מאת: מלי זיידמן

זה קרה לפני שנה וחצי. מייקל לואיס טס לגרמניה לעוד עבודת דוגמנות. בדרך לשדה התעופה הוא עצר לאכול בדוכן הג'אנק פוד האהוב עליו, "סודוך", והעמיס בגט עם נקניקים ורטבים. בתיק הייתה לו גם שקית במבה גדולה, שיהיה מה לנשנש במטוס.

אבל אז, רגע לפני הטיסה, עצר לואיס בסניף סטימצקי בנתב"ג. מכל הספרים בחנות הוא בחר דווקא ב"הסוד הקדמוני" של דעאל שלֵו, שנפתח במילים "הספר הזה עשוי להציל את חייכם" ומפרט את עקרונות דיאטת האדם הקדמון (פליאו). הרכישה המקרית הזאת, אומר לואיס, שינתה את חייו.

"ראיתי ספר עם עטיפה שמצויר עליה האדם הקדמון, ומכיוון שאני מתחבר לזה, כי אני כמו קוף שחייב לזוז כל הזמן, ואני גם נורא אוהב לאכול בשר - קניתי אותו מיד", הוא נזכר. "התחלתי לקרוא בשדה, המשכתי במטוס ולא עזבתי אותו עד שסיימתי. היום, כבר שנה וחצי שאני לא נוגע בלחם. לפני זה אכלתי הכל בסנדוויצ'ים וגם המון חטיפים ושוקולדים".

בלי לספור קלוריות

דיאטת הפליאו, שהיא אולי הטרנדית בעולם כרגע, מבוססת על העיקרון של חזרה לתזונה הבסיסית של האדם הקדמון, שכוללת מזון טרי ולא מעובד. היא מבוססת על שפע של בשר, עוף, דגים, ביצים, ירקות, פירות ואגוזים. ההמלצה היא להימנע מדגנים כמעט לחלוטין, אבל כן לצרוך חלקי פנים שומניים מן החי, חמאה ושמנת מתוקה.

"היום אני מאוד מאמין ב־You are what you eat ובתזונה טבעית", מכריז לואיס. "אוכל מתועש הוא אם כל המחלות. כל דבר שהוא מעובד לא טוב לנו, כולל לחם שיש בו המון סוכר וגם חומרים משמרים. לצערי הרב, הורים ממכרים את הילדים שלהם לתזונה לא נכונה, ואחר כך מתפלאים שיש להם הפרעות קשב. אנשים בישראל ממהרים ואוכלים המון אוכל מעובד בגלל זה. בגרמניה ובאיטליה, שבהן אני עובד ומתגורר חלק מהזמן, כולם בבית בחמש אחר הצהריים, מכינים ארוחה ואוכלים ברוגע. כאן אין את איכות החיים הזאת".

מה השתנה בחיים שלך מאז שאימצת את התזונה הפליאוליתית?
"התחלתי לבשל לעצמי, כי במסעדה אני לא יודע מה שמים לי בצלחת. כבר בבוקר אני מתחיל עם בשר: סטייק או צלעות כבש עם ירקות. יש לי במקפיא מלא בשר ודגים, ויש לי קצב שאני נוסע אליו לרמת גן פעם בחודש וקונה את כל מה שאני צריך. אני נורא אוהב מתוק, ולמדתי ביוטיוב להכין קינוחים טובים, חטיפי אנרגיה וחלבון. אני לא צורך סוכר או סוכרזית, לא שותה מוגז. אני מאושר מהתזונה שלי".

זה השפיע על המשקל שלך?
"אני אוכל כמה שאני רוצה בלי לספור קלוריות, פי שניים יותר ממה שאכלתי פעם, ובכל זאת ירדתי הרבה במשקל מאז שהתחלתי את הדיאטה. אני אומר לכולם: 'תנסו את זה חודש, בלי לספור קלוריות, ותראו שתרדו'. במקום זה כולם לא אוכלים פחמימות, אבל מי שלא אוכל פחמימות, זה פוגע לו בתאי המוח".

אולי בגלל זה אומרים מה שאומרים על דוגמניות?
"נכון. אם דוגמנית תאכל כמוני, היא תהיה שמחה ומאושרת".

חיים בסיכון גבוה

את לואיס, 27, אתם מכירים בתור דוגמן שהקוביות שלו בבטן כבר הפכו מזמן לסמל מסחרי. אבל אם אתם חושבים שדוגמנות היא העניין המרכזי שלו בחיים, תתעוררו. מלבד ההתמסרות לתזונה נכונה שכבשה אותו בסערה, התשוקה הגדולה של לואיס, זו שמלווה אותו עוד מגיל שלוש, היא ספורט וכושר.

שימו לב כיצד שגרת הכושר של לואיס מתנהלת: הוא שוחה בים פעמיים בשבוע ("אני מתחיל בחוף גורדון ויוצא ביפו"), רץ פעמיים בשבוע בין חמישה לעשרה קילומטרים, משחק כדורסל פעמיים בשבוע ("עם שחקנים מקצועיים לשעבר שהיום עושים את זה בשביל הכיף"), מתרגל פארקור ואקרובטיקה כמה פעמים בשבוע ("אני אוהב לקפוץ גבוה, חזק ורחוק") וגם מרים משקולות במכון פעמיים בשבוע, כשכל אימון כזה נמשך שעתיים.

בנוסף, כלי התחבורה היחיד של לואיס הוא אופני מאונטן בייק, שיש להם אפשרות חשמלית, אך הוא כמעט לא משתמש בה לדבריו. עם האופניים הוא מגיע מבית אמו ברמת החי"ל בתל אביב לכל מקום, גם לפיזיותרפיסט שלו ביהוד ולרופא ברעננה. "אם אני לא אזוז, אני אמות", הוא מסכם בפשטות. "זה הדיפולט שלי. כולנו חיים כל כך בלחץ ובהיסטריה, ואני מוצא את השקט הנפשי שלי בזה".

בימים אלה לואיס לוקח את האהבה לכושר צעד אחד קדימה. את מרב זמנו הוא משקיע במה שהוא מכנה "פרויקט חייו" - קומפלקס אימונים גדול בשם Playground באזור השרון שירכז את כל תחומי הכושר שהוא אוהב. "זה יהיה קומפלקס לכל המשפחה שיכלול את כל עולם התנועה. יהיו שם אקרובטיקה, פארקור, קרוס פיט, אמנויות לחימה בהדרכתו של המתאגרף מרחב מוהר, Calisthenics, שזה אימוני רחוב על מתח ומקבילים, TRX וריקוד על עמוד. כרגע אני מחפש לוקיישן עם השותפים שלי. אני רוצה מקום בלי מכונות ומשקולות אלא מקום של אנשים זזים, שבו אתה מתמודד עם עצמך, עם הגוף והקואורדינציה שלך. אני משקיע הרבה מאוד כסף, כי אני מאמין בחשיבות של מקום כזה".

לואיס מכריז שהוא מכור לספורט ולא יכול לחיות בלעדיו. עם זאת, שגרת הכושר האינטנסיבית שלו מסכנת את חייו. בגיל חמש התגלתה אצלו התסמונת הלבבית וולף פרקינסון ווייט. בגיל 17 הוא כבר עבר התקף לב, ואחריו צנתור.

"בעיקרון הלב שלי לא ממש יודע להסדיר את עצמו, והוא יכול להגיע לקצב לא נורמלי של פעימות, שעלולות להסתיים בהתקף לב או בדום לב", הוא מסביר. "תמיד אמרו לי שזה לא בריא לי לעשות הרבה ספורט, אבל זו לא נראתה לי אף פעם אופציה הגיונית. אני ספורטאי כל חיי. הסיכון שלי גבוה, כן. אני עלול להגזים והגוף יעשה ריסטרט. הצנתור בגיל 17 היה ניסיון להציל את המצב, אבל זה לא נפתר. היום אני יודע כשהגוף נותן את אותותיו. אני מרגיש שמשהו לא עובד נכון, ואז אני פשוט עוצר והולך ונושם לאט ומאט את הקצב".

אתה לא חושש?
"אני לא אפסיק לעשות ספורט כל חיי. אם אני לא זז, אני לא חי. הפחד הכי גדול שלי הוא שאני לא אוכל לעשות את מה שאני הכי אוהב. אני מעדיף למות באמצע ספורט או באמצע סקס, ולא על הספה רואה טלוויזיה".

???? (צילום: אוהד רומנו)

"התחלתי לבשל לעצמי, כי במסעדה אני לא יודע מה שמים לי בצלחת". לואיס (צילום: אוהד רומנו)

קראו לי משתמט

הוא נולד וגדל בתל אביב, וכל חייו התאמן במסגרות כאלה ואחרות. "מגיל שלוש ועד 18 שחיתי בין שלוש לחמש שעות ביום, שש פעמים בשבוע. חשבתי שזו תהיה הקריירה שלי, אבל בסוף פרשתי משעמום. את יודעת כמה זה משעמם להיות כל יום חמש שעות עם הראש בתוך המים? חוץ מזה שיחקתי כדורגל עד גיל 15, ואז עברתי לכדורסל מקצועי. הייתי תלמיד נוראי שלא יכול לשבת בכיתה. עברתי חמישה תיכונים. המערכת הלימודית לא יכלה לאכול אותי. בארץ אין תיכונים שמעודדים ספורטאים כמו בארצות הברית. אין השקעה בספורט, ובגלל זה אנחנו ספורטאים לא טובים".

בגיל 17 החל לדגמן ופתח בלוג ב"וואלה" שהפך אותו למוכר במהירות שיא. הוא כיכב בטלנובלה המצליחה "האלופה", קיבל את קמפיין "פוקס" היוקרתי לצד אסתי גינזבורג, קיבל חוזה טאלנט ב"יס", ובגיל 22 כבר השתתף ב"רוקדים עם כוכבים" ככוכב מוכר וקטף את המקום הראשון עם שותפתו אנה ארונוב. הדרך הייתה סלולה לו, אבל אז משהו השתבש.

"אחרי הזכייה קראו לי משתמט, והרגו אותי. הגעתי לצו ראשון אחרי שחלמתי שנתיים על קרבי, ונתנו לי פרופיל 21 בגלל המחלה. זה לא שינה להם כלום. עשו עלי עליהום מטורף ופגעו לי בהכנסה ובקריירה. ביטלו לי קמפיין למועצת החלב, הנחיה בערוץ הילדים, קמפיין אופנה. ניסו להעביר מסר חברתי על גבי, ולא משנה מה הסיבה. ריססו לי את הבית בספריי, איחלו לאמא שלי למות מסרטן, באמת ירדו לחיי. היום תראי בפריים טיים מלא אנשים שלא עשו צבא - ולא מסיבות בריאותיות כמוני - ולא אומרים להם כלום. אף אחד לא הושיט לי יד, והספורט שימש לי מפלט. השנאה אלי הייתה עצומה".

הוא עוד הספיק להשתתף בעונת ה־VIP של "הישרדות", אבל כבר במשימה הראשונה התמוטט ופונה לבית החולים. "אני לא זוכר יותר מדי, רק שהגזמתי בטירוף, סחבתי את כולם על עגלה, ואז התעוררתי בחדר בבית חולים בתאילנד עם אינפוזיות". אבל ההתמוטטות בפריים טיים, שהמחישה לצופים את הבעיה שממנה סובל לואיס, לא עזרה לדעתו לתדמית שלו. "אמרו שפברקתי את זה רק כדי שלא יקראו לי משתמט. לא עזבו אותי".

לא סלחתי ולא מחלתי

בצר לו ארז לואיס מזוודות ונסע לגור בארצות הברית. ארבע שנים התגורר בהארלם, ניו יורק. הוא דגמן, אבל גם עבד כמדריך קרב מגע ומאמן אישי בחדר כושר. שם הוא גילה את נפלאות הפארקור, ענף ספורט אתגרי אורבני שמוצאו בצרפת ועיקרו הגעה מנקודה אחת לשנייה על ידי קפיצות, סלטות וניתורים מעבר לחומות, גדרות ומכוניות. "גיליתי איזה אולם בצ'לסי פירס עם מלא אנשים קופצים בסגנון ג'קי צ'אן ו'מחוז 13', והתאהבתי", הוא מסביר.

לואיס, לדבריו, בנה חיים חדשים בארצות הברית: "לא הייתה לי ברירה", הוא אומר. החיים האלה כללו בת זוג אמריקאית שעמה ניהל מערכת יחסים במשך שנתיים וחצי, וגם ג'וב שפחות קשור לספורט: "הייתי גם מנעולן בשלב מסוים. פתחתי את רוב הדלתות בבעיטה. אבל אחרי ארבע שנים נגמרה לי ויזת העבודה, אז עברתי לאיטליה".

באיטליה עבד לואיס בדוגמנות ובאימון במשך שנה, וגם השתתף ב'מירוץ למיליון’ האיטלקי. "ציוותו אותי לנהג מירוצי ראלי איטלקי והיה נורא כיף. אחרי שזה הסתיים, החלטתי לחזור לארץ".

הספקת לסלוח?
"לא סלחתי ולא מחלתי, אבל קיבלתי את העובדה שזה מה שהיה".

עכשיו הוא על הקו. פעם בשבועיים טס לגרמניה ולאיטליה, שם מרוכזות רוב עבודותיו. בשנה וחצי האחרונות ניהל זוגיות מתוקשרת עם הדוגמנית ניבר מדר בת ה־19, שגם היוותה חלק מהסיבה לחזרתו לארץ. לאחרונה השניים נפרדו, וכעת לואיס שוב רווק. "להיות רווק זה שונה ומשונה", הוא מהרהר. "יש פרק זמן שבמהלכו מתרגלים למצב החדש, ואני עדיין לא שם. ההחלטה להיפרד הייתה החלטה בוגרת, כי לשנינו מאוד חשובה הקריירה בתקופה הזאת והחלטנו לתת ספייס אחד לשני. אנחנו עדיין מדברים ונפגשים".

בשנים האחרונות הסתובבת בין ישראל, ארצות הברית, גרמניה ואיטליה. ממש חיי נדודים.
"בגלל הספורט אני אדם שיכול להסתובב בעולם עם תיק קטן שבו זוג תחתונים ולהסתדר בכל מקום. אני דובר חמש שפות, אבל השפה הראשונה שלי היא ספורט, ואיתה אני יכול לגור בכל מקום".

  • צילום: אוהד רומנו. סגנון: גיא סילברמן