שחר סגל מאוהבת בירדנה ארזי

את השיחה שלנו מתחילים שחר סגל ואנוכי בנושא לא צפוי: גברים שעירים. לפני כמה שנים, באיזה אייטם מגזיני, הכריזה כי "0.0001 אחוז סיכוי שאצא עם גבר שעיר. זה קרה פעם אחת, ובלי להעליב - לא יקרה שנית".

לגמרי לא ברור איך הגענו לזה, אבל כמה דקות אחרי שאני מתיישב מולה בבית קפה סמוך לביתה ברמת אביב אנחנו כבר דנים בלהט ביתרונות (אין) ובחסרונות (בשפע) של התופעה, וסגל משתפת אותי בניסיונה הטראומטי.

"אל תשאל, אבל אחרי שזה פורסם קיבלתי טלפון מהבחור, והוא ממש נעלב. מצד שני, זה שהוא מזהה את עצמו אומר שיש בעיה, נכון? (צוחקת). זה כמו פרווה, זה לא של בן אדם".

במים זה הכי חמור.

"כי זה מתיישר כלפי מטה...".

ואז מתקרזל, ומכל שתיים־שלוש שערות תלויה טיפה של מים, ו...

"זה נהיה שטיח כזה... איכס! די, אנחנו חייבים לעבור נושא".

על מה נדבר?

"על גברים לא שעירים".

אז גברים לא שעירים הם האג'נדה, וזה בסדר גמור, מאחר שאם יש משהו שקל וכיף לעשות עם שחר סגל זה לפטפט, על מה שלא יבוא לכם. יהיה לה משהו (מצחיק, בדרך כלל) לומר על כל מה שתעלו בדעתכם, תכונה חשובה למדי עבור מי שכבר יותר מעשור מתפרנסת מכתיבה ועריכה לטלוויזיה.

למעשה, הרקורד של סגל מרשים ביותר, יחסית ל־33 שנותיה, ויכול היה לפאר גם טאלנטים ותיקים בהרבה. אתם יודעים מה? הרקורד שלה מרשים באופן כללי.

מגישת תוכניות ברדיו תל אביב (עוד כשהיתה בצבא), מנהלת פיתוח באולפני הרצליה, עורכת (בין היתר "דייט לסטרייט" ו"אינסטינקט בסיסי"בהגשת חברה אביעד קיסוס) ותסריטאית ("מועדון לילה", "משחק מכור") וגם הבליחה על המסך (אך לא בשנים האחרונות) ככתבת בערוץ הספורט ואצל גיא פינס: סגל תקתקה עבודה, וגם - ותתקשו למצוא אנשים שיודו בכך בתעשייה כל כך מפוצצת אגו - יודעת שהתמזל מזלה, פה ושם.

"אני חייבת לומר: מה זאת הברות־מזל הזאת? טפו טפו חמסה, אני בתעשייה הזאת מגיל צעיר מאוד ובאמת מרגישה בת מזל". גם כשקריירת הפרילאנסרית הואטה פה ושם, סגל לא חשבה לשבת בבית ולבכות שאיזה סיוט ושאין עבודה.

"קח את 'דייט לסטרייט'", היא מדגימה, "שמעתי שהם מחפשים עורכת ופשוט צלצלתי לאביעד, אותו פגשתי ברדיו תל אביב, ואמרתי 'היי'. אני ממש לא מאלה שיישבו בבית וידאגו".

גם מצב הביש הנוכחי בתעשייה שמפרנסת את סגל - ותציצו בלוח השידורים של ערוץ 10 אם אתם צריכים הוכחה מהירה - לא ממש מטריד אותה, ולא רק בגלל שהיא לגמרי עסוקה כרגע.

"אני לא מהאנשים האלה של האיוב", היא אומרת, "זה ייגמר. זה גל והוא גדול, אבל הוא ייגמר. בסוף אנשים ירצו לראות משהו בטלוויזיה שלהם, משהו כמו 'מצב האומה'. בעיניי, התוכנית הזו היא הוכחה לזה שהקהל כן רוצה תוכן טוב על המסך".

ואם אנחנו כבר בעניין, אז גם "מצב האומה" המצוינת, וספציפית הטקסטים של אורנה בנאי, היא עוד דבר שלו אחראית סגל כרגע, ולבד מכך בטח כבר הספקתם לראות אותה רגע לפני הקידוש ב"מלכות השבת" (שישי, 18:30, ערוץ 2).

שם, באכסניית הפרה־פריים טיים החמימה והנינוחה של ערב שישי ברשת ולצד ירדנה ארזי שמגישה לצידה, מוצאת סגל את עצמה בימים אלה בין ראיון־לייט עם הראל סקעת לבין נאמבר של בועז שרעבי. והיא מתה על זה.

"כאילו, מה רע לי שם?", היא שואלת ומסבירה, "אני יושבת בסלון עם אנשים, ואני אוהבת אנשים. מפטפטת, נהנית, כל טוב, שבת שלום".

השנים בתעשייה כנראה הביאו אותך לחזות בכמה סצנות סהרוריות.

"בראיון הקבלה שלי ל'פינס' הגענו לסט של פרסומת והיינו אמורים לראיין את הדוגמנית המפורסמת שכיכבה בה. כמו שקורה הרבה פעמים, יחסי הציבור התחייבו לראיון איתה, אבל היא לא היתה מעוניינת להתראיין. בסוף היא היתה מוכנה לדבר איתנו, אבל רק בקרוון שלה, מי ידע שיש כאלה בישראל.

"כשהלכנו לשם ומצאנו אותה שוכבת על הרצפה בעיניים עצומות ורוצה שככה נעשה את הראיון. זה היה נראה לי הפגנתי ומוזר, אבל החלטתי שיש לזה קטע והתחלנו. הסאונדמן שהיה איתי סירב לערוך ראיון בצורה הזאת ויצא במחאה החוצה ואני רצה אחריו. אחרי שנינו רצה היחצנית. היא התנצלה והתחננה שנישאר והיא תסדר את הראיון. וכך היה.

"לבסוף הדוגמנית הסכימה להתראיין, אבל בתנאי שהבמאי יושב לידה ופיזית מחזיק לה את היד. התחלתי לשאול ואחרי כל שאלה הבמאי, שכנראה רצה לעודד אותה בעזרת ההומור הפנימי שלהם, אמר לה, 'למה? כי אמא שלך זונה?' בווריאציות שונות.

"אני יצאתי מדעתי, כי היא גם הפנתה מיליון פעם את המבט אליו וגם אי אפשר היה לקבל משפט אחד שלה בלי שהוא יפריע. אז באחד הרגעים שהיא הסתכלה אליו שאלתי בטון של עוד אחת מהשאלות, 'אמא שלך זונה?' הראיון הסתיים כמובן באותה שנייה. הכתבה לא שודרה. אבל אני התקבלתי ל'פינס'".

לעומת זאת, "מלכות השבת" היא תוכנית ערב שישי קלאסית: יש בה קצת טוק שואו, קצת אקטואליה, קצת לייף סטייל...

"אני לא חושבת שיש בה המון מוטיבים של לייף סטייל... די מיגרנו את זה, בסך הכל. אני חושבת שהיה לי יותר קשה אם הייתי מוצאת את עצמי עומדת ליד איזה שף שמבקש ממני לחתוך כוסברה, אבל אנחנו יותר בעניין של לשבת ולפטפט עם אנשים, תודה לאל".

איך העבודה עם ירדנה?

"כיף חיים. איזו חמודה היא, נכון? ולוהטת, למות. אתה מבין? זה דורש אומץ לב מצידי לשבת לידה. היא כאילו מיס יוניברס כזאת. וברור שתמיד הייתי בטים ירדנה, אם כי ערקתי למחנה עפרה חזה לרגע, כי יצא איזה פאזל שלה ורציתי אותו. אבל זה היה קצר, וחזרתי לטים ירדנה".

סיפרת לה על הבגידה הזו?

"כן, היא יודעת על זה. אבל זו אשמתה, כי המרצ'נדייזינג חשוב. כל אחד צריך מרצ'נדייזינג. ירדנה, למה לא היה לך פאזל?".

למרות שגם הרזומה וגם הלו"ז של סגל עמוסים בקרדיטים של תוכן טלוויזיוני, כאמור, בשנים האחרונות היא מתמקדת בעשייה מהפן היצירתי יותר: לא עוד רק עט שנון להשכיר, אלא גם יוצרת בזכות עצמה. "שולץ", הסדרה הקומית הפרועה שיצרה עבור yes יחד עם גורי אלפי ורועי בר נתן לפני כשלוש שנים, היתה הסנונית הראשונה.

אבל הבייבי של סגל ושות' התקבלה ברגשות מעורבים, ועונתה הראשונה היתה היחידה - לא משהו ששימח אותה יותר מדי. אבל סגל לא עצרה לנוח.

כפי שבטח כבר הבנתם, היא פשוט לא הטיפוס, ובשנה שעברה הפציעו היא ובר נתן (שגם הגיש איתה את התוכנית "ציפורי לילה מתגעגעות" בגל"צ) עם "מה נסגר", תוכנית בידור קטנטנה בערב שבת של ערוץ 10, שמצאה לעצמה קהל צופים מרשים ונאמן ושלחה את בר נתן אל סיר השמנת של "ארץ נהדרת".

"עד כמה שידוע לי לא קורה עם זה עכשיו כלום", מנדבת סגל, אבל האם תלוי הפורמט במנחה שלו, במקרה הזה? למה לא להמשיך, בעצם?

"אני דווקא לגמרי מבינה למה לא להמשיך עם זה", היא אומרת, "כי זה לא הפורמט שעשה את העבודה במקרה הזה, אלא המנחה. אני לא רוצה לטנף על תוכניות אחרות כאן, אבל אתה יכול לראות שהפורמט הזה בכל מיני מקומות אחרים הוא לא אותו הדבר. זה קשור לאנשים שעושים את זה, ובעיקר לאיש הזה, רועי. הגישה שלו, האטיטיוד שלו, כל התוכנית היתה מסביב לעניין הזה".

התוכנית זכתה לביקורות אוהדות, אבל כמעט כולם העירו ש"מה נסגר" היתה שכפול של "מרק הוליוודי" בערוץ !E.

"פחחח. זו ביקורת? אומרים דברים איומים על תוכניות טלוויזיה, אז זו כל הביקורת? נו, בסדר. אף אחד לא המציא את הפורמט הזה: אדם עומד, מקרין קטעי טלוויזיה ונותן עליהם תגובה. זה תמיד היה פופולרי".

עכשיו את אומנם באולפן החמים של "מלכות השבת", אבל על פניו נדמה שדווקא איזה לייט נייט שובב יכול היה להתאים יותר לפרסונה שלך.

"חבל שאין פה מכונת אמת כדי שתראה שזה לא משהו שחשבתי בכלל, למה אין לי איזה לייט נייט משלי. זה אצלך בראש, וטוב בשבילי שזה שם. זה משמח אותי, כי אני מבינה שזה אומר עליי דברים טובים בסך הכל".

אז לא בא לך לעקוץ ולהשתולל ב־23:00 בתוכנית שכולה שלך?

"כמה אפשר לעקוץ? אני בן אדם רגיש וחם לב. מדי פעם אני מצחיקה, בסדר גמור, אבל כל הזמן? אי אפשר ככה. בחיים הרגילים, כמו שאתה רואה, אני לא מדברת בפאנצ'ים. אנשים שמדברים כך בחיים הרגילים, זה כבר מעייף, לא?".

__________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס:

• ליאון רוזנברג פותח פה על המתחרה, גיא פינס
  
• שיק או שוק: מה דעתכם על הלוק של רותם סלע?
  
• בלקן ביט בוקס: שגרירי הגרוב הטובים של ישראל