מיטת עץ זוגית פשוטה, מדפים ועליהם מסודרות מספר תרופות, שטיח על הרצפה, וקירות הצבועים בחלקם התחתון בצבע בז' ובחלקם העליון מסוידים לבן כמו בבית חולים – כך נראה החדר בבית שבו נתפס ונהרג מנהיג ארגון אל-קאעדה, הטרוריסט מספר 1 בעולם, אוסמה בן לאדן.

המתחם שבו נמצא הבית הוא רחב-ידיים, אך הבית עצמו אינו חריג ביחס לסביבתו. התארים שהורעפו עליו ביומיים האחרונים – "אחוזה מפוארת" ו"מבצר" – קצת מנותקים מהבית עצמו, שהוא אפור וסתמי, לא חריג ביחס לבתים שבקרבתו. אין להתפלא על הבחירה המבצעית הזו, כשמדובר בנמלט המבוקש ביותר בעולם. קשה לראות בו אחוזה או וילה מפוארת: זהו בית חסר אישיות, רחוק ככל האפשר מהפנטזיות שליוו את המצוד הממושך אחרי בן לאדן - ובראשן, הסתתרות במערה נידחת ומבוצרת היטב בהרים של אפגניסטאן או פקיסטאן.

העיר אבוטבאד, שבה התחבא בן לאדן, שוכנת במרחק של 120 קילומטרים מבירת פקיסטאן, איסלמבאד. היא נקראת על שמו של סיר ג'ימס אבוט, קצין בצבא האימפריה הבריטית, שהקים את העיר בשנת 1853 והפך אותה למפקדה הראשית של האזור. המבנה הוא בית בן כשלוש קומות, מוקף בחומה גבוהה, עם חצר נרחבת. האם הוא יוצא דופן מאיזשהי בחינה, שמצדיקה את התארים שנקשרו לו מאז התפיסה?

האדריכל אילן פיבקו שולל זאת מכל וכל: "הבית הוא לא אחוזה ואפילו לא וילה. זהו בית כפר רגיל טיפוסי לכפרים ברחבי העולם המוסלמי. כמוהו יש למכביר גם באזורים של כפרים ערביים, גם אצלנו. באורח החיים הכפרי בעולם המוסלמי, המשפחה כולה גרה תחת קורת גג אחת. הבן שמתחתן מקבל אגף ונשאר עם משפחתו בבית אביו, מה שמביא ליצירת בתים גדולים יחסית".

לדברי פיבקו, "הבית לא מפואר בשום קנה מידה. הוא לא 'מעוצב' ארכיטקטונית, אין בו בריכת שחייה, מגרשי טניס, אפרי דשא או חורשות ציד. אין בו ולו קורט מהפאר וההדר שיש לארמונות משפחת בן לאדן בסעודיה, ובכלל, אין כאן דבר מהמאפיינים של הבנייה אצל עשירי המפרץ הפרסי, שמצטיינת בפאר מנקר עיניים. בקיצור, זהו בית משפחה הכי סטנדרטי, שנועד לשמש מסתור בפשטותו ובחוסר כל זיהוי או ייחוד".

"מוכר לנו מג'בליה, מירדן ומלבנון"

האדריכל עודד פפרמן, שתיכנן וילת חלומות אמיתית למי שיועד להיות הרמטכ"ל, האלוף יואב גלנט, מסכים שהבניין שבו נתפס מנהיג אל-קאעדה סתמי לחלוטין: "מדובר בסגנון הבנייה המוכר לנו בג'בליה, בירדן ובלבנון. הוסיפו פה עוד קומה ועוד חלק, מבלי להתייחס לאיזשהו קונספט אדריכלי". פפרמן מציין, כי "זו בנייה מזרחית טיפוסית. הגגות אופקיים, והמבנה מתפתח בהתאם לגידול האוכלוסין במשפחה, ולכן הוא נבנה בטלאים. הוא חסר סגנון אדריכלי, ואין בו כל התייחסות לסביבה המקיפה אותו".

האדריכל גרשון שבח, שתיכנן את מצודת מג"ב החדשה ממזרח לירושלים, סבור שבביתו של בן לאדן לא ביקר מעולם אדריכל, וגם לא מהנדס. מהיכרותו של שבח עם סגנונות הבנייה הערביים, בלבנון ובשטחים, הוא מנחש כיצד מחולק מערך הייעודים במבנה: "על פי רוב, בבניינים מהסוג הזה אין לקומה הראשונה גימור של טיח או חיפוי, והיא משמשת לאחסנה, לדיר עזים או לחנות ומסחר (לא במקרה הזה, מ"י). בקומה העליונה מתגוררת המשפחה, וברגע שהמשפחה מתרחבת מוסיפים באופן עצמאי קומה או אגף, כפי שגם בוצע פה".

שבח מוסיף, כי "מאחר שאין פה אדריכל והכול נעשה על פי דעת בעל הבית, אז גם החלונות נבנו ללא סדר, והם מאורגנים במיקום ובגודל אקראי. חדר המדרגות ממוקם במרכז החזית, ובנוי כגרעין ש'תופר' את כל הקומות. היות שחדר המדרגות עשוי מבטון, מציבים על הגג שלו את מכלי המים, כדי שהוא יישא את העומס הרב שלהם".

עוד בערוץ האדריכלות של Xnet: צימרים ארכיטקטוניים מעולם אחר