"פרויקטים שאינם אדריכליים לא נראים לי מתאימים לפרס הזה". כך נימק אתמול יו"ר ועדת השופטים של פרס רכטר, עמי שנער, את החלטתם לא להעניק השנה פרס בקטגוריית האדריכל הצעיר.
ההחלטה מעוררת תסיסה משתי סיבות: תחושה שהאדריכלים הצעירים בישראל מודרים ממכרזים ומתחרויות וסובלים מנחת זרועם של הוותיקים, והעובדה שאחד המתמודדים היה ארכיון אדריכלות ישראל, שהוא גוף תיעוד חלוצי הפועל בהתנדבות. מייסד הארכיון, צבי אלחייני, הגיב בזריזות: הוא סגר כבר אתמול את הארכיון.
חבר השופטים השנה כלל את האדריכלים עמי שנער, גנית מייזליץ-כסיף (שזכתה בפרס בפעם הקודמת), מהנדסת העיר הרצליה דניאלה פוסק, ועידית עמיחי נציגת משרד התרבות והספורט. שנער הסביר בשיחה עם Xnet את החלטתו שלא להעניק את הפרס למפעל הארכיון (ולא לאף מועמד אחר), כתגובה לכך שלוועדה הוגשו רק ארבע מועמדויות בקטגוריית אדריכל צעיר (גילוי נאות: הכותב היה אחד המועמדים). "מתוך ההצעות שהוגשו לא מצאנו אף אחת ראויה. החלטנו שלא להתפשר", אומר שנער.
תעודת עניות לדור הצעיר
"אני מאוד מאוכזב", הגיב על ההחלטה האדריכל אמנון רכטר, חבר הוועד המנהל של הפרס הקרוי על שם אביו וסבו. "באופן עקרוני אני לא מעורב בתהליך ובהחלטות, כדי להשאיר את הפרס נקי ולא להפוך אותו לפרס של חונטה או משפחה. אני לא יודע למה הם החליטו מה שהחליטו. מדובר באחד מהיסודות של פרס רכטר, וזו פגיעה בפרס".
שנער שולל את דבריו של רכטר, והוא אינו רואה כל פגיעה בפרס. יתרה מזאת, הוא מגלה כי חבר השופטים המליץ "לפצות" על החלטתו, ולהעניק בפעם הבאה שני פרסים בקטגוריית האדריכל הצעיר. לטעמו של שנער, יש פרויקט אדריכלי פיזי זוכה להעדפה. "גם אני וגם גנית היינו בדעה שצריך להעניק את הפרס לפרויקט אדריכלי בעדיפות ראשונה. אנחנו אדריכלים מעשיים, ואדריכלות זה לבנות". חשוב לציין, כי תנאי הסף להגשת המועמדות לפרס האדריכל הצעיר קבעו במפורש שהפרס יוענק גם עבור "פעילות מחקרית תיאורטית חדשנית" (ראו צילום ההודעה המקורית).
"עבודת קודש"
ארכיון אדריכלות ישראל שוכן בקומת המרתף של מגדל שלום בתל אביב, וכולל כחצי מיליון פריטים המספרים את סיפורה של האדריכלות הישראלית לתולדותיה. האדריכל שמאי אסיף, עד לא מזמן ראש מינהל התכנון במשרד הפנים, המליץ לוועדה להעניק את הפרס לאלחייני. במכתב ההמלצה הוא כתב: "מעבר להערכה הראויה לאדריכל הצעיר עצמו, יש בהחלטה כאמור אמירה ערכית כבדת משקל באשר למיקומו של התיעוד והמחקר של ההיסטוריה האדריכלית בתרבות התכנון והבניה בארץ ולאדריכלות הישראלית בכלל".

"ביזתה את הפרס"
כמחאה על החלטת ועדת השופטים הודיע אלחייני, כאמור, כי הוא סוגר לאלתר את הארכיון. סגירה זו תפגע ללא ספק בחוקרים, בסטודנטים, באדריכלים ובכלי התקשורת, כמו בפיתוח המורשת האדריכלית בישראל. בעמוד הפייסבוק של הארכיון כתב אלחייני: "אם פרויקט הארכיון, שהוא יוזמה פרטית בלתי נתמכת בת 15 שנה, אינו ראוי להכרה זו של הפרס, הרי שגם הציבור הישראלי אינו ראוי לארכיון אדריכלות בשלב זה (...) מגיע רגע שבו גם הפעילות המחתרתית והחתרנית ביותר זקוקה ל'פרס' לשם הכרה והצעדתה הלאה, על מנת שהיא תוכל ליהנות מתקציבים ולשרת נאמנה את עשרות הפונים לארכיון והמשתמשים באוצרותיו, מהארץ ומחוץ לה. ועדת שופטים שלא מוצאת את פעילותו הסיזיפית של ארכיון אדריכלות ישראל כראויה לפרס עידוד - היא ועדה שאנשיה אינם מבינים מהי היסטוריה אדריכלית ומהי תרבות אדריכלית (...) "כואב הלב על פרס רכטר, מפעל מפואר שהוועדה הנוכחית ביזתה".