>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

1. בגלל קריירת הפופ באייטיז

תמיד מדהים מחדש להיזכר שאת הקריירה שלו בתעשיית הבידור החל ריקי ג'רבייס, כיום בן 50, ככוכב פופ מפוקפק בצמד Seona Dancing (יש לבטא "שוֹנה דנסינג"). מי שהוא היום אחד הקומיקאים המושחזים בעולם היה ב־1982 מעין שילוב כושל בין דייוויד בואי לבוי ג'ורג', טיפוס עם בלורית וגבות שריקי של ימינו היה עושה מהם מטעמים.

ההרכב (ריקי שר לא רע וכותב מילים, וידידו ביל מקריי מנגן בקלידים ומלחין) שיחרר שני סינגלים: "Bitter Heart" (חפשו את הקליפ המחריד שצולם במגרש חנייה) ו־"More to Lose". שכשלו קשות וגרמו להרכב להתפרק ב־1984 ולריקי לעשות הסבה מקצועית. מזל.

עד היום ריקי לא כל כך אוהב שמזכירים לו את מעלליו המוזיקליים, ולא מנדב מידע רב על אותם ימים.

2. בגלל שהוא הציל את גלובוס הזהב

ג'רבייס הוזמן להנחות את טקס גלובוס הזהב ב־2010 - הבריטי הראשון שזכה בתפקיד זה 14 שנה. הפעם הראשונה שלו עברה בשקט יחסי, וכללה בעיקר שיווק עצמי חסר בושה לאורך מונולוג הפתיחה, כמה בדיחות בטוב טעם על הקטנת פין ואוננות ואיזו הלצה על חשבון יו לורי וקיפר סאתרלנד. כבר אז הסלבז בקהל נראו המומים מההומור הבלתי מתחנף, אבל זה נגמר בכמה שוטים של קמרון דיאז ומאט דיימון משתנקים. הממסד ההוליוודי עוד לא באמת הבין מה נחת עליו, וריקי הוזמן להנחות את הטקס שנה נוספת.

ובכן, הוליווד עדיין מתקשה להתאושש מהצלפות לשונו באותו ערב בינואר 2011 שייזכר לדורות. הם לא האמינו איך מנחה מעז לספר בדיחות על הנוכחים שבאמת יורדות עליהם ללא רחמים ולא מחמיאות להם בסתר, כפי שמקפידים לעשות הבילי קריסטלים של העולם.

ריקי עלה לבמה עם בירה, ובגישה של "זאת גם ככה הפעם האחרונה שמזמינים אותי" הציג את ברוס וויליס כ"אבא של אשטון קוצ'ר", אבחן שהסיינטולוגים בהוליווד הם הומואים בארון, פירש את הסיום של "אבודים" כ"השמן ההוא אכל את כולם" וירד על הסרט "התייר" בכיכובם של ג'וני דפ ואנג'לינה ("הסיבה היחידה שהוא מועמד לפרס היא שהעיתונאים הזרים רוצים לבלות עם אנג'לינה וג'וני דפ. ושהם לוקחים שוחד").

הוליווד זעמה כל כך, שהדבר היחיד שמארגני הטקס היו יכולים לעשות הוא להזמין את ריקי להנחות אות שוב (הלילה שבין ראשון לשני, 00:2, בכל ערוצי הסדרות של yes).

3. בגלל דייוויד ברנט

דייוויד ברנט, הבוס של הגרסה המקורית של "המשרד" שעלתה ב־2001, הוא האיש שלו אנחנו חייבים תודה על הנוכחות של ריקי ג'רבייס בחיינו.

הסדרה הבריטית שיצר ג'רבייס עם שותפו הקבוע סטיבן מרצ'נט שינתה את עולם הטלוויזיה, והובילה לעידן חדש של סיטקומים שמצולמים בסגנון דוקומנטרי וללא צחוקים ברקע. אבל חשוב מכך - היא הפכה את ריקי ג'רבייס לסופרסטאר.

הבוס ברנט, אותו ג'רבייס מגלם, שונה למדי מהגרסה האמריקאית החביבה שלו - הוא שמוק חסר טקט, גזען, נבזי, דוחה ובלתי נסבל שמנסה להצחיק בכוח. קצת כמו ריקי ג'רבייס, רק עם בדיחות פחות טובות.

4. בגלל שהוא לקח מסטיב קארל את האמי

אחד התחביבים הידועים של ג'רבייס היא לעשות צחוק מסטיב קארל, שכיכב בגרסה האמריקאית של "המשרד", וזה תחביב שהוביל לכמה רגעי אושר טלוויזיוניים. כשהנחה לראשונה את גלובוס הזהב ב־2010, פתח ריקי את הערב באמירה "ערב טוב, אני ריקי ג'רבייס, אתם בטח מכירים אותי כיוצר של 'המשרד'. לא, אתם לא, אתם חושבים שסטיב קארל עשה את הכל. מעניין מאיפה הוא מקבל את הרעיונות שלו".

אבל ג'רבייס קטל את קארל כבר בטקס האמי 2008. ריקי הוזמן להגיש שם פרס, ואחרי שהסביר לקהל איך נראה נאום תודה כמו שצריך ("אל תדברו הרבה, במיוחד אם אתם לא טאלנטים, אף אחד לא רוצה לשמוע מה יש למפיק להגיד. ואל תבכו, זה פתטי"), נזכר איך בשנה שלפני כן זכה באמי על "ניצבים" (ע"ע), וכיוון שלא יכול היה להגיע לטקס, קארל קיבל את האמי בשמו.

"שמעתי שאתה סוחב אותו עליך כדי להיכנס למסעדות", אמר לקארל שישב בשורה הראשונה, והמשיך: "אני הפכתי אותך למה שאתה ואני לא מקבל שום דבר בתמורה. תן לי את האמי שלי. אני אדגדג אותך אם צריך, אין לי מה להפסיד, אני אנונימי לחלוטין במדינה הזאת". בסוף קארל שלף את הפסלון ממתחת למושב שלו, והערב המשיך כרגיל.

5. בגלל "ניצבים"

כולם היו בטוחים שג'רבייס לעולם לא יצליח לייצר סדרה שתתעלה על "המשרד", ואכן לא בטוח אם זה אי פעם יקרה. אבל ב־2005 הוא הביא לעולם את "ניצבים", סדרה קומית מעולה בהפקה משולבת של BBC ו־HBO, על אנדי מילמן (ג'רבייס) שחולם להפוך לשחקן ובינתיים עובד כניצב.

דמויות המשנה המעולות (אשלי ג'נסן בתפקיד ידידתו הטובה ונטולת הטקט מגי, סטיבן מרצ'נט המצוין כסוכן הטאלנטים הכושל), תפקידי האורח הבלתי נשכחים (בכל פרק משתתף כוכב גדול אחר, מבן סטילר ועד קייט ווינסלט) וההומור גס הרוח והמרענן הפכו את הסדרה הזאת לתענוג שאתם חייבים לעצמכם.

סצנה אהובה במיוחד: אנדי פוגש את דייוויד בואי בבר, ומעורר בבואי השראה לכתוב עליו את השיר "איש שמן ופתטי/ הליצן שלא מצחיק אף אחד/ כולם מקווים שהוא ימות".

6. בגלל שאין לו אלוהים

איידס, שואה ואנשים בעלי מוגבלויות הם רק חלק מהנושאים החביבים על ג'רבייס במופעי הסטנד־אפ שלו ובסדרות שהוא כותב. ג'רבייס הביא את השמוקיות לדרגת אמנות שלארי דייוויד יכול רק לפנטז עליה.

90 אחוז מההומור שלו מבוסס על היותו חרא חסר רגישות, שמבחינתו לספר בדיחות על סלב בטקס פרסים או על אשה הלוקה בפיגור שכלי זה לגיטימי בדיוק באותה מידה ולא פחות מצחיק - הנה, רק בחודש אוקטובר האחרון הוא ספג ביקורת על שימוש במילה "Mong" (קיצור למונגולואיד) בציוץ בטוויטר שלו.

אבל לריקי ג'רבייס אין אלוהים לא רק במובן הקומי, אלא גם במובן המילולי ביותר: ג'רבייס ידוע כאתאיסט מושבע שמטיף על שקרי הדת והאל בכל הזדמנות ("האקזמינר" זיכה אותו לאחרונה בפרס "אתאיסט השנה 2011"), כולל בסרט הכושל שביים, "המצאת השקר" (ע"ע). מי שלא מאמין לא מפחד לצחוק גם על פרות קדושות, אפילו אם הן בכיסא גלגלים.

7. בגלל הפודקאסטים, הטוויטר והבלוג

ג'רבייס מחפש כל מדיום אפשרי שבו הוא יכול לבטא את עצמו, ולנו נותר רק לבלוע את הכל בלהט ולהישאר רעבים. הזוגיות של ג'רבייס עם סטיבן מרצ'נט התחילה כששניהם עבדו ברדיו בלונדון - בתחילה כתבו מערכונים ואחרי תהילת "המשרד" עברו להגיש תוכנית משותפת בשבתות, שהופקה על ידי ברנש בשם קארל פילקינגטון.

החל מ־2005 החלו השלושה להקליט סדרה של פודקאסטים שבועיים שנונים בטירוף שהוצעו להאזנה באתר של "הגרדיאן" הבריטי והפכו בהמשך לסדרת טלוויזיה חביבה, "The Ricky Gervais Show", שעלתה ב־HBO ושילבה את האודיו עם דמויות של השלושה באנימציה.

את כל מה שריקי לא הספיק ללהג עליו בפודקאסטים הוא שומר לבלוג באתר הרשמי שלו, שממשיך להתעדכן באדיקות, או לחשבון הטוויטר המצוין שמתחדש גם הוא בציוץ טרי לפחות חמש פעמים ביום. שם הוא חולק אנקדוטות אקראיות (תשמחו לדעת שהסדרה האהובה עליו השנה היא "הומלנד") ועוסק בעוד אחד מתחביבים הידועים: קידום עצמי של כל הפרויקטים שלו.

8. בגלל שאפילו הקריירה הקולנועית המפוקפקת שלו לא מקלקלת

אחרי ההצלחה שלו בטלוויזיה, זה היה רק מתבקש שג'רבייס יתקדם למסך הגדול. היו לו תפקידים צדדים בכמה סרטים כמו "לילה מטורף במוזיאון" (והוא גם מגיח ב"החבובות" החדש) ותפקיד ראשי ב"עיר רפאים", מ־2008, שם גילם רופא שיניים שיכול לדבר עם רוחות. הסרט לא הצליח מי יודע מה וגם הביקורות היו סבירות בלבד, וכולם חיכו רק לרגע שבו ריקי יכתוב ויביים בעצמו סרט באורך מלא.

זה קרה ב"המצאת השקר", שבו הוא גם מככב כאדם שחי בעולם ללא שקרים ומגלה לפתע שיש לו את היכולת לא לומר את האמת. למרות הגאונות של ג'רבייס והקאסט המופלא שקיבץ (ג'ניפר גרנר, ג'ונה היל, לואי סי.קיי, רוב לואו, טינה פיי ועוד), הסרט זכה לביקורות פושרות ואצלנו אפילו לא הופץ בקולנוע.

אחריו הגיע "Cemetery Junction", פיצ'ר אותו כתב וביים יחד עם מרצ'נט. הזוגיות האדירה הזו הובילה לסרט חביב בלבד שעוסק בצעירים בבריטניה של הסבנטיז. אבל בינונית ככל שתהיה הקריירה הקולנועית שלו, היא עדיין טובה מספיק בשביל לא להעיב על גאונותו בכל מדיום אחר.

9. בגלל שהחיים קצרים מדי בשביל לתת למהמורה גמדית לעצור אותו

ג'רבייס ומרצ'נט יוצרים סיטקום מוקומנטרי על חייו של גמד בשואוביז? נשמע כמו מתכון להצלחה בטוחה באווירת השמדה. אבל "Life's Too Short", שעלתה ב־ BBC2 בנובמבר (ותגיע בפברואר גם ל־HBO) לא זכתה למחיאות כפיים סוערות מהמבקרים או מהצופים כמו הסדרות האחרות של המאסטר, ואחרי שבעה פרקי העונה הראשונה הוגדרה כסוג של כישלון. בעיתון "מטרו" אפילו כתבו שזה עלול לסיים את הזוגיות המופלאה של ג'רבייס ומרצ'נט.

בכל מקרה מתוכננת גם עונה שנייה, ושווה לתת לסדרה הזאת צ'אנס - החיים אף פעם לא יהיו קצרים מדי כדי לראות עוד יצירה של הגאונים האלה.

ריקי הוא האחרון שייתן לגליץ' מיניאטורי בדרך לעצור אותו, והוא כבר חתם על סדרה קומית מוקומנטרית נוספת, בצ'אנל 4 הבריטי, שבה יגלם מטפל בבית אבות. קשה לחכות, אבל בינתיים אפשר להתנחם בשתי עונות של תוכנית הטיולים "An Idiot Abroad" שבה ג'רבייס ומרצ'נט שולחים את קארל פילקינגטון ידידם למסעות משונים ברחבי העולם.

10. בגלל שתמיד כיף כשהוא בא להתארח

מי שמכור לצחוק המטורף של ג'רבייס לא ירשה לעצמו להחמיץ אף טוק שואו שבה הוא מתארח (במיוחד מפגשי הפסגה עם ג'ון סטיוארט). אבל לא רק ספות הלייט נייט אוהבות לארח את ריקי: הוא הגיח גם בשני פרקים בעונה השביעית של "המשרד" האמריקאית (בתפקיד דייוויד ברנט), הופיע בתפקיד עצמו בפרק בעונה האחרונה של "תרגיע", גילם רופא בשני פרקים של "לואי" (הסדרה של לואי סי.קיי, עוד קומיקאי גאון), היה מומחה לפצצות בעונה השלישית של "זהות בדויה".

ג'רבייס לקח חלק בפאנל השופטים בשעשועון המוזר שהפיק ג'רי סיינפלד "The Marriage Ref", קרע את אלמו מצחוק ב"רחוב סומסום", כתב פרק בעונה ה־17 של "משפחת סימפסון", שבו המשפחה הצהובה משתתפת בריאליטי בסגנון "אמא מחליפה" (וגם דיבב בו את אחת הדמויות והוכתר על ידי מבקרים כאחד מתפקידי האורח הטובים ביותר שידעה הסדרה), ואפילו דיבב דמות של כלב בסרט הרביעי בסדרת "ספיי קידס" ודמות של דולפין ב"איש משפחה". תענוג.

_____________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנא פלוס: