בינואר 2007 אירחה פינת המוזיקה של תוכנית הבידור "הכול 10 עם דודו טופז" את דניאל זילברשטיין, חייל משוחרר בן 21, אשר הדהים את הקהל בהופעה פרובוקטיבית שכללה ארבע רקדניות ליווי, שבלהט שיר הפופ המתקתק "מה שאת עושה לי", קרעו ממנו את החולצה, ולקינוח ליפפו אותו בחבל כאילו היה מדובר בפרסומת לסנפלינג. ניחוחות הסאדו-מאזו שעלו מההופעה הטלוויזיונית עוררו הדים בתקשורת המקומית, ויצרו מעט באז גם סביב זילברשטיין, זמר צעיר שניסה להיות אנריקה איגלסיאס הישראלי.

שבע שנים מאוחר יותר, אחרי שהניח מאחור את עולם השירה והחלומות להיות פופ-סטאר, זילברשטיין ממציא את עצמו מחדש: הפעם כמעצב אופנה צעיר בניו יורק עם רשימה ארוכה של פרסים – מווג איטליה ועד ELLE אמריקה – ומקפצה אחת גדולה בדמות ליידי גאגא, שבחרה להתקשט במערכת לבוש בעיצובו ביום הולדתה ה-28 בחודש שעבר. התלבושת של גאגא נבחרה לאחת מ-10 ההופעות המשובחות שלה השנה על פי מגזין Vogue האמריקאי – בהחלט כבוד גדול עבור המעצב שרק לפני כשלושה חודשים השיק את המותג הנושא את שמו.

עוד בערוץ האופנה

"הסיפור עם גאגא הזוי", מספר זילברשטיין בראיון בלעדי ל-Xnet. "יום אחד קיבלנו טלפון לסטודיו, ועל הקו היו צוות הסטייליסטים של ליידי גאגא. הם ביקשו להגיע לפגישה, ודרשו כל מיני דגמים ספציפיים מתוך הקולקציה. מן הסתם, זה צוות שבוחר הרבה פריטי לבוש ממעצבים צעירים, כך שלא ידענו גם לאן או מתי היא הולכת ללבוש את זה. לפני כחודש היא לבשה את הבגדים בבוקר יום ההולדת שלה, כשהיא יצאה להופעה ברוזלנד בולרום המיתולוגי במנהטן. זה מחמיא מאוד שמכל המעצבים שהיא מחזיקה, היא בחרה ללבוש דווקא את הבגדים שלי".

"קניינים לא רצים היום לקנות כל כך מהר מעצבים צעירים, בטח כשזה לא מותג זול" (צילום: ניר אריאלי)
"קניינים לא רצים היום לקנות כל כך מהר מעצבים צעירים, בטח כשזה לא מותג זול" (צילום: ניר אריאלי)

ומה הלאה, איך מתעלים את זה למכירות?

"לצערי אין נסיקה במכירות, כי עוד לא יצאה קולקציית הבכורה שלי. עד היום עבדתי על פי הזמנה בלבד עם לקוחות פרטיות. עם הפרסום קיבלנו המון התעניינות מבלוגרים, סטייליסטים ומגזינים. עכשיו אנחנו שוקדים על קולקציה ראשונה שתוצג בספטמבר במסגרת שבוע האופנה. יחסי הציבור למותג הגיעו ללא הכנה מוקדמת, אז אנו מנסים לתעל את האנרגיה למקום הזה. עבורנו זה מצוין, כי חשיפה למעצב צעיר יכולה לסייע לו רבות מול קניינים. קניינים לא רצים היום לקנות כל כך מהר מעצבים צעירים, בטח כשזה לא מותג זול (מחירי הפריטים של זילברשטיין הם 700-300 דולר, א"י). כדי שכן יקנו, אתה צריך חשיפה. ולפחות במקום הזה, אני חושב שהצלחתי".

זילברשטיין, 27, נולד וגדל ברעננה, דור רביעי לתעשיית הטקסטיל המקומית. סביו מצד אביו החזיק באחת מחנויות הטקסטיל הראשונות ברחוב יהודה הלוי בתל אביב, וסבא רבא שלו מצד אימו הוא עזרא נשר, מהמורים הראשונים לסריגה בשנקר. אביו, משה זילברשטיין, הוא הבעלים של חברת הטקסטיל הגדולה לירם אקסקלוסיב, זכיינית מותג בגדי הילדים קדס קידס החולשת על פני 65 סניפים בארץ. אבל עם כל המורשת המפוארת הזו, לזילברשטיין ג'וניור היו חלומות על חיים כמוזיקאי. מגיל שבע הוא בילה את מרבית חייו בקונסרבטוריון למוזיקה של רעננה, תחילה על החצוצרה, בהמשך למד נגינה על פסנתר, ולקראת סוף שנות העשרה שלו, ניסה למתג את עצמו כזמר פופ למתבגרות מפוצצות בהורמונים עם שירים במשקל נוצה כמו "אלייך" ו"זמן".

אחרי שני אלבומים שלא זכו להצלחה גדולה, נסע לטיול ארוך בהודו ונפאל, שם נחשף לעבודות יד של נשים שעסקו באופנה. הוא למד סריגה ידנית, צורפות והדפסת משי. "מה אתה עושה בהודו?" הוא שואל ועונה: "עובר ממקום למקום ומעביר את הזמן. יומיים לפני שחזרתי לארץ, התקשרתי לאבא שלי, ואמרתי לו שאני רוצה להתחיל לעבוד איתו. כל חיי ניסיתי לברוח מתעשיית האופנה. רציתי לעשות את המוזיקה שלי. זה לא היה חלק מהמסלול שתכננתי לעצמי, אבל כנראה שהגנים חזקים יותר מהרצונות שלי".

"ביום שנחתי, בעודי פורק את המזוודות, אבא שלי קרא לי לחנות של קדס קידס בקרית אונו, שם התחלתי לעבוד כוויז'ואל מרצ'נדייזר", הוא מספר על הג'וב בחברה המשפחתית. "במקביל חשבתי על לימודים אקדמאיים. רציתי ללמוד משהו חדש, במיוחד לאחר כל הניסיונות שלי בהודו. מאוד אהבתי ארכיטקטורה, אבל בן הזוג שלי לשעבר, שהיה אדריכל, הסביר לי שתוכן הלימודים לא יהיה לי מעניין. רציתי לימודים מעשיים, שאני אעבוד הרבה עם הידיים, אז החלטתי ללכת ללמוד אופנה. ובניו יורק".

סבא שלך, מהמורים הראשונים בשנקר, ודאי מתהפך בקברו ברגעים אלה.

"לא התקבלתי לשנקר", הוא אומר בחיוך מנצח. "ל-F.I.T בניו יורק (המכון הטכנולוגי לאופנה, אחד המוסדות החשובים בעולם, א"י), לעומת זאת, דווקא כן".

אל F.I.T הגיע, לדבריו, ללא ידע מוקדם או הבנה באופנה. "בשיעור הראשון המורה שאלה מה דעתנו על גיליון ספטמבר, ולא היה לי מושג על מה היא מדברת", הוא נזכר. "הרגשתי כאילו נכנסתי לנעליים מאוד גדולות שאין לי מושג איך למלא אותן". מהר מאוד החליט להתמקד בקו ready to wear לנשים ולמתג כל פרויקט שעשה כבר בזמן הלימודים כמיני-קולקציה שניתן לפתח אותה למכירה. במקביל, הגיש מועמדות לתחרות שיזם מגזין ווג איטליה בשיתוף אתר מכירות האונליין הסקנדינבי Muuse. זילברשטיין נבחר לאחד מעשרת המעצבים הסופיים בתחרות, וקולקציית קפסולה בעיצובו נמכרת מאז באתר של Musse. בעבור 295 יורו, תוכלו לרכוש חולצה בעיצובו.

בתום לימודיו לפני כשנה עבד אצל מספר מעצבים בניו יורק, ביניהם אלי טהרי, עד שלפני שלושה חודשים החליט לפתוח את המותג הנושא את שמו בהשקעה כספית של אביו. אומנם לא כל מעצב צעיר זוכה לתמיכה כלכלית מהבית, אך זילברשטיין יכול להתגאות בפרסים שצבר בזמן לימודיו והפרגון התקשורתי שקיבל. קולקציית הביכורים שיציג בספטמבר הקרוב היא המבחן הגדול שלו, אשר יכריע כיצד יתקבלו עיצוביו אצל נשים שלא לובשות שמלת סטייקים להופעה. בימים אלו הוא מחפש אחר מתפרות לבגדים שלו, ונמצא על קו תל אביב-ניו יורק מדי כמה חודשים.

קדס קידס, המותג שמייבא לישראל האב משה זילברשטיין. "אני מגיע ממשפחה שעושה מאס פרודקשן ויודע את עלויות הבגדים" (צילום: ירון וינברג)
קדס קידס, המותג שמייבא לישראל האב משה זילברשטיין. "אני מגיע ממשפחה שעושה מאס פרודקשן ויודע את עלויות הבגדים" (צילום: ירון וינברג)

האם הוא רואה את עתידו האופנתי בישראל? נכון להיום, התשובה שלילית. כמו מוזיקת הפופ הקלילה שעשה ללא הצלחה מסחרית, גם לבגדים המחויטים שהוא מעצב בקו מאופק וצבעוני, הוא מסביר, אין מקום בגבולות הארץ. "ישראל היא מקום קז'ואל, מדינת חוף. מזג האוויר כאן מכתיב את האופנה. ויש כמובן גם את העניין התרבותי שאי אפשר להפריד אותו: מדינה צעירה ללא היסטוריה של אופנה. אי אפשר לעשות כאן בגדים יקרים ברמה גבוהה, כי ישראלים לא אוהבים לשלם יקר. בתפיסה הישראלית, גם לי קשה לשלם על בגד כל כך הרבה. בכל זאת, אני מגיע ממשפחה שעושה מאס פרודקשן ויודע את עלויות הבגדים".