בערב חג המולד האחרון צייץ צ'ארלי שין צילום של שולחן ריק ועליו תמונות חמשת ילדיו משלוש נשותיו לשעבר. "זה הכי קרוב שאני מגיע לילדים שלי בחג המולד? פאק יו, האקסיות שלי. לא דונה פיל, היא מלאך. פאק יו דניס ריצ'ארדס וברוק מילר".

>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק

הציוץ הזה הגיע אחרי שורה של ציוצים מנומסים לא פחות שהובילו את ריצ'ארדס לבקש ממנו, אף היא בטוויטר, להפסיק עם זה כדי לא לפגוע בילדים. ברור שהוא לא הפסיק. וזו, גבירותיי ורבותיי, הגרסה המעודנת של צ'ארלי שין, זו של אחרי הפיטורים המלוכלכים מ"שני גברים וחצי" ואחרי המלט־דאון המפורסם של 2011, שלא לדבר על 25 שנות הצרות בצרורות.

בימים אלה מנהלת הגרסה המעודנת הנ"ל של שין רומן עם עוד נציגה של הז'אנר הסלבריטאי החביב עליו, כוכבות פורנו, תוספת נוספת לרשימה של יותר מ־10 אקסיות מתעשיית הסרטים למבוגרים. הפעם מדובר בשחקנית האופי ברט רוסי, ובשבוע שעבר צייץ שין כי השניים אף נישאו, במה שהתברר אחר כך כמתיחה שנועדה, כפי שסיפר בהמשך לאתר TMZ, "לעשות לאקסית שלו שבץ".

ביזנס אז יוז'ואל, בקיצור, וגם העניינים האחרים כרגיל: בחודש שעבר הושבתו ליומיים צילומי הסדרה הקומית שלו "סדנה לעצבים" (שבדיוק החלה אצלנו את עונתה השלישית ב־HOT) כי שין היה חולה ואיבד את הקול. אנשים על הסט טענו כי מדובר במחלה החביבה על שין: אפטר פארטי.

אתרי הרכילויות האמריקאים, האמינים באופן יחסי, טוענים כי מאז פגש שין את רוסי יש תנועת מכוניות בלתי פוסקת אל ומחוץ לבית שלו בשכונה סגורה ומגודרת בבוורלי הילס. "זה אותו דפוס התנהגות שהוביל להתמוטטות ב־2011", אמר מקור על הסט לפרז הילטון, וולטר קרונקייט של הטראש. בין לבין, מספרים הצהובונים, פיטר שין בשבוע שעבר את המנג'ר, היחצן ועורך הדין שלו, כי לא היה מרוצה מכך שהם לא היו מרוצים מכך שהוא חזר לחיי הוללות.

רק לפני כמה שבועות, ממש לא מזמן, דברים נראו קצת אחרת. המנג'ר והיחצן עמדו מחייכים מאוזן לאוזן כששין נכנס לחדר מלא עיתונאים במלון מפואר בבוורלי הילס במצב רוח מצוין, מוכן לתת את השואו שלו. הוא הגיע בחולצה פתוחה שממנה בצבצה שרשרת גדולה, כף יד חבושה, והוסיף טייפ משלו לעשרות מכשירי ההקלטה שהיו על השולחן.

מה קרה ליד שלך?

"תאונת דיג".

איפה?

"במקסיקו, אני מת על מקסיקו".

כואב?

"מילא כואב, אבל לא קל להתגלח ביד שמאל, או לעשות כל מיני דברים אחרים ביד הזו", אמר, וידע שהקהל כבר שלו.

כך נראית ההיסטוריה של צ'ארלי שין, בנו של מרטין שין האהוב (והפרוע, במהלך חייו, אבל לא כמו בנו), בצמד ומשהו העשורים האחרונים, וגם זה ממש בקצרה: ב־1990 הוא ירה, בלי כוונה, במרפק של ארוסתו קלי פרסטון, היום אשתו של ג'ון טרבולטה. היחסים ביניהם, למרבה התדהמה, הסתיימו.

ב־96' נעצר בחשד שהרביץ לחברתו, שחקנית הפורנו בריטני אשלנד. הוא לא הכחיש וקיבל מאסר על תנאי. ב־1998 אושפז אחרי שימוש יתר בקוקאין, לא לפני שאביו הסגיר אותו לרשויות ופחות או יותר הציל את חייו.

אחר כך הגיעו שבע שנים שבמהלכן שין לא עשה הרבה, עד שאשתו השנייה, השחקנית דניס ריצ'ארדס, תבעה ממנו גירושין באשמה שהוא, שוב למרבה התדהמה, משתמש בסמים ובאלכוהול. אה, וגם מאחר שדחף אותה כשהחזיקה בידיה את בתם הקטנה.

ב־2009 הוא שוב נעצר אחרי סצנת אימה בבית, הפעם עם אשתו השלישית, ברוק מולר, שאחריה התרוצץ בבית עם סכין כשהוא פולט איומים ברצח. זה נגמר ב־30 יום במרכז גמילה, 30 יום על תנאי ו־36 שעות של סדנה לעצבים, למרבה האירוניה. בפברואר 2010, כשנמצאה המרצדס של שין בתחתית מצוק מלהולנד דרייב בלוס אנג'לס, המשטרה ניקתה אותו מכל קשר.

מיד לאחר מכן הוא נכנס שוב מרצונו לגמילה ולקח חופשה מ"שני גברים וחצי". כשיצא מהמכון חתם לשנתיים נוספות בסיטקום המגה־מצליח תמורת 1.8 מיליון דולר לפרק, והפך לשחקן עם המשכורת הכי גבוהה בטלוויזיה - מה שלא הפריע לו לדרוש לאחר מכן העלאה של 50 אחוז.

ואז הגיע הפיצוץ הגדול והמתוקשר עם יוצר הסדרה, צ'אק לורי, שהסתיים בטוויטים בעלי ניחוח אנטישמי ובפיטוריו של שין, לא לפני שנאסר עליו להיכנס לאולפנים של האחים וורנר. מכאן החלה ההתפוררות המפורסמת, שכללה שורה של סרטוני יוטיוב שבהם הוא בין היתר עישן מהאף, קילל את כל העולם, קפץ על רהיטים, טען שדם טיגריסים זורם בעורקיו, ובגדול, די יצא מדעתו.

ב־2012 חזר לטלוויזיה עם "סדנה לעצבים" בערוץ הכבלים החצוף FX, ושם הוא עכשיו, אם כי לא בלי מנת הסקנדלים הרגילה: במהלך העונה השנייה פיטר את סלמה בלייר המתוקה, שגילמה את התפקיד הנשי הראשי בסדרה, מאחר שצוטטה כמבקרת את הרגלי העבודה המפוקפקים שלו. ואיך עשה זאת שין? באמצעות SMS זועם. קלאסה.

צ'ארלי שין, למען הסר כל ספק, הוא כישרון גדול ושחקן נהדר. הקריירה שלו מלאה בתפקידים מצוינים, מקלאסיקות דרמטיות כמו "פלאטון" ו"וול סטריט", ועד הצלחות קומיות טלוויזיוניות אדירות כמו "ספין סיטי", שעליה זכה בגלובוס הזהב, וכמובן "שני גברים וחצי".

אבל צ'ארלי שין הוא גם, אין דרך מעודנת לומר את זה, דפוק כרונית על כל הראש, ובגיל 48 זה לא נראה כעומד להשתנות. גם כי הוא כזה מאז שהיה ילד, וגם כי בשלב הזה התעשייה דורשת ממנו להישאר באד בוי. שין, בחור אינטליגנטי מאוד, יודע את זה. יש הרבה היגיון בשיגעון שלו.

"אחת הסיבות שהיתה לי קריירה מדהימה היא כי נוצר קונספט מוזר שלפיו הביזנס צריך אותי", הוא אומר באחד הרגעים השקטים היחידים במהלך הראיון איתו. "לא חשוב אם הם יורדים עליי או אוהבים אותי, הם צריכים אותי בסביבה, כי אני שומר שהעסק יהיה מעניין. הם צריכים אחד כמוני שיביא קצת כנות, שיאזן את הבולשיט של האחרים".

הוא היפראקטיבי באופן שיכול לגרום למחסור בריטאלין בשוק, מדלג מנושא לנושא, מקלל כל הזמן, מדליק סיגרייה למרות שכמובן אסור, פה ושם גם עונה בדיוק על השאלה שמציגים לו. ולמרות שהוא מאוד השתדל שלא להסתבך שוב, אפשר לראות למה כל כך קל להדליק אותו. הפיוז של האיש קצר מאוד. והוא מתקצר עוד יותר כשהוא שומע את המילים 'שני גברים וחצי'.

"בעונה הראשונה של 'סדנה לעצבים' היה לנו קשה להגיע לקהל כי הסדרה השנייה, 'שני גברים וחצי' - וזו פעם אחרונה שאני אומר את השם המפורש הזה - משודרת בסינדיקציה כל הזמן, ואנשים העדיפו לראות שוב ושוב את הדמות ההיא שהם אהבו מאשר לנסות לראות אותי במשהו אחר. אבל הסדרה הזו הרבה יותר חכמה, הרבה יותר צבעונית והרבה יותר מעניינת מהסדרה ההיא. האמת שחיבבתי את הסדרה ההיא, לפחות חלק מהזמן".

מה למדת ממה שקרה אחרי שפיטרו אותך?

"אל תעשה סיבוב מוזר ב־21 ערים ב־30 יום ותצרח כמו משוגע. זה לא עובד. היה רגע שבו הבנתי שלהוכיח נקודה זה עניין אחד, ליפול ממאה קומות זה כבר משהו אחר לגמרי. רוב האנשים בעיר הזו, אם הם מפוטרים - הם עוברים לצד השני של הרחוב ויש להם דיל חדש.

"המקרה שלי היה כל כך מיוחד ושונה מפיטורים רגילים פה, כל הסיטואציה היתה לגמרי מטורפת. אומנם לקחתי מהם את כל הכסף כפי שאמרתי להם שאעשה, אז כנראה שאני צדקתי וניצחתי, אבל חבל שזה נגמר ככה. במקום שאני עובד בו עכשיו אני מרגיש אנרגיה הפוכה לגמרי מזו שהייתי בה לפני כן. לא יכולתי לאפשר למועדון הגועל ההוא להיות התחנה האחרונה שלי בטלוויזיה. לא יכולתי שהמורשת שלי תיגמר שם בחור המדכא הזה. מה היתה השאלה?".

מה למדת מזה.

"אתה תמיד יכול לעזוב את החדר, זה מה שלמדתי".

מישהו יכול לנהל את הכעס שלך?

"לא. בסט שלנו יש דלת שעליה אנשים משאירים את החתימות שלהם. באמצע הדלת יש חור גדול שהאגרוף שלי עשה. אני האדם הכי עצבני והכי כועס על הסט, ואני עוד צריך לשחק תראפיסט.

"בהתחלה בכלל לא הייתי בטוח שזה הקאמבק שלי, לקח זמן עד שזה הרגיש כמו הדבר המתאים. גם כי כל מה שאני שומע מאנשים ברחוב זה עד כמה הם אוהבים את השידורים החוזרים של הסדרה ההיא. אני שואל 'ומה עם הסדרה החדשה?' והם עונים, 'איזו סדרה חדשה?'. אני שונא את הבולשיט הזה".

"סדנה לעצבים" בנויה על מודל עסקי מקורי למדי, שמבטיח לה 100 פרקים - שווה כמעט לחמש עונות בערוצי המיינסטרים - בלי קשר לרייטינג. זה מצריך את ההפקה לעבוד בקצב מטורף ולצלם שני פרקים בשבוע. "זה משאיר אותי מחוץ לברים בלילות, יש כל כך הרבה דיאלוגים ללמוד. זה גם מרשם נגד שעמום. בדרך כלל מצלמים פרק בשבוע או בעשרה ימים, ואחרי יומיים זה כבר פאקינג משעמם לצלם שוב ושוב את אותה סצנה. פה אין זמן להשתעמם".

אחרי זה, תעשה עוד סדרת טלוויזיה?

"לא, זו הסדרה האחרונה. אני לא יכול לעשות יותר מזה. אני רוצה שהחיים שלי לא יהיו רק עבודה ואני רוצה להשאיר מאחור משהו שהוא לא רק פיקציה".

אז אתה פורש?

"לא, מה פתאום. אבל הדבר הבא אחרי הסדרה הזו זה להיות סקאוט בייסבול או לעשות סרט טוב".

שייקספיר?

"אני נראה כמו מישהו שיכול לעשות פאקינג שייקספיר? אני רוצה לקחת שנתיים חופש ולחפש תפקיד בסרט שווה".

עשית סרט עם רומן קופולה, הבן של פרנסיס פורד ובמאי אינדי נחשב. לא הצליח במיוחד.

"כן, ''צ'ארלס סוואן', מצטער על זה, זה היה פשוט נורא. איזה סרט מסריח. זה היה כל כך רע, צריך להחזיר לצופים את הכסף".

קופולה אמר שאתה היית ההשראה שלו.

"כן, השראה לשבת ולכתוב את התסריט, אבל אחר כך ניסיתי להיות ההשראה שלו לא לעשות את הסרט הזה. אמרתי לרומן 'אנחנו הבנים של האנשים שעשו את 'אפוקליפסה עכשיו', הסרט הכי גדול בכל הזמנים, לא יכול להיות ששיתוף הפעולה הראשון בינינו יהיה פח הזבל הזה'. הוא לא השתכנע.

"בנאדם, לפחות תעשו סרט שאנשים ירצו לראות. אם אתה רוצה לראות אמנות, לך לפאקינג מוזיאון. קולנוע צריך לבדר. אבל עשיתי גם סרט עם רוברט רודריגז, את ההמשכון ל'מצ'טה', ואותו אני אוהב. משתתף בו גם מל גיבסון. מל בחור אדיר כשהוא לא שותה ונוהג".

** את הראיון המלא תוכלו לקרוא בגיליון החדש של "פנאי פלוס"

___________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס :