מיקי לאון הוא אחד מהשחקנים המוכשרים ביותר שאתם לא מכירים כמו שאתם אמורים להכיר - העונג הזה נשמר בעיקר לשוחרי התיאטרון הישראלי, וספציפית לשוחרי תיאטרון גשר, שם מרשים לאון במגוון תפקידים כבר קצת יותר מעשור - עובר שנה טובה במיוחד, טפו טפו.

>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק

בחודשים האחרונים עלו בזה אחר זה ההצגה "פרימה דונה" בגשר, שזכתה לביקורות מצוינות, "אלנבי" המשובחת בערוץ 10, שם הוא מגלם את אפי, המאבטח הפסיכוטי וחסר המעצורים, וכעת גם "רווקה פלוס", סרטו החדש של הבמאי דובר קוסאשווילי.

עוד לפני שיצא לקולנוע חולל הסרט שערורייה בעקבות הקרנתו לחברי האקדמיה, שבמהלכה חברת אקדמיה כעוסה נטשה את ההקרנה והתפטרה במחאה על היחס שקוסאשווילי מפנה כביכול בסרט כלפי נשים.

לאון מגלם בסרט את מיכה, גבר אמיד ומצוחצח למראה, שיחד עם אשתו (מיכל ינאי) מגייס את גיבורת הסרט זהבה (יעל טוקר, איתה עובד לאון בגשר וזה לה תפקיד קולנועי ראשון) כדי שתשמש להם כאם פונדקאית. היא מסכימה, בתנאי שיאפשרו לה לשמור את הילד כל עוד אמה (רובי פורת־שובל) בחיים - האם מוכנה לקחת את התרופות הכימותרפיות לטיפול בסרטן שלה אך ורק כשזהבה תלד לה נכד.

בדרך לנקודה הזו - וגם אחריה - זהבה זורקת את עצמה על חלק גדול מהגברים בחייה (דווקא עם מיכה היא מוצאת רגעים של רוך), נאנסת, מאבדת שתי שיניים ועוד השפלות, כולן חלק מהאג'נדה הברורה של קוסאשווילי בנוגע למערכת הציפיות החברתיות שלוחצות על נשים ולמחיר שהן גובות. אהבת אמת? לא בעולם הזה.

"זו הפעם הראשונה שאני עובד עם דובר לעומק", לאון מבסוט, "לפני זה עשיתי תפקיד קטן, ממש משפט וחצי, ב'מתנה משמיים' שלו, איך שיצאתי מהסטודיו של ניסן נתיב".

יש שאומרים שלא הכי קל בעולם לעבוד עם דובר.

"אני לא יודע על מה הם מדברים. תשמע, זה לא רק אני שאומר את זה, אלא גם אנשים אחרים שהיו על הסט: הבן אדם הזה הוא אחד האנשים המקסימים ביותר שהכרתי. אני לא יודע איך הוא היה לפני, יכול להיות שהוא התעדן עם שתי הבנות שנולדו לו, אבל הוא פשוט סוג של פאפא, נותן תחושה שהוא סנדק ואתה תחת פיקוחו ואתה תהיה בסדר.

"אני התאהבתי באיש הזה, ממש, ויש משהו בגבריות שלו שהיא כאילו קצת אולדפשן מצד אחד, ומתוחכמת מצד שני. דובר הוא סוג של ערס פואטי, ואתה קצת רוצה להיות גבר כזה".

מה אתה חושב על התגובות הקשות שעורר הסרט?

"שמע, אפשר להתווכח על האיכות הקולנועית של הסרט, אם הוא טוב או לא טוב, כל אחד ודעתו. אבל אותן פמיניסטיות... אני לא יודע מה להגיד לך. אני חושב שיש היום כל כך הרבה דברים אחרים, ולא ננקוב בשמות, אבל איפה כל אותן פמיניסטיות כשזה נוגע לדברים האלה שמבזים את האשה?

"'רווקה פלוס', לדעתי, בכלל לא סרט שמבזה את האשה. הגברים שם יוצאים הרבה יותר מגוחכים, הרבה יותר בזויים. זה סרט שלועג לכל אותם לחצים שמופעלים על נשים שנמצאות במצב הזה של זהבה, לא לנשים. אבל יש כל מיני מתחסדות, ממורמרות לפי דעתי, שבאמת לא מצליחות להבין מה הולך שם".

ההיכרות ביניכם מהעבודה בגשר עזרה להתמודד עם סצנות הסקס עם יעל טוקר?

"יכול להיות, לא חשבתי על זה. הסצנות האלה היו נורא קשות בשבילי. תמיד חשבתי שזה יהיה כיף, להזדיין כל היום, אבל כל הזמן חזרתי הביתה עם כאבי גב כי עשיתי את אותה תנועה שוב ושוב. באמת.

"מה שהכי מצחיק זה שאחרי סצנת הסקס הכי גדולה שלך אתה נוסע איתה לעבוד בתיאטרון, ובגלל שכל היום אתה עירום ונוגע וכאלה, אתה כזה חרמן שאתה פשוט מוצא את עצמך מתחכך בכל דבר שנקרה בדרכך. ממש חרמן, זה היה מטורף".

לאון, כמעט בן 39, בת ימי במקור, עובד פחות או יותר מרגע סיום לימודי המשחק שלו, אז הצטרף לאנסמבל השחקנים הנחשק של גשר והחל לתקתק תפקידים בולטים על הבמה, מיאסון ב"מדיאה" מול יבגניה דודינה ועד "הנסיכה איבון" בבימויו של משה איבגי.

בד בבד הגיעו תפקידים בקולנוע ובטלוויזיה, ביו היתר בטלנובלה "מיכאלה" (תפקידו הטלוויזיוני הראשון), ובסדרות "חטופים" ו"חיים אחרים" בכיכובו של עוז זהבי כדוס שלומד לרקוד. אבל התיאטרון תמיד היה שם, מספר לאון, תמיד היווה את עמוד השדרה של הקריירה שלו.

"עליתי על במה בפעם הראשונה כשהייתי בן 26", הוא מספר, "ופתאום מצאתי משהו שאני נורא אוהב לעשות. אמרו על תיאטרון שזו אמנות ההווה, וזה מאוד נכון בעיניי ומשהו שאני מאוד מתחבר אליו. כל ערב אני עולה לבמה וזה אף פעם לא אותו הדבר, אתה אף פעם לא בדיוק באותו מקום.

"אני צריך את זה, את העשייה הזאת, גם בגלל שהיא קבועה. הנה, אני עכשיו בפגרה, כבר שבועיים וחצי, ואני מבין למה קוראים לזה פגרה: אני פשוט מתפגר. אני כמו כריש, חייב לזוז אחרת אני מת. הכי טוב לי כשאין לי זמן לחשוב, כשאני לא מפסיק לעבוד".

גם ההכנסה הקבועה שמספק התיאטרון משמעותית, מספר לאון. "אתה עושה סדרה בשנה, שיחקת אותה. עשית שתיים? מעולה, אבל בין לבין אתה צריך לחיות. גם לעבודה בטלוויזיה זה חשוב, כי כשאני בא לאודישן אני בא מאומן, אני מתאמן בכל ערב מחדש".

בראיון איתך שהתפרסם לפני שנה הוגדרת כ'שחקן פרובוקטיבי'. מאיפה הגיעה התווית?

"האמת היא שבאותה תקופה עשיתי די הרבה עירום, גם בתיאטרון וגם בסרט 'לא רואים עלייך' (של מיכל אביעד - י.ב). תראה, אני לא חושב שאני פרובוקטור, אבל כן יש בי משהו מזה, וכשאני כבר עושה פרובוקציות אני חייב שיהיה בהן ערך. אני לא יכול ללכת לאנשהו עם חליפה ורודה ושיגידו 'וואו, איזה פרובוקטור', אלא חייב שזה יהיה קשור לעבודה שלי.

"שנה אחרי שיצאנו מהסטודיו היתה לי סצנה בהצגה עם השחקן אלון פרידמן והיינו צריכים להתנשק, אז אני בכוונה מכניס את הלשון לפה שלו, ושומע את הצופים מהשורות הראשונות מזדעזעים להם. סבבה לי עם זה. אני אוהב את זה. שיזדעזעו. פרובוקטור, למה לא".

אם הכוונה היא לזעזע, הרי שהתפקיד של אפי ב"אלנבי" נופל בול למקום. המאבטח המגודל והמאיים שמגלם לאון מטעין באש כבושה כל סצנה שבה הוא משתתף, ולעיתים האש הזו גם מוצאת פורקן מטלטל, כמו בסצנה שבה מפוצצים אפי ודימה (סרגיי בוכמן) את אחיה של מיקה (מורן אטיאס) בגן ציבורי, עד שאיננו יותר מעיסה מדממת.

"אפי מפחיד", קובע לאון, "זה אחד מהנתונים ההתחלתיים שדיברנו עליהם, זה שאפי הוא לא בן אדם שנעים להיות בקרבתו. יש משהו באינטונציה, באיך שהוא מתנהל, בפיזיות שלו, הוא פשוט מלחיץ. דמות כוחנית ומניפולטורית ואלימה, אבל לא סתם בריון, בהחלט יש בו מורכבות".

איזה תגובות אתה מקבל עליו?

"מדהימות, אני באמת מקבל תגובות שוואלה, לא קיבלתי על סדרות אחרות. מישהי אמרה על אפי ברדיו, 'מצד אחד הוא מפחיד, ומצד שני את רוצה לגור איתו', ואני מבין, כי אני חושב שכן יש בזה משהו סקסי כזה".

למרות שהוא מקסים ופתוח, אנחנו חולפים בשיחתנו גם בצמתים שעליהם מעדיף לאון לדלג, בשלב זה. בעבר סיפר בראיונות על אלכוהול וסמים, על סטוצים וזיונים, כולם חלק מתג המחיר ההרסני שמגיע לעיתים כה קרובות עם הכישרון והכריזמה.

הבערה הפנימית שמפרנסת דמויות כמו אפי והתפקיד העוצמתי ב"פרימה דונה" לא נוצרת מאליה, ולאון לא מכחיש את הצדדים האפלים האלה, אלא מרגיש שהחליף פאזה מאז, שסדרי העדיפויות השתנו.

"המקומות האלה הם תהומות של יצרים, של דחפים", הוא אומר, "אבל אני מרגיש שלהתעסק בזה עוד הפעם זה... אני לא יודע. וואלה, אני חי היום חיים אחרים, וממשיך לחפש חיים אחרים. אם פעם עמדתי מעל התהום והצבעתי לתוכה כשהתראיינתי, היום אני יכול לומר שאני ממשיך הלאה ומחפש מקום לעשות בו בית".

לפני כמה חודשים נפרד מהשחקנית מיכל גבריאלוב ("בחורה מדהימה"), ומאז, אומר לאון, לא היתה לו מערכת יחסים רצינית. יציאות ודייטים כן, אבל לא מעבר לכך. "ואני מאוד רוצה", הוא מספר, "אבל, לא יודע, זה לא פשוט".

למה?

"יכול להיות שאני פיינשמעקער, שאני לא רוצה להתפשר. יכול להיות שזאת היתה טעות, להיות כזה, אבל מה לעשות".

עוד שנה אתה בן 40.

"עוד שנה וקצת".

החלום הבורגני לא קורץ לך?

"תפרט".

בית במושב, גדר לבנה, שני ילדים, אולי איזה כלב.

"אני גר בפלורנטין. למה לא? זה בהחלט קורץ לי, אבל אני לא ממהר. השעון הביולוגי שלי לא מתקתק, אני יכול לעשות ילדים גם בגיל 45. לא סתם לא יצא לי לעשות את זה עד עכשיו. אם הייתי עושה ילדים בגיל צעיר יותר, זה לא היה טוב לאף אחד מהצדדים. יש אנשים שזה פשוט בא להם מאוחר יותר".

ובת זוג? איך היא צריכה להיות בשביל שלא תתפשר?

"שלא תיכנס לשבלונות, שלא תחשוב שהיא מכירה אותי לפני שהיא באמת מכירה אותי. אנשים נוטים להסיק המון מסקנות לגביי לפני שהם בעצם מכירים אותי. אני מאוד שונה מאיך שאני נראה. הפנים שלי מאוד שונה מהחוץ".

מה הטעות השכיחה ביותר לגביך?

"לא יודע, שאני גבר־גבר כזה, מניאק. אבל אני אדם מאוד מאוד רגיש, באמת. גם נפגע בקלות, גם מתרגש בקלות, מאוד חרד לרגשות של אחרים ולא רוצה לפגוע. מה, לא רואים עליי?".

__________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס :