"לפעמים נשים חושבות שהן יכולות לעשות הכול - עבודה, ניהול בית, ילדים - אבל הן לא. ובשלב מאוד מוקדם את צריכה ללמוד שאת לא יכולה לעשות הכול בעצמך", הצהירה האדריכלית הנודעת זאהה חדיד בראיון שהעניקה ל"גרדיאן" הבריטי. זוכת פרס פריצקר, שבחרה להקדיש את חייה לקריירה ענפה ולא להקים משפחה, ציינה ש"עם הזמן לומדים לסמוך על אנשים אחרים שיעבדו למען החזון שלך. אני לא יכולה לקחת קרדיט על הפרויקטים שלי לבדי – הרבה אנשים במשרדי תרמו להם".
אחד התורמים המרכזיים לקריירה של חדיד הוא שותפה הבכיר, פרופ' פטריק שומאכר, אדריכל ותיאורטיקן שעובד איתה יחדיו כבר 25 שנה. השניים משתפים פעולה מאז שתיכננו את תחנת כיבוי האש בקמפוס "ויטרה" בגרמניה, שנחנכה ב-1992, וגם אם שמו של שומאכר אינו מפורסם עדיין בישראל, ברחבי העולם הוא יצא למרחוק.
השבוע הוא נמצא בישראל, כדי להשתתף בדיון אקדמי שעוסק בסגנון אדריכלי חדש שאת שמו הוא הגה: "פרמטריזם" - parametricism. ב"מניפסט הפרמטריזם", שאותו כתב ב-2008 והציג בביאנלה בוונציה באותה שנה, כתב שומאכר כי הסגנון הוא "התשובה המאוחרת למודרניזם", אחרי סגנונות שאותם הגדיר כאפיזודה חולפת, כגון הפוסט-מודרניזם והדה-קונסטרוקטיביזם (אולי ניתן להוסיף לרשימה גם את הברוטליזם).
מהו פרמטריזם?
ה"איזם" של שומאכר מתייחס לאדריכלות הדיגיטלית, שבמסגרתה בניינים יוצאים לבנייה כ"פלט" של פרמטרים ונתונים שהוזנו בתוכנת מחשב. כניסת המחשב למשרדי אדריכלים השפיעה באופן ניכר על התכנון. תחילה, המירו את הרפידוגרף והעיפרון בעכבר ובתוכנות השרטוט, אבל השרטוט המשיך להיות דו-ממדי, כפי שעדיין מקובל ברוב משרדי האדריכלים. בשנים האחרונות מתפתח והולך המושג "אדריכלות דיגיטלית", שבמסגרתו המעשית משתמשים בתוכנות מתקדמות (רוויט, ריינו, 3d max, סינמה 4d גראסהופר, מיה ועוד). בתכנון מסוג זה מקובל לעבוד עם מודל תלת-ממדי משלב הקונספט ועד לתוכניות העבודה, כך שאפשר להוציא אינספור שרטוטים לביצוע בלי צורך לשרטט כל אחד בנפרד, מה שמאפשר חופש תכנוני ועיצובי ויצירת צורות מרהיבות. משרדים בולטים בשיטות אלו הם UNstudio ההולנדי, נורמן פוסטר וזאהה חדיד. הדוגמה המובהקת ביותר לבניין פרמטרי בישראל הוא האגף החדש של מוזיאון תל אביב, שנחנך אשתקד.
הפרמטריזם הוא מושג שנגזר מהאדריכלות הדיגיטלית, ואחת ממשמעויותיו היא הקלה על התכנון וסיוע לדלג על התקשורת בין המתכנן למבצע. הוגי הזרם מעוניינים שהתכנון הפרמטרי ישפיע על כל עולם העיצוב - מעיצוב נעלים וכיסאות, דרך בניינים ועד תכנון עירוני. שומאכר משוכנע שהפרמטריזם ישלוט בכל תחומי העיצוב, והקביעה הזו נשמעת יומרנית במיוחד כאשר הוא מניח בנונשלנטיות את המושג "מודרניזם" - שחדר לכל תחומי החיים והשפיע על הבנייה למגורים במאה ה-20 באופן נחרץ – לצידו של ה"פרמטריזם", שנשמע כמו סינית לא רק לקהל הרחב, אלא לאדריכלים רבים שלא שמעו עליו מעולם. אלא ששומאכר מצויד בהסברים משכנעים לתפישה שלו, והוא שמח לחלוק אותם בראיון דוא"ל ל-Xnet.
הסגנון המודרני חדר לכל תחומי התכנון. מתי לדעתך יחדור "הסגנון החדש" שלך לתחום המגורים?
"פרמטריזם היא שיטה יעילה לדיור ציבורי, כי בחברה בת זמננו, ורסטיליות היא צו השעה ולא חזרתיות, על אף שייצור של מוצר יוצר דופן הוא סיטואציה עדינה. יש הרבה סוגים של משפחות, תרבויות וטעמים מגוונים שצריכים לבוא לידי ביטוי, והפרמטריזם נותן להם מענה. מעבר לכך, הפרמטריזם מאפשר הקשרים, התאמה אקלימית ותרבותית".
המבנים שאתם מייצרים יקרים, לעומת הברוטליזם והמודרניזם שהיו זולים ולכן הפכו לנפוצים. ה"פרמטריזם" יתגבר על המכשול הזה?
"ההשקעות במיחשוב שנעשות מדי שנה תומכות בייצור ובבנייה ומפחיתות את העלות שמתלווה לייצור וריאציות. הפרמטריזם שואף לשיטתיות ולא ליצירת וריאציות אקראיות (כמו שרואים למשל בפרויקטים של פרנק גרי, נ"ר). העלות היחסית של פתרונות עיצוב פרמטרי יורדות משנה לשנה, והיעילות הסביבתית והחברתית עולה, כך שאני בטוח שהפרמטריזם יהפוך לפרקטיקת הבנייה המובילה בעולם".
ואיך משפיע המיתון העולמי על האפשרות שזה יקרה?
"המשבר בלם זמנית את ההתפתחות המהירה של הפרמטריזם. סגנון אדריכלי חדש זקוק לכלכלה דינמית כדי לפתח מסה קריטית של פרויקטים, אבל ההאטה הכלכלית היא במובן הזה 'האטה של פיתוח'. יתר על כן, המשבר עורר רתיעה מהשאיפה לסביבה בנויה עשירה, מורכבת וסביבתית יותר. הסגנון של הפרמטריזם אולי נקשר עם הקיצוניות של השגשוג – אבל החיבור הזה הוא שטחי".
ההאטה הכלכלית לא שינתה את מגמות התכנון?
"הפרמטריזם מייצג את ההתקדמות התקופתית המואצת ששוררת בכל תחומי העיצוב. ההאטה הזמנית לא תביא להיפוך מחדש של הערכים שכבר קיימים. החברה הפוסט-פורדיסטית (החברה העכשווית מאז שנות ה-70, נ"ר) שונה באופן קיצוני מהחברה הפורדיסטית שהתאפיינה בייצור תעשייתי המוני. זו חברה שהתאפיינה בתקנים יחידניים ובתהליכים שגרתיים. העלייה במורכבות החברתית והדינמית, שמתאפיינת בתקשורת מתמדת וצפופה, יוצרת דרישות חדשות מהסביבה הבנויה, שלא יכולה להמשיך לחיות עם הרפרטואר המודרניסטי או המינימליסטי (ניאו-מודרניסטי). לכן אני מקווה שהפרמטריזם יעלה על המסלול העולה, גם אם הכלכלה לא מאיצה בו כמו בתקופה שלפני משבר הנדל"ן. אנחנו מסתכלים על מגמת ההתקדמות ארוכת הטווח בקו אחד עם מסלול הצמיחה של החברה בת זמננו".
יש טענה שבניינים רבים שאתם מתכננים אינם משתלבים בסביבתם. אתה מסכים?
"אחד העקרונות הראשיים של הפרמטריזם הוא דווקא ההתייחסות שלו להקשר. למעשה הפרמטריזם מסוגל להתאים ולמקסם טוב יותר מכל סגנון (עכשווי אחר, נ"ר), במיוחד בערים מורכבות שמתאפיינות במרקם שאינו חד-משמעי. לפרמטריזם אפשרות לוורסטיליות מרובה ויכולת להתקשר לכל מיני סוגים של סביבות. אני מכנה זאת "multiple affiliation" (שייכות מכופלת, נ"ר). האתוס של הפרמטריזם דורש לחשל ולעצב את ההמשכיות, כלומר כל דבר בפרויקט צריך לתקשר זה עם זה, גם האלמנטים בתוך הבניין וגם הבניין עם סביבתו. מוזיאון maxxi ברומא (עבודה של חדיד, נ"ר) היא דוגמה טובה בעיני לפרויקט שעושה זאת".
האדריכלית הישראלית ענת שטרן, שעובדת במשרדה של חדיד בלונדון מאז 2005, מחזקת את דבריו של שומאכר. "לאדריכלים תפקיד חברתי חשוב, וכל מתכנן בוחר בדרך שונה כדי לקדם את החברה ולשפר את פני הסביבה", היא אומרת. "חדיד ושומאכר בחרו לדחוף את גבולות הצורה והחומר, וכשאנחנו נמצאים בעולם דינמי, של קידמה טכנולוגית, האדריכלות היא חלק מכך. אם אדריכלים לא יקדמו את הקליינטים שלהם קדימה, אנחנו עלולים לשקוע בסטגנציה".
לדעתה, "לגיטימי שבניין יהיה נטע זר ברקמה העירונית, מה שיכול לעורר דיון. תפקידה של אדריכלות טובה הוא להעלות שאלות, לשדרג את הסביבה הבנויה הקיימת ולאתגר את צורת החיים של המשתמש, משום שהאלטרנטיבה היא מרקם אורבני שאינו מתחדש ומתפתח". לדבריה, בתהליך התכנון במשרד של חדיד הם תרים אחר קומפוזיציות שיאתגרו הן את החלל ואת טכנולוגיות הבנייה, ועם זאת התוצאה, לדבריה, היא "מרחב קריא וברור, המאפשר מגוון רחב של אינטראקציות חברתיות ובמקביל מאפשר התמצאות בחלל".
בינתיים זהו רק דיון אקדמי
ראש המחלקה לעיצוב פנים מבנה וסביבה ב"שנקר", פרופ' שרגא קירשנר, הוביל כבר ב-2003 את הקמת המחלקה והיה הראשון שחרט על הדגל האקדמי את התכנון באמצעות מחשב. לדבריו, אנחנו נמצאים כעת בתקופת מעבר, והפרויקטים של חדיד ושומאכר הם "אבות טיפוס". "כשהתחלתי עם המדפסות התלת ממדיות זה היה נורא יקר", הוא מציין. "היום זה כבר הרבה יותר זול, ובקרוב זה כבר יחזור לשוק הבנייה". קירשנר מדגיש עקב אכילס בענף הבנייה הישראלי – הביצוע. "התכנון הפרמטרי חוסך את כל הטעויות בין המתכנן לפועל, כי השרטוט מהמחשב הופך למוצר באופן ישיר, ובכך יכול לחסוך הרבה מאוד כסף".
בניגוד לסגנונות אדריכליים שצמחו מתוך החברה והפוליטיקה, כמו הרנסנס והמודרניזם, השיח על אודות הפרמטריזם מצטמצם לחוגים קטנים. שומאכר, למשל, מעביר אחת לשבוע סמינר על ספרו האחרון "The Autopoiesis of Architecture", שבו מתנהל דיון פתוח על פרקים נבחרים מן הספר. קרישנר סבור שהדיון נותר אקדמי לפי שעה, משום שהסגנון טרם "הגיע לאופטימיזציה", אבל מאמין שאנשים יפנו לשיטת הבנייה הזו ברגע "שזה יהיה להם זול יותר, או שלהיפך, הם פונים אליה כי זה יקר והם רוצים לעשות שואו-אוף".
- שומאכר וקרישנר משתתפים היום (א') ב"שולחן עגול", בהנחייתו של ראש בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, ד"ר ערן נוימן. בדיון משתתפים פרופ' רבקה אוקסמן מהטכניון, כרמלה יעקובי וולק מהמכללה למינהל וד"ר אפי פוגל מבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. בהמשך יעניק שומאכר הרצאה לקהל הרחב.
