איך נראית אופנה ישראלית?

דגמים של ששון קדם

תמיד זה קורה לי באותן הנסיבות. אני פוגשת אדם זר במסיבה/פתיחה חגיגית/הרצאה (מחק את המיותר), מציגה את עצמי כהיסטוריונית אופנה ישראלית ואחרי ה"וורי אינטרסטינג" המתבקש צצה ועולה השאלה הבלתי נמנעת: האם יש דבר כזה "אופנה ישראלית"?

למען האמת, זאת אחת השאלות הקשות ביותר שאני נתקלת בהן והתשובה משתנה על פי המקום והנסיבות.

בשנת 1998, כאשר מדינת ישראל חגגה 50 שנה לקיומה, שלחה הטלוויזיה הקנדית את ג'ייני בייקר, מנחת התכנית המיתולוגית "פאשן טי-וי" בערוץ סטאר, עם צוות צילום מכובד לסיקור האופנה הישראלית.

ג'ייני בייקר, שהתגלתה כאשת שיחה מרתקת וכאדם חם ופתוח עם רקע יהודי, הגיעה אלי לתידרוך

בנושא אופנה ישראלית ובקשה ממני להמליץ על כמה מעצבים ישראלים בולטים בשטח. מסרתי לה

מספר שמות, מתוכם היא בחרה בנעמה בצלאל, רונן חן, ירון מינקובסקי וגדעון אוברזון .

לאחר שנפגשה איתם, חזרה אלי עם בעיה: אין בדגמים שלהם שום דבר ישראלי! ובכל זאת, איך מכניסים ניחוח ישראלי לאופנה מקומית? ניחשתם? באמצעות לוקיישן מתאים! היא בחרה לצלם את הדגמים על רקע שוק הכרמל ושכונת נווה-צדק, שאז עוד נראתה מאוד אוריינטלית.

ולמה נזכרתי בזה? כי בימים אלה יצא לאור ספר יפהפה ומושקע מאוד בשם "עיצוב מבראשית", שעליו חתומות אורלי רובינזון וצילה ירון.

למען הגילוי הנאות, אני חייבת לציין כי אורלי רובינזון היא חברה שלי ואני מאוד מעריכה את היכולת היצירתית שלה ואת טעמה המשובח בעיצוב. אנחנו גם מקיימות מפעם לפעם סיעור מוחות בנושאי עיצוב שונים ותמיד יש לנו תחושה של הפריה הדדית.

בספר זה לוקחות הכותבות פסוקים מספר בראשית ומתאימות להם לוקיישן מעוצב המורכב בין השאר

גם מטקסטילים, בגדים ואביזרים.

הספר מחולק לשישה פרקים, כשכל פרק מייצג סוג עיצוב ישראלי ועכשווי :

הבית בארם נהריים הוא מבנה אבנים בנוף מדברי שבו מוצגות הדמויות בעיצובים של ששון קדם.

ארמון פרעה הוא מבנה אוריינטלי שהזהב משמש בו מוטיב דומיננטי, המיוצג בין היתר על ידי התכשיטים

של בתיה ואנג.

אהל שרה הוא אוהל אירוח בדווי ששולטים בו צבעי אדום וושחור ושמלה של טובה'לה מייצגת בו את האופנה המקומית.

ביתה של אשת לוט הוא בית מודרני ומינימליסטי ובו תכשיטים ובגדים בהשראת גבישי מלח, כמו

התכשיט "אור הירח" בעיצוב אילה רז (כן, אני!).

הבית בחרן הוא בית הבנוי מבוץ, צבעיו המאפיינים הם צבעי חום ואדמה והוא מיוצג על ידי יריעת טקסטיל

משמשת כשאל של אוריאן עזרד.

אהל יצחק שמצולם בבית האבן האוריינטלי של אילנה גור עם התכשיטים האקספרסיביים שלה.

בית לבן המצולם בחוות שבטה ומיוצג בין היתר על ידי עיצובי האופנה של שרון ברונשר.

כל מי שיעיין בספר "עיצוב מבראשית" לא יוכל להשתחרר מן ההרגשה שיש כאן משהו שאפשר

לקרוא לו "אופנה ישראלית". אולי כמו ש"פורנוגרפיה זה עניין של גיאוגרפיה" (מתוך ההצגה "בית התה

של ירח אוגוסט") גם אופנה ישראלית היא עניין של לוקיישן. וכמו הקמצן של מולייר שלא ידע שהוא

מדבר פרוזה, אולי גם כמה ממעצבי האופנה שלנו לא יודעים בעצם שהם מעצבים "אופנה ישראלית".

הספר מצליח להמחיש בדרך מתוחכמת שיש משהו ישראלי בעיצוביהם של מעצבי אופנה מקומיים,

שאולי אפילו הם לא יודעים על קיומו ומנכיח את המוטיבים המקומיים ביצירתם על ידי העימות שלהם עם

הלוקיישן המתאים.

ואולי בשל כך ייזכר הספר "עיצוב מבראשית" כמי שירה את יריית הפתיחה להגדרת המאפיינים

הישראלים בעיצוביהם של מעצבי אופנה ישראלים, או אם תרצו, התחיל בצעד הראשון במסע אל

חיפוש השורשים שלנו בארץ ישראל התנ"כית.