בשבוע שעבר נחנך קניון חדש בשכונת כפר סבא הירוקה, שמצטרף לקניונים נוספים כמו קניון G בפאתי העיר וקניון ערים במרכז העיר. אליהם יצטרף ובעוד מספר חודשים גם מתחם "אושילנד". שגשוגם של מרכזי הקניות הממוזגים, הוביל לדעיכת הציר המסחרי הוותיק – רחוב ויצמן - שתכנן האדריכל המיתולוגי של העיר יוסף קולודני. למרות ואולי בגלל הנסיגה בכוחו של הרחוב החשוב יזמה העירייה בשיתוף עמותת האדריכלים תחרות אדריכלים פתוחה לתכנון המרחב הציבורי של הרחוב.

לתחרות הוגשו 25 הצעות. בפרס הראשון זכו במשותף ההצעה של האדריכלים רוני פרידמן ושהם שמחי יחד עם ההצעה של אדריכליות הנוף רקפת סיני, אסנת קסלסי קוצר והאדריכלית שהם קסלסי לוי. בפרס השני זכו אדריכלית הנוף עינת שילר, אדריכל גיא בלטר (סטודיו ארקו) והמהנדס מיכאל קוגן. בציון לשבח זכה האדריכל יהודה אור נעימי. צוות השופטים היה רחב במיוחד. נציגי עמותת האדריכלים: האדריכלים שי וינשטין, רועי סקר, ד"ר אסנת רוזן ואדריכלית הנוף, זיוה קולודני. נציגי עיריית כפר סבא: ראש העיר, יהודה בן חמו, אדריכלית העיר, ענת צ'רבינסקי, סגנית אדריכלית העיר, ציפי סלמה, מנכ"לית העירייה, אושרת גני גונן, סמנכ"ל העירייה, איתי צחר.

קניון G. הרחוב הראשי נלחם על חייו מול הקניונים (צילום: טל ניסים)
קניון G. הרחוב הראשי נלחם על חייו מול הקניונים (צילום: טל ניסים)

יו"ר חבר השופטים, האדריכל שי וינשטין חושב שדרישות התחרות היו מורכבות מתחרות רגילה. "זה מתחם ורחוב דיי מסובך וההתייחסות אליו דרשה פתרונות ברמה האורבנית, ברמת התנועה וגם ברמת הפרט". מכיוון שמדובר במתחם גדול במיוחד הם בחרו בשתי הצעות שמשלימות אחת את השנייה ויכולות להתבצע כל אחת במקביל, "העירייה יכולה לנהל דיאלוג עם שניהם. אלו הצעות שלא בהכרח נוגדות אחת", מציין וינשטין. הוא מחמיא לעירייה ואומר גילו נכונות לפתרונות אמיצים, "יש עניין לייצר תחייה ברחוב. השאלה איך מזיזים דבר כזה ואין מוציאים לו תקציב". בשל הרצון בהתחדשות המרחב הם בחרו בהצעה של פרידמן ושמחי שהציעו להפוך את הרחוב לשדרה באופן מובהק. פתרון כמעט מובן מאליו שרק חלק מההצעות התייחסו אליו.

  • האדריכלות של כפר סבא - והעתיד התכנוני שלה

    בהודעה שפורסמה באתר העירייה ציינה צ'רבינסקי כי "רחוב ויצמן הינו ציר מרכזי בעיר אשר מהווה את ליבה הפועם (...) שמנו לעצמו למטרה לבחון אסטרטגיות שונות להתחדשות הרחוב בתחרות אדריכלים מורכבת. ההצעות שהתקבלו ואלו שזכו, הינן ראשונית ומהוות נקודת פתיחה לדיון חשוב מעין כמוהו אודות אופיו ותפקודו של הרחוב בעתיד. במהלך החודש הקרוב תתקיים תערוכה בה יוצגו ההצעות לציבור הרחב".

    האם נראה תחרויות אדריכלים דומות בעתיד? וינשטין חושב שתחרויות אורבניות מהסוג הזה הן בעייתיות. "מאד קשה לדייק שם ודיון אורבני דורש יותר דיון ושיח והרבה משרדים נזהרים מתחרויות כאלו". מה גם, שמעטות העיריות שמורידות את הכפפות ויוזמות דיון ציבורי. רוב העיריות מעדיפות לקיים את הדיונים התכנוניים בין כותלי מחלקות ההנדסה. בינתיים מתגבשת תחרות אדריכלים נוספת ביוזמת העמותה ועיריית תל אביב לתכנון נופי בשכונה שתקום לאחר פינוי שדה דב (תא/ 3700).

    ההצעות הזוכות

    האדריכלים רוני פרידמן ושוהם שמחי (BE אדריכלים) זיהו את "חוסר הזהות" כלשונם של הציר המרכזי – רחוב ויצמן. לדעתם, המבקר האקראי בעיר לא מבין את חשיבותו של הציר במערך הרחובות העירוני שתכנן קולודני ושמורכב ממערכת ענפה של שבילים, גנים ופארקים שתכנן בשיתוף אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור. בנוסף, הם מזהים בעיה נקודתית – בסמוך לרחוב ויצמן קיים חלל אורבני בין שני מוקדים: מרכז ספיר והיכל התרבות. זהו חלל אדריכלי איכותי שנחסם ב"מרכז אהרוני" שנבנה בשנות ה-80 והם מציעים לפנותו.

    פרידמן ושמחי מבקשים להתחקות אחר ההצלחה של רחוב יפו בירושלים. כאשר הם מזהים שהמעשה האדריכלי העיקרי שהתרחש לאורך ציר הרכבת הקלה הוא הוצאת המכוניות. מהלך שהכין את פני השטח במרכז בירת ישראל לפריחת המרחב הציבורי ולהקמה ספונטנית ומחודשת של בתי קפה, חנויות ומתחמי בילוי קטנים.

    כמו במודל הירושלמי הם מציעים להפוך את הציר החוסם (רחוב ויצמן) לנהר שמנקז אליו את "נחלי הסביבה". כלומר את השבילים והמרחבים העירוניים סביב רחוב ויצמן. כפי שרחוב יפו משגשג בזכות הרכבת הקלה הם מציעים להפוך את רחוב ויצמן לציר שישמש את מערכת BRT שמתוכננת להיכנס לשימוש כחלק מהמערכת להסעת המונים של גוש דן (אין עדין החלטה כיצד יראה הרחוב). את יתרת המרחב ברחוב הם מציעים להפוך לשטח ירוק. תכנון רשת הרחובות הכפר-סבאית שבנויה כשתי וערב מאפשרת פתרון חלופי לכלי הרכב הפרטיים. בנוסף לרשת תתאפשר חצייתו של רחוב ויצמן במספר צמתים מרכזיים. לאורך הציר המחודש הם מציעים לפזר יחידה קבועה (מודול) הניתן לשכפול, כך שיוכל לשמש כספריה, בית קפה, סככות שהיה ועוד.

    האם הקופסה הזו תהפוך לתעודת הזהות של הרחוב? (תכנון:  אדריכל רוני פרידמן, אדריכל שהם שמחי)
    האם הקופסה הזו תהפוך לתעודת הזהות של הרחוב? (תכנון: אדריכל רוני פרידמן, אדריכל שהם שמחי)

    ההשראה להצעה של האדריכליות הנוף רקפת סיני, אסנת קסלסי קוצר והאדריכלית שהם קסלסי לוי הוא מתקן הביו-פילטר. זו מערכת שמטהרת מים, שמוחדרים לאחר טיפול אל האקוויפר (שכבת מי התהום) והותקנה ב-2010 בשולי העיר כפר סבא. הביו-פילטר גם מטהר ומנקז באופן ביולוגי מי נגר עיליים. ההצעה מזהה את הרחוב כפלטפורמה לאיסוף וטיהור מי נגר כחלק משיטה תכנונית שמציעה לשלב את מערכות המים בתוך הסביבה הבנויה. את הגישה הם מציעים ליישם בקני מידה שונים בבתים פרטיים ובמרחב הציבורי. למרות שהרעיון מצטייר כגרנדיוזי הן מציינות בהצעה שהסדרת השימוש במים יכול להביא לחיסכון של מספר מיליונים בשנה וכי ההשקעה הכספית מוחזרת תוך כעשור.

    יותר ירוק, יותר מים, פחות רעש וזיהום (הדמיה: אביחי בר)
    יותר ירוק, יותר מים, פחות רעש וזיהום (הדמיה: אביחי בר)

    בניגוד להצעה הרדיקלית הראשונה, מציעות האדריכליות לסגור את רחוב ויצמן לכלי רכב בשלבים (רעיון שגובש יחד עם משרד לתכנון תנועה אמאב). הן משלבות את התפישה הנופית בשני מוקדים: אלמנט עגול ברחבת העירייה ובריכת מים שנסוגה וגואה בהתאם לכמות מים הנגר וממוקמת בסמוך לבית העלמין שנושק לרחוב ויצמן.

    בהצעה נוספת, שלא זכתה, מבקשים אדריכלית נוף עינת שילר, אדריכל גיא בלטר (סטודיו ארקו) ומהנדס מיכאל קוגן לבחון מחדש את מרכז העיר. בפרויקט (לדעתם של השופטים ניחן בניתוח מעמיק במיוחד) הם מציעים לאפיין מחדש את הרחוב ותפקודיו כציר ראשי לצד שמירה על הערכים ההיסטוריים והמקומיים. בפרויקט הקרוי "דרך השדות" המתכננים מחלקים מחדש את מרכז העיר לחמישה שדות ומייחדים כל שדה בערך אחר: תרבות, קהילה, שוק, היסטוריה וטכנולוגיה. במקביל לכותרת שהוענקה לכל מקטע עירוני הם מזהים את הפוטנציאל של השטחים הפתוחים בלב "השדות". הם מציעים לאחד אותם לכדי רצף ציבורי אחד בו מוטענים תכנים, אירועים ומקומות חדשים כמו: האב לסטארט אפ חקלאי, מתחם מסעדות ויין, שוק תן וקח ועוד.

    ההצעה שלא זכתה (תכנון: אדריכל גיא בלטר (סטודיו ארקו), אדריכלית נוף עינת שילר, אינג' מיכאל קוגן)
    ההצעה שלא זכתה (תכנון: אדריכל גיא בלטר (סטודיו ארקו), אדריכלית נוף עינת שילר, אינג' מיכאל קוגן)

    אדריכלית העיר, ענת צ'רבינסקי, מדגישה בשיחה עם Xnet כי התחרות היא חלק מהעבודה על תוכנית מתאר כוללת לעיר. "נתנו למשתתפים חתך (שרטוט) אפשרי של ציר ויצמן ואפשרנו להם לתת לו פרשנות משלהם, וכל אחד לקח את זה לכיוון אחר", היא אומרת. "העבודה עדיין ראשונית אבל ההישג הגדול של התחרות שהיה דיון מרתק ונתן לנו את אפשרות לבחון את הרחוב מנקודות מבט שונות זו". בניגוד לתחרויות לתכנון מבני ציבור, היא אומרת שזו "לא תחרות שעושים אותה וגומרים את התהליך, אלא מחויבים הלאה. גם כשפתחנו את הקניון החדש דיברו במקביל על הרחוב".