הנוף הוא הנוף הכי גלילי שאפשר: הבית הזה צופה לעמק החולה, הרי הגולן והר החרמון. אבל התכנון והעיצוב שלו רחוקים ממה שקרוי כאן "גלילי" או "כפרי" – הם יוצאי דופן במודרניזם שלהם מבתי המידות האחרים באזור.
כדי ליהנות בצורה אופטימלית מהנוף, החללים בבית פתוחים אליו ככל שאפשר. לסלון, למשל, יש רק קיר אחד פנימי – כל היתר פונים ומשקיפים החוצה, כך שהחלל נדמה אינסופי. מבחוץ טויח הבית בטיח לבן, החלונות ממוסגרים באלומיניום בגוון טבעי. החומה שתומכת את הבית במדרון חופתה באבן מקומית לא מעובדת. עיצוב הפנים של הבית גם הוא מודרני ונקי - ניר השתמש באלמנט חם אחד, פרקט עץ. סטנדרט הבנייה גבוה, הודות לשילוב בין ספקים מהמרכז לבעלי מקצוע מקומיים ממסעדה ומג'דל שאמס.
חזית הבית הפונה לרחוב אטומה יחסית וכוללת פתחים צנועים. הנכנס צועד על פלטות עץ טיק שהונחו בקו מזוגזג. ניר שילב אלמנטים מהמזרח במכוון: "במקום כזה יש משהו זני", הוא מסביר. דלת הכניסה נפתחת למבואה ומולה הפטיו, בריכת השיקוף והנוף הפתוח. תכנון הבית מבוסס על שתי צלעות ארוכות מקבילות, כששני חדרי שינה נמשכים מכל אחת מהן – כמו שתי אותיות L צמודות (את התוכנית המפורטת אפשר לראות בסוף הכתבה).
הסלון ופינת האוכל משקיפים אל הנוף, המטבח ופינת המשפחה פונים לגינה הקדמית. חדרי השינה ממוקמים בצדדים, כשחדר השינה הראשי פונה כולו החוצה לנוף, ומדרכי עץ – מעין גשר על בריכת הדגים – מובילים ממנו אל הדק החיצוני המקביל לסלון.
הדק החיצוני מקביל לסלון, תחום באמצעות עץ תות וקיר זכוכית. בגגון הבנוי נחרצו פסי תאורה. בסלון פריטים מעטים, אך רבי נוכחות: שז-לונג גדול בצבע סגול חציל של COR, מצדו האחד פסנתר כנף שחור ומצדו האחר פינת אוכל שנדמית כמרחפת מעל הבריכה שבפטיו, עם שולחן אוכל וכיסאות לבנים בעיצובה של פטריסיה אורקיולה. את המטבח המודרני ונקי הקווים מחמם בשעת הצורך קמין, מוטיב צפוי בבית גלילי, אך גם הוא מודרני לגמרי בעיצובו, שקוע בקיר ודו כיווני, כך שהוא מחמם גם את הסלון.
לדבריו של ניר, סגנונו של הבית מדגים את חיבתו לאיזונים: "ברור שעל הסקלה אני קשור לעולם המודרני והעכשווי, אבל אני מאמין ששיווי משקל נכון גורם לאנשים להרגיש בנוח. הסגנון שלי הוא מודרניזם חם".
>> לאתר של אדריכל ארנון ניר.
>> לאתר של הצלם עמית גרון.
>> עוד בתיכנונו של ניר: גלריה זימאק בכיכר המדינה.
