בשבוע שעבר חגג אלירז שדה יום הולדת 31. ההגדרה "העשור הרביעי לחיים" קצת מלחיצה אותו, מעט מוזר כשזה מגיע ממי שהצליח לשבור - מה זה לשבור, לפרק לגורמים אינסופיים - את שעון "15 דקות התהילה" שהתחיל לתקתק מיד כשיצא מבית "האח הגדול" כמנצח העונה השנייה. הפופולריות שלו היתה אז כל כך אדירה עד שנראה היה כי תוכניות המלל האינסופי שמשודרות בלופ הומצאו רק כדי ששדה יוכל לשבת באחד מהפאנלים שלהן ולדבר בביטחון על ענייני דיומא.

>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק

"האמת היא שאתמול היה רגע, כשראיתי את הספרה 31, שנפלה עליי המחשבה - יואו, וואו", הוא אומר לי כשאני שואלת אם הוא מאושר, "הדחקתי את זה. אבל אני לא מפחד להזדקן. הזקנה היא אחלה סיבה לנוח. אלוהים לא סתם מקהה את חושינו, להיראות פחות טוב, להחליש את השרירים, לא סתם - צריך לנוח. אני רוצה להיות זקן שיהיה ראוי להערכה ולכבוד".

ואלירז עובד קשה על הקטע הזה של ההערכה והכבוד. ממש קשה. הקצב שלו קדחתני, ההספק מרשים, וממש עוד רגע אתם עתידים לראות אותו בעוד ריאליטי אחרי זה המפורסם שממנו הגיח והתקדם ככוכב שביט על ספידים, כשהפעם זו העונה השנייה של הדוקו־ריאליטי הקומי המוצלח "גולללסטאר" שיעלה ב־HOT (א'־ד' ב-20:15), שם יתרוצץ על המגרש וינסה להתעלם מהוראותיו של שייע פייגנבוים לצד צביקה פיק, שימי ריגר, צחי נוי, שימי אטיאס, עו"ד ארי שמאי, שלומי קוריאט וג'קי מנחם, קולגה למעמד זוכי "האח הגדול".

כשאני תוהה האם הפרסום שינה את התוכניות שהיו לו בטרם הפך לשם מוכר בכל בית ישראלי, שדה לוקח ביס מהסופלה שקיבל לכבוד יום ההולדת ומאבחן: "מה זה הפרסום הזה, תגידי? אי אפשר להתפרנס מהפרסום, לא בישראל".

ליהיא גרינר דווקא מצליחה בזה.

"אני חושב שליהיא עושה את זה מדהים והכל טוב, אבל אני לא מאמין שבאמת אפשר להתפרנס מזה. בעלה עובד, אחותי, היא לא אוספת כספים כל היום. חוץ מזה, היא מצלמת עכשיו דוקו על ההריון".

לא דוקו, ריאליטי. זה עדיין פרסום לשם פרסום.

"כן. אפשר לראות את זה ככה, אבל צריך לעצור את זה מתישהו. גם 'גולללסטאר' זאת חשיפה לשם חשיפה. נכון?".

כן. זו השאלה הבאה שלי - למה לך?

"כי אני אוהב כדורגל, היה ווייב טוב, היו אנשים טובים. וכן, זו פרנסה, לגמרי. וזה חודש הפסקה, פאוזה, מין שקט מסביב. חודש בלי החלטות מתי לאכול, לקום, מחליטים בשבילי הכל כולל הכל. זה כמו להיות ילד עם סוג של הורים. הכדורגל זה רק תירוץ".

שדה מספר שהוא וג'קי, יורשו ב"האח הגדול", הפכו לבסט באדיז על המגרש ומחוצה לו. "אנחנו כולנו משחקים עכשיו בשבתות וגם יש לנו קבוצת וואטסאפ ואנחנו עפים זה על זה בצורה מטורפת", הוא אומר על החבורה שהתגבשה בצילומים, שכוללת גם את שמאי וריגר, האחראים לדרמה. "ג'קי הוא אחלה ילד, בנאדם זהב, כריזמטי בטירוף, הוא מצחיק, קורע. ב'גולללסטאר' אני חושב שהוא יהיה גדול, ברמה שגם מי שלא התאהב בו ב'האח הגדול' הולך להגיד עליו, 'שמע, אני רוצה שהוא ישב איתי כל יום'".

אתה עדיין מרגיש שאתה על שעון של 15 דקות?

"לא על שעון, אבל אני רואה את הקריירות של מי שהיה לפניי. אין אנשים מיוחדים, ואם יש, לא אחכה להיות אחד כזה. יש כאלה שעושים קריירות של 20 שנה, אבל רוב התעשייה הזאת עושה קריירות מאוד קצרות. אנחנו בישראל, אין מספיק עבודה לכל החולמים. גם אם נרצה וגם אם לא נרצה. יש כאלה שבאים להופ וזהו, נגמר. אז כן, אעשה תואר ואצטרף למיזם כזה. החיים זה לא לבקשתי".

לפעמים נראה שהחיים דווקא כן לבקשתו. בת הזוג למשל, אילנית לוי המהממת, שאיתה חולק אלירז את חייו כבר שלוש שנים ("פלוס־מינוס, היא יודעת יותר טוב"), עבורה הרחיק ועבר לגור ברחובות. ועדיין, מדובר בסיטואציה מורכבת, גם בגלל הפרופיל הגבוה של בני הזוג, גם בגלל העובדה ששדה השתלב במשפחה של לוי וילדיה, וגם בגלל שאת הילדים הללו חולקת לוי עם האקס, אייל גולן, שחווה שנה מטלטלת במיוחד, ואיתו, מן הסתם, גם הקרובים לו. "אין דבר כזה", מקשה שדה כשאני שואלת אם לוי היא אשת חלומותיו, "זה כמו הזדמנות, באה אשה שהתאהבת בה, טוב לך איתה. מי חלם, אני לא טיפוס חולם".

איך המעבר למגורים משותפים?

"סבבה לגמרי. כמו כל זוג. אני לא איש של עיר. החלום שלי זה גליל, ירוק, שקט. רק ציפורים. שלום שכן, אהלן שכן, בית. חיות. משק. זקן ארוך. שיער ארוך. מקלחת טובה. לקטוף משהו. לישון טוב. נעליים טובות. מזרן טוב. דברים שקורים בתהליך פשוט קורים. לא היה 'בוא נדבר על זה'. פשוט קרה. אין יותר מדי. קול. היא אשה מדהימה. אני לא אוהב את המילה 'מדהימה' בעצם, היא קצת פלסטית. היא אשה משגעת".

משהו בך השתנה מאז שנכנסת לתא המשפחתי הזה?

"כן. אני מנסה להיות הכי טוב שאני יכול. אני מאוד מאוד מאוד זהיר, יש להם אבא, יש להם אמא, קודם כל ולפני הכל, ואני מעדיף לשמור קודם כל על הילדים. זה הדבר הכי חשוב להורים שלהם ובטח ובטח לי. אני אדם שרודף יציבות".

נו, אז מתי אתם מתחתנים?

"אני חושב שזה כמו כל זוג. מתי שזה יקרה. אוהבים, היא בנאדם מדהים, היא אשה אוהבת, כיף לאהוב אותה. היא מלמדת אותי הרבה דברים, אני מלמד אותה, יש סנכרון כזה. אני לא אדם שמשחרר יותר מדי, לעצמי או לסביבתי, אני אדם של עבודה, והיא מוציאה אותי מהדברים האלה. אני מדבר יותר מדי גם, כל דבר מנתח, חופר ולפעמים היא אומרת לי, 'טוב, הבנתי'".

איך המרחק ביניכם כשהיא מצטלמת עכשיו לריאליטי משלה, "היחידה"?

"געגוע. אין זמן, בקושי טלפון, בקושי לראות. היא יצאה מדי פעם, כי יש לה ילדים. את רואה? זכיתי, ילדים זה טוב לפעמים, יש בזה אקסטרות".

כשאנחנו מגיעים לפרשיית גולן, שדה מודד היטב את מילותיו, באופן מובן לחלוטין. אל הפרשייה הוא למעשה כבר התייחס, יש שיגידו באופן די נחרץ, כמנחה "הדיבור". ביום שבו נחשף שמו של גולן הוא אמר בתוכנית "גם חגיגות צריכות להיות במסגרת החוק", וקבע ש"כל בר דעת יכול לזהות אם הבחורה שמולו היא קטינה", תוך שהוא מדגיש שגיבורי הפרשה הם עדיין בגדר חשודים, ולא הורשעו. היום הוא כבר לא מוכן להרחיב הרבה - או בכלל - בנושא הזה. "אני חושב שאם ראית את יודעת מה היה", הוא אומר אחרי שתיקה ארוכה ועוצר שוב.

חששת לדבר באותו יום?

"אני חושב שנהגתי במלוא הזהירות כלפי הצופים וכלפי עצמי, וזהו. זה היה בסדר. זה מורכב, זה מצב לא נעים, אבל יש את מה שאני רוצה מעצמי ומה אני רוצה להעביר לצופים ולסביבה שלי. זאת אומרת, זו המציאות, אחותי. אני מתנהל בתוך המציאות. העולם הזה הוא לא שלי. אני אורח בעולם. ואני צריך לדעת להתנהל גם ברגעים הקשים".

שיתפת את אילנית במחשבות שלך לפני שדיברת בשידור?

"דיברנו. היה מקרה, התייחסנו. אני עשיתי סוג של גילוי נאות, גם מי שיראה את האייטם, יבינו שנהגתי בצורה מאוד זהירה כלפי כל המעורבים כולל אותי, כשבראש שלי רק הילדים של זוגתי. זו הנקודה ואפשר לעבור הלאה".

בוויקיפדיה, אם תבדקו, תמצאו ששדה הוא שחקן, מנחה ופזמונאי ישראלי. אז את עניין ההנחיה, מן הסתם, קשה לפספס: שדה משדר ארבעה ימים בשבוע תוכנית בוקר ברדיו לב המדינה לצד מאיה בצלאל ובצהריים הוא מנחה בערוץ 24 את "הדיבור", פאנל דיבורים מהסוג שבו הוא כבר מתמחה.

אבל על אף שהוא מסרב להגדיר את עצמו כשחקן, שלושה ימים לפני הראיון הוא סיים צילומים ל"בן זקן", סרט קולנוע בבימויה של אפרת כורם שבו הוא מככב בתפקיד הראשי, אחרי הופעות אורח ב"החברים של נאור", "גאליס" וסרט הסטודנטים "קשורים". "הייתי עם זקן כזה, לא שלחו אותי לקוסמטיקאית תקופה ארוכה", הוא מדווח.

אז בסדר, אפשר לקרוא לך שחקן.

"אני מנחה ושדרן רדיו כיום".

למה אתה פוחד להגיד שחקן?

"כי אני חושב שצריך ניסיון. אני חושב שגיליתי שאני יכול לעשות את זה. אני מאוד אוהב את ההנחיה, לשדר. אני לא פוסל שהמשחק יתפתח בעתיד, גם זה שכתבתי תשעה שירים לא אומר שאני פזמונאי. אני לא גיספן, אני לא בעמדה הזאת ולא אקרא לעצמי ככה. מהרגע שאני קם כל בוקר, קורא עיתון והולך לעשות רדיו אז אני שדרן רדיו. זה העבודה, זה סדר היום שלי. אחרי מאות שעות שידור אני מוכן להגדיר את עצמי כמנחה. אני מנחה טלוויזיה סבבה לגמרי".

היום אתה צופה בריאליטי?

"כשיש לי זמן. בכל תוכנית שתעלה אני אצפה כדי לדעת מה קורה, לבדוק. אבל זה יותר עבודה. אני חייב, למשל, לראות 'הכוכב הבא'".

"האח הגדול"?

"מדהים. זה משתנה, דברים משתנים. זה שונה לגמרי. וטוב שכך. זה בדיקה של מי שיוצר את זה".

לאחרונה נוסח קוד אתי חדש בקשת בעקבות פרשיית הכדורים הפסיכיאטריים בעונה שלך.

"נכון. קיבלתי דואר. מעולה. סבבה לגמרי. אני לא יודע מה באמת קרה. ליבי עם סער שיינפיין ומה שעבר עליו, מי שחווה איזו חוויה - מי אני שאגיד על זה משהו? לא הכניסו אותי לשיחות".

אז לא ידעתם מה עובר על סער בתוך הבית?

"אתה לא יודע מה קורה בחדר האח הגדול ויותר מזה - אסור לך להגיד. מי אני שאשפוט אנשים? באותה תקופה לא ראיתי כלום, מבחינתי הוא התנהג כמו בנאדם".

שמע, אחרי השיחה שלנו אני חייבת לומר לך שההישארות שלך בתודעה עשויה להטעות: אתה בכלל אדם אמביוציוזי?

"תראי, אני יכול ליהנות ממשחק, אבל אני לא מחפש שהמקצוע הזה ירפא לי שום פצע שיש בי מגיל שש. אני מבין מה את אומרת, בטח יצא לך לראיין אנשים שזה בדמם. מגיעה הזדמנות? תן בראש. אני לא נוטה לייחס לעצמי יותר מדי, אבל אני מאמין בעצמי. תאמיני לי, לא הייתי מדבר איתך פה אחרי ארבע שנים אם לא הייתי נלחם".

>> את הראיון המלא תוכלו לקרוא בגיליון החדש של "פנאי פלוס"

__________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס :