כשאנחנו מתאמים להיפגש, אפרת אברמוב שואלת מה בא לי לעשות. שיחות פלאף על הפוך וסיגרייה הן לא כוס התה שלה, ולא רק בגלל שהפסיקה לעשן, אלא גם בגלל שהטמפרמנט שלה דורש משהו יותר דינאמי, משהו יותר פעיל.

>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק

האופציות שלה הן בר באווירה בולגרית, ללכת לקנות לי בגדים לחג או לשחק סנוקר בקפה נגה. "סנוקר", אני מחליט, משוכנע שאוכל לפתוח את הכתבה בפירוט מהלל של ניצחונותיי, ובהסבר שמנסה לא להישמע מיזוגני בנוגע לתבוסותיה. ואז היא מנצחת במשחק הראשון בינינו, שמה ללעג וקלס את מתקפת הטראש־טוק שניסיתי עליה כשמצבי החל להתדרדר, ורומסת בעליצות את שאריות הכבוד שעוד נותרו לי.

קצת לפני שהיא מנצחת אותי בפוקס גמור, אני מגיע לנגה - שם שולטים הניינטיז, קומפלט עם הפסקול הנדרש (הרבה פרל ג'אם), גולדסטאר מהחבית, צלוחיות בייגלך על השולחנות והריח השמנוני של מקומות עם צ'יפס טעים אבל שחום מדי - ומוצא את אברמוב בשיחה ערה עם הברמן. "בחור אסרטיבי ודעתן", היא מציגה אותו. הוא אכן מתגלה ככזה, וגם היא, אבל לגביה כבר ידעתי.

ראיינתי אותה בעבר, לפני כשלוש שנים ועבור מגזין אחר, ובזמן שאני צופה בה מתקתקת את הכדורים המפוספסים שלה, נראה שאברמוב היא בדיוק אותה מצחיקנית היפראקטיבית שזכרתי, עם פה תת־מקלע, אנרגיה בלתי נדלית והאדג' הפולני הציני הזה, שהפך אותה לאחד מהדברים השנונים על המרקע.

מי שלא זכה לצפות בה ב"מהדורה מוגבלת" של ערוץ ביפ ז"ל, לצורך העניין, בטח עשה זאת מתישהו במהלך שלוש עונותיה של "האחות הקטנה" הסאטירית והשורטת, שאברמוב הנחתה עד שהכתף הקרה שקיבלה ההפקה מקופרמן הפקות (שבשלב כלשהו פשוט הפסיקו לשלוח מודחים להשתתף בתוכנית) חתמה את האפיזודה המוצלחת הזאת, וחבל שכך.

אבל אברמוב, בת 32, היא בדיוק לא אותו אדם/דינמו שראיינתי אז, והעובדה הזאת הולכת ונעשית ברורה ככל שהערב נמשך.

היא לא פחות קדחתנית ומצחיקה, אבל היא שבירה יותר, פחות תלויה בשריון ההומור והציניות שמגן מפני העולם, פה ושם מוכנה גם להרפות ממנו כליל ולחלוק משהו ממה שעבר עליה בשנתיים האחרונות, הקשות מנשוא, גם כשברור כמה קשה לה לשוחח על זה: בנובמבר שעבר נפטר אביה של אברמוב, תדי, כשהוא בן 62, לאחר מאבק במחלת הסרטן, והאובדן רק הועצם בשל הזריזות בה התרגשה על אברמוב ובני משפחתה הטרגדיה הזאת.

"זה קרה תוך פחות משנה", היא מספרת, "גילינו בינואר, ובנובמבר הוא נפטר. זה היה מאוד מפתיע, וזה קרה מאוד מהר. הוא היה איש מבריק, איש עסקים שבכלל למד קולנוע והיה פסנתרן ג'אז, והוא הגבר של חיי, תמיד היה. זה דפק לי את הראש מכל כך הרבה בחינות, האובדן שלו, וזה עדיין מאוד נוכח".

באיזה אופן? עד כמה השתנית?

"אני עוד לא יודעת. הייתי נורא שמחה להגיד לך, כמו בראיונות האלה, שהיום, ממרום התהליך, הגעתי למסקנות שזה נותן פרופורציות ושצריך לנצל כל רגע בחיים, אבל אני פשוט עוד לא שם. אני עדיין בשנת אבל. היו רגעים שכבר דאגתי מרוב שהייתי עצובה, ימים שלא הייתי יכולה לקום מהמיטה, כמו איזו סטלה שאתה לא יודע מתי היא תיגמר".

ואיך יוצאים מזה?

"ישנים. ישנתי המון, במשך כמה חודשים, כי זה מה שאני עושה כשרע לי. וחלמתי עליו הרבה".

כחצי שנה לאחר שהתגלתה מחלתו של אביה, נישאה אברמוב למי שהיה בן זוגה במשך שנתיים, הסטנדאפיסט עומר בורשטיין, בהליך שהואץ עקב סיבות מובנות.

"רציתי להתחתן איתו עוד לפני המחלה, אז ההחלטה התקבלה בצורה נורמלית, אבל הביצוע לא. הוא הציע לי בחודש מאי, הכנסתי את זה לפאסט פורוורד וביולי כבר התחתנו, כדי שאבא יספיק להיות, והוא מסר אותי בחופה. וחתונה בלי פשרות, כן? 400 מוזמנים, כל הבלגן.

היה בזה משהו מאוד חיובי, לבוא להורים ולומר להם נעשה את זה איך שבא לכם, תזמינו את מי שבא לכם, משהו ששחרר אותי מכל מיני עניינים שאולי הייתי יכולה לפתח בנסיבות אחרות..."(צוחקת).

בריידזילה.

"בדיוק. הרי היה את החשש הזה. ואבא שלי היה מעורב, הוא בחר את הלהקה שתופיע, והחתונה היתה יום מאוד משמח. היה רגע שהוא בא לרקוד איתי, ובשלב הזה הוא כבר היה חלש... אז התחילו לרדת דמעות. מה לעשות. זה משהו שאנשים לא יודעים עליי, שאני די בכיינית. חסרים לי המון פילטרים, וזה פשוט עוד אחד מהם. אני לא טובה בפסאדות. תגיד, נכון שזה הראיון הכי מדכא שהיה לך?".

לא.

"יופי. דאגתי. בוא נדבר על משהו אחר. בוא נדבר על גיליון 'היפים והנכונים' שלכם. זה שבחרתם את תורג'י למקום ראשון... וואו. נגיד מקום 50, דאחקה כזאת, זה בסדר, אבל מקום ראשון? הבחירה הזאת... לא יודעת".

היית נגדו?

"אני חושבת שכל בר דעת היה נגדו. הוא לגמרי העלה את העניין ברמת תוכן וברמת רייטינג, ובכל זאת. הוא ערס מהברזלים, ובוקי הוא הילדה השמנמנה שמועדת שם על קליפת בננה. ממש אהבתי את בוקי. הוא היה הפייבוריט שלי. חיכיתי שהוא ינפח על כולם בגמר.

"הייתי מאוד מעורבת רגשית בעונה הזאת. הוויכוחים הכי מלאי רגש שהיו לי בחצי שנה האחרונה לא היו סביב פוליטיקה או המצב החברתי, אלא על 'הישרדות VIP'. זה מדהים, איזה אמוציות זה עורר באנשים".

היית עושה את זה, משתתפת?

"לא. חד משמעית לא".

איזה ריאליטי כן היית מוכנה לעשות?

"'מעושרות' (צוחקת). הלוואי. או 'המרוץ למיליון'. פשוט בלתי אפשרי לראות את זה ולא לתהות איך אתה היית מסתדר שם עם בן הזוג שלך, עם כל הלחץ והתחרות".

ואיך הייתם מסתדרים?

"מעולה".

שבירה יותר. אברמוב (צילום: רונן אקרמן)
שבירה יותר. אברמוב (צילום: רונן אקרמן)

מי שיחפש את אברמוב היום, ימצא אותה בטור שהיא מתחזקת כבר שנים ב"גלובס" ובכתבות שהיא יוצרת ומגישה ב"לילה כלכלי" של שרון גל ברצועת הלילה של ערוץ 10 - אכסניה מפתיעה מעט בהתחשב במסלול עליו רכבה בשנים האחרונות.

אחרי ההצלחה של "האחות הקטנה", שעשתה רעש וחשפה את אברמוב לקהל הרחב כששודרה בערוץ 2 ובערוץ ביפ, היא היתה אמורה לטפס במעלה הפירמידה, או לכל היותר להמשיך עם הפורטה שלה ולהתמקד בפורמטים קומיים שיפיקו את המיטב מיכולותיה, ולזמן מה היה נראה שזה בדיוק מה שהולך לקרות, עם פרויקטים כמו "אפרת עושה את ישראל" שהובילה לבדה ו"יאללה נקסט" שהגישה בביפ לצד אבי אטינגר, ועם התנסויות מעניינות אחרות כמו כתיבה ל"עד החתונה", ל"ארץ נהדרת" ועוד.

אבל אז הגיעה ההשתתפות קצרת המועד ב"אנשים", מגזין הדוקו־אקטואליה שאברמוב הגישה לזמן קצר לצד דרור גלוברמן בקשת, שלא ישב כל כך בנוח על הפרסונה הטלוויזיונית שלה.

התוכן, האופי המעונב יותר של הפורמט והאינטראקציה המעט חורקת עם הפרטנר, פשוט לא התאימו למי ששלוש שנים קודם לכן דפקה סטירה לצבר גדיש בתוכנית הבועטת שלה - וזו הסיבה שברמת הרעיון, הצטרפותה ל"לילה כלכלי" נראתה תחילה כמו צעד אחורה (אברמוב החלה את דרכה ככתבת תרבות בחדשות HOT), כמו מסגרת נוספת בה אברמוב לא תוכל לנצל את יכולותיה כראוי.

אבל אברמוב איננה מתן חודורוב, תודה לאל, והכתבות שלה בתוכנית ממש אינן מהזן שדורש רק מיקרופון וכמה שאלות בנאליות. מי שמודאג מאובר סחיות יכול להירגע, בקיצור.

באחת מהכתבות, למשל, אברמוב הולכת לקנות סמים חוקיים באלנבי, ובאחרת היא מציקה לדיפלומטים במסיבת יום העצמאות הצרפתי בבית השגריר, כולל הפטיש האהוב מחגיגות העצמאות הישראליות שהיא דופקת בראש של השגריר עצמו, שאלת "מה עם סקס?" איתה היא מזעזעת נזירה אורחת ודוכן של ממכר צמידים זוהרים שהיא פותחת באירוע, כי מה הוא יום העצמאות בלי צמידים זוהרים על ידו של העוזר לשגריר קונגו? כיף גדול, בקיצור, ואף אחד לא נהנה יותר מאברמוב עצמה, שמוצאת בעבודה מזור מבורך לרגעים הקשים יותר של ההתמודדות שלה.

את לא מתגעגעת קצת לרוח הפרועה של חלק מהדברים שעשית בעבר? אם היו מרימים שוב את "האחות הקטנה" שתלווה את העונה הבאה של "האח", היית מעוניינת?

"זה לא יקרה. ואם מישהו מנאס"א יציע לי לטוס לחלל עם חבורת בנות 30, האם אהיה מעוניינת? אני אשקול את ההצעה כשתגיע. אתה יודע מה? תכתוב שאני שם. תראה, בזמן האחרון הבנתי משהו שמבחינתי רק הולך ומתחדד: אני לא בן אדם מסחרי. לפעמים זה אולי קצת רע בשבילי. תמיד אעדיף את הפאנקיסט שעובר ליד הערסים שעל הברזלים. הוא נראה לי הרבה יותר מעניין. זה חזק ממני. זה כמו טורט.

"אני בטוחה שאם הייתי יותר דיפלומטית ויותר מסחרית, כבר הייתי מנחה איזושהי תוכנית בוקר. אבל טוב לי במקום שבו אני נמצאת. באמת טוב לי. קשה לי אחרת. מבחינתי, בשוליים יש הכי הרבה צבעים. וכן, יכול להיות שאם לא היה לי את זה אז הקריירה שלי היתה הרבה יותר מבורגנת ומסודרת היום, כמו הרבה בנות עם פנים בסדר וגוף חמוד".

מתי היה חוסר הדיפלומטיה בעוכרייך? ב"האחות הקטנה"?

"קצת, כן, ואני חושבת שבגלל זה התוכנית לא המשיכה".

עדיין צופה ב"האח"?

"בטח. אוהבת את זה מאוד. אוהבת את 'האח', אוהבת את 'הישרדות', אוהבת את 'המרוץ למיליון', אוהבת ריאליטי באופן כללי. כן, אוהבת ריאליטי! תכתוב, שיידעו".

__________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס :