לפני מספר שנים, כאשר פיי אייזנברג מלוס אנג'לס הגיעה לגיל 95 היא החלה לפתח דמנציה, היא התקשתה לתפקד ולהבין מה קורה סביבה ולאט לאט חייה הפכו שקטים יותר ויותר. בני משפחתה לא הסכימו לקבל את המצב ולמרות שאושפזה בבית אבות הם לא איבדו תקווה. הנינים של פיי, ג'וליאן וליאם, שהיו רק בני 10 ו-8, החליטו שהם רוצים ללמוד עוד על המחלה וראו שיש לא מעט מחקרים שמדברים על הקשר בין מוזיקה לאלצהיימר.

"ג'וליאן וליאם היו מגיעים לבקר את פיי, יחד איתי ועם אשתי קרן", מספר אדם, אביהם של הניים ונכדה של פי. "היה להם מאוד קשה לקבל את זה שהיא לא מתקשרת והם החליטו להשמיע לה מוזיקה דרך אייפוד עליו העלו שירים ומנגינות שידעו שהיא מכירה מלפני המחלה. בהתחלה לא ראינו שום שינוי, אבל אחרי 30 יום אמא שלי קיבלה שיחת טלפון מפתיעה מבית האבות, אני ממש זוכר את זה, זה היה ביום רביעי באמצע הלילה, והודיעו לה שאמא שלה רוצה לשוחח איתה, היא לא האמינה והיתה בטוחה שזו טעות אבל זו באמת היתה פיי, אמנם זו היתה שיחה יחסית קצרה אבל זה היה מרגש מאוד. למחרת הגענו לבקר אותה וראינו שהיא ממש זוכרת דברים ומגיבה לנו ואז הילדים שלי אמרו: 'המוזיקה החזירה אותה לחיים', וכנראה שזה באמת עזר".

ג'וליאן וליאם הבינו שאם זה עזר לסבתא רבא שלהם זה יכול לעזור לעוד רבים אחרם. "ראיתי איך בזכות המוזיקה סבתא פיי התחילה לדבר והחלטתי לתת גם לאחרים אפשרות לשמוע מוזיקה שתוכל לעזור להם", מספר ג'וליאן, היום בן 13. במשך מספר שנים גייסו ג'וליאן וליאם כספים כדי לרכוש אייפודים ולהטעין בהם מוזיקה שחולי אלצהיימר יוכלו ליהנות ממנה, הם תרמו את דמי הכיס שלהם ומתנות יום הולדת, ארגנו ערבי גיוס בקהילות היהודיות בארה"ב למען חולי האלצהיימר תחת השם "צעקת הקולות" ורכשו מאות אייפודים שחולקו לחולים ברחבי לוס אנג'לס.

לפני מספר חודשיים כשהחלו לחשוב על חגיגות בר המצווה של ג'וליאן הוא החליט שזה אך טבעי לתרום את כספי מתנות בר המצווה שלו לטובת רכישת אייפודים לחולי אלצהיימר וכיון שהקשר לקהילה היהודית ולארץ ישראל חשוב לו, הוא רוצה לתרום לחולים בישראל. משפחת פרימן יצרו קשר עם עמותת מלב"ב (מרכז לטיפול בקשיש בקהילה), שפועלת לשיפור איכות חיי חולי האלצהיימר והדמנציה בארץ וביקש לתרום עבורם את כספי בר המצווה שלו לרכישת אייפודים בשווי של 6,000 דולר.

"חשוב לי לתת לקהילה, לא אכפת לי שאני מוותר על המתנות. אני בכלל מעדיף לתת מלקבל, אין משהו כיף יותר מלתת לאחרים ולהיות נדיב", מסביר ג'וליאן. אתמול נפגשה משפחת פרידמן עם כמה חולים והעניקו להם אייפודים עם מוזיקה שג'וליאן הטעין מראש. "יש חולה מצרפת שהכנתי לו אייפוד עם מוזיקה צרפתית ויש עוד חולה שמאוד אהב את פרנק סינטרה אז הכנתי לו אייפוד עם שירים שלו במיוחד. חיכיתי בקוצר רוח למפגש איתם והיה מאוד מרגש. אני מקווה שזה יעזור".

"בישראל חיים 180,000 חולים שישמחו לכל עזרה עם המחלה הקשה הזו", מסביר מוטי זליקוביץ, מנכ"ל עמותת מלב"ב, "משרד הבריאות מתריע שתוך 20 שנה יחיו כאן חצי מיליון חולי אלצהיימר וגם הגיל של המחלה הולך ופוחת. יש היום בני 50 שכבר מתחילים עם תסימני המחלה. חשוב להבין שזו מחלה משפחתית, החולה לא באמת יודע מה קורה לו בשלבים מתקדמים, וכל העול נופל על המשפחה וברגע שמישהו חולה זו התמודדות של כל המשפחה והמקרה הזה זה דוגמא מקסימה למשפחה שנרתמה לעזור. אנחנו מאוד רוצים להעלות את המודעות ושעוד ועוד משפחות יעזרו ויסייעו לנו להגיע לכמה שיותר חולי אלצהיימר".

ג'וליאן ושאר בני המשפחה מטיילים כשבוע ברחבי הארץ, הם הספיקו להיות כבר בתל אביב, נצרת, ירושלים ואפילו קריית שמונה. "ישראל אדירה", מספר ג'וליאן בהתרגשות, "מאוד שונה מקליפורניה. יש כאן הרבה יותר תרבות. כל מקום שהייתי - אהבתי. במיוחד התלהבתי מנהר הירדן ומהחוף בתל אביב".

ג'וליאן אמנם משקיע מאוד בפרויקט שלו למען חולי האלצהיימר אבל מבהיר שהוא בכלל רוצה להיות שחקן כשיגדל, "אני אוהב לעזור ומתכוון להמשיך בזה אבל לא לעסוק בזה, אני לומד משחק בבית הספר ורוצה להיות שחקן. אני חושב שכולנו יכולים לנסות ולעזור לאחרים, אני רוצה גם לומר לכולם בישראל שאם הם יתרמו לקהילה זה יחזור אליהם חזרה ואין כמו לעשות מעשה טוב. המתנה הכי טובה שאני יכול לבקש לבר המצווה שלי זה שכל אחד ינסה לתרום מה שהוא יכול, אם אני הצלחתי לעזור לסבתא רבא שלי בעזרת מוזיקה עוד אנשים יכולים".

_______________________________________________________________

עוד באנשים: