האמן והפסל דני קרוון לא נח. טרם הושלמה הקמת "כיכר התרבות" בלב תל אביב, וכבר הוא מקדם את עבודתו הבאה בירושלים: אנדרטה וגן לזכר חללי חטיבת הראל שנפלו בקרבות מלחמת העצמאות. האתר יוקם בגן סאקר, שאותו תיכננו ליפא יהלום ודן צור (הגן זיכה אותם בפרס קרוון, שמוענק לזכרו של אביו של דני קרוון, אברהם. בנו מתכנן כעת את האנדרטה באותו גן).

האנדרטה החדשה, שתוקם על מדרון תלול המחבר בין בניין בית המשפט העליון לבין גן סאקר, קיבלה את האישורים הנדרשים ובימים אלה מגויס התקציב להקמתה - כארבעה מיליון שקלים. ליוזמה כולה, ולבחירה בקרוון, אחראים ותיקי דור הפלמ"ח ששירתו בקרבות חטיבת הראל באזור ירושלים. בפרויקט משתתף גם חבר קיבוץ הראל (לשעבר) נוסף, אדריכל הנוף צבי דקל. השניים חתומים גם על "גן המייסדים" במרכז חדרה, שנחשב לאחד הגנים היפים ביותר שהוקמו בארץ בעשור האחרון.

"לפני כמה שנים הוצאנו ספר על קורות החטיבה וערכנו כנס בנוכחות ראש עיריית ירושלים באותה העת, אורי לופליאנסקי, שהתפלא שאין אנדרטה לחטיבה שהצילה את העיר במלחמה", נזכר מרדכי (מוטקה) בן פורת, ממקדמי הפרויקט, ומי שהיה מפקד פלוגה בגדוד הפורצים של החטיבה. הבחירה בקרוון - לוחם פלמ"ח וממקימי קיבוץ הראל - הייתה מקרית פחות. לדברי האלוף במילואים עמוס חורב, העומד בראש הפרויקט, ועדת היגוי מצאה בקרוון את הדמות האידיאלית לתכנון האנדרטה, הודות לניסיונו העשיר ולעובדה כי הינו בן גילם של היזמים.

מינימליזם טוטלי

המוניטין של קרוון, חתן פרס ישראל לפיסול, יצא לו בעיקר בזכות עבודות ופסלים סביבתיים שהקים במשך עשרות שנים בבאר שבע (אנדרטת חטיבת הנגב), בתל אביב (כיכר לבנה וכיכר התרבות), בירושלים (קיר המליאה במשכן הכנסת) ובגדרה (גן המייסדים), בין היתר. בעשורים האחרונים הקים עשרות פסלים סביבתיים גם מעבר לים - ביפן, בספרד, בגרמניה, בצרפת ועוד.

קרוון, שמחלק את זמנו בין הסטודיו שלו בפריז לבין זה התל אביבי, שוהה בימים אלה בארץ ומפקח על השלמת העבודות על "כיכר התרבות" בתל אביב. הוא מבהיר בשיחה עם Xnet כי אינו מעוניין להיות מעורב בפרויקטים נוספים בישראל. על האנדרטה, לעומת זאת, הוא נלהב לספר: "הרעיון היה שבמקום אנדרטה, כמותה יש בלי סוף בעיר, יוקם 'גן חטיבת הראל'. חיפשתי פה פשטות, מינימליזם טוטלי, ולא מה שאנחנו רגילים מהאנדרטאות המוכרות לנו, ואפילו לא אנדרטת הנגב".

מה הרעיון העומד בבסיס הגן המתוכנן?

"באתר יש שיפוע גדול מאוד, והרעיון הוא לנצל את הטופוגרפיה הקיימת ולא ללכת נגדה. הגן מתחיל במפלס אפס וממנו יוצאת חומת אבן מעוגלת, שתקיף אותו מסביב. על גבי החומה, שתגיע הודות למדרון לגובה של יותר מארבעה מטרים, ניתן יהיה גם לטייל ולהשקיף על הנוף. על הדופן הפנימית של החומה יופיעו שמות חללי החטיבה. למעלה מ-400 איש נהרגו בקרבות, שזה דבר מזעזע לכשעצמו, כי רק הרוגים, לא כולל פצועים, היו למעלה משליש מכלל לוחמי החטיבה".

איזו צמחייה אתה מתכוון לשלב?

"במרכז הגן מוקף החומה יהיה עץ אלה אחד שנשמור עליו. העץ הזה נמצא שם, ובעבודות שלי אני לא עוקר עצים, אלא בונה אותם לתוך העבודה שלי. בנוסף לכך אני רוצה להוסיף גם כמה ברושים".

מעבר לשילוב האנדרטה עם הגן בהיבט הנופי, יש מרכיבים נוספים שאליהם היא תתחבר?

"במקום הזה קיים דבר מדהים. כשאתה יורד אל תוך הפסל, מצד ימין שלך יש בית קברות גדול שמסתתר בין העצים. אתה יכול להתקרב אליו, ואתה רואה פתאום ים של קברים ללא שמות. הסיפור של המקום הוא שבזמן המצור על ירושלים קברו שם את המתים, כי לא ניתן היה לקבור אותם במקום מסודר. אחר כך הוציאו את מרבית הגופות וטמנו אותן בבתי קברות מסודרים, אבל השאירו את המצבות. זה מחזק את האתר כמקום של זיכרון. נוסף לכך יש שם ברושים שניטעו בזמן מלחמת העצמאות, ושביל מוליך לאנדרטה קטנה שעליה חקוקים שמות חללים".