מאת נעמה ריבה
בחודשים האחרונים מקדמת הפקולטה לאדריכלות בטכניון מסלול לימודים חדש, שיימשך שש שנים ושבסיומו יוענק לסטודנטים תואר שני באדריכלות, M.arch. אתמול (יום א') קיבלו הסטודנטים בטכניון, גם אלו שמסיימים את לימודיהם בעוד כשבועיים, מייל מראש הפקולטה, פרופ' יהודה קלעי, המבשר להם כך: "בשעה טובה המועצה להשכלה גבוהה אישרה בשבוע שעבר את התוכנית החדשה בארכיטקטורה והיא תיושם במלואה משנת הלימודים תשע"ו. הסטודנטים שהחלו את לימודיהם עד תשע"ה (כולל) יוכלו לבחור להמשיך את לימודיהם בתכנית החמש שנתית (ולסיים עם תואר B.arch), או לעבור לתכנית השש-שנתית (ולסיים עם תואר M.arch) (...) תודה לכל אלו שסייעו בגיבוש התוכנית".
בהודעה שנשלחה מטעם הטכניון בסוף 2013 נכתב, כי בתוכנית החדשה יפוצל מסלול ההכשרה לשני תארים - תואר ראשון עיוני ותואר שני מקצועי. "את התואר הראשון העיוני (B.Sc) במדעי הארכיטקטורה יקבלו הבוגרים אחרי ארבע שנים". משמעות הפיצול: בוגר לימודי התואר הראשון לא יהיה מורשה חתימה על מבנים פשוטים. כלומר, להנדסאי אדריכלות שלמד במסלול קצר יותר מסטודנט לאדריכלות (כשנתיים וחצי) ושנדרש בתנאי קבלה פשוטים יותר, החוק יאפשר סמכויות תכנון נרחבות יותר, כמו תכנון וילה או מבנה ציבורי קטן.
בהודעת הטכניון נימקו זאת בכך ש"ההכשרה הרחבה שיקבל בוגר במדעי הארכיטקטורה תאפשר לו לעבוד בתחומי עיצוב שונים ומגוונים. במשרדי אדריכלים יוכל הבוגר לעבוד במגוון רחב של תפקידי מחקר, עיבוד וייצוג (פרזנטציה)". כלומר, רק לאחר השלמת שתי שנות לימוד נוספות לתואר המקצועי (M.Arch) יוכלו המסיימים להירשם בפנקס המהנדסים והאדריכלים, ולהתחיל את התמחותם לקראת רישוי כאדריכלים.
> לימודי אדריכלות: כל מה שצריך לדעת
האדריכלית ד"ר אלונה נצן שיפטן, ראש מסלול ארכיטקטורה בטכניון, אומרת שהשינוי נובע מרצון ליישר קו עם מוסדות להשכלה גבוהה בעולם, "החלטנו להעלות את מעמד האדריכל כדי לאפשר התמקצעות וכדי להבין את חשיבות המקצוע עבור החברה", היא אומרת. לדבריה, לימודי אדריכלות כיום הם יותר רחבים מבעבר, ובוגר התואר הראשון יוכל לפנות לעיצוב או לאוצרות, להמשיך לתואר שני בתכנון ערים, תכנון נוף או בעיצוב מוצר. לדעתה של נצן שיפטן, מעמדו המדורדר של האדריכל עשוי רק להרוויח מהמהלך, משום "שאדריכלים נשארו מהאחור. הם שרטטים, והם צריכים להיות לא רק מבצעי החלטות, ואם אתה רוצה להיות בשפיץ של המקצוע אתה תמשיך לתואר השני". היא מדגישה שהתואר יילמד בשיטת צבירת נקודות, "ולמעשה יהיה ניתן להשלים את התואר כבר בחמש שנים". המעוניינים להמשיך מהתואר השני ללימודי דוקטורט יוכלו לערוך "מחקר גישוש" שאורכו כחצי שנה ומשם להמשיך הלאה.
האם מדובר בהכרח במהלך חיובי? יש שסבורים אחרת. בנייר עמדה שניסחו נציגי "פורום אדריכלים צעירים" והתאחדות הסטודנטים, הם מציינים שהאפשרות של תחנת יציאה במהלך התואר הארוך היא חיובית, "רק שהיא לא מקנה שום סמכות". לטענתם, "התואר החדש לא מקנה סמכויות מיוחדות או משדרג את בוגריו בשוק העבודה, והדבר מאריך את מסלול ההכשרה שארוך ממילא".
האדריכל פרופ' שמאי אסיף, ראש המרכז לחקר העיר והאזור בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, אומר ל-Xnet כי יש מגעים כעת מול מועצת ההנדסה והאדריכלות כדי לייצר פרדיגמה חדשה עבור מסלול ההתמחות, שכעת נשקל מחדש. לדבריו, בטכניון מודעים לבעיה שנוצרה כעת מול ההנדסאים: "אנחנו חושבים שהעובדה שהנדסאי יכול לתכנן ולהוציא היתרים ממבנה פשוט היא לא נכונה. הם (בתי הספר להנדסאים, נ"ר) משקיעים באספקטים הטכניים והבטיחותיים כדי שאנשים לא יפלו מן המרפסת, וזה לא אומר שאנחנו צריכים לעשות פחות טוב, אלא להיפך, להמשיך לבסס את הבסיס התיאורטי הרחב".
פרופ׳ אלי פירשט, יו״ר עמותת האדריכלים, אמר ל-Xnet כי "לתוכנית לימודים שמחולקת לארבע שנים עיוניות בלבד ולשנתיים מעשיות יש קשר והשפעה הדוקים על המעבר מהאקדמיה לעשייה המקצועית, עם תקופת ההתמחות בתווך". לכן, הוא חושב שההחלטות בסוגיות אלו צריכות להתקבל בוועדה משולבת לאקדמיה, למועצה להנדסה ואדריכלות ולעמותת האדריכלים.
אשר לפערים בין הנדסאים לאדריכלים, הוא חושב ש"ללא הסדרת סמכויות ההנדסאי והאדריכל, עלולה התוכנית החדשה להוביל להחרפה נוספת ביחס הבלתי נסבל בין סמכויות האדריכל להנדסאי". לדעת פירשט, "לסמכויות הניתנות כיום להנדסאי עלולות להיות השלכות חמורות על המרחב הציבורי על רקע חסר בלימודים, בהכשרה ובהתמחות בהשוואה לנדרש מאדריכל. על רקע נתונים אלה פועלת בימים אלה העמותה כדי למנוע מצב זה".
