יותר גדול מהתחנה המרכזית החדשה בתל אביב, יותר מורכב מטרמינל 3 בנתב"ג - הפרויקט שמציע האדריכל רם כרמי לעיר ירושלים יתקן, לטענתו, את כל הבעיות והעיוותים הקיימים במרכז הבירה ויחיה אותה מחדש.
כרמי, חתן פרס ישראל, הוא מבכירי האדריכלים בישראל. בין השאר השתתף בתכנון מרכז הנגב (1960) בבאר שבע, בניין הפקולטה למדעי הרוח בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים (1970), בית המשפט העליון בירושלים (1986), התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, ותיאטרון הבימה המחודש בעיר זו.
דבר פשוט
על הפרויקט - שאותו הוא מכנה "מרכז היקום", לא פחות - החל כרמי לעבוד לפני כעשור, לאחר שאיש העסקים דוד אפל פנה אליו בהצעה לתכנן מגדל שיתנשא לגובה שירושלים טרם הכירה. לצורך העניין הקים אפל חברה שתקדם את המיזם, והיא נקראה "דבר פשוט" (ממש כך). קריסתו של אפל, שהסתבך בפרשות פליליות והורשע במתן שוחד לראש עיריית גבעת שמואל, הביאה לגניזת הפרויקט. למרות זאת, כרמי עדיין חולם כי פרנסי העיר ילמדו להבין את גדולת הפתרון שהוא מציע. "זה המגדל הראשון בישראל שתורם לא רק לפתרון כל בעיות התחבורה בירושלים, אלא יקים לתחייה את כל מרכז העיר ויפתור את רוב הבעיות שם", מצהיר האדריכל.
במרכזה של כל המערכת שאותה מתאר כרמי, בטבור המנדלה, שוכן גן העצמאות. מעליו בחר כרמי להקים את המגדל, אחד הפרויקטים השאפתניים והיומרניים שתוכננו אי-פעם במגזר הפרטי בישראל. כשכרמי מתאר את מיקומו של המגדל, נדמה שהוא מדבר על מקדש חדש: "המגדל בונה את טבור העיר החדשה בנקודת הצטלבות של צירים שאין שני לה בעיר. לכן אין מקום אחר בירושלים הראוי כל כך לקבל ביטוי מבונה גבוה מעין זה".
שדרת חנויות יותר גדולה ממילאנו
70 קומות במגדל, ועשר הראשונות משמשות למעשה כחלל פתוח. אך זהו רק חלק קטן יחסית בפרויקט, הכולל מספר מרכיבים שבכוחם לעורר מהפיכה של ממש - לטובה או לשמצה - במבנה העירוני. החלק השני בפרויקט הוא חניון תת-קרקעי ל-6,000 כלי רכב שיוקם בעשרה מפלסים מתחת לגן העצמאות. "השכבה העליונה של הפרויקט היא גן העצמאות שפורח כמו כתר ירוק בסיומו של נחל קדרון", מציין כרמי. "מתחת לגן מתפתח ציר הליכה שמנקז לאורכו את כל החניונים, וכל ציר כזה יכלול שדרת חנויות. זו תהיה שדרת חנויות גדולה אפילו יותר מהשדרה המסחרית המפורסמת ויטוריו עמנואלה שבמילאנו. כל שדרה תסתיים בכיכר שתתחבר לגן העצמאות, ומשם ימשיכו האנשים לכל מקום במרכז העיר".
לטענתו, מה שעומד לנגד עיניו הוא החזרת מרכז העיר לאזרח הולך הרגל, ולספק לו את רמת הנוחיות המאפיינת תפעול של שדה תעופה שמעביר רבבות בני אדם ממקום למקום. לכן, לדבריו, החניון מתוכנן כך שיענה על כל צרכי החניה של מרכז העיר, והמימון לכל הפרויקט מגיע שלא מכספי ציבור ולכן גם לא דורש כל השקעה כספית מצד העירייה, אלא אך ורק במימון פרטי.
פרויקטים גרועים שכרמי היה מעורב בשלביהם המוקדמים - התחנה המרכזית החדשה ומתחם הולילנד - עברו שינויים מרחיקי לכת לאחר שהוא הורחק מהם. האם הוא באמת מאמין שהסיפור שבו יזם לוקח רעיון, מחליף את האדריכל ומפתח אותו בעזרת חובבנים ובכך מעקר את כל הפרויקט כולו, לא יישנה? האם כדאי לשוב ולתת לפרויקט מסוג כזה הזדמנות? הלוואי.
- חשיפה: תיאטרון הבימה המחודש בתכנון רם כרמי
