בית אליעזר שקולניק הערת שוליים
(האב, אליעזר שקולניק, כאילו נטמע בארונות המדפים והספרים שממסגרים אותו ומנתקים אותו משאר הבית. סקיצת האווירה הייתה הצעד הראשון במלאכת עיצוב הסרט, לאחר תחקיר וסיור בבתי חוקרי תלמוד בירושלים, ותוך דיאלוג עם הבמאי יוסף סידר, שהגדיר את אופי הדמות ואת אופן התנהלותה בחלל)
קו לבן גובה 60
( )
חדר עבודה שקולניק הערת שוליים
(חדר העבודה של הבן (הדמיה למעלה). האב הוא פילולוג מהדור הישן, הבן הוא פילולוג מודרני. חדר העבודה של האב מסודר ועובד לפי שיטת תיוק סכמטית. הוא משתמש בחלל לעבודה ולשינה וגם נמצא בו רוב שעות היום. לעומתו, בחדר העבודה של הבן הספרים מונחים בתפזורת, חלקם נערמו בצורה ארעית על גבי המדפים בערבובייה עם הניירת)
מסדרון משרד החינוך הערת שוליים
(המסדרון המוביל את שקולניק לאזור הטקס שבו יזכה בפרס (למעלה ההדמיה, למטה הכנת הסט). הסט נועד להעביר את הדמויות מעמדת הבידוק, שנמצאת בחוץ המבנה ועד לאזור הטקס. סט צינורי, סוריאליסטי, שמטרתו לנתק במופגן את הדמויות מהסביבה הטבעית בדרכן אל במת הטקס. הסטים ''הציבוריים'' מקבלים כיוון סינתטי יותר, מעוצב אך בטח לא אישי, ובהיר הרבה יותר)
הערת שוליים
(העיצוב נרקם סביב הפרטים הקטנים תוך בחינת סדר הפעולות והאופן הפיזי בו הדמות מתנהלת בחלל החדר (החל משיטת תיוק המסמכים וכלה בסידור הספרים בארון))
חדר עבודה אליעזר שקולניק הערת שוליים
(התכנון התבצע בהתאם לכמות הספרים העצומה המשמשת חוקרי תלמוד, תוך דגש על חלוקת המידוף, הצבעוניות והגודל של יחידות המדפים - שהן המרכיב העיקרי בעיצוב האדריכלי של החללים. חדר האב צר וגבוה, וממוקם במרכז הבית)
המטרה העיקרית בעיצוב הסרט "הערת שוליים" הייתה לשרת את התסריט והדמויות בצורה אותנטית ופונקציונלית, תוך שמירה על עקרונות האסתטיקה הקולנועית. רצינו ליצור, כמעט ללא דקורציה, עולם פיזי שבו חיים חוקרי תלמוד. העיצוב נרקם סביב הפרטים הקטנים, תוך בחינת סדר הפעולות והאופן שבו הדמות מתנהלת בחלל החדר - החל משיטת תיוק המסמכים וכלה בסידור הספרים בארון.
- הצבעוניות אחידה לרוב אורך הסרט, ובכל מגוון החללים והרקעים המצטלמים. קומפוזיציה אחידה של צבעים בביגוד ובתפאורה, המבוססת על אפורים וחומים כצבעי בסיס דומיננטיים, ותוספת של צהוב וכחול על גוניהם השונים במינונים קטנים. יש רגע שבו נכנס צבע נוסף: כאשר מולבש האב, אליעזר שקולניק, בחולצה ורודה כחלק מהשתתפותו בתוכנית טלוויזיה. הדבר יוצר שינוי רגעי בצבעוניות הסרט, ויוצר תחושת אי-התאמה בין הדמות לסגנון הלבוש החדש.
פנאי פלוס הערת שוליים שלמה בראבא עליזה רוזן (צילום: רן מנדלסון)
- המכנה המשותף בין החללים, הוא הספרים, המהווים טקסטורה של ממש. 10,000 ספרים נבחרו בקפידה, כשהדגש הושם על יצירת ספריות אותנטיות ומגוונות, כיאה לחדרי עבודה של פילולוגים.
- חדר הוועדה במשרד החינוך הוא סט אולפן: 240 על 240 סנטימרים של חלל קטן ומינימליסטי, ובכל זאת עמוס לעייפה. בסט זה, שבו הצטלמו שבע דמויות בבת אחת, הצורך העיקרי היה ביצירת חלל קטן אך עדיין ניתן לצילום. הסט נבנה באולפן על ידי קורות ועמודים בצורת מזבח. הקירות בנויים בעצם ממגירות פלסטיק מוסדיים, וכל קיר כזה מהווה יחידה שנעה על גלגלים, כדי לאפשר מקסימום זוויות צילום מעניינות. החלל הסגור יוצר תחושת דחיסות, והמרקם התלת-ממדי אך אחיד של המגירות נועד ליצור עניין ברקע, בלי "לגנוב" מהדמויות את הפוקוס. המטרה העיקרית הייתה ליצור מצב שבו מיקוד הצופה נמצא בנעשה בסצינה, אך במקביל להעביר את תחושת הקלסטרופוביות, ואת האנמיות הממסדית המתבקשת.
