הבלתי נראית: וילה בהרצליה שאין שום אפשרות להציץ אל יופיה מבחוץ

בני זוג, הורים לשלושה, הבהירו לאדריכלים שחשוב להם לשמור על פרטיות וביקשו שדבר מהמתרחש בבית לא ייראה מהרחוב. התוצאה: החצר האחורית והפטיו יותר מעניינים מהחזית

שרון היבש

|

12.02.15 09:22

מאיה כדיר בית הרצליה
מאיה כדיר בית הרצליה (שטחו של הבית הוא 480 מ"ר, והוא נבנה על מגרש בגודל דונם. התכנון החל במשרדו של האדריכל פיצו קדם והושלם בידי מאיה כדיר. בתמונה: מראה הבית מהחצר האחורית)
מאיה כדיר בית הרצליה
מאיה כדיר בית הרצליה (מצד אחד של הבית תוכנן פטיו שממנו נראים המטבח והסלון, באמצעות חלונות זכוכית גדולים. רצפתו עשויה בטון מוחלק ובמרכזו שולחן אוכל לישיבה בחוץ)
מאיה כדיר בית הרצליה
מאיה כדיר בית הרצליה (בסלון ספרייה בגודל הקיר, שתי ספות ופינת אוכל, שמוקמו בקווים מקבילים)
מאיה כדיר בית הרצליה
מאיה כדיר בית הרצליה (משני צדי פינת הישיבה קירות זכוכית שפונים לגינה ולפטיו. הספרייה תוכננה לפי פריטים שהיו ברשות בעלת הבית, שהיא ביקשה להניח על המדפים. ביניהם בולטים מסכות ופסלים אפריקאיים)
מאיה כדיר בית הרצליה
מאיה כדיר בית הרצליה (מבט מהסלון לכיוון דלת הכניסה לבית. על הקיר נתלו יצירות אמנות שאספו בני הזוג עם השנים)
מאיה כדיר בית הרצליה
מאיה כדיר בית הרצליה (במרכז המטבח אי עם כיור, ושולחן ''נומוס'' בעיצוב נורמן פוסטר, מוקף כסאות אימס צהובים. בין המטבח לסלון נבנו דלתות נגררות שאפשר לסגור בשעת הצורך)
מאיה כדיר בית הרצליה
מאיה כדיר בית הרצליה (מימין: דלת הכניסה לחדר העבודה של בעלת הבית, שמוקם בחזית הפונה לרחוב. במה-מרפסת מפרידה בינה למפלס הגינה. כאשר הולכים מסביב לבית נגלה לעין הפטיו (בתמונה משמאל))
מאיה כדיר בית הרצליה
מאיה כדיר בית הרצליה (חדר העבודה שפונה אל הרחוב וצמוד אל החניה. מכאן מנוהלים עסקיה של בעלת הבית, והמבקרים יכולים לבוא וללכת בלי להיכנס לבית)
מאיה כדיר בית הרצליה
מאיה כדיר בית הרצליה (קומת חדרי השינה כוללת אגף הורים מצד אחד, חדר משפחה במרכז (מול הספה מוקם מסך הטלוויזיה) ושלושה חדרי ילדים עם שני חדרי רחצה בצד השני. בתמונה מימין אגף ההורים, הפונה אל הגינה האחורית. משמאל השידה במבואה של חדרי הילדים: על הקיר איורים ממוסגרים מספרי ילדים, וגם חפצי הנוי כאילו יצאו מבין הדפים)
מאיה כדיר בית הרצליה
מאיה כדיר בית הרצליה (חדר הפנאי בקומת המרתף, שמוארת באמצעות חצר אנגלית (חצר חפורה שפתוחה כלפי השמיים). על הקיר הספרייה המתעגלת המפורסמת של רון ארד)
מאיה כדיר בית הרצליה
מאיה כדיר בית הרצליה (הקומה העליונה כמו ממוסגרת במסגרת בולטת שמדגישה את קווי הבית ומצלה על החלונות. הקומה התחתונה הוגדרה באמצעות קווים שנחרצו בטיח עד לגובה של 3 מטרים)
 

הבקשה הבסיסית של בני הבית הזה הייתה פרטיות: הם ביקשו שיתוכנן כך שדבר מהמתרחש בו לא ייראה מבחוץ. את החזית שפונה אל הרחוב ביקשו להשאיר סגורה ככל הניתן, אולם בפנים ביקשו ליצור בית מלא אור טבעי, מרחב פתוח שאפשר להביט לאורכו ולרוחבו.

 

שטחו של הבית 480 מ"ר, והוא נבנה על מגרש בגודל דונם ברחוב שקט בהרצליה עבור בני זוג ושלושת ילדיהם המתבגרים. התכנון החל במשרדו של האדריכל פיצו קדם, שם גובשו הקונספט האדריכלי, תוכניות המבנה והחזיתות. בהמשך בחר קדם להעביר את העבודה לאדריכל אחר, והלקוחות, בהמלצתו, בחרו במשרדה של מאיה כדיר להמשך התכנון המפורט ולהוצאת הפרויקט לפועל.

 

מהחזית שפונה לרחוב אי אפשר לנחש מה קורה מאחור: תוכננה בה חניה ש"נבלעת" בתוך הבית ויוצרת מראה נקי, ומשמאלה דלת כניסה לחדר עבודה, שמוגפת בתריסי רפפה שחורים ומופרדת ממפלס הגינה באמצעות מרפסת-במה מבטון. בקומה העליונה שובץ בחזית חלון סרט, ואת הקומה התחתונה מסמנים פסים שנחרצו בטיח עד לגובה של שלושה מטרים.

   

צילום: שי אפשטיין
מאיה כדיר בית הרצליה (צילום: שי אפשטיין)

 

מאחור הבית נראה שונה לגמרי: לא קובייה אטומה כי אם משחק של קוביות בגדלים שונים, שכמו ממוסגרות במסגרת עבה ובולטת, המצלה על חלונות הבית ועל פינת הישיבה החיצונית, שאליה יוצאים מהסלון. 

 

לדלת הכניסה מוביל שביל שעשוי אבני מדרך מבטון, ומסביבו עצים וצמחים. הוא מתחיל מימין לחזית שפונה לרחוב ונכנס לעומק המגרש פנימה.

 

צילום: שי אפשטיין
מאיה כדיר בית הרצליה (צילום: שי אפשטיין)

 

בתוך הבית נמשך הניקיון הצורני שמאפיין את החזיתות. שלוש הקומות חופו בפרקט עץ אלון טבעי, החלונות מוסגרו בפרופיל בלגי שחור, ופריטי הריהוט הם בגוונים טבעיים ובהירים. מכיוון הדלת נמשכת העין אל הפטיו שנבנה במרכז הבית, שתוכנן בצורת האות ח' (ראו תוכניות בסוף הכתבה). הפטיו מקשר בין המטבח והסלון, וצופה אליהם באמצעות קירות זכוכית. הקיר השלישי של הפטיו משותף לחדר העבודה, והוא אטום, מלבד חלונות אופקיים בחלקו התחתון. 

 

צילום: שי אפשטיין
מאיה כדיר בית הרצליה (צילום: שי אפשטיין)

 

בפטיו, שכמו החצר האחורית רוצף בבטון מוחלק, מוקמה פינת אוכל לישיבה בחוץ, הכוללת שולחן מאלומיניום לבן וכיסאות אימס אפורים. מול השולחן נשתל עץ, שכאשר יגדל יצל על השולחן בלי צורך בגגון בנוי.

 

צילום: שי אפשטיין
מאיה כדיר בית הרצליה (צילום: שי אפשטיין)

 

בסלון נבנתה על כל הקיר ספרייה שתוכננה וחולקה לפי פריטים שהיו ברשות בעלת הבית, והיא ביקשה להניח על המדפים. בפינת הישיבה הוצבו זו מול זו שתי ספות מרופדות בבד אפור, וביניהן שלושה שולחנות צד מזכוכית ורשת לבנה וכיסא "TOM" של רון ארד, על רגלי נדנדה מעץ.

  

צילום: שי אפשטיין
מאיה כדיר בית הרצליה (צילום: שי אפשטיין)

 

בין הסלון למטבח הוצבה פינת האוכל: שולחן עץ מלא בצבע שחור, דומה לגוון שבו נצבעה דלת הכניסה הסמוכה, וסביבו כסאות מרופדים בבד אפור. על הקיר נתלו עבודות אמנות שאספו בני הזוג במשך השנים. החלל מואר באמצעות מנורות צמודות-תקרה, שלא מאפילות על האמנות. מאחורי הקיר שעליו תלויות היצירות נבנה מזווה.

 

צילום: שי אפשטיין
מאיה כדיר בית הרצליה (צילום: שי אפשטיין)

 

המטבח כולל חזית ארונות גבוהה, ארונות נמוכים שמעליהם ארון תלוי, אי עם כיור, שולחן ''נומוס'' עם פלטת זכוכית בעיצוב נורמן פוסטר וכסאות אימס צהובים. הארונות נצבעו בגוון מוקה והונח עליהם משטח אבן קיסר בצבע אפור כהה:

 

צילום: שי אפשטיין
מאיה כדיר בית הרצליה (צילום: שי אפשטיין)

 

בשעת הצורך ניתן לסגור את המטבח באמצעות שלוש דלתות נגררות מעץ, ובכך להפריד בינו לבין אזור האירוח:

 

צילום: שי אפשטיין
מאיה כדיר בית הרצליה (צילום: שי אפשטיין)

 

מחדר העבודה שבחזית הבית מנהלת בעלת הבית את עסקיה, ולמבקרים שמגיעים אליו יש כניסה ישירה. על אחד הקירות נבנתה ספרייה גדולה שתיכננה מאיה כדיר. במרכז החלל הוצב שולחן עבודה מעץ חום-אדמדמם, מוקף כסאות שחורים. קיר מנותק מהתקרה מסתיר אזור אחסון וחדר שירותים.

 

צילום: שי אפשטיין
מאיה כדיר בית הרצליה (צילום: שי אפשטיין)

 

ילדים, הורים ואיורים

 

אל קומת חדרי השינה מגיעים באמצעות גרם מדרגות שנמצא משמאל לדלת הכניסה. המדרגות המרחפות נבנו מאבן טבעית אפורה, ונראות כמו תיבות. הן תחומות בשני קירות ומוארות באמצעות סקיי-לייט בגג:

 

צילום: שי אפשטיין
מאיה כדיר בית הרצליה (צילום: שי אפשטיין)

 

הקומה כוללת שלושה חדרי ילדים שפונים לכיוון הרחוב (עם שני חדרי רחצה, באחד מקלחון ובשני אמבטיה), ואגף הורים שפונה אל הגינה האחורית, עם חדר רחצה צמוד וארון קיר גדול לכל אורכו. בין אגפי הילדים וההורים מפרידה פינת משפחה, מוארת באמצעות חלון אופקי גבוה. בכניסה לאזור הילדים תוכננה מעין מבואה, שבה נתלו על הקיר איורים מספרי ילדים.

 

צילום: שי אפשטיין
מאיה כדיר בית הרצליה (צילום: שי אפשטיין)

 

בחדרי הרחצה נשמרו הצבעוניות והחומרים שמאפיינים את שאר חלקי הבית. על הרצפה בשירותי האורחים נוצק בטון, כמו בפטיו ובחצר האחורית. הקיר חופה בשתי פלטות דקות של גרניט, שעליהן הורכב ארון מרחף מעץ.

 

צילום: שי אפשטיין
מאיה כדיר בית הרצליה (צילום: שי אפשטיין)

 

בחדר הרחצה של ההורים נמשך חיפוי הפרקט עד לאזור המקלחון והאסלה, שם הוא הופך לבטון מוחלק. בתוך המקלחון שולב שטיח של מדרכי עץ. הקירות מחופים עד לתקרה באריחים לבנים מרובעים בגודל של 15 על 15 ס"מ, וחלון עליון מספק אור ואוויר:

 

צילום: שי אפשטיין
מאיה כדיר בית הרצליה (צילום: שי אפשטיין)

 

קומת המרתף, ששטחה כמחצית משטחה של קומת הקרקע, מוארת באמצעות חצר אנגלית (חצר חפורה ופתוחה לשמיים) וכוללת ממ"ד, שירותים וחדר פנאי, שבו בולטת הספרייה המשתבללת של רון ארד. 

 

עוד עיצוב ואדריכלות של וילות:

>> בית במצפה בגליל, עם סטודיו לאמנים מתארחים

>> והאחוזה המשפחתית שבנו לעצמן שתי אחיות בפנסיה

 

ספקים

  • מטבח ורהיטים: ''הביטאט''
  • גופי תאורה: ''קרני תכלת''
  • פיקוח וניהול פרויקט: דודי לוי
  • חלונות: ''תובל חלונות בלגיים''
  • נגרות: נגריית קלוד
  • בטון מוחלק: ''אותנטיק''
  • כלים סניטריים: ''אלוני''
  • פרקט: ''מטרופרק''

 

 

הרשמה ניוזלטר

 

אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד