלה, שאושר כפי שהוא בוועדה המחוזית, כאן זיהו המתנגדים את התוספת ודרשו שהבניין לא יהיה גבוה מהנדרש. הוועדה אמנם קיבלה את ההתנגדות, וביטלה את הקומה החלקית העליונה, כך שמפלס הגג יהיה במפלס הרחוב העליון ברובע היהודי.

       

      נראה כי הלקח מ"פרויקט הולילנד", חשיפת השחיתות השלטונית והפגיעה בנוף העירוני לא מרתיעים את מקבלי ההחלטות שמופקדים על פיקוח הפיתוח הדורסני. ההחלטה המאשרת את פרויקט "בית הליבה" באה בהמשך לשורת אישורים שנויים במחלוקת, שהוענקו בשבועות האחרונים בוועדה לתכנון ובנייה בירושלים: מגדל הפירמידה האימתני בשוק מחנה יהודה (בתכנון דניאל ליבסקינד ויגאל לוי) ומעון ראש הממשלה.

       

      האם בכך מסתיימת הפרשה והפרויקט יוצא לדרך? "ההחלטה לא תעמוד במבחן משפטי", משוכנע ברנע, "זה אפילו לא עניין תכנוני אלא נטו משפטי". בכוונתו להגיש עתירות לבית המשפט לעניינים מינהליים כדי לעצור את המיזם. האם יש סיכוי שיבטלו את האישור? "קשה להעריך, אבל בגלל הרגישות סביר להניח שבית המשפט לא ייתן לגופי התכנון מרחב תמרון", סבור ברנע, "ולכן יש סיכוי שהתוכנית תבוטל - כי לא ברור למה צריך את הבניין הזה".

       

      הוועדה מקדמת בתוך שבועות ספורים פרויקטים אדירים ברחבי העיר, ובהם מתחם ראש הממשלה (בצילום) ומגדל הפירמידה במחנה יהודה (צילום: אוהד צויגנברג)
        הוועדה מקדמת בתוך שבועות ספורים פרויקטים אדירים ברחבי העיר, ובהם מתחם ראש הממשלה (בצילום) ומגדל הפירמידה במחנה יהודה(צילום: אוהד צויגנברג)

         

        ובקיץ: תערוכה לעדה כרמי במוזיאון ישראל

         

        בינתיים, כך נודע לערוץ האדריכלות של Xnet, עדה כרמי-מלמד מתכוננת לתערוכה מקיפה שתיפתח ביולי 2016 במוזיאון ישראל. התערוכה תעסוק בספרה על אדריכלות מנדטורית בארץ ישראל, והיא תהווה עדות נוספת לניסיונותיה להטביע חותם על המרחב הישראלי. מהמקרה של "בית הליבה" תיזכר עדה-כרמי אחרת: כמשרתת של בעלי אינטרסים, תוך שהיא פוגעת באינטרסים של כלל הציבור.

         

         
        הצג:
        כל התגובות לכתבה "אושרה הקמת ''בית הליבה'' ברחבת הכותל המערבי; המתנגדים: לא נוותר"
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד