ביום חמישי שעבר חגגו אלף מוזמנים, ביניהם הנסיך ברנרד, את השקתה של The Duchess, המסעדה החדשה של מלון W באמסטרדם. המלון, שעתיד להיפתח באוקטובר, תופס שני בניינים היסטוריים וכולל 64 חדרים וסוויטות בבניין אחד ועוד 174 חדרים וסוויטות בשני. על עיצובו הופקד המשרד הישראלי ברנוביץ-קרוננברג, שעבד בצמוד למשרד המקומי winhov, האחראי לתוספות הבנייה ולשימור הבניינים. אירנה קרוננברג ואלון ברנוביץ (שמכונים בהולנד BK) מעצבים את המלון, כולל ספא, מתחם קניות ושתי מסעדות. זהו לא הפרויקט הראשון שלהם באמסטרדם: הם כבר עיצבו את מלון סר אלברט בעיר, ואת המסעדות izakaya,momo ו-the butcher.
לפרויקט יש עוד שותפים ישראלים: השף חיים כהן אחראי על התפריט, נורית קוניאק על המיתוג, מעצב התאורה הוא רן טרוים ואת קיר האוריגמי הנוצץ שמאחורי הבר יצר אילן גריבי. אמנם התפריט הוא ברוח ים-תיכונית, אך העיצוב אירופי ומונומנטלי, בהשראת הבניין – מבנה לשימור מחמיר, שנבנה בשנת 1908 עבור בנק KAS ומתאפיין במראה מוסדי שכולל חזית אבן טבעית, תקרות גבוהות, חלונות זכוכית ואלמנטים מקוריים בסגנון האר-נובו.
המסעדה נמצאת באולם המרכזי של הבניין, בקומת הכניסה. היא משתרעת על פני 500 מ"ר, מתנשאת לגובה של 12 מטרים וכוללת 120 מקומות ישיבה. צוות העיצוב עבד תחת תנאי שימור מחמירים והשאיר בחלל אלמנטים מקוריים – תקרת זכוכית צבעונית, רצפה מאריחים שיוצרו בעבודת יד וכוסו במהלך עבודות השיפוץ בלוחות צמנט, פסל שהודגש באמצעות גוף תאורה ספירלי, פנסי זכוכית מקוריים על הקירות ואורלוגין עתיק.
דלפקי האבן השחורים ששימשו את הכספרים הוצבו לאורך הקירות, גב לספות מרופדות בקטיפה ירוקה. מולן הוצבו שולחנות עם פלטות שיש ירוק ורגלי עץ מפוסלות וכסאות עור. שיש שחור מופיע גם בשולחנות עגולים במרכז המסעדה, שסביבם כיסאות עגולים מעץ ועור. גם ספסל ההמתנה הדו-צדדי המקורי של הבנק הוסב למקומות ישיבה לאחר שהונחו עליו מזרונים מרופדים בקטיפה.
המטבח סגור בקוביית זכוכית, שקוף לסועדים. אירועים מיוחדים אפשר להזמין בתוך המטבח עצמו, על שולחן שף שמוגבל לעשרה סועדים. הקיר האחורי של הבר חופה בעבודת אוריגמי שהוזמנה במיוחד: 15 מטרים רבועים של פלדת אל חלד דקה, שקופלו ידנית בידי אילן גריבי. אחר כך ניקב עליהם דיוקן עצום של ''הדוכסית'' - דמות שהומצאה במהלך העבודות. "ברנוביץ-קרוננברג החזירו את נושא העבודות המוזמנות לחלל ייעודי", אומר גל גאון, מבעלי גלריה ''טאלנטס'', שבאמצעותה הוזמנה העבודה. "החלל והעבודה נבנו ביחד, כמו שהיה מקובל ברנסאנס. זה כבר לא קורה היום, תמיד מלבישים על החלל עבודות מוכנות".
פתחים בקיר הוסתרו בווילונות אטומים שעליהם נתלו מסכי led ממוסגרים במסגרות עתיקות, ובהם מוקרנים עבודות וידאו ארט של אמנים הולנדיים עכשוויים. "מדי כמה חודשים יוחלפו העבודות המוקרנות. אמנים הולנדים התלהבו מהקונספט וכבר פנו לאוצר של המלון בנושא", מספרת קרוננברג.
איך יצא שאתם מתכננים הרבה באמסטרדם?
"לפני תשע שנים קיבלנו את ההזדמנות הראשונה לעבודה בהולנד, הוזמנו לעצב את המומו. גילינו שההולנדים בעלי חוש הומור, מפותחים בשפה העיצובית שלהם ויחד עם זאת 'אנטי וואו' - הם אוהבים עיצוב בגובה עיניים. המומו הפך להצלחה מסחררת ומאז אנחנו עובדים שם".
הארת החלל הייתה אתגר מיוחד בשל גובהו ובשל האלמנטים הרבים שנמצאים בו. שלושה גופי תאורה ספירליים שנתלו בגובה של שישה מטרים מורכבים כל אחד משלוש טבעות, ומייצרים מעין תקרה נוספת. "הם מייצרים אינטימיות בחלל הגבוה, בלי להסתיר את הסקיי לייט שבתקרה", מסביר רן טרוים, שתיכנן את התאורה. את השולחנות מאירים פסי צבירה עם ספוטים, שמאפשרים גמישות.
