חיים ילין, ראש המועצה האזורית אשכול, הוא בעיניי הפנים של החזית האזרחית בעוטף עזה והקול הנוקב, הישיר והאותנטי שלה. חזית ולא עורף. קו ראשון לטרור. במונחים של זמני התרעה במרחב: אפס עד 15 שניות. במונחים של סגנון החיים הישראלי: אסם הירקות של המדינה, המקור לחלק ניכר מהרכיבים המשובחים של המזון הטרי שאנו צורכים.

במונחים של זמני התרעה במרחב: אפס עד 15 שניות. במונחים של סגנון החיים הישראלי: אסם הירקות של המדינה

מאז תחילת "צוק איתן" ספגה אשכול כרבע מהנפילות בשטח ישראל. 32 יישובים: 14 קיבוצים, 15 מושבים ו-3 יישובים קהילתיים, המתפרשים על שטח של כ־1,000 קמ"ר, מתוכו 284 קמ"ר קרקע חקלאית מעובדת. יישובים שאת השמות שלהם שמענו בפריצות שידור תכופות ברדיו וראינו מבליחים הרבה פעמים בשבועות האחרונים, מתחת למלבנים הכתומים של התרעות פיקוד העורף: אורים, אוהד, בארי, שדה ניצן, אבשלום, כיסופים, תלמי אליהו, עין השלושה, עמיעוז, צוחר, מבטחים, נירים, ניר עוז, רעים, ישע, תלמי יוסף, פרי גן, מגן, ניר יצחק, דקל, יתד, שדי אברהם, יבול, עין הבשור, סופה, שלומית, חולית, בני נצרים, נווה, כרם שלום, גבולות, צאלים.

פועלים תיאלנדים שותלים חממת עגבניות במושב מבטחים, לפני כחודשיים. סכנה ברורה ומיידית (צילום: אבי פז)
פועלים תיאלנדים שותלים חממת עגבניות במושב מבטחים, לפני כחודשיים. סכנה ברורה ומיידית (צילום: אבי פז)

החקלאות היא מקור פרנסתם של רוב תושבי האזור. רוב החקלאות במושבים מתמקדת בענפים עתירי כח אדם של גידול ירקות בחממות. אשכול היא בירת העגבניות של ישראל. כ-60% מהעגבניות של ישראל מיוצרות באשכול. החקלאות בקיבוצים מתמקדת בגידולי שדה עתירי שטח, בעיקר גידול תפוחי אדמה, גזר, בוטנים, חיטה וירקות שונים וכן מטעים ופרדסים. חלק ניכר מהתוצרת הזו מיוצא לחו"ל, לרשתות המזון המובילות. בקיבוצים יש גם ענפים מפותחים של רפתות ולולים. השטחים החקלאיים מעובדים, כשרובם מושקים במי שפד"ן מטוהרים, תוך הספקה של מים שפירים באמצעות המוביל הארצי, לצד מי גאיות ומים מליחים המצויים באזור עצמו. כל הקרקעות הראויות לעיבוד – מעובדות.

אסיף תפוחי אדמה בחלקה צמודת גדר בניר יצחק. ברקע: רצועת עזה. לפני כשלושה חודשים (צילום: אבי פז)
אסיף תפוחי אדמה בחלקה צמודת גדר בניר יצחק. ברקע: רצועת עזה. לפני כשלושה חודשים (צילום: אבי פז)

צילמתי את ילין בחמ"ל המועצה, בין מקרן למסך, עליו נפרשה תמונת המצב בגזרה. זה היה בצהרי יום שני, היום ה-21 למלחמה. יום שהחל בבקשת חמאס להפסקת אש הומניטרית בעיד אל-פיטר, שהופרה שוב ושוב, ונגמר בהודעה הכואבת על נפילתם של עשרה חיילי צה"ל, תשעה מהם בשטח ישראל. לוחם הנדסה שנהרג בפעילות מבצעית ברצועה, ארבעה חיילים מחטיבה 7, שנהרגו מפגיעת פצמ"ר בשטח כינוס במועצה האזורית אשכול‏ וחמישה חיילים מקורס מ"כים שנהרגו בחילופי אש באירוע חדירת מחבלים לשטח ישראל, בסמוך לקיבוץ נחל עוז בשער הנגב.

בשעות הספורות שבהן נשמר השקט, באותו חלון זמן מוגבל שנפער בלוח הזמנים התזזיתי של ילין, שאלתי אותו על היום שאחרי. החקלאות המשגשגת באזור , שגם במהלך 14 שנים תחת ירי מהווה מקור עיקרי של תוצרת משובחת לשוק המקומי ולייצוא, ספגה נזקים כבדים, ישירים ועקיפים. את החלקות בצמוד לגדר לא מעבדים כבר שבועות; גם בחלקות האחרות מתקשים לטפל. אין פועלים, ונפילות בשטחים פתוחים - שבתודעה של רובנו מוצמדות ל"אין נפגעים ולא נגרם כל נזק" - הן נפילות על מקומות העבודה של החקלאים, שמסכנות את חייהם ולעתים פוגעות ברכושם. ברפתות, שכמה מהן נפגעו קשה, אי אפשר להפסיק את העבודה, ופועלים שם תוך סיכון עצום.

היד המלטפת תהפוך לאגרוף קפוץ

ילין, ראש המועצה בשבע השנים האחרונות ובוגר סבבי עימות קודמים, יודע שלאחר המלחמה צפויה לו מלחמה נוספת, קשה ומתסכלת. הפעם, מול המדינה. המדינה שלו, שידה המגינה והמלטפת שמשבחת את ה"רציפות התפקודית" של תושבי עוטף עזה ואת עמידתם, תהפך לאגרוף קפוץ כשיגיע הזמן לשקם ולפצות. את הסיפור של פיצויי "עמוד ענן", הם סגרו רק לא מזמן.

"האוצר ומס רכוש יכולים למוטט את מועצת אשכול ש-75% מפרנסתה מבוססת על חקלאות", אומר ילין. "סיימנו פרק של 14 שנה עם הטילים, נסיים עם המנהרות ,ועכשיו מגיע הפרק היותר קשה שעומד לפנינו – הפרק מול מס רכוש, מול האוצר, מול העובדה שהם מראש לא מאמינים לנו, שהם חושבים שאנחנו שודדים את הקופה הציבורית. כאשר באים בגישה כזאת, אתה כל הזמן מתגונן.

קטיף חסה בשדה ניצן. החקלאות בבעיה (צילום: אבי פז)
קטיף חסה בשדה ניצן. החקלאות בבעיה (צילום: אבי פז)

"משרד האוצר, מס רכוש וממשלת ישראל 'התלבשו' על החוסן של התושבים. קוראים לזה 'רציפות תפקודית'. מדובר במלכודת שהמדינה טמנה לגיבורים, שיושבים כאן הרבה שנים ומעבדים את האדמה עד התלם האחרון. המדינה אומרת 'תפקדתם נהדר – כל הכבוד לכם. אנחנו נפצה אתכם על נזקים ישירים. תתבעו ותקבלו'.

"אבל החיים הם לא כאלה. היכן שהטנקים רמסו כל חלקה בדרכם לרצועה, הקרקע שם לעולם לא תחזור להיות מה שהייתה. האבק, שכולם לא יודעים אפילו איך להתייחס אליו, מכסה כעת צמחים בכל האזור – הוא נוחת לתוך כל עלה, פוגע בכל מקום ואי אפשר למדוד את זה. לך תסביר לאנשים שהיבול בעונה הבאה או אפילו בעוד חודש יהיה שונה בגלל האבק. אף אחד לא יאמין. מעולם לא שילמו פיצויים על הדבר הזה".

"הנה, עכשיו מתחילות מלחמות על אילו יישובים כן יקבלו פיצויים כאלה ואילו יישובים לא. יפוצו יישובי 0-4, כלומר מערבית לכביש 232, שם נמצאים כל הכוחות. אבל אף אחד לא זוכר ולא יודע, שהטנקים באו דרך צירים שעברו ביישובים אחרים, נסעו עם הכלים והרסו שם גידולים ושטחים של יישובים שלמים עם האבק והפודרה. האוצר לא נותן לעובדות לבלבל אותו. הם כבר קבעו, שמו מדרגות לכל דבר.

"אין ספק שכל הייצור החקלאי בקו הקדמי נהרס כולו. היום אנו נאלצים לטפל גם ביישובים שבהם כל השטחים נהרסו לגמרי, השתלטו עליהם הכלים ובכלל לא בטוח שאפשר יהיה להגיע לעונה הבאה. ואז מתחיל הוויכוח מול האוצר: האם יש כיסוי עקיף על זה, ולמה אין כיסוי עקיף על זה. אז אני שואל: מי יכול לשרוד מצב כזה? רק יישוב שיש בו הרבה מאוד כסף או חקלאים עשירים, אלה הם היחידים שיכולים לשרוד את המצב, ברמות פיצויים כפי שהיו עד עתה. חקלאי קטן שמתפרנס בכבוד מנחלתו, משק משפחתי - הסיכוי שישרוד שואף לאפס".

רוב הירקות שאנו אוכלים מגיעים מכאן. בית האריזה במעון (צילום: אבי פז)
רוב הירקות שאנו אוכלים מגיעים מכאן. בית האריזה במעון (צילום: אבי פז)

''תושבים מעלים סימני שאלה לגבי המשך החיים פה''

בשנים האחרונות גדלה אוכלוסיית אשכול בשיעור מרשים: מ-10,300 תושבים בזמן "עופרת יצוקה" ל-14,300 תושבים כיום. "זה קרה רק בגלל שבנינו מודל, שדיבר על החוסן, על המימון במערך", אומר ילין. "אני שומע תושבים שמעלים סימני שאלה לגבי המשך החיים שלהם פה. הקולות הללו לגיטימיים ומדאיגים אותי. הם מבינים שהם כבר לא בשטנץ של ה-15 שניות, שנכנסים לממ"ד, מחכים ויוצאים מחויכים כי הם יודעים שהילדים נמצאים בכיתות ממוגנות. מערך המיגון הזה לא עוזר בתרחיש של חדירת מחבלים. אם לא נטפל בחוסן הפיזי לא נוכל להמשיך ולטפל בכל שאר הדברים. אם הממשלה תבחר לא לעשות זאת - החוסן פה יתערער.

''המדינה צריכה לבוא ולראות מה התחולל כאן, ושיפסיקו לשלוח אותנו באמצע הלחימה לישיבות בירושלים. אם ועדת הכספים שתעסוק במתווה הפיצויים הייתה עורכת את ישיבתה בשדרות, הכול היה נראה אחרת"

"אנחנו נביא למשרד ראש הממשלה תוכנית סדורה, כפי שעשינו עד היום - מה אנחנו חושבים שצריך לעשות. המדינה צריכה לבוא לכאן, למנות צוות מנכ"לים ולראות מה באמת התחולל כאן. זו העזרה שהם יכולים להעניק לנו ושיפסיקו לשלוח אותנו באמצע הלחימה לישיבות בירושלים. אם ועדת הכספים שתעסוק במתווה הפיצויים הייתה עורכת את ישיבתה בשדרות, הכול היה נראה אחרת. אני לא מתכוון לנסוע לישיבה בירושלים במהלך הלחימה".

שר האוצר יאיר לפיד, שצולם כשהוא עורך קניות בשדרות, לא ביקר באשכול. "לצערי, הוא לא מתייחס", אומר ילין. "הוא לא הגיע, הוא לא ביקר את מי שעדיין מוציא את הירקות ואת הכל לשווקים בשם הרציפות התפקודית, ושמנסה עדיין להתפרנס ולהעביר את הסחורה".

הירקות לא מגיעים מעצמם אל הצלחת בבית. הפסטורליה הזו נעלמה (צילום: אבי פז)
הירקות לא מגיעים מעצמם אל הצלחת בבית. הפסטורליה הזו נעלמה (צילום: אבי פז)

אחרי שישקע האבק

בשנות ה-50 של המאה הקודמת, המדינה ידעה ליזום ולהוציא אל הפועל מפעלי ענק, שהביאו לשגשוגו ולביצורו של הקו הקדמי החשוב. הקמת מפעלי המים הארציים – קו ירקון נגב והמוביל כנרת-נגב - לוותה בהפעלת תוכניות פיתוח נרחבות של משק גידול השלחין בנגב , והפיכתו מאזור ספר מדברי מועט-משקעים, לאסם מפותח המתבסס על גידולי שלחין: ירקות, הדרים ופירות סוב-טרופיים, גידולי תעשייה, ובהמשך גם גידולים בבתי צמיחה.

אחרי שישקע האבק, לא רק המטאפורי שפוגע מאוד במחזורי הגידול בטווח הנראה לעין, ראוי שהמדינה לא תתבצר בעמדות המיקוח הקטנוניות מול החקלאים שנפגעו בסבב האחרון, ותפתח את ידה ברוחב לב לקראתם. התמונה הגדולה של שדות מניבים, חממות מתפקדות, בתי אריזה שוקקים והמשך הגירה החיובית אל יישובי העוטף, היא תמונת ניצחון אמיתית וזוקפת קומה של צמיחה ושגשוג.

יהודה אסולין, מגדל עגבניות ממושב מבטחים. באשכול מגדלים 60% מהעגבניות בישראל (צילום: אבי פז)
יהודה אסולין, מגדל עגבניות ממושב מבטחים. באשכול מגדלים 60% מהעגבניות בישראל (צילום: אבי פז)

>> איך לתת מיגון טוב יותר לתושבי שדרות

>> במעמקי שיפא: בית החולים שתיכננו ישראלים הפך למסתור לצמרת חמאס