בתחרות האדריכלים שערכה עיריית תל אביב ב-1951 לתכנון שטח כיכר המדינה – אף אדריכל לא זכה. את המקומות השני והשלישי חלקו אבא אלחנני, ישראל לוטן, אהרן שלוש ואהרון שביב. לאחר ששלוש עזב את הארץ ושביב נפטר נותרו אלחנני ולוטן היחידים לעבוד על התוכנית, שאותה פיתחו עם האדריכל הברזילאי הנודע אוסקר נימאייר.
בניית 38 הבניינים שמקיפים את הכיכר נמשכה שנים ארוכות. הבניינים – שצורתם כפירמידות הפוכות, בגובה של ארבע קומות מגורים מעל לקומת מסד מסחרית – הפכו לאייקון ישראלי שמככב בפרסומות, בסרטים ובסדרות טלוויזיה, לרוב כסמל לחיים הטובים. פנים הכיכר מעולם לא נבנה. במרוצת השנים היא תוכננה פעמים רבות ובגרסה המעודכנת עתידים לקום במרכזה שלושה מגדלים בתכנון יסקי-מור-סיוון, אך התוכנית עוד רחוקה ממימוש.
כיכר המדינה. מבנים שצורתם כפירמידה הפוכה, שהפכו לאייקון ישראלי (צילום: יריב כץ)
הדירות בפנים גדולות ומרווחות. הבניינים התבלו ולא זכו לתחזוקה נאותה במשך השנים: מרפסות נסגרו, הלבנים שעוטפות את החזיתות נשחקו ומזגנים מפוזרים על החזיתות בצורה אקראית. מעצבת הפנים רבקה סרור,
בת 30, שעלתה מצרפת לפני תשע שנים, רכשה את אחת הדירות עם בעלה, ולאחר שיפוץ כולל עברו אליה עם שני ילדיהם, בת ארבע ובן שנה. כמי שמכירה את האסתטיקה וההקפדה הצרפתיות היא מוצאת עניין בפערים בין החוץ המוזנח לפנים המושקע בדירות הישראליות: "בפריז אם זה Rough (גס) מבחוץ אז זה Rough מבפנים. כאן זה אחרת וזה מפתיע".
הדירה משתרעת על פני כ-100 מטרים רבועים, ולצידה מרפסת נדיבה שגודלה 50 מ"ר. סרור לא תיכננה לבדה את הדירה – האדריכלית מעין סרנה ברייר חילקה מחדש את הפנים ותיכננה את פרטי הנגרות. לאחר שנקבעו החדרים "הלבישה" סרור את הבית, וטעמה יוצא הדופן ניכר בכל פרט.
הדירה, ''לפני''. כמיטב אופנת שנות ה-70 וה-80
בדירה המקורית היו יותר קירות: המטבח היה מופרד מהסלון בקיר, ואל המרפסת הובילו שתי דלתות. הריהוט, הריצוף והחיפויים היו כמיטב אופנת שנות ה-70 וה-80: שטיח מקיר לקיר במסדרון, פינות קטומות במטבח, קרמיקות חומות ואריחי טרצו בסלון.
הסלון והמטבח החליפו מקום (צילום: גדעון לוין)
החלטה תכנונית ראשונית הייתה למקם את המטבח במקום שבו היה הסלון, עם חלון גדול שפונה לכיכר. הסלון עבר פנימה, והקיר שהפריד בינו לבין המרפסת הוחלף בוויטרינה גדולה. בין המטבח לסלון יש הפרדה גמישה ולא שגרתית: שלושה ארונות צרים שנעים על גלגלים במסילה עליונה יוצרים מחיצה כאשר הם מרוכזים יחד, ומשאירים את החלל פתוח כאשר הם מוסטים לצדדים. מצד הסלון הודבק עליהם טפט גרפי בשחור-לבן, ומצד המטבח הם משמשים כארונות נוספים, עם דלתות מרשת קש בשלושה גוני פסטל שונים. "רצינו להרוויח עוד מקום אחסון וגם להסתיר את המטבח כאשר מגיעים אורחים", מסבירה ברייר.
המטבח כאשר המחיצות מוסטות לצדדים (צילום: גדעון לוין)
מצד הסלון טפט (צילום: גדעון לוין)
מצד המטבח ארונות עם דלתות קש (צילום: גדעון לוין)
גם ארונות המטבח אינם שגרתיים, והם עשויים מפח שחור. האי שנבנה במקביל אליהם כוסה במשטח קוריאן, ובהמשך לו שני שולחנות שנבנו משאריות פרקט שנצבע לבן. הם מתניידים על גלגלים, וניתן לסדרם בצורות שונות: מאחר שסרור עובדת מהבית, כאשר הם מקבילים משמש השולחן העצום גם לעבודה. כאשר בני הבית מארחים סועדים רבים, אפשר לסדרם כשולחן ארוך במיוחד.
עמוד תומך בקיר שמול ארונות המטבח הושאר חשוף. הוא מגדיר נישה בקיר, שבה הועמד הפסנתר המשפחתי. שני מדפים לבנים מחברים בין נישת הפסנתר לעמוד ויוצרים פינה ייחודית, שבהמשכה, בקרבת החלון, הוצב רהיט דקורטיבי שבו משולבת מראה, משוק הפשפשים.
שולחן עצום מול פסנתר (צילום: גדעון לוין, 181 מעלות)
מרביתה של רצפת הבית (כולל במטבח) כוסתה בפרקט. רק בסלון אריחים מלבניים דמויי בטון, בגודל של 60 על 120 סנטימטרים. הריצוף ממשיך למרפסת, כך שנוצרת אשליה שהיא חלק מהבית. הוויטרינה שהחליפה את הקיר בין המרפסת לסלון יוצרת תחושה של מרחב גדול יותר, מסבירה ברייר. במרפסת יש ספה ארוכה שעיצבה סרור וביצע מפעל בראשון לציון, נשענת אל קיר שחופה באריחים גדולים ומאוירים כבמשיכות מכחול, של המותג "אורה איטליאנה". בסלון ארון מדיה שסגור ברשת קש ועוצב בדומה למחיצה במטבח, ועליו בולט צילום מוגדל של פניה של בתה של סרור. במרכז שולחן משוק הפשפשים והספה הישנה של בני הזוג עברה שדרוג בעזרת קטיפה שרכשה סרור ב"רנבי".
חדר הילדה. את הפרח אספה סרור בחתונה של חברה (צילום: גדעון לוין)
אל חדרי השינה מוביל מסדרון שלאורכו ארונות ושטחי אחסון נוספים. חדרי הילדים משלבים טקסטורות וחומרים מעולמות שונים. פרח פלסטיק גדול שסרור אספה בחתונה של חברה, לצד רהיטי עץ סקנדינביים נקיים וטפט דרמטי. בחדרה של הילדה עומד "ארון אמסטרדם" שחור של המותג ההולנדי "Kast van een Huis", שקרוי כך משום שהוא מעוצב ברוח מבני העיר. בחדר הרחצה של הילדים עומד תאומו האדום.
חדרו של התינוק (צילום: גדעון לוין)
גם בחדר ההורים שילוב של סגנונות: בגבה של מיטה פשוטה נתלה שטיח צהוב של ''איקאה'', מצדה האחד קונסולה ממתכת תכולה ובצד השני עגלת תה שמשמשת כשידת צד – שתיהן מחנות וינטג'. הפריטים ממוסגרים היטב בעזרת חלון פינתי גדול שפונה אל המרפסת, וארון עץ יפהפה עם ידיות עגולות גדולות.
חדר ההורים. לכל הארונות בחדרי השינה ידיות דומות (צילום: גדעון לוין)
חדר הרחצה של ההורים מינימליסטי: כולו לבן - תקרה, קירות ורצפה - עם ברזים ומדף שחור.
חדר הרחצה של ההורים, בלבן ומעט שחור (צילום: גדעון לוין)
כך הוא נראה מהמרפסת שצמודה ליחידת ההורים (צילום: גדעון לוין)
סרור לא למדה עיצוב פנים
מעולם (בצרפת למדה מדעי המדינה). לתחום הגיעה כמעט במקרה, אחרי שהדירה השכורה שעיצבה לה ולבן זוגה בתחילת דרכם מצאה חן בעיני אורחים, ומאז היא עובדת ללא הפסקה. היא לא מחבבת טרנדים שחוקים כמו ארונות בגימור "שלייף לק" או כיסאות אימס, ואומרת שהדירות שהיא מעצבת אינן דומות לעולם. "הלקוחות שלי יודעים שאני אף פעם לא עושה אותו דבר", היא מעידה על עבודתה בעברית משולבת באנגלית ובצרפתית. "I like many styles, ואני יכולה לעשות הכל: בארוק, מודרני, לערבב פרחים עם מרובעים. שיהיה מעניין".
>> הנה דירת גג מסחררת שעיצבה סרור, בלי קיר אחד לבן
- קבלן: אמיר כהן
- נגרות: אבי משהיוף
- טפט על המחיצה: "רנבי"
- מנורת הקיר ליד הפסנתר: "flos"
- מנורת תקרה במטבח: "קמחי"
- כסאות במטבח: כסאות צרצר בעיצוב Andries Van Onck
- וילונות: איילת גיא
- פרקט: "הרקולס"
- משטחי קוריאן: nyga
- שולחן אוכל במרפסת: אריק בן שמחון
- אריחים ססגוניים במרפסת, פס אחסון שחור ואינטרפוץ במקלחת הורים: "מודי"
- ספריית מתכת שחורה בחדר הילדה: "סטודיו Fe"
- טפט בחדר הילדה: "NLXL"
- מנורה בחדר ילדים: "lenirose"
- מיטת תינוק: "leander"
- סלסלות אדומות בחדר התינוק ושטיח צהוב בחדר ההורים: "איקאה"
- כיסא בחדר ההורים, שולחן קפה בסלון ורהיט מראה במטבח: שוק הפשפשים
