השחקנית שמרית לוסטיג ("יום האם", "מקימי", "ברונו מאוהב") ובן זוגה פיני יקואל, מנכ''ל חברת ההיי-טק Optimove, חיו חמש שנים בדירה שכורה בת 90 מטרים רבועים במרכז תל אביב. הם אהבו את תחושת המרחב שמעניקה התקרה שמתנשאת לגובה 3.20 מטרים, את אריחי הרצפה הישנים, את הרחוב השקט והירוק ואת האחווה ששוררת בין השכנים, שחולקים ביניהם את מדשאות שיכון העובדים הוותיק ומייצרים יחד קומפוסט כדי לדשן אותן.
מבט מהמבואה אל הסלון וחדר השינה, לפני השיפוץ (באדיבות סטודיו מטקה)
כל כך אהבו את הדירה, שהצליחו לשכנע את הבעלים למכור להם אותה. רגע לפני שהפכו למשפחה, החליטו בני הזוג לשפצה. מהמעצבות הילה גל ואנה וייל ("סטודיו מטקה")
ביקשו לשמור על האופי הקיים. "התלהבנו מהחלל המואר ומהמרפסת שצופה לגינה פנימית, מחזה נדיר בדירות תל אביביות, שלרוב פונות למזגן או לחלון של השכנים. הזדהינו עם הרצון לשמור על הקסם שלה", מספרות המעצבות.
כל התשתיות הוחלפו, אך החלוקה הפנימית כמעט לא השתנתה: שלושת החדרים, המטבח וחדר הרחצה נשארו במקומם. מעט קירות נשברו כדי להוסיף מרחב ותנועה: שירותי האורחים בוטלו, מרפסת הוכנסה לחדר השינה והקיר בין המטבח לסלון נפתח חלקית. לוסטיג ויקואל ביקשו, בנוסף לשני חדרי שינה וסלון, גם פינת עבודה, ושיהיה מקום להכיל את הספרים והבגדים הרבים שלהם. בהתאם לסגנון החיים שלהם, העיצוב אינו
מהודק מדי; כך, למשל, הוזמנה דלת כניסה ללא ציפוי, וגם הקיר שמעליה הושאר חשוף.
מדפים לכל אורך הקיר החשוף. בתמונות הסלון נדמה צר, אך זה בגלל אורכו. המרחק בין קיר לקיר ברוחב החדר הוא 385 ס''מ (צילום: גדעון לוין, ''181 מעלות'')
דלת הכניסה נפתחת למסדרון: משמאל חדר הרחצה והמטבח (שניהם נגסו בשירותי האורחים, שבוטלו), ומימין חדר ילדים גדול. בעומק הדירה, זה לצד זה, חדר ההורים והסלון – שניהם הורחבו על חשבון המרפסות שהיו צמודות אליהם. את מרצפות הבטון המקוריות לא ניתן היה לשמר לאחר שהוחלפו התשתיות, והן הוחלפו בפרקט עץ כהה. המעצבות החליטו להשתמש בלבני הסיליקט האפורות המקוריות שנחשפו בשיפוץ. הקיר המרכזי של הסלון הושאר חשוף, הלבנים נצבעו בלבן ועליהם נתלו מדפים בעומקים שונים: כאלה שנותנים מענה לאוסף הספרים והמחזות הגדול של בעלת הבית, ומעליהם מדפי תמונה צרים מאיקאה.
מבט מהספה אל חצי הקיר שמפריד בין הסלון למטבח. משמאל נראה המסדרון שמוביל אל דלת הכניסה (צילום: גדעון לוין, ''181 מעלות'')
ספה בגוון טבעי, באורך 3.3 מטרים, הוצבה מול שידת טלוויזיה שתכננו המעצבות. דלתותיה הורכבו משאריות עץ לא מהוקצעות שנצבעו בלבן. את שולחן הקפה הישן הוחלט להשאיר, וכדי לדייק את העיצוב שלו הודפסו עליו פסים והוא נצבע בלבן. גוף התאורה Aim של Flos מאיר מלמעלה, במה שמזכיר פנסי במה תלויים. ליד החלון, בשטח שהיה מרפסת, תוכננה פינת קריאה עם כיסא נצרים, שני ארגזים ומנורה עם זרוע שחורה שיוצאת מהקיר. בצד השני של הספה, בפינת הקיר המשותף עם חדר ההורים, הותקנה פלטה שחורה שמשמשת כשולחן עבודה. מהתמונות נדמה שהסלון צר, אך הדבר נובע ממידותיו –7.70 מטרים אורכו ו-3.85 מטרים רוחבו.
המטבח (מבט מכיוון המרפסת למסדרון) (צילום: גדעון לוין, ''181 מעלות'')
המטבח המקורי הורחב מעט, ובקיר שבינו לבין הסלון נפערו פתחים. רשת ברזל שנצבעה בלבן הותקנה במעלה הקיר, כך שהיא מסמנת הפרדה אך לא חוסמת זרימה של אור ואוויר. הארונות תוכננו כשני קווים מקבילים ונצבעו בלבן, ואריחים משושים קטנים מחפים את הקירות. מעל משטח העבודה הורכבו גופי תאורה טכניים ובמרכז התקרה שלוש מנורות כלוב לבנות. דלת זכוכית שממוסגרת באלומיניום שחור מובילה למרפסת, שהפכה בשיפוץ לריבועית ובה הוצבה פינת האוכל, לבקשתם המפורשת של בני הבית, שהעדיפו פינת קריאה בסלון על שולחן נוסף בפנים. מאחר שהם אוהבים לאכול בחוץ, המרפסת תוכננה כך שתתאים להם: היא רוצפה באריחים עם תבליט בגוון אבן טבעי, משטח עץ על אדן המעקה הפך אותו לספסל, השולחן עמיד לתנאי חוץ ומעליו יש מאוורר תקרה. מה קורה בימי גשם ובימי שרב? מכניסים את השולחן פנימה.
בפינת הקיר המשותף לחדר ההורים ולסלון תוכננה פינת עבודה (צילום: גדעון לוין, ''181 מעלות'')
חדר השינה של ההורים נהנה מחלון גדול, כתוצאה מהכנסת המרפסת הצמודה פנימה. לצד "שביל הכניסה'' מהסלון נבנתה בו במה שבחלקה הקדמי מגירות לאחסון ועליה הונח מזרון גדול. ארון קיר תוכנן עד לתקרה, ובנישה במרכזו הוצב ראש המיטה. על הקירות הותקנו רשתות ברזל לבנות, לתלייה של אביזרים, כובעים ותכשיטים. גם כאן תוכננה פינה מיוחדת לקריאה ולחזרות: ערסל ליחיד, שתלוי מהתקרה. החדר מואר באמצעות שרשרת נורות ליבון שיוצאות מנקודה מרכזית אחת, ווילונות כבדים שנקנו באינטרנט מסייעים בהאפלה כשצריך.
וילונות מסך וערסל בחדר ההורים (צילום: גדעון לוין, ''181 מעלות'')
בחדר הרחצה המשופץ הותקנה הדלת המקורית של שירותי האורחים, שבוטלו. את ארון הכיור תיכננו המעצבות ממסגרת ברזל קלילה, פלטת עץ ומדפים פתוחים. במדף התחתון הוצבו דלי פח שמשמשים כסלי כביסה, ועל הקיר מראה עם מסגרת מדף וכדורי תאורה מאיקאה, שבסיסם נצבע בשחור. בצד, על קיר לבנים חשופות, נתלו סלסלות מתכת לאחסון.
חדר הרחצה. בני הבית רצו מראה שאינו מהודק (צילום: גדעון לוין, ''181 מעלות'')
חדר הילדים מתפרש על פני 16 מ"ר – די והותר לשניים. קיר אפור משמש כרקע למדפי ספרים לבנים, כיסא עץ בהיר וארגזי נצרים מוסיפים גוון טבעי ושידה מימי ילדותו של בעל הבית שודרגה בעזרת מדבקות שחורות שהכינו המעצבות.
כיסא עץ וארגזי נצרים בחדר הילדים (צילום: גדעון לוין, ''181 מעלות'')
>> כך תכניסו את המגע הטבעי והחם של פריטי קש הביתה
- תאורה: "קרני תכלת"
- שטיח בסלון: "קסטיאל"
- וילונות: "אורבן אאוטפיטרס"
- ספה בסלון וארון אמבטיה (לפי תוכנית סטודיו מטקה): "אייטמס גלרי"
- כורסה, סלסלות רשת בחדר רחצה, גופי תאורה במטבח: "גלוריה מונדי"
- פרקט וכלים סניטריים: "מודי"
- משטח עבודה במטבח: "שיש רבינסקי"
- נגרות: "שניים נגרים"
- דק במרפסת: "New Wood"
- קבלנים: "רנובייט בינוי"
