מאחורי הקלעים: כך עוצבו הדירות של כוכבות ''תנוחי''

הקונספט של "תנוחי", הטלנובלה החדשה של הוט, הוגדר כהברקה. כוכבותיה הן ארבע דמויות מטלנובלות מפורסמות אחרות: חנה לסלאו בתפקיד נעמי שחר מ"השיר שלנו", גילת אנקורי בתפקיד עידית לינוביץ מ"רמת אביב ג'", צופית גרנט בתפקיד מרב בן בסט מ"חשופים" ואוולין הגואל כברוריה פסקל מ"פיק אפ". סביבן נבנה אחד הסטים המושקעים שנראו על מסכינו: לצורך הצילומים עוצבו הדירות שלהן לפרטי פרטים - כל אחת שונה בסגנונה וכמו נתפרה לפי אופיה של בעלת הבית. יחד עם בתיהם של גיבורים נוספים, מסעדה ובית קפה ''קבועים'' בסדרה - מתקבלת תפאורה מדויקת ועשירה בפרטים.

מעצב התפאורה, ערד שאואט, מספר כאן על תהליך העבודה – מאפיון הדמויות, דרך התוכניות והמודלים, ועד לתוצאה הסופית:

"שטח האולפנים שקיבלתי היה 3,000 מ"ר, שחולקו ל-13 סטים שונים. בנוסף, בחצר האולפנים נבנה בית יפואי עם גינה, על שטח של 300 מ"ר. רצינו שעיצוב החללים יתבסס על מבנה אדריכלי מעניין ושונה לכל לסט. לכן יצרנו לכל סט תיק תוכניות ו'דפי אווירה' - קולאז' של חומרים, צבעים ואלמנטים שמסגננים כל חלל ומגדירים את הדמות שחיה בתוכו (דוגמאות בהמשך).

פריסת הסטים באולפן (באדיבות ערד שאואט)

"מבחינת האווירה, רציתי לבנות תמונה חמה בצבעוניות כהה ואחידה, כדי להבליט את הדמות לעומת הרקע. לא רצינו להיות מחויבים למציאות. לכן הנראות של הסט קיצונית וממקמת את הדמויות בתוך עולם אולפני, שמוכר לצופים ומזוהה עם דמויות מסדרות העבר בהן השתתפו. השראה רבה נתן לי הקולנוע האמריקאי הקלאסי של שנות ה-30 וה-40, תקופה שבה התפאורה האולפנית וצורתה האדריכלית היו חלק מהשפה הוויזואלית. חלק מהקונספט היה ליצור הומאז' למעצבי ההפקה הגדולים של אותה תקופה, כמו Carroll Clark ,Paul nelson, Robert neppach. בשבילי עבודתם היא אבן דרך משמעותית בעיצוב תפאורה למסך.

"לאחר קריאת התסריט ניגשנו, אני ושותפתי גל רוזנבאום-פרט, לעבודה: בשלב הראשון הגדרנו כל דמות בנפרד, וגיבשנו לכל אחת מהן "דף אווירה" - הקולאז' שהיווה את הבסיס לעיצוב הבית שלה. בשלב השני חילקנו את האולפן לשטחים. בעזרת תוכניות וקבצי תלת מימד הבנו את השוני האדריכלי בין הסטים, את זוויות הצילום ואפשרויות התאורה ואת אפשרות ההתנהלות (הכיאורוגרפיה) של הדמות בחלל. אחר כך יצרנו הדמיות, ששילבו יחד את המבנה, התאורה והסגנון של הבתים. בשלב הסופי פרטנו את הסטים לתיק תוכניות לביצוע, שהועבר לחברת הבנייה. התכנון ארך כחודשיים, והסטים נבנו, רוהטו והוארו תוך חודש".

וכך מתאר שאואט את התאמת הסט לדמות:

נעמי שחר (חנה לסלאו)גרה בבית בסגנון יפואי, שעיצוב הפנים שלו מודרני יחסית לצורתו התקופתית והאוריינטלית. הסט נבנה בחצר האולפנים כדי להוסיף מימד ויזואלי של אור השמש והגשם הנשקפים מחלונות ודלתות שפונים לחצר פרטית, המאפשרת צילום תחת כיפת השמיים. כדי לתת לבית טקסטורה חולית ואת מראה האבן היפואי השתמשתי בשכבה עבה של טיט מעורב בדבקים פולימריים, שנמרח על אבנים מפוסלות. הרצפה חופתה בבטון מוחלק, גופי התאורה שנבחרו הם של המעצבת איילה צרפתי והריהוט בהיר ומינימליסטי.

זהו "דף האווירה" של החומרים, הצבעים והאלמנטים שמסגננים את החלל סביב הדמות:

וכך זה נראה על הסט:

עידית לינוביץ (גילת אנקורי) גרה בדירה בפרויקט יוקרה חדש. הדבר ניכר בצורתה הגיאומטרית של הדירה ובמרכיביה חסרי הצבע והזמן - מעין דירת קבלן מודרנית. הסגנון הקר, המנוכר והמסודר נועד ליצור תחושה שאין בבית פרט בעל ערך רגשי. רוב הקירות מחופים טפט פלסטי עם טקסטורה עדינה בצבע אחיד, בר המטבח עשוי פורניר עץ שחוזר על עצמו בכוורת המפרידה בין הסלון למטבח, החלונות הגדולים ממוסגרים בפרופיל בלגי שחור והרצפה מעוצבת במראה טרנדי, ומוסיפה לבית חדשנות מסוימת. הרעיון היה לבנות את הבית של עידית כמונומנט אדריכלי שמעיד על מעמדה.

וכך זה נראה על הסט:

מרב בן בסט (צופית גרנט)גרה בדירה בסגנון אקלקטי, שמתקשר אסוציאטיבית לאזור מרכז תל אביב. בדירתה של מרב ניסינו לתת מימד של זמן באמצעות שימוש בריהוט וינטג'. המטבח מעוצב בסגנון תקופתי והחומרים "עבים", כמו טפט גרפי, רצפה מצוירת ותריסי עץ. הקפדנו על התאמה נכונה בין החומרים, כדי שלא ליצור אקלקטיות מוגזמת, אלא תמונה אחידה וקולוניאליסטית באופייה.

וכך זה נראה על הסט:

ברוריה פסקל (אוולין הגואל, ''פיק אפ'') גרה אצל אמא שלה. הבית מעוצב בצורה תיאטרלית. הצבעוניות והקונטרסטים שבו מיועדים לתת תחושות של עליצות ושל חמימות. לא רצינו לבחור בסגנון האוריינטלי הצפוי, ואיפשרנו לעצמנו להיות פחות עממיים: לתת נופך ספרדי לבית - כזה שמשתקף, למשל, בסרטיו של הבמאי הספרדי פדרו אלמודובר.

וכך זה נראה על הסט:

ביתם של אמנון וגביהוא בית קרקע ישן. השתמשנו בחומרים טבעיים, כמו אבני צפחה, מחיצות עץ וריהוט תקופתי שנאסף משוק הפשפשים. המטרה היתה למקם את שתי הדמויות הרחק מהעירוניות המזוהה אם שאר הדמויות.

וכך זה נראה על הסט:

מתי גר בחלל תעשייתי שהוסב ללופט מינימליסטי, מקושט בגופי תאורה מודרניים ויקרים. סמלי הסטטוס מרמזים שיש לו כסף, למרות שבחר לגור בשולי העיר. גם הקפדתו על סגנון עדכני בבית מסודר מדי מעידים על אופיו.

וכך זה נראה על הסט:

המסעדה עוצבה כ"מסעדת קונספט" – במקרה הזה, מבנה בתוך מבנה. המבנה החיצוני הוא סוג של חלל ציבורי גדול וישן, שעל קירותיו נשתמרו ציורי קיר. מערכת של קשתות בתוכו מפרידה בין הסועדים לקירות המבנה. השולחנות נבנו כ''קופסאות אור'', כדי ליצור מראה עדכני, אך אינטימי. חשוב היה שלמקום לא יהיו חלונות אלא תאורה כזו שבה היום והלילה ייראו זהים, כדי לנטל את מימד הזמן.

גם בבית קפה יצרנו מערכת צלעות, במרווחים קבועים של 20 סנטימטרים, כדי ליצור תאורה אחידה ושטופת אור. השימוש בחומרים גולמיים כגון בטון חשוף מקנה למבנה אופי ברוטליסטי. הסצינות בבית הקפה לרוב התרחשו בבוקר כך שפונקציית האור בחלל היתה חשובה.

ספינת הנופש נקלעת, לפי התסריט, לסערה בלב ים. את דגם חזית הספינה בנינו באולפני ''ברודקסט'', ואת הים והשמים שתלנו בנפרד, בעזרת אפקטים ויזואליים ש"מאריכים" את הסט. הספינה נבנתה בתוך סביבת "כרומקי" - רקע ירוק שהוחלף בשלב העריכה לכזה של סערה בלב ים. את הסביבה הגועשת ומזג האוויר הקשה יצר באפקטים ויזואליים ירון ישינסקי, שבנה אותם סביב החומר המצולם שקיבל.

כך נראית הסצינה על רקע ''כרומקי'' ירוק, שהוחלף אחר כך ברקע שיצר ישינסקי:

• ערד שאואט הוא מעצב תפאורה בטלוויזיה והקולנוע הישראליים, זוכה פרס אופיר לשנת 2011 על העיצוב האמנותי של סרט הקולנוע "הערת שוליים". הוא עיצב גם את הסרטים "לרדת מהעץ", בבימויו של גור בנטביץ, ואת "הדילרים", בבימויו של עודד דוידוף (שניהם בשלבי עריכה). לטלוויזיה עיצב תוכניות וסדרות כמו "חשופים", "עספור", "להציל את דני הוליווד", "אהרוני מבשל" ועוד. את רוב עבודותיו הוא מבצע יחד עם מעצבת המוצר והפנים גלי רוזנבאום-פרט,‏ בסטודיו המשותף שלהם בתל אביב.
  

>> ואיך עוצב "העור שבו אני חי", סרטו המצמרר של פדרו אלמודובר? כתבת חובה לאוהביו