דה לוקו לנד

אין ספק שזו היתה טעות להושיב את אלון דה לוקו, 37, בבית קפה הומה אדם. טעות חמורה. ראשית, הוא הגיע לבוש כסרסור מקסיקני, בחליפת שני חלקים הכוללת וסט ומכנסי סיגר תואמים, פלוס גורמט ושעון זהובים שהיו גורמים גם לג'ניפר לופז להתעוור, או לפחות לחוש אי נחת. שנית, כל אדם שני ניגש לדה לוקו באמצע הראיון ופצח איתו בשיחה על "חי ב־LA LA לנד", הקריירה, החיים ומזג האוויר. דה לוקו זרם, כמובן. הוא תמיד זורם. גם ב"LA LA לנד" מצטייר הזמר לא רק כמתמודד הכי אינטליגנטי ומחושב, אלא גם כאחד העם, מישהו שאפשר להריץ איתו בדיחות מול הבריכה בערב, מישהו שלא יגרור איתו גינונים של דיווה מהגיהינום (אנחנו מסתכלים עליך, דודו אהרון), ובקיצור, הפייבוריט שלנו לנצח בתחרות. הוא, מבחינתו, מסכים. "אני מייצר מוזיקה שהיא המונית", הוא אומר בכנות. "אתה חייב לייצר המוניות. האמנות שלי - אני אונס אותה לפעמים כדי לעשות כסף. למדתי לאנוס דברים בצורה חיובית".

מלחיץ. מה זאת אומרת אונס את האמנות שלך?

"אני לא יכול לשחק עם עצמי. יש לי ילדים לפרנס, צריך לעשות את מה שעושה כסף. אני מת על נינט כזמרת, אבל החומרים שלה לא נכונים מבחינה עסקית. אם את רוצה לעשות כסף ברמות מטורפות, זאת לא הדרך. כנראה שבקריירת המשחק שלה יש כסף טוב, אז היא יכולה לעשות אמנות. אבל אני פוחד שלא יהיה לי לתת לילדים שלי. זה מה שמשאיר אותי ער בלילה".

אז דה לוקו (או בשמו המקורי אלון כהן, לא להתבלבל עם אקס נושאי המגבעת) רותח עכשיו בלהיט ההיסטרי שקופרמן הפיקו עבור yes, פרוייקט שהוא הצלחה בסדר גודל לו פיללו בחברת הלוויין כבר הרבה זמן, לא מעט בזכות באזז אדיר שהם הצליחו לעורר באזורי הרשתות החברתיות ובכלל באינטרנט. בדומה לחבריו לתוכנית - דודו אהרון, זהבה בן ואחותה אתי לוי, אביהו שבת וג'ולייטה - דה לוקו לא הגיח אל המסך מתוך אלמוניות מוחלטת. הוא הגיע עם קילומטראז' לא קטן כמנפיק להיטים, גם אם כאלה שבעיקר ילדים ובני נוער נהנים לזמזם עם הסלולרי החופר שלהם.

הזמר הבאר שבעי (מאז ועד היום) הוציא את אלבום הבכורה שלו "חומר למסיבה" ב־2005, אחרי שבע שנים מאומצות ולא פעם מתסכלות. קשה לומר שהמשפחה שלו הבינה מה הוא בדיוק עשה באותה התקופה. "באתי לאבא שלי ואמרתי לו 'אני רוצה להוציא אלבום'. הוא אמר לי: 'מה? מה ז'תומרת? למה מי אתה, אייל גולן'?", הוא נזכר. "הוא אמר לי שאין לי קול, וזה נכון, אני לא ווקליסט, אבל ברגע שהוא אמר את זה רציתי להוכיח לו. התפוצצתי. הלכתי, הקלטתי, עשיתי את זה".

"חומר למסיבה" הציע כמה להיטי היפ־הופ ורגאטון (תת ז'אנר במוזיקה הלטינית שמשלב השפעות ג'מאיקניות של רגאיי יחד עם סלסה, פופ ועוד סגנונות שמעודדים תנועות ירכיים), שהתקבלו בהצלחה בעיקר בפורטלים הסלולריים. סלקום החתימו אותו על חוזה שחיזק אותו בשוק המבעבע הזה והוביל אותו אל תואר מלך הרינגטונים לשנת 2007, אז גם הוציא את אלבומו השני, שזכה לשם המקורי "עושה את המסיבה". אין לו בעיה להצהיר שהאלבומים שלו לא נמכרים היטב, כי הוא רואה את הסלולר כזירה האמיתית, שבה משתקף טעמו האמיתי של העם ויכולתו לרומם את חשבון הבנק שלך, או במילים שלו: "בחיאת ראבאק, מי צריך את זה כשיש מיליון הורדות סלולר?".

ב־2010 הוציא את אלבומו השלישי, "שי Vol.1", ובין לבין הספיק לכתוב להיטים לאמנים מוכרים (כולל שיר לשרית חדד, שבאופן מפתיע נקרא "המסיבה"). על הדרך הוא הפך לפרפורמר עסוק, בעיקר במסיבות מיוזעות באילת ואפילו חימם את אייקון ופיפטי סנט ("לא נפלתי מאייקון, לא ביישתי").

דה לוקו לא תמים, והצהרותיו על כסף כמניע עיקרי לבחירות האמנותיות שלו מלמדות שהוא גם לא מתנצל על שום דבר. הוא יודע שלוהק לתוכנית כדמות צבעונית עם פוטנציאל קאלט (כמו כל אדם מבוגר שנוהג לדבר על עצמו בגוף שלישי) והוא יודע שאם היה מצליח בטירוף, הוא כנראה לא היה זקוק לתוכנית הזו מלכתחילה.

הגעת לתוכנית בעצם כדי שידעו מי אתה.

"כן. בגדול, לא קיבלתי צ'אנס בטלוויזיה ובגלגלצ. כנראה שעצבנתי כמה אנשים בתחילת הקריירה שלי, כשאמרתי פאק דה פלייליסט ומה מו מי. עם השנים הבנתי שלפעמים האמת שלי לאו דווקא מועילה לי, אלא סוגרת לי דלתות. אני באתי לנצח בתוכנית, לא בתחרות. שיזכרו אותי. אבל גם הגעתי מוכן. לזמרים ב־'LA LA לנד' היתה חצי שנה להתכונן. מי שהיתה לו ראייה קדימה היה יושב על המבטא שלו כדי להגדיל את הסיכויים. אני שר באנגלית כבר כל כך הרבה זמן".

מה היתה הדינמיקה בווילה?

"הכי התחברתי לאביהו. כולם בתעשייה מחייכים עם מסכה יפה כזאת, אבל לך תדע מה הם חושבים עליך בפנים, ואביהו לא כזה, הוא מתנהג בכנות. זהבה - הייתי מעריץ שלה מגיל קטן ושמעתי את 'טיפת מזל' כל פעם שהייתי נפרד מחברה, ובבית היא התגלתה כאשה צנועה ברמות. עם דודו, חשבתי מההתחלה שהוא הולך להיות האויב שלי, כי ככה מכינים אותך בהפקה. חשבתי שהוא שחצן, ודווקא דודו יצא סבבה. פירשתי לא נכון את זה שהוא היה ביישן ושקט".

הוא קיבל חדר גדול יותר, יחס טוב יותר. זה לא גרם למרמור בקרב שאר המתמודדים?

"ברור שזה גרם למרמור, אבל שועל קרבות כמוני, לא מעניין אותו מי מקבל חדר גדול יותר או טיסת עסקים. אני אישן גם על הרצפה אם צריך. אתם יכולים להדליק אותי במשחקי הריאליטי כמה שיותר, אבל בתחרות אל תשחקו. לדוגמה, באחד הפרקים הביאו אותנו לצלם אופנה מטורף, שהחליט שאני צריך לשבת במרכז. באמצע הצילומים, מיסטר פסטר העיף אותי מהמרכז ושם את דודו באמצע. הוא אמר לצלם: 'לא, לא. שים את דודו, הוא הסנטר אוף דה שואו'. סליחה? על מה בדיוק התוכנית? על שישה זמרים שרוצים להצליח באמריקה, נכון? לא על אחד שהוא המרכז וחמישה שמלווים אותו כדי שלא יהיה לו קר".

זו לא היתה התקרית היחידה שלך עם פסטר.

"כן, קלטתי אותו איך שנכנסנו לבית, כשהוא בא בהתקפה על ג'ולייטה ואמר לה 'את זוכרת אותי, מהפסטיגל, עם הזבל שעשית בגיל 14?'. ראיתי את התמונה בעיניים. דודו הוא זמר השנה, אז אותו פסטר ילטף, וגם את אביהו, כי הוא הבן של, וגם את זהבה, כי היא הדיווה, 42 אלבומים והכל. זה שם אותי ואת ג'ולייטה במצב בעייתי. היו לי שתי אופציות: או לצחוק עליו, או להוציא את השחור שבי, כי הייתי בלחץ מטורף. ישבתי בלוס אנג'לס ואשתי היתה בארץ בחודש שמיני. אז כן, צחקתי עליו, אבל בסופו של דבר התנצלתי. נזכרתי שאני יודע ברמה האישית מה זה עושה לבן אדם שצוחקים עליו, והצטערתי על זה מאוד. הבנאדם הזה מדהים ונהיינו חברים טובים והוא עשה לי טוב ברמות מטורפות. אבל אני עדיין מתכוון להוציא את שיר ה'כן'".

תעשיה של איש אחד

גם אם נברח עד שדרות סנטה מוניקה, לא נצליח להתחמק מקלישאת הסינדרלה באשר לדה לוקו. הוא פשוט מסמן וי גדול על יותר מדי סעיפים בטופס. הוא גדל בבאר שבע כבן בכור מתוך שלושה ילדים. משפחה צנועה, אביו טכנאי מכונות כביסה ואמו מורה לטיפול מיוחד. היה ילד זעיר מידות וכאשר היה בן 11 אובחן כסובל מבעיות גדילה ("צמיחת העצמות שלי נעצרה. הייתי 1.27 מ' בכיתה ח'").

הקומה הנמוכה משכה אש בג'ונגל המכונה בית ספר יסודי. "נורא הציקו לי בגלל הגובה כשהייתי ילד קטן. אני זוכר הרבה ימים של בכי. אם מישהו היה יורה לכיווני בבית הספר משהו בסגנון של 'נמוך' או 'דרדס', הייתי מוריד את העיניים, מתפקס ונכנס באמ־אמא שלו. הייתי אלים. הייתי זה שצוחקים עליו ומעליבים אותו. לא הפסקתי לשאול למה אני כזה נמוך. אני זוכר ששנאתי כדורסל כשהייתי קטן. אם היו מזמינים אותי לשחק כדורסל, הייתי לוקח את זה כעלבון אישי".

ואז מה קרה?

"השתתפתי בטיפול ניסיוני, הזרקות של הורמון גדילה, וזה פעל. הפסקתי את הטיפול כשהתגייסתי. אומנם היום אני לא אולסי פרי, אבל אני נראה נורמלי. בדיעבד יצא לי סבבה, אומרים שהתרופה שהזריקו לי היא כמו סם נעורים - אני בן 37 ולא נראה ככה, ובתעשייה הזאת חשוב להיראות צעיר".

מתי התחלת לפרוח מבחינה חברתית?

"מאז שהתחלתי לרקוד ולהיות יחצן של מועדון הפורום בבאר שבע. וזאת היתה תקופה כיפית ומלאה בחברים".

שם הכרת גם את ענבר, אישתך.

"כן, ראיתי אותה בפורום. אני זוכר שהדבר הראשון שחשבתי עליה היה, 'מעניין אם היא טיפוס לקשר רציני?'. האמת שהיא לא ספרה אותי, כי היא ידעה שאלון דה לוקו זה מישהו שקופץ ממיטה למיטה. היתה לי הזכות להיות עם כמה שיותר, בגלל שהייתי רקדן. היה לי הכל ומהכל. אבל פשוט רציתי אותה. ואז, גם כשהכרתי אותה, לא עניין אותי להיכנס איתה למיטה. שלושה חודשים הייתי איתה בקשר טלפוני ובדיבורים, הפכנו להיות חברים לשבוע, ואז זרקתי אותה. למה? כי עלה לי הפחד שהיא רוצה לזרוק אותי, ואמרתי לעצמי 'וואי וואי, האגו שלי'. אמרתי לעצמי שאם היא מהמזל שלי, גם עוד שנה נהיה ביחד.

"אחרי שנה וחצי ישבתי עם עצמי בבית. זה היה אחרי שעברתי סדרת התעללויות עם בחורות שחבל על הזמן. שלא תביני, נהניתי. זאת היתה תקופה מטורפת שבה כל החלומות והפנטזיות שגבר יכול לדמיין לעצמו התממשו לי, אבל פתאום ראיתי שהכל סתם. התקשרתי לענבר באותו הרגע ואמרתי לה, 'תגידי, מתי מתחתנים?', התחתנו אחרי שבעה חודשים".

טסת כשהיא בחודש שמיני. איך עזבת אותה כך?

"ענבר אמרה לי ללכת. חשוב לי להגיד שאני אומנם כותב, מלחין ומפיק, אבל מבחינת עסקים, ענבר היא החצי המשלים שלי. היא היחצנית שלי, הבוקרית שלי והמנהלת האישית שלי. היה לי מאוד קשה לעזוב אותה לחודש, מעולם לא נפרדנו ליותר משלושה ימים. אני זוכר שהייתי יושב על הספה ואומר לעצמי, 'מה אני עושה כאן? למה אני לא בארץ עם אשתי?'. אין לך מושג כמה הייתי קרוב ללכת הביתה. לא עשיתי רעש לגבי זה בהפקה, אבל חשבתי על לארוז מזוודה, והם ידעו את זה".

אבל בסוף הגעת בזמן ללידה.

"זה היה ממש על הקשקש, כמו שאומרים. אבל זה לא היה רק ההריון. כשצילמנו את 'LA LA לנד' היה גם קטע שהרביצו לילדה שלי בבית הספר ברמה מטורפת, לא איזו סטירה או משהו, ולא הייתי שם בשבילה. וגם, התינוק התהפך בהריון וענבר נכנסה לבית חולים ואפילו לא אמרה לי".

האמנת שתהיו גם שותפים עסקיים, אתה ואשתך?

"לא, והאמת היא שהיום לא כל כך נוח לי עם זה. מאז רזיאל, הילד הרביעי שלנו, אני רוצה שהאשה שלי תהיה קצת מלכה ותנוח. אני רוצה לחזור לאשה ולבית. לא רוצה להיות כמו אייל גולן או קובי פרץ, שהתגרשו מהאשה בגלל העבודה. נכנסתי לעסק הזה כדי לעשות כסף לבית, לא כדי להרוס אותו".

למעשה, אתה לא מתפרנס ממוזיקה. אתה בעסקי האופנה.

"כן. יש לי שותף, מעצב בשם אלי אזולאי. אנחנו עובדים ביחד על קולקציות והכנו את כל הבגדים שאתם רואים אותי לובש ב־'LA LA לנד'. אנחנו תמיד נותנים שמות לחליפות שלנו, על שם מי שאנחנו רוצים להלביש. אז יש חליפה שקראנו לה אייל גולן, כי אנחנו רוצים שהוא ילבש אותה - והוא עוד ילבש אותה, תהיי בטוחה. אנחנו רוצים להלביש מלא אנשים מהתעשייה".

מתי תוציא חומר חדש?

"בקרוב מאוד. אני עכשיו כמו הדגיגים האלה בנשיונל ג'יאוגרפיק, ששוחים מתחת ללווייתן הענקי. הלווייתן זה 'LA LA לנד'. היא פילסה לי את הדרך. עכשיו אני חייב להוציא משהו. יצא לי עכשיו סינגל 'Love Me', זה שיר כתבתי במיוחד לתוכנית. אפילו המנהל האישי של ג'סטין טימברלייק החמיא לי ברמות מטורפות על השיר הזה. הוצאתי גם ל־VOD של yesאת 'זזים עם אלון דה לוקו', שם אני מלמד לרקוד ובסוף החודש ייצא די.וי.די עם קליפים וראיונות"

.

מה הקטע של לדבר על עצמך בגוף שלישי?

"תראי, המותג הזה של אלון דה לוקו התחיל כמעט לפני תשע שנים. אומרים שאני חופר כשאני מדבר בגוף שלישי, אבל אנשים לא קלטו שכשהאמן שבי נח, אז נכנס לעבודה היחצן, ואז המנהל האישי, ולפעמים אלון כהן. כל פעם זה מישהו אחר, אז אתה משחק בכמה כובעים, אתה חייב לדבר הרבה, ולהתייחס לכל צד בך. בגלל זה הגוף השלישי".

מהי פסגת השאיפות של אלון דה לוקו?

"שכל מי שמתחתן או עושה בר מצווה ישים את השירים שלי. כי שם הכסף".

"חי ב־LA LA לנד", ראשון־חמישי, 20:30, yes Comedy

___________________________________________________________________________________________________________

עוד פנאי פלוס:

• מה התפקיד של תל אביב במחאה הדיור?
• מה חשבתם על השמלה של אגם רודברג?
• עוד כמה עונות נשארו לסדרה "האוס"?