עברי לידר הוא קצת כמו נינט טייב, רק הפוך. על הנייר הוא לא היה אמור להיות המאמי הלאומי - הומוסקסואל, שמאלני, תל אביבי למהדרין וחובב סאונדים איכותיים מדי.

>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק

עם זאת, בישראל הביזארית כמו בישראל הביזארית, לידר, גם לאחר היציאה מהארון, הוא קונצנזוס אדיר שיושב בול על סוף שבוע רגוע של התחנה הצה"לית (נסו להיזכר כמה פעמים שמעתם שם את "מלטף ומשקר" רק בשנה האחרונה).

טייב הפוטוגנית, באותו הזמן, הולכת ומתרחקת מלב הקונצנזוס מתוך בחירה. כדי להשלים את המהלך הלוגי שבנינו כאן, נספר שהחדש של לידר מצליח להישמע איכותי כמו האחרון של טייב, אבל באותו זמן שותל מסרים לא פשוטים במעטפת פופ מתוקה שגם לא מבזה את האינטליגנציה של המאזין.

לידר חזר לצורך האלבום הזה, ראשון שלו זה 4 שנים, לעבוד עם יועד נבו שהפיק את צמד האלבומים הראשונים והמצליחים של לידר. נבו המשופשף לקח את לידר שוב למקום יותר אקוסטי, עגול, רך ומזמין, אבל ההתבגרות של השניים נשמעת בכל פינה באלבום.

יחד עם שירי האהבה היפים, לידר לא פוחד להדגים פינות משוננות עם "מזל טוב ישראל" הביקורתי והמצוין ו"חצי בחושך" שלא מפחד, לעומת שני האלבומים הראשונים, לכתוב שירים לא מכובסים בכל הקשור לנטייתו המינית.

תוסיפו לסלט הזה גם שלושה שירים שהופקו על ידי יונתן גולדשטיין הסופר מעודכן, שותפו של לידר למפלצת הפופ TYP, ויש לכם לידר בוגר, חשוף אבל עדיין מעודכן.

כדי להשלים את התמונה הפסטורלית, האלבום החדש יינתן להאזנה חינם לכל אחד מכם באתר מיוזיקס (כולל הרשמה חינם באתר במהלך חודש אוגוסט) של חברת פלאפון.

בנוסף לאלבום תקבלו ערוצי מוזיקה שכוללים פלייליסטים לא רעים בכלל שבחר לידר, שנעים בין אלטרנטיבי לפופ סכריני איכותי.

עם זאת, בניסוי כלים שלנו האתר לא עבד חלק מספיק, ולמרות אוסף האלבומים המרשים (במיוחד במוזיקה ישראלית) ההנאה נפגמה עקב הדקות הרבות שחיכינו לטעינת האלבום. אבל היוזמה משובחת.

עברי לידר, "מישהו פעם", הליקון

ציון: 4 כוכבים

__________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס :