שמעון סולומון עלה לישראל מאתיופיה בגיל עשר לאחר שהלך ברגל 700 ק"מ מאתיופיה למדבריות סודן, ומשם הוטס לארץ. בבית בבאר שבע שבו נקלטה משפחתו לא היו אמצעים כלכליים שאיפשרו לו ולששת אחיו לרכוש השכלה רחבה, ובגיל 12 הוא נשלח לפנימיית תלפיות בחדרה. בגיל 15 עבר לכפר הנוער ימין אורד שליד עין הוד.

הילד שהגיע לישראל ללא שפה, ללא אמצעים כלכליים ועם מנטליות שונה בכל מובן אפשרי מזו של הצבר, הצליח להשתלב בחברה הישראלית. הוא שירת כקצין בצנחנים, סיים תואר ראשון בעבודה סוציאלית, כיהן כחבר כנסת מטעם יש עתיד, וכעת חוזר לעיסוקו כאיש חינוך. לפני שבע שנים היה ממקימי כפר עבור ילדים יתומים ששרדו את רצח העם ברואנדה. סולומון (46), תושב אשדוד, נשוי ואב לשלושה, פיתח שם מודל חינוכי ייחודי, שזכה להצלחה גדולה ביבשת אפריקה כולה. בימים אלה הוא מבקש לסגור מעגל ולהנחיל את המודל גם בישראל, בכפר הנוער סילבר הסמוך לאשקלון, שאותו החל לנהל לאחרונה.

רצח העם ברואנדה התרחש ב-1994. בני שבט הוטו, שהיו בשלטון באותם ימים, טבחו בבני שבט טוטסי ורצחו יותר מ-800 אלף איש בתוך שלושה חודשים. גם במקרה זה, כמו שאירע במהלך שואת העם היהודי באירופה בשנות ה-40 של המאה הקודמת, העולם עמד מנגד, שתק. מי שסירבה לשתוק הייתה אן היימן, עורכת דין יהודייה דרום-אפריקאית, שהחליטה להקדיש את חייה לפעילות הומניטרית למען הנפגעים ברואנדה. "כיהודים, אין אנו יכולים לשבת בחיבוק ידיים כשמתחוללת שואה לנגד עינינו", אמרה. היימן עודדה קהילות יהודיות בארצות הברית לסייע בשיקומם של ניצולי האסון, ולפני תשע שנים פנתה לד"ר חיים פרי, מנהל ימין אורד, וביקשה לנצל את הידע הקיים בישראל בשיקום ניצולי שואה לצורך שיקום הניצולים של שואת רואנדה. לפני כשנה וחצי נהרגה בתאונת רכיבה.

"ד"ר פרי פנה אליי", מספר סלומון, "וביקש ממני להירתם למשימה ולעזור בהקמת כפר נוער ברואנדה. ראיתי בכך זכות גדולה. שמחתי שיש לי יכולת לתרום משהו לעולם. גם ראיתי בעשייה הזו פעילות למען שמה הטוב של מדינת ישראל בעולם. זה נכון במיוחד בימים שבהם ישראל מוזכרת כל הזמן בחו"ל בהקשרים שליליים. יחסי החוץ שלה נמצאים בשפל, וכל עשייה ישראלית חיובית מעבר לים תורמת למדינה".

לדעתו, יש קשר ישיר בין העשייה החינוכית בכפר היתומים לבין העובדה שרואנדה לא תמכה בבקשת הפלסטינים לקבל הכרה רשמית כמדינה מן המניין באו"ם בשנה שעברה. "ההימנעות של רואנדה וניגריה באותה הצבעה סייעה לסיכול מהלך שהיה גורם נזק אדיר למדינה", הוא אומר.

כתבה על רצח העם ברואנדה

המקום שבו יבשו הדמעות

כפר הנוער ברואנדה הוקם ב-2007 במימון קהילות יהודיות אמריקאיות ובניהול אנשי חינוך מישראל. מאז טופלו בו מאות יתומים. "החלטנו שאנחנו מקבלים את הילדים עם המקרים הקשים ביותר", אומר סלומון. "אלה ילדים פצועים, פיזית ונפשית, שאין להם אף אחד בעולם ואין להם שום סיכוי לעתיד כלשהו אם לא ישוקמו בכפר". השם שניתן למוסד הוא "אגהוזו-שלום". משמעות המילה "אגהוזו" - המקום שבו יבשו הדמעות.

המודל החינוכי שפתח סולומון בכפר נקרא D.N.A (ראשי תיבות באנגלית של המילים דיאלוג, משא ומתן, הסכמה). "אין בו ענישה", מסביר סולומון, "והנחת היסוד אומרת אומרת שבאמצעות דיאלוג והסבר, לקיחת אחריות על המעשים והנעה לפעולה, ניתן לקחת כל דבר שלילי, כל משבר, ולהפוך אותו לקרש קפיצה. במקום לשקוע בתוך הקושי וליפול, אתה יכול לצאת ממנו מחוזק".

"המטופלים בכפר ברואנדה הם בני נוער שאף אחד לא נתן להם סיכוי, שחוו טראומות קשות. אני הגעתי בגיל עשר מאפריקה לחברה מערבית, אני זוכר את הקשיים הרבים, כך שאני יכול להבין את המקום שבו הם נמצאים"

פיתוח המודל ערך כשנה, שבמהלכה עסק סולומון בעיקר בצפייה מהצד במטרה ללמוד את התרבות ואת המנטליות המקומיות. "היה לי חיבור חזק עם הילדים", הוא אומר. "ראשית, כולנו בני אדם. שנית, כולנו אפריקאים. אבל החיבור נוצר בעיקר בזכות השאיפה המשותפת לקחת אחריות על החיים שלנו ולשנות את גורלנו. המטופלים בכפר הם בני נוער שאף אחד לא נתן להם סיכוי לעתיד, שחוו טראומות קשות. אני הגעתי בגיל עשר מאפריקה לחברה מערבית ואני זוכר את הקשיים הרבים שהיו כרוכים בכך. גם אני וגם הם רצינו לשנות את גורלנו. ברואנדה רואים בישראל מקור השראה למדינה שלקחה את גורלה בידיה והפכה ממדינה שורדת למדינה משגשגת. לילדים האלה יש יכולות בלתי רגילות, ואני אומר להם: 'אם אני הצלחתי לשנות את גורלי, גם אתם מסוגלים'.

"לראות היום את בני המחזור הראשון של בוגרי הכפר משתלבים בלימודים באוניברסיטאות, בין היתר בקנדה וארצות הברית, לראות אותם משתלבים במקומות עבודה ותורמים לחברה ולקהילה – כל זה ממלא אותי גאווה ונחת. כל אחד מהם הוא מנהיג שלוקח אחריות במקום בו הוא נמצא. לא במקרה, כשנשיא רואנדה פול קאגמה ביקר בכפר, הוא אמר: 'מכאן ייצאו המנהיגים הבאים של רואנדה'".

בהשראת יאנוש קורצ'אק

סולמון אומר שהמודל החינוכי שלפיו פועל כפר הנוער מתבסס על תיאוריות חינוכיות של דמויות מיתולוגיות כמו מרטין בובר, ז'אן ז'אק רוסו ויאנוש קורצ'אק, שהותאמו לצרכים הייחודיים של החניכים ושל המסגרת. "המודל הוא ארוך טווח", הוא מפרט. "החלק הראשון שלו מטפל בתיקון הלב. הרעיון אומר שלפני שאנחנו מנסים להפוך את הצעירים המטופלים למנהיגים התורמים לחברה, אנחנו צריכים קודם כל לשחרר אותם מהטראומות הנפשיות שהם חוו בילדותם. מדובר בילדים שראו את בני משפחתם נרצחים ונשרפים לנגד עיניהם, וחלקם שרדו ונשארו בחיים רק משום שהתחזו למתים. כל מאות החניכים בכפר נושאים עימם צלקות פיזיות ונפשיות קשות. חלקו השני של המודל נקרא תיקון עולם, ובמסגרתו החניכים מרגישים על בשרם את ההעצמה האישית הנוצרת כתוצאה מנתינה, התנדבות ועזרה לאחר".

"לראות היום אתבוגרי הכפרלומדיםבאוניברסיטה, משתלבים במקומות עבודה ותורמים לחברה ולקהילה – כל זה ממלא אותי גאווה ונחת. כל אחד מהם הוא מנהיג שלוקח אחריות במקום בו הוא נמצא"

החניכים יוצאים באופן קבוע מהכפר ליישובים באזור ועוזרים לאנשים חלשים בקהילה: מסייעים בשיפוץ בתים, עוזרים בלימודים לילדים יתומים או מתנדבים בבתי חולים. "כך הם לומדים הלכה למעשה מהי אחריות", אומר סולומון, "אחריות לכפר שלהם ואחריות חברתית לקהילה, לחברה ולמדינה שבה הם חיים".

הוא עצמו ניסה לתרום למדינה שבה הוא חי כחבר כנסת. לפני שלוש שנים הצטרף למפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד, שובץ במקום ה-12 ומצא את עצמו בין 120 הנבחרים. לדבריו, הוא החליט להיכנס לפוליטיקה בעקבות גילויי גזענות שעלו בקריית מלאכי ב-2011, כשבעלי דירות בעיר הודיעו שלא ישכירו נכסים ליוצאי אתיופיה. "החלטתי שאני חייב להיכנס ולהילחם בגזענות המשתוללת בארץ", אומר סולומון. "פניתי ליאיר לפיד, והייתה לי הזכות להיות בין מקימי המפלגה שלו. בכנסת קידמתי חוקים בנושא מלחמה בגזענות ובנושאים נוספים, אך לצערי, פיזור הכנסת אחרי פחות מחצי קדנציה קטע את התהליכים".

נאום הבכורה של סולומון בכנסת. מקשיב ומחייך באולם: יאיר לפיד

במהלך הכהונה בכנסת היה סולומון חבר בועדת הכספים, הוביל את המאבק בעדכון השכר האוטומטי, שממנו נהנים הח"כים והשרים, עמד בראש השדולה לקידום העובדים הסוציאליים בישראל והקים את השדולה לחיזוק יחסי ישראל עם מדינות אפריקה. בשבועות הקרובים אמור להיכנס לתוקף חוק שהוא יזם, המרחיב את השימוש בפיקדון הצבאי לחיילים משוחררים גם לטובת לימודי נהיגה. "רישיון נהיגה כיום הוא צורך בסיסי", הוא אומר. "מקומות עבודה רבים דורשים מהעובדים רישיון נהיגה כתנאי סף. מימון הוצאת הרישיון בעזרת הפיקדון הצבאי יפתח אפשרויות תעסוקה לצעירים ויתרום לצמצום הפערים החברתיים. כאחד שלא היה לו גב כלכלי בצעירותו, בלשון המעטה, אני יודע כמה זה משמעותי".

ילדותו של סולומון עדיין מלווה אותו בכל רגע. לדבריו, העוני שחווה על בשרו כילד והשינוי שעשה בבגרותו גרמו לו להיות רגיש לסביבתו, מה שהוביל אותו לטיפול בילדי הכפר ברואנדה. סולומון מספר של"אגהוזו-שלום" מגיעים היום אנשי מקצוע מכפרי נוער מכל רחבי אפריקה על מנת ללמוד ולנסות לשחזר את ההצלחה במקומות נוספים, והם לא מפסיקים להתפעל מהעשייה הישראלית למען היתומים ברואנדה.

____________________________________________________

עוד באנשים: