מאחורי תוכנית המתאר לעיר הערבית החדשה "טנטור" (תמ"א 44), שהוגשה לאחרונה לאישור המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, מסתתר תהליך עבודה שהתחיל לפני שש שנים. טנטור עתידה לקום על משבצת קרקע בת כ-2,700 דונם, ברובם קרקעות מדינה, ולהיות ביתם של כ-40 אלף תושבים ערבים.
אין זה סוד שערי הגליל סובלות מחולשה חברתית-כלכלית וממחסור כבד בשטחים פנויים, ואין זה סוד שהחברה הישראלית מתפרקת לקבוצות שמעוניינות לגור בחברת עצמן – בין אם אלה חרדים, חילונים ביישובים קהילתיים עם ועדות קבלה, מתנחלים, בדואים וכך הלאה. "למשפחות מיעוטים שלא רוצות לגור בכפר שלהן, החלופה היחידה היא עיר מעורבת כמו עכו, חיפה או נצרת עילית, אבל לא תמיד זה מתאים להן", מסביר האדריכל ערן מבל, שערך את תוכנית המתאר של טנטור ועמד בראש צוות התכנון. "רצינו להוסיף חוליה חדשה במרחב הבחירה של המיעוטים, ולכן לא יהיו כאן ועדות קבלה. כל אחד מבני המיעוטים יוכל לגור פה".
תכנון ל"בני מיעוטים", כהגדרתו, הוא נושא קרוב ללבו של מבל, שעומד בראש אחד ממשרדי האדריכלים והמתכננים הגדולים בצפון הארץ. מהמשרד הזה יצאו תוכניות מתאר של מרחב נצרת, יפיע, ואדי ערה ובקעת בית הכרם, וכאן ניתנה לו לראשונה ההזדמנות לתכנן יישוב מההתחלה.
מנתחים שכונות ויישובים בערוץ האדריכלות של Xnet
> צפופה מדי: אם המושבות החדשה, פ''ת
> זו שכונה או יישוב? צור יצחק> פסגות אונו, קרית אונו
> העתיד של חדרה
> כפר סבא ירוקה באמת?
> חולון רוצה להיות ת''א. מה המחיר?
העיר הקטנה בישראל. כמעט
משבצת הקרקע הקטנה תהפוך את טנטור לעיר הקטנה בישראל, מלבד גבעת שמואל, והיא תיתחם בין העיירה ג'דידה-מכר מצפון, כביש 85 מדרום, מועצה אזורית מטה אשר והעיר עכו ממערב, וכביש 70 ממזרח. טנטור הוא "כובע" בערבית, והעיר תוקם על שלוש גבעות דמויות-כובעים. מי שיגיע לשטח ימצא בו כעת כמה אתרי עתיקות, שאמורים להשתלב בגנים העירוניים שיינטעו בעיר, וחורשה גדולה שחלקים ממנה, בעיקר בדופן הדרומית של העיר הסמוכה לכביש 85, לא ייעקרו (אגב, בשטחה של העיר העתידית נמצא בית הקברות החדש של עכו, שבו קבורים אלפי יהודים).
סמטאות, קסבה ושוק לא יהיו בעיר החדשה. העקרונות שמופיעים בתוכנית חושפים עיר מודרנית "כמו חריש או מודיעין", מסביר מבל. כמו רוואבי, העיר הפלסטינית החדשה שמוקמת בגדה, התכנון של טנטור מתעלם מסממני בנייה מסורתיים המאפיינים את היישובים הערביים, שהתפתחו על-פי רוב באופן טבעי וללא תכנון. אך בשונה מרוואבי, שם דאגו המתכננים והיזמים להעמיד בלב העיר מוקד עירוני שמשלב לצד מסחר גם תעסוקה, תרבות ותיירות, הרי שבתוכנית של טנטור אין מוקד עירוני ברור, למעט גן ליניארי (קווי), שמניסיון העבר קשה להתרשם מיכולותיו: ספק אם הוא בכלל יפותח ויתוחזק כראוי.
כחיזוק וכהצדקה לאופי הבורגני חסר הזהות המקומית, מצטט מבל את הבקשות ששמע במפגשי שיתוף הציבור שהתקיימו לאורך תהליך התכנון. לדבריו, תושבים פוטנציאליים חזרו והעלו בקשות לגור בעיר שתהיה כמו כרמיאל, יקנעם עילית ומודיעין. "אין פה דפוסי תכנון שמתאימים למיעוטים או ליהודים", הוא טוען, "כי בתכל'ס לא משנה מה המוצא של הבן אדם - כולם רוצים סביבת חיים טובה".
בתים משותפים במרכז העיר, צמודי-קרקע בשוליים
רחוב ראשי שיימתח ממזרח למערב יחצה את טנטור, ולאורכו יתנשאו מבני מגורים לגובה של עד 12 קומות עם קומה מסחרית הפונה לרחוב. הפארק הקווי יצטלב עם הרחוב הראשי, כשהוא נמתח מדרום לצפון ומלווה את העמק הטבעי. מבני הציבור, כמו בתי ספר ומסגדים, יתרכזו משני צדי הפארק, שבקצהו הצפוני יתחבר לשטח פתוח ביישוב השכן והצמוד, ג'דידה-מכר.
זה יהיה החיבור היחיד בין שני היישובים הסמוכים. הניתוק בין העיר החדשה לשכנתה הוותיקה אינו מקרי, אלא מכוון: מבל מבקש למשוך את בני המעמד הבינוני עד הגבוה של האוכלוסייה הערבית, ולהתרחק ככל הניתן מהדימוי הירוד של ג'דידה-מכר, הממוקמת במורד הדירוג החברתי-כלכלי של הלמ"ס (אשכול 2 מתוך 10).
כ-8,000 יחידות דיור מתוכננות להיבנות ברמות צפיפות שונות, "כך שכל משפחה תוכל למצוא את המקום המתאים לה", אומר מבל. גובה הבניינים יעלה במרכז העיר והצפיפות תהיה גבוהה יחסית, כ-16 יחידות דיור לדונם, בעוד שבשולי העיר הצפיפות תרד בהדרגה לכדי ארבע יחידות לדונם. המבנים בצפיפות הנמוכה יהיו נמוכים יותר, ויציעו גם צמודי קרקע מוקפים גינות ומתחמי מגורים שיקיפו חצר, כדי לתת מענה לקבוצות שיבקשו לשמור על קהילה קטנה.
מבחינה תחבורתית, העיר תרוויח מהרחבתו העתידית של כביש 70 והפיכתו לחלק מכביש 6, ומהסלילה המתוכננת של קו הרכבת עכו-כרמיאל. מסילת הרכבת העתידית מתכוננת ללוות את כביש 85 ולעבור בצמוד לעיר. תחנת נוסעים כבר נקבעה בתוכנית, אמנם מרוחקת ומחוץ לשטח העיר אך במרחק נסיעה קצר יחסית. אזור תעסוקה קטן מתוכנן לקום גם הוא בנפרד מהעיר, כרצועה חוצצת בין טנטור לכביש 6 העתידי.
בעכו מברכים
האם אין חשש שהעיר החדשה תמשוך אליה אוכלוסייה חזקה מיישובי הסביבה, ותותיר אותן מוחלשות עוד יותר? תקדימים ניתן למצוא בשלישיית יישובי הווילות מיתר, עומר ולהבים, שמשכו אליהן אוכלוסייה חזקה מבאר שבע והרחיבו את הפערים בין בירת הנגב לשכנותיה. מקרה דומה היה במודיעין, שמשכה אוכלוסייה חזקה מלוד, רמלה וירושלים. כעת גם הערבים על הכוונת: הניתוק המתוכנן מג'דידה-מכר מייצג עמדה שמאפיינת את התכנון הישראלי, הדוגל בהקמת יישובים חדשים במקום התמודדות אמיתית עם יישובים חלשים קיימים.
שמעון לנקרי, ראש עיריית עכו, אינו חושש שהעיר החדשה תפגע באיזון החברתי-כלכלי של ערביי עירו. הוא מברך על ההחלטה, ומביע תקווה "שבכך יינתן מענה הולם לציבור ערבי רחב שמשך שנים ארוכות לא מצא פתרונות דיור הולמים בכפרים". מבל מודה שלראשי הרשויות הערבים היה קשה לקבל את ההחלטה לבדל את העיר כיישוב חדש, אך לטענתו הם מבינים את חשיבותו של הפרויקט. החשש מפני שליפת אוכלוסייה חזקה מיישובים ותיקים קיים, הוא מודה, אך מאחר שמדובר בעיר יחסית קטנה, לא נראה לו שזו תהיה פגיעה קריטית.
תוך כדי עבודת התכנון נערכו, כאמור, מפגשים של שיתוף ציבור. אלא שאביב מן, מזכיר קיבוץ יסעור הסמוך, לא ידע לדבריו על אותם מפגשים ושמע עליהם לראשונה בפרסומים בתקשורת. מכאן, שלא הספיק לבחון את השפעתה על הקיבוץ הוותיק ולגבש עמדה כלפי התוכנית.
לוח זמנים: בסוף 2015 אמורה התכנית לקבל את כל האישורים, לאחר שהוועדות המחוזיות יתייחסו להיבטיה השונים. לאחר מכן תיערך תוכנית מתאר מפורטת בהליך מזורז. העיר מתוכננת לקום בשלבים, ואם כל האישורים יינתנו במועדם, הבנייה אמורה להתחיל ב-2017.
