כל משאל שנערך לקביעת הרשע הקולנועי הטוב ביותר בכל הזמנים, מגיע המכשף לורד וולדמורט, אויבו המושבע של הארי פוטר, למקום נכבד בדירוג. המעללים הזדוניים של הנבל האולטימטיבי הזה ב"הארי פוטר ואוצרות המוות - חלק 2", הסרט החותם את סדרת הסרטים על פי רבי המכר של ג'יי. קיי. רולינג, בהחלט עשויים להקפיץ את מעמדו בהיררכיה.

הסרט השמיני והאחרון בסדרה, שהגיע גם אלינו בשבוע שעבר, הוא אחד האירועים הקולנועיים הגדולים והמתוקשרים של הקיץ הנוכחי. מתחולל בו הקרב הסופי והגורלי של עולם הקסמים - העימות בין הארי פוטר ואויבו המושבע מגיע לשיאים חדשים והופך למלחמה כוללת. האם לורד וולדמורט יצליח לחסל את הארי פוטר אחת ולתמיד?

"הארי פוטר הוא קוץ בתחת", צחק רייף פיינס, האיש שמגלם את הלורד בארבעה מהסרטים, כשראיינתי אותו בפסטיבל ברלין האחרון. "הוא ממש השטן, אז צריך להיפטר ממנו. האמת, כשהציעו לי לפני כמה שנים את התפקיד של לורד וולדמורט היססתי ולא מיהרתי להיעתר להצעה, כי חששתי מהדרישה להאניש את הרוע. כשהחלטתי ללכת על זה, ניסיתי להבין מה פשר האובססיה של הדמות הזאת להארי פוטר. בסוף הבנתי שהוא לא יכול לשאת את העובדה שהארי הוא איש אהוב, בין היתר על ידי הוריו. לורד וולדמורט, לעומתו, הוא איש דחוי, והכעס והתסכול שלו הופכים לאלימות. הוא גם מאוים מהטוב של הארי. כמובן שכשאני נכנס לדמות שלו, אני לא מסתפק רק בעבודה על הקול הקריפי או במייק־אפ, זה הרבה יותר מזה. למזלי עמד לרשותי בסרטים האחרונים של הסדרה במאי כמו דייוויד ייטס, שהיה פנטסטי ודאג כל הזמן שהדברים לא יהיו שטחיים. מאוד קל לעשות אותם ככה, אבל הוא הקפיד שהם יהיו מורכבים והרבה בזכותו כל רגע בסרטים מאוד עשיר".

אתה עצוב להיפרד מהדמות? מהסדרה?

"מאוד נהניתי מהמסיבה, אבל הגיע הזמן לומר שלום".

הרוע של פיינס בסרטי "הארי פוטר" כל כך משכנע, שמפיקי ג'יימס בונד רוצים ללהק אותו בתור האיש הרע ויריבו המתוחכם של 007 בסרט הבא על פועלו של סוכן הוד מלכותה. לאחרונה פורסמו שמועות שהבמאי סם מנדז רוצה לראות את פיינס מתנגח עם דניאל קרייג בסרט ה־23 בסדרה, והוא תופר לו תפקיד אפל ומורכב כראוי. בינתיים מדובר רק בשמועות על מגעים בין הצדדים ושום דבר עוד לא סגור, אבל נקווה שזה אכן יקרה. מורשת סרטי בונד מתגאה ברשימת רעים מפוארת, ופיינס עשוי להיות אחד הנבלים היותר מוצלחים בתולדות הסדרה. "חברי הטוב ג'ון לוגאן כותב את התסריט של ג'יימס בונד החדש", מגלה פיינס. "אני סקרן לדעת מה קורה שם ועל מה הוא כותב, אבל אסור לו להראות לי. כמובן שלא אתנגד להופיע בסרט הזה".

אין לשכוח שפיינס עשה בעבר עוד רע מפוקפק אחד - אמון גת, הקצין הנאצי הסדיסט ב"רשימת שינדלר" של סטיבן ספילברג, תפקיד שזיכה אותו במועמדות לאוסקר. "אני חושב שזה היה תפקיד טוב מאוד לשחקן", הוא מספר. "אנשים כמו אמון גת נמצאים בכל מקום - בבריטניה, בצרפת, באמריקה, בדרום אפריקה. לכן אסור כמובן שהשואה תישכח לעולם, היא צריכה להיות חלק מתוכנית הלימוד של מערכת החינוך".

אומנם הוא עשה קריירה מלגלם נבלים על המסך הגדול, אבל במפגש המציאותי עם פיינס, שמתקיים במלון ברלינאי אלגנטי ומפואר, הוא הכל חוץ מיצור מפלצתי צופן מזימות ותככים. במקום רשע תמצאו אצלו חביבות, מופנמות וביישנות לצד מוזרות ומסתורין, שמתבטאים בין היתר במבט אפל ירוק־אפור נוקב וחולמני כאחד. הוא גם נראה צעיר מ־48 שנותיו. פיינס החידתי והקנאי לפרטיותו נוטה להיות מסויג וקשוח עם התקשורת, ממנה הוא מעדיף להתרחק. המגזין "ואניטי פייר" תיאר אותו לפני יותר מעשור כ"חמוץ, מרוצה מעצמו, קר, בעל מבט מזלזל", ואחרים סברו שהוא "שחצן, מסויג ולא מנומס".

הכל נשאר במשפחה

פיינס משתייך לשושלת בריטית של אמנים ויוצרים. הוא הבן הבכור במשפחה יצירתית ברוכת ילדים, המונה שבעה צאצאים. בין אחיו אפשר למצוא את השחקן ג'וזף פיינס ("פלאש פורוורד", "שייקספיר מאוהב") והבמאית מרתה פיינס (שידועה בזכות הסרט "אוניגין", בו כיכב רייף). בנה של מרתה, הירו פיינס־טיפין, כיום בן 13, גילם את וולדמורט הצעיר בסרט השישי בסדרת "הארי פוטר". טוב שיש קשרים.

פיינס הבכור גדל בחווה בסאפוק שבאנגליה, אבל הפיינסים נאלצו לנטוש אותה אחרי שנקלעו למצוקה כלכלית, והם פצחו בנדודים. המשפחה לא הפסיקה להחליף כתובות ואף גרה תקופה באירלנד. האב האיכר הפך למשפץ בתים וצלם, והתמחה בצילום נוף ובעיצובי פנים. רייף הקטן היה ילד מתבודד, שנמנע מלשחק עם חבריו והעדיף להרכיב פאזלים. "כשהיינו ילדים התייחסו אלינו כמו לבוגרים ולא הסתירו מאיתנו דבר", משחזר פיינס. "אמי האהובה היתה סופרת שפרסמה תחת שם העט ג'ניפר לאש, ואפילו סיפרה לנו איך אביה אמלל ועינה אותה. היא היתה אמא תומכת ואנרגטית וראתה את האינדיבידואליות והאפשרויות הטמונות בכל אחד מאיתנו. היא נתנה לנו ביטחון. אמא מתה ב־93' בגיל 54 מסרטן השד, ואני נוצר אותה בתור מגדלור שמאיר לי את הדרך. אבא שלי התחתן שוב אחרי שלוש שנים".

פיינס זמם בהתחלה להיות צייר, אבל בסופו של דבר בחר ללמוד משחק בבית ספר היוקרתי ראדא. בשלהי שנות ה־80 הוא הצטרף ל"רויאל שייקספיר קומפני", ובספטמבר 1993 הוא נישא לשחקנית אלכס קינגסטון (לימים ד"ר אליזבת קורדיי מ"ER"), חברתו ללימודים. כעבור שנתיים האושר תם, והשניים נפרדו (בעבר אמר פיינס בראיון שהשנתיים עם קינגסטון היו האומללות בחייו). ב־1995, במהלך הופעתו ב"המלט" על במות לונדון, התאהב בשחקנית פרנצ'סקה אניס, שגילמה את אמו של המלט, ומבוגרת ממנו ב־18 שנה (השניים נפרדו ב־2006). מתברר שתמיד היתה לו חולשה לנשים בשלות. "איבדתי את בתוליי בגיל 14 לאשה מבוגרת, וזה היה נהדר", הוא מתוודה.

למרות שפיינס לא מחבב את הוליווד, הוא הופיע בכמה הפקות גדולות שביססו את מעמדו כשחקן רומנטי, כמו "הפצוע האנגלי" ו"סוף הרומן". פיינס גם נראה לא אחת בסרטים תקופתיים, דוגמת "אנקת גבהים" ו"הדוכסית".

בתור אדם מופנם וחרד, איך אתה מסתדר עם דמויות שגורמות לך להיחשף?

"אני חושב שהרבה שחקנים מפורסמים הם דווקא אנשים מאוד מופנמים וחסרי ביטחון, והתפקידים שלהם מאפשרים להם להביע חלקים בעצמם שלא רואים ביומיום. יש ויכוח גדול סביב השאלה למה שחקן בוחר תפקידים מסוימים, וגם אני לא יודע. אבל לפעמים התפקידים שאני בוחר מביאים איתם הרגשת הקלה ושחרור".

לאחרונה הוא עלה כיתה, ופנה לבימוי. סרט הביכורים שלו כבמאי, "קוריולאנוס", המבוסס על מחזה של שייקספיר - בו הוא מגלם קצין רומאי ששב מהמלחמה ונדחף על ידי אמו השאפתנית לרוץ לסנאט, והיא זו שמביאה לנפילתו - השתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל ברלין האחרון והיה מועמד לפרס "דב הזהב".

"יש הרבה סיבות לכך שרציתי לעשות את הסרט, מלבד העובדה ששיחקתי במחזמר הזה על הבמה לפני עשר שנים", אומר פיינס. "אחד הדברים שמרתקים אותי זו הנחישות של קוריולאנוס לא להתפשר. יש משהו בזעם שלו שאהבתי. יש הרבה סיבות רציונליות לא לאהוב אותו, אבל אני חושב שהוא בעצם דמות די טראגית. הוא גברי למדי במובן הצבאי, אבל במובן הרגשי הוא די מפגר. מה שמרגש אותי הוא שפתאום יש לו את רגע האנושיות שלו, שבו הוא מתמוטט לרגלי אמו. אדם שהיה במלחמה עושה פתאום שלום, ואז הוא נחלש וקוראים לו בוגד".

אילו נולדת בתקופת זמן אחרת והיית נדרש לצאת למלחמה, היית יכול להיות חייל?

"אני חושב שכן. יש בי הערכה עצומה לאנשים שלא מוכנים להילחם מסיבות מצפוניות. זה דבר אמיץ ביותר. אבל אני חושש שלעומתם אני הייתי הופך לחייל, משום שאני לא יודע אם יש לי אומץ לעמוד על שלי ולהגיד שאני לא מוכן להילחם. אני חושב גם שלא הייתי יכול להיות חייל טוב. האמת שבצעירותי התעניינתי בהיסטוריה צבאית והיו לי כמה חגורות צבאיות ודברים כאלה. המשפחה שלי הפגישה אותי אז עם בחור שהיה לוחם ב'רויאל מארינס', בגלל שרציתי להיות חלק מהיחידה הזאת, ושאלתי אותו שאלות בעניין. אבל בסוף לא התגייסתי".

כשחקן, מה אתה חושב על הבימוי שלך?

"הלוואי שהבמאי היה נותן לי קצת יותר זמן. הוא תמיד ממהר. האמת שחוויית הבימוי היתה מפחידה ומאתגרת, ולמדתי המון דברים. לפעמים הרגשתי סכיזופרני, ולפעמים הלחץ תרם לעשייה. המזל הוא שהיה לי קאסט נפלא שכלל את ג'רארד באטלר וונסה רדגרייב, שתמכו בי ואפשרו לי להתפתח. אנשים חושבים שבמאים אומרים לאנשים מה לעשות, ובשבילי זה יותר בכיוון של להגיד מה כדאי לנסות. אולי ללכת לכאן ואולי לכאן. זו חלוקה של רעיונות. למזלי, האנשים שמסביבי הביאו לסרט את הרעיונות שלהם והכישרון שלהם".

אוהב את תל אביב

פיינס אומנם קנאי וחרד לפרטיותו ולא משתף פעולה עם מדורי הרכילות, אבל לחרדתו הוא מצא את עצמו מככב בשנים האחרונות בהקשרים מביכים על דפי הצהובונים. אלה טוענים שהוא גבר חרמן וחולה מין, ושזוגתו לשעבר פרנצ'סקה אניס סילקה אותו מחייה אחרי שתפסה אותו בבגידה - פיינס ניהל רומן עם הזמרת הרומנייה קורנליה כריסן, שמיהרה לספר על כך לחבר'ה ולתקשורת הבריטית רודפת הסקנדלים, ולדווח שפיינס נהנה לשחזר בחדר המיטות סצנות מסרטיו המפורסמים.

זמן קצר אחר כך עלה פיינס לכותרות כשהשתגל עם דיילת בשירותי מטוס, במהלך טיסה מאוסטרליה להודו. הדיילת פוטרה מעבודתה בשל הפרשה המסעירה. אגב, ברזומה הרומנטי שלו יש גם נקודה ישראלית: פיינס התאהב ברקדנית ישראלית בשם מיכל סייפן, אותה הכיר בסידני, שם הוא תרגל את שיטת התנועה "גאגא" של אוהד נהרין. פיינס אף הגיע ב־2007 לביקור פרטי בן שלושה ימים בישראל, במהלכו צפה ב"מקס" של להקת המחול בת שבע ובילה בברים בפלורנטין. כשאני מזכיר לו את אותו ביקור, חיוך מופתע ושמח ומאיר את פניו. "מאוד נהניתי מהביקור בתל אביב. היא עיר מאוד קולית".

__________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד פנאי פלוס: