מריה או דנה, דנה או מריה. האחת - ברזילאית עסיסית בת 40 פלוס עם קימורים מושלמים, קוגרית טורפת שנמלטת למונית שנייה אחרי שזה נגמר; השנייה - בלונדינית תוצרת הארץ עם חיוך קולגייט, מלכת הכיתה, פלרטטנית, אבל גם שנונה, כזו שנעים להתכרבל איתה ולמחרת לקחת לסבב של דירות לדוגמה בגבעתיים.

זו הדילמה שנמצאת בבסיס "מלבי אקספרס", הדרמה הקומית החדשה של ערוץ 10 שתעלה ביום חמישי בשבוע הבא (18.7).

>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק

אני שואל את יוצר הסדרה מיקי גבע האם לאור הניסיון ההוא הצליח לגזור מסקנות חותכות באשר להבדלים בין ברזילאיות לישראליות. "הברזילאיות הרבה יותר חרמניות", הוא שולף, ומיד מוסיף: "אבל האמת היא שיש גם הרבה במשותף. משהו בתרבות, בקלילות, בספונטניות. ברזילאיות הן במידה רבה גרסה מוגדלת של ישראליות. הן יותר קריזיונריות, יותר חמות בכל המובנים. נדלקות ונכבות יותר מהר, הכל קורה בקצב הסמבה".

בהתבוננות שטחית שלא לוקחת בחשבון את ההיסטוריה של הפרויקט, "מלבי" עשויה להיתפס כתבשיל ציני שנרקח בחלונות הגבוהים של הזכיין - לוקחים תבנית של ברזילאיות שזופות בחוטיני דקיק, יוצקים לתוכה תרמילאים ישראלים פורקי כל עול, מציפים בקשאסה, צולים ב־40 מעלות על החוף ונותנים להורמונים להתפיח את הקדרה. מה יצא? סליז להמונים בציפוי של ז'אנר עליון. אלא שלמען האמת, האבולוציה של הסדרה היתה אחרת לגמרי.

"מלבי אקספרס" היא עיבוד לספר שכתב גבע הנושא את אותו השם, שיצא לאור ב־2007 ותיאר את קורותיו בברזיל בעקבות אותה מריה, ברזילאית שהכיר עוד בארץ. הוא היה מנחה בערוץ הילדים, היא מאפרת שהתגלגלה לארץ כמעט בטעות, ומפגש מקרי על הסט התלהט לרומן.

"אני הייתי אז בן 24, היא בת 41. היא הטריפה אותי בסיפורים על ברזיל, אז החלטתי לעזוב הכל ולנסוע. עברתי שם כל מיני חוויות קצה וזה דרבן אותי לכתוב. כשחזרתי לארץ הוצאתי את הספר וכולם הרימו גבה, מה לסטנדאפיסט ולספרות. באחד המוספים לעגו וכתבו שפרסמתי ספר שטותי על החוויות שלי בהודו. אפילו לא טרחו לקרוא את הכריכה כדי לדעת במה מדובר".

אף על פי כן הספר התקבל באהדה יחסית וגבע, מעודד, ביקש לתרגם אותו למסך הקטן. ערוץ 10 הביע עניין, גבע התיישב לכתוב את התסריט עם חברה שהכיר בסיני, שני פישר, אבל כאשר בערוץ ניסו לגייס מפיק שיתפוס פיקוד, העניינים החלו לחרוק. הסיבה: גבע התעקש לצלם בברזיל, ובפרט באי מורו ששימש השראה לסיפור המסגרת, ואילו המפיקים טענו שהדבר ייקר את עלויות הפרויקט באופן שיהפוך אותו לבלתי כדאי.

לכן, בערוץ 10 ביקשו מגבע שישקול אלטרנטיבות. "בהתחלה אמרו לי, 'בוא נצלם בחוף טנטורה, מספיק פראי שם בשביל לזייף אווירה של ברזיל'. אחר כך הציעו ללכת ליוון כי זה שונה, אבל עדיין מספיק קרוב. בסוף הסכימו ללכת על ברזיל, אבל ניסו לשכנע אותי לצלם בחוף אחר, קרוב יותר לשדה התעופה, כדי שיהיה אפשר לשנע את הצוות והציוד במהירות. אני סירבתי והתעקשתי על מורו. ידעתי שזה מה שייתן לסדרה את הצבע שלה".

הסדרה נתפרה למידותיו של גבע והוא, מצידו, לא הרפה אחיזה גם במהלך הצילומים. בהפקה מספרים על מעורבות הדוקה בכל טייק עד כדי אובססיה, אפילו ברזולוציות האזוטריות ביותר. גבע מודה: "כשאתה כותב משהו אישי, והוא עובר כל כך הרבה גלגולים דרך פרשנויות של אנשים אחרים, זה נורא מפחיד שהוא יאבד את המהות המקורית שלו, אז כן, הייתי צריך לפקח כדי שעניינים לא ייצאו משליטה".

תן דוגמה.

"בגלל שבברזיל כולן מסתובבות בחוטיני ויש אווירה נורא מינית ומתירנית ורפויה, קיים פיתוי גדול לקחת את הסקס הזה שנמצא באוויר ולהכניס אותו לסדרה בכל הזדמנות. למשל, אם יש סצנת סקס בתסריט, אז להפוך אותה למאוד מפורשת וברוטלית. כי הבחורה מסכימה, והיא גם ככה הולכת חצי עירומה כל היום, אז למה לא בעצם? משום שזאת לא השפה שלנו.

"אנחנו סדרה שמיועדת לכולם ולא תוכנית ארוטית של 12 בלילה. נורא קל ליפול למקומות הסקסיים מדי, אפשר בקלות להשיג בחורות שיחצו את הפריים טופלס, אבל היה לי חשוב לשמור על הגבולות".

לראיון זה מצורפים גם יובל שגב ("רנו פסקל", "אמא'לה", "בובי ואני") ושחר חסון ("צחוק מעבודה", "לילה בכיף"), שמשלימים את השלד הגברי של הסדרה (את דנה, אגב מגלמת עדי הימלבלוי ואת מריה - ברזילאית בשם סיקה אגוויאר).

שגב מגלם את מושיקו הגמלוני, שמצטרף למסע הלח למורת רוחה של ארוסתו (מיכל גבריאלוב) ואילו חסון, שאיחר לראיון בשעה וחצי ("היתה לי בלילה הופעה") ובזמן שנותר פלירטט עם המלצרית, נכנס לתפקיד ג'וקה, סטלן בעל עטרת ראסטות שלא מפספס שום הזדמנות להסתבך. המלבי, אם תהיתם, הוא הסטארט־אפ שאמור להביא לשלישייה את המכה ואגב כך לממן את השהות בברזיל.

ההורמונים נשארו באוויר גם אחרי שכיביתם את המצלמות?

גבע: "אין ספק שכל מי שרצה, קיבל ביטוי הורמונלי מלא. אבל אני הייתי כל כך עסוק, שזה היה הביקור הכי פחות הורמונלי שלי בברזיל. הכוכבים האמיתיים של הלילות היו שחר ויובל".

שגב: "אני לא הייתי פעיל, רק הסתובבתי וגיליתי כל מיני פינות נסתרות על האי. הייתי בתפקיד האיש התמהוני. אבל שחר עשה דברים פרקטיים".

גבע: "שחר, ספר על החברה הברזילאית שלך".

חסון: "היא לא היתה ממש חברה, אלא יותר פרטנרית לטיולים שלקחה אותי לכל מיני מסעדות ומקומות שרק מקומיים מכירים. זה לא היה בקטע של סקס או משהו. היא היתה פחות או יותר בגילי, היה לנו אותו ראש, אז נהנינו להסתובב ביחד".

לפי ראיונות קודמים, בחורה בגילך זה באמת לא הטייפקאסט שלך.

"נכון, אני מודה שאני מעדיף צעירות ממני כי איתן יותר נוח. אפשר לצאת חצי שנה־שנה, לבלות, הכל יותר פשוט איתן, הן פחות לחוצות על קשר רציני".

בניגוד למיקי, שמעדיף אותן מבוגרות.

גבע: "באמת היה לי קטע עם מבוגרות, ועד היום אני חושב שיש משהו מאוד מחרמן במילפיות. עושה לי את זה לראות אשה בשלה שחוותה דברים. זה מיד מקרין על הביטחון שלה בעצמה. כאילו שהיא שומרת אצלה סודות, דברים שמעניין אותך לנסות לגלות, לפצח. הפרש הגילים יוצר איזשהו פער בתפיסה, ויש בזה משהו מדליק".

מי למשל עושה לך את זה?

"יש הרבה. שלי גפני למשל. וגם זאת שהיתה עם פפושדו, המדהימה זאת, רונית יודקביץ'. היא יפהפייה בעיניי. משהו בבשלות ובמסתורין שלה ממגנט אותי".

שלושתם רווקים. לשגב, 35, יש חברה כבר שנתיים; גבע, תכף בן 34, נמצא בזוגיות טרייה ("איי האד אינף משחקניות, אני מנסה לשמור אותה אנונימית בינתיים"); ואילו חסון, אוטוטו בן 37, כרגע לבד. צעירים בנפשם, אולי, אבל אף אחד מהם לא הזדכה שלשום על המדים בבקו"ם.

אין סכנת פתטיות?

גבע: "אני לא חושב. בגלל שאנחנו עדיין בלי משפחה וילדים, אנחנו באותה עמדה של רווקים שיוצאים לטיול והכל יכול לקרות, כך שזה לא ממש משנה אם אתה בן 28 או 33. וגם אם זיונים זה לא הקטע שלנו כרגע, מבחינת הרצון לצבור חוויות - לפגוש אנשים, להכיר מקומות חדשים - אנחנו באותו סטייט אוף מיינד.

"בוא נגיד ככה: אם ערוץ 10 היה ממשיך להיקלע לקשיים והסדרה היתה נדחית בעוד שנה־שנתיים, אולי היה מגיע הרגע לעצור ולהגיד, בואו נהפוך את זה לסדרה של טיול משפחות".

שגב: "חוץ מזה שגם אחרי גיל 30 אנשים מטיילים והולכים למסיבות. הגיל המנטלי יורד ואנשים מתבגרים לאט יותר".

עבור גבע, שמככב גם בעונה החדשה של "חסמבה דור 3" של HOT שתעלה אוטוטו, הסדרה הזאת היא בכל זאת סוג של בחינת בגרות. אף שלאורך הקריירה נדד בין תוכניות פאנל ("שבוע סוף", "נבחרת ישראל בטלוויזיה", צחוק מעבודה"), כולם עדיין זוכרים לו את החיקוי המונומנטלי ההוא של מאיר שטרית מלפני כעשור ב"רק בישראל".

יכול להיות ש"מלבי" היא האקזיט פוינט שלך מעולם החיקויים, אני מציע, וגבע מפגין התנגדות רפה. "לא חושב שהחיקויים זה הציר המרכזי של הקריירה שלי, אבל זה כן חלק ממני. אקזיט פוינט? אני לא יודע. אם יהיה חיקוי חדש שיתחשק לי לעשות, גם זה יקרה. זה כמו שתשאל זמר אם לא נמאס לו להפסיק לשיר. הוא הרי לא שר את אותם שירים כל הזמן.

"דווקא הציעו לי עכשיו משהו שקשור לחיקויים, סטייל 'השתול' כזה, בגלל שיש לי יכולת להעתיק קול וצורת התבטאות של אנשים. מה שכן, תוכניות פאנל עם חיקויים באמת הפסקתי לעשות כי הגעתי למיצוי. לכן אני מנסה לקחת את זה צעד קדימה, מעבר לדמות של פוליטיקאי שיושב מאחורי שולחן ומדקלם את אותם טקסטים. 'מלבי' זה בהחלט עליית קומה מבחינתי".

** את הראיון המלא תוכלו לקרוא בגיליון החדש של "פנאי פלוס"

_________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס :